קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

מפת הגן הלאומי - העלה:Ori~

צילם:דניאל ונטורה

בית גוברין - מרשה הוא גן לאומי, המשתרע על שטח של 5,000 דונם ובו מערות רבות ושרידים ארכאולוגיים חשובים. במקום הגבוה ביותר בגן נמצא תל מרשה.

שכבת הקירטון הרך שבאזור, שמתחת לשכבה הדקה יחסית של אבן גיר קשה (המכונה "נארי"), הייתה נוחה לחצוב בה מערות בצורת פעמון עם פתח בראשו. דרך הפתחים האלה הוצא הגיר התחוח לצורכי בנייה, והמערות שנשארו שימשו לצרכים שונים, כגון מגורים, בתי בד, בורות מים וקברים. רק חלק מן המערות הרבות שבשטח מותאמות למבקרים.

אחת מתכונות המערות הפעמוניות היא אקוסטיקה מעולה, וזו מנוצלת לעריכת קונצרטים, וכמו כן צולמה שם סצנה במחזמר ישו כוכב עליון ב-1973.

מרשה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מרשה נזכרת ברשימת ערי יהודה בספר יהושע (יהושע טו 44). לאחר גלות בבל ישבו עמים רבים במרשה - אדומים, צידונים, ובתקופה ההלניסטית ישבו בה אף דוברי יוונית. יוחנן הורקנוס כבש את העיר בשנת 112 לפני הספירה, תושביה התגיירו ועל-פי המסורת היא מקום מוצאו של הורדוס האדומי.

בית גוברין[עריכה | עריכת קוד מקור]

תבנית:הפניה לערך מורחב היישוב בית גוברין בא במקום מרשה, ולתולדותיו יש הן מסמכים היסטוריים והן ממצאים ארכאולוגיים. במשך השנים שלטו בה רומאים וביזנטים, יהודים, מוסלמים וצלבנים, שבנו בה מבצר. כל אחת מתקופות אלה הותירה בה את שרידיה. בתקופת המשנה והתלמוד ישבה בה קהילה יהודית גדולה, שהוציאה מתוכה תנאים ואמוראים רבים. עד מלחמת העצמאות שכן במקום הכפר הערבי בית ג'וברין, שתושביו נמלטו ממנו במהלך המלחמה.

אתרים בגן[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בית קברות מן המאה השנייה והשלישית לפני הספירה, ובו שתי מערות כוכים, הפתוחות לקהל.
  • המערה הפולנית, הקרויה כך משום שחיילים פולנים חרתו בה את המילה "ורשה" ואת סמל הנשר הפולני כשביקרו בה בזמן מלחמת העולם השנייה, בשנת 1943.
  • מערת הקולומבריום, ששימשה לגידול יונים. בסוף המאה השלישית לפני הספירה הופסק גידול היונים וכוכיהן היו למחסנים.
  • מערות האמבטיות ובה תעלות מים לצורך רחצה ופולחן.
  • מערת בית הבד להפקת שמן זית.
  • בתי מגורים ובורות מים, מן התקופה ההלניסטית, מקושרים במעברים תת-קרקעיים אל הקולומבריום ואל בורות נוספים.
  • מגדל מצודה על ראש גבעת מרשה. מצפון לו נמצאו חדרים, ששימשו למטרות שונות.
  • כנסיית צנדחנה, שיבוש של הערבים לשם סנטה אנה, נבנתה בתקופה הביזנטית.
  • מערות הפעמון, שמספרן כ-80 והן מחוברות ביניהן למערכת אחת.
  • אמפיתיאטרון אמיתי, עיגול שלם וסגור, שנועד למשחקי לודרים. שרידיו כוללים עדיין קירות, גגות וכניסות.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

תבנית:Coord/display/title

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.