Family Wiki
Advertisement
המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

החץ על גג בית הכנסת האשכנזי


לוח זמנים של בית הכנסת האשכנזי.png

בית הכנסת האשכנזי הגדול בוונציה (Scuola grande Tedesca) הוקם בשנת 1528, בו התכנס "הועד הגדול" - Great Assembly - המוסד העליון של יהודי הגטו.

בחזית הבניין מופיעות הכתובות הבאות:

  • בכותרת העליונה "בית הכנסת הגדולה יע"א (יכוננה עליון אמן או יגן עליה אלוהים) קהל קדוש אשכנזים ישמרם צורם אמן"
  • בקומה העליונה יש שתי משבצות עם כתובות (ממתין לזיהוי)
  • מעל לשער הכניסה: "בית הכנסת הגדולה כמנהג האשכנזים"
  • בכרכוב לציון (cornice Commemorazione) נכתב: נבנה בשנת 5289 (1528-1529) ושופץ בשנים 1732-1733 (אולי זה מה שכתוב בשתי המשבצות לעיל)

לפי אתר הקהילה היהנודית הוא נבנה על-ידי יוסף ושמואל מתתיהו (scuola grande secondo il rito tedesco, dono di Joseph e Samuel Matatià)

כתובות אחרות: על המדרגה העליונה לפני ארון הקודש ומעל לביסאות הפרנסים:

  • במדרגה העליונה לפני העליה לארון הקודש חרוטה כתובת: נתרם ברובו על-ידי האחים זמל והרב מנחם ציויטלה, בן הרב יוסף ז"ל ה'תל"ב (1672)"il dono del maggiore dei fratelli Zemel il Rabbino Menachem Cividale figlio del Rabbino Joseph (sia il ricordo del Giusto in benedizione) 5432 (1672)".
  • כתובות מעל כיסאות הפרנסים : שני פסוקים: האחד, מתהילים והשני מספר שמואל ב'
    • "וִירֹמְמוּהוּ בִּקְהַל עָם וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ" (תהילים ק"ז,ל"ב)
    • "יֹשֵׁב בַּשֶּׁבֶת תַּחְכְּמֹנִי" (מהפסוק: " אֵלֶּה שְׁמוֹת הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר לְדָוִד יֹשֵׁב בַּשֶּׁבֶת תַּחְכְּמֹנִי רֹאשׁ הַשָּׁלִשִׁי הוּא עֲדִינוֹ העצנו [הָעֶצְנִי] עַל שְׁמֹנֶה מֵאוֹת חָלָל בְּפַעַם אחד [אֶחָת].)(שמואל ב',כ"ג,ח')

על קירות בית הכנסת כתובות "עשרת הדברות", עם השמטות אחדות בשל שינויים במבנה.

תמונות כלליות[]

מבנה בית הכנסת[]

EXTRAORDINARY VENETIAN BEAUTY AT THE TEDESCA SYNAGOGUE IN THE ROMANTIC ITALIAN TOWN OF VENEZIA המקור

יעקב פינקרפלד כתב בספרו [1] לבית הכנסת צורת טרפז, בהתאם לגבולות המגרש הבלתי- משוכלל ; אולם האדריכל, ששמו לא ידוע, ידע להתגבר על הקשיים באמצעים ארכיטקטוניים מפתיעים

  • עזרת הנשים נבנתה ביציע אליפסטי המקיף את כל האולם. במקור עזרת הנשים הייתה כלואה מאחורי הצלע הדרומית של אולם התפילה. ייתכן וניתן להבחין במרחב הדרומי העולה על הצפוני. [2]
  • קצות האליפסה חופפים את מרכזי הקירות הקצרים.
  • אליפסה מקבילה, קטנה יותר, חוזרת בעיטור התקרה.
  • ארובת פנס בעלת 8 אשנבים.

כך הוסחה בדעת מאי-סימטריות האולם.

תרשים הספר


במבט על בית הכנסת יש לשים לב לתופעות הבאות:

  • המבנה האליפסי של בית הכנסת הוא תוצאה של המתכונת הפיזית של המבנה (לא תוכנן מראש בתור כזה). בית הכנסת נראה שונה לצופה כאשר הוא עובר מפינה לפינה (כדאי לנסות)
  • ה"במה" נמצאת ליד "ארן הקודש" - מתכונת זו לא הייתה במקור (ראו בית הכנסת בקארמניולה). בבתי הכנסת האשכנזים מקובל כי הבמה במרכז. שינוי זה בוצע בשנת 1860, אז גם המושבים הועברו לשולי האולם, כפי שמקובל בשאר בתי הכנסת בוונציה. לפי ספרו של יעקב פינקרפלד הבמה הייתה ממול לארון הקודש. לפי דוד קאסוטו מעבר לבית כנסת דו-קוטבי, דהיינו ארון הקודש מצד אחד והבימה מצד שני, נקבעה בשנת 1796 בעקבות דרישת מתפללי בית הכנסת.[2]
  • "עזרת הנשים" וכם "במה" נוספו במאה ה-18. דוד קאסוטו, ההיסטוריון שחקר את מולדות הקמת בתי הכנסת, סבר שייתכן ש"עזרת הנשים נבנתה בעקבות המערכות שנבנו בבית הכנסת הספרדי הגדול בוונציה (Scuola Grande Spagnola). מגמת הבנייה בפנים בתי הכנסת בגטו ייתכן שנגרמה בשל חיקוי למבנה הפנימי של תאטראות שנבנו בוונציה באותה עת.

לקריאה נוספת[]

  • יעקב פינקרפלד, בתי הכנסת באיטליה - מתקופת הריניסאנס עד ימינו, מוסד ביאליק, ירושלים, תשי"ד
  • Roberta Curiel and Bernard Dov Cooperman, The Venetian Ghetto,Rizzili New-York.1990
  • Francesca Brandes, Venice and Environs Jewish Itineraries , Marsilio Regione del Veneto, 1997 - page 119
  • Cassuto, David, Ricerche sulle cinque sinagoghe (scuole) di Venezia :suggerimenti per il loro ripristino, /David Cassuto - Jerusalem : Jerusalem Pub. House- 1978
  • Riccardo Calimani , Storia del ghetto di Venezia Edition:3a ed alimani 1946- Publisher: Milano : Rusconi Creation Date: 1986, c1985

קישורים חיצוניים[]

ראו גם[]

הערות שוליים[]

  1. 1.0 1.1 1.2 יעקב פינקרפלד, בתי הכנסת באיטליה - מתקופת הריניסאנס עד ימינו
  2. 2.0 2.1 דוד קאסוטו, הערות חדשות על בתי הכנסת בוונציה בימי ר' יהודה אריה מודנה, (בתוך) ראובן בונפיל (עורך) ‫דוד מלכיאל (עורך אורח), אריה ישאג, ר’ יהודה אריה מודינה ועולמו, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס ומכון בן צבי, תשס"ג-2003
Advertisement