FANDOM


Vercelli synagugue

בית הכנסת - נשאר ללא שינוי כמעט 100 שנה המקור

Cimitero ebraico di Vercelli edicola restaurata del Rabbino Giuseppe Raffael Levi - fine 800

Cimitero ebraico di Vercelli edicola restaurata del Rabbino Giuseppe Raffael Levi - fine 800 המקור:אתר הקהילות היהודיות באיטליה לכבוד יום התרבות האירופאי

בית הכנסת המשוחזר בוורצ'לי (Vercelli) הוא אחד מבתי הכנסת היפים של יהדות פיימונטה. בית הכנסת הוא הראשון שהוקם לאחר שהוכרזה אמנציפציה ליהודים באיטליה. הרישיון לבנייתו ניתן על ידי שליט פיימונטה קרלו אלברטו (Carlo Alberto) בשנת 1848.

הוא נמצא בתהליך שיחזור שטרם הסתיים. ארון הקודש וחלק מהריהוט כבר שוחזר. המטרה היא להשלים את שיחזור בית הכנסת והפיכתו למרכז להפצת תרבות יהודית לבני העיר והסביבה. תרומות לשיחזור בית הכנסת התקבלו מקרנות ממשלתיים, המעודדים את שימור המורשת היהודית וכן תרומות ממוסדות בנקאיים. כבר היום הוא מוקד לביקורים של תלמידי בתי הספר לא-יהודיים, אשר בעת ביקורם במקום לומדים גם על הדת היהודים ועל מורשת עם ישראל. בעיר נותרו יהודים בודדים.

השלמת שיקום בית הכנסת נמצא ברשימת העדיפויות לביצוע שנערכה על ידי "איגוד הקהילות היהודיות באיטליה" במסגרת מסע ההסברה לשיקום "נכסים לשימור" (Beni da salvare) במסגרת התוכנית לשימור התרבות היהודית באיטליה

שימושוןעריכה

Sinagoga di Vercelli - via Foa 58 - Vercelli

visite guidate alle ore: 14:30 - 15:30 - 17:30.


Sala Foa - via Foa 70 - Vercelli

Ufficio segreteria Comunità Ebraica di Vercelli

339/2579283

didattica.comebravc@libero.it



תולדות בית הכנסתעריכה

בית הכנסת היה של יהודי אשכנז. הוא נחנך בשנת 1878. המבנה הוא אחת הדוגמאות הטיפוסיות של השאיפה למונומנטליות באדריכלות החוץ של בתי הכנסת, שאיפה שהתעוררה עם שחרורו היהודים מהגטאות.

המבנה בנוי בסגנון אדריכלות מורית כמו בית הכנסת הגדול של פירנצה שנחנך ארבע שנים אחריו, רק בשנת 1882 . אפשר להבחין זאת היטב במבנה החזיתות (ראו תמונה).

החזית מחולקת על ידי על ידי שש אומנות תמירות, המסתיימות בצריחים "דמוי בצל". הכיפות מחודדות ומזכירות מבנים איסלמים דומים. מעל הכניסה ומעל החלונות נבנו קשתות מאוריות "דמויות פרסה". בחלקה העליון של החזית, יש יציע צר ועדין, המזכיר את הסגנון הרומאני של ימי הביניים.

הבניין, אף על-פי שהחזית שלו היא בעלת פרופורציה נאה ושקולה, אינו משקף את צורתו של המבנה בכללו. האולם המרכזי, שהוא חלל מרכזי ביסודו ומעליו כיפת-תוף גדולה, אינו מתקשר באופן אורגני עם החזית. גם הכיפה היא נסתרת, מאחורי החזית, ואינה ניראת לעובר ברחוב.

האדריכל של בית הכנסת היה מרקו טְרֵוֱוס (Marco Treves), אשר תכנן לאחר מכם את בית הכנסת בפירנצה. בית הכנסת תוכנן עבור קהילה שמנתה אז 600 נפש.

בבנינו השתתפו: גם האדריכל, ג'יוספה לוקרני, שעסק בכך בין השנים 1874 - 1878, הצייר, יליד העיר, קרלו קוסטה _Carlo Costa ), הפסל ארקולה וילה _Ercole Villa), הויטראז בוצעו על ידי מיכאלה פורנרי (Michele Fornari) ועבודת השיש על ידי האחים בונה לווררונו (Bona lavorarono).

התצוגהעריכה

בצמוד לבית הכנסת יש אולם תצוגה ובו מסמכים של הקהילה מהמאה ה-16. כמו כן הוא מציג תשמישי קדושה עתיקים שנותרו ברשות יהודי העיר .

בית הכנסת היוםעריכה

" שיפוצי בית הכנסת החלו לפני עשר שנים ועדין לא הסתיימו, לאחר ששלושים שנה לא ניתן היה לבקר בו בשל מצבו" - לוצ'יה, מזכירת הקהילה (טעון בדיקה - ראו מייל למעלה בשימושון)

תמונות מבית הכנסתעריכה

מקור התמונות הוא מהאתרים מטה

140 שנה לבית הכנסתעריכה

הvarcelli 12

פורסם ב חדשות ב 17/12/2018 - 9 טבת תשע"ט "העבודה שעשינו בהצלחה בהצלחה, בניית המקדש החדש, היתה הוכחה ניצחת לקשר ההדוק בין דת לחירות".

הvarcelli 1

דברים אלה נאמרו בשנת 1878 על ידי איז'יה נורזי, מזכיר הקהילה היהודית של ורצ'לי - שנקראה אז האוניברסיטה העברית. אתמול, 140 שנים על ידי בניית בית הכנסת נועד להכיל קהילה של כמה מאות אנשים, בנוכחות נציגים רבים של מוסדות אזרחיים, דתיים וצבאיים, כמה עשרות אנשים התכנסו כדי לחגוג את יום השנה של בניית מה שנחשב כסמל לתודעתם של אלה שבאותן שנים היו "גאים להיות סוף סוף שייכים להיסטוריה האיטלקית המפוארת".

אחרי הברכות של הנשיא בלתי הנלאה של הקהילה, רוסלה בוטיני טרבס, שבצעה את ההתאוששות של הבניין, ורבי הקישוטים היקרים שלה ותקומת קהילה שלמרות קטן במספרים מסוגל להשמיע חיוניות יוצאת דופן הייתה הרב אליה Richetti - הרב של התייחסות הקהילה - כדי לפתוח את הטקס על ידי שניגנתי שופר עתיק מהקהילה של ביילה, עכשיו קטע ורסלי, פשוט נלקח מאחד החלונות של המוזיאון ממוקם בגלריה. מוני נאומים של נציגי המוסדיים, וכראש עיר של תרבות דניאלה מורטרה, הפרפקט מישל Tortora, נשיא UCEI נעמי די סגני - שרצה לזכור את החשיבות של קהילות קטנות עבור יהדות איטליה - דריו Designs המייצג את קרן מורשת התרבות היהודית באיטליה וכן קהילת טורינו, של אותו ריצ'טי ושל הרב סומך, רבים מהם היו השירים המסורתיים. מאלכסנדריה ורסלי, מטרייסט גוריציה, הקולות ואת המסורות יהדות פיאמונטה סייעו לספר את עשרות אנשים שבאו מרחוק מה היה ומה הוא היהדות חיה, כזו המתמשכת לאכלס עשרות קטנים מרכזים איטלקים לאחר שתרמו באופן פעיל לפיתוח שלהם במשך מאות שנים. הקולות של רבנים, יחד עם זה של האדריכל ברוך Lampronti, הביאו לידיעת הנוכחים את העושר ריבוי מסורות, וכן שימש כסמל של אותו רצון ברזל שהביאו לבית הכנסת הגדול של ורסלי עטרה ליושנה . מאה ארבעים שנה לאחר הקמתה.

(17 בדצמבר 2018)

המקורעריכה

Pubblicato in Attualità il ‍‍17/12/2018 - 9 טבת 5779 “L’opera che noi abbiamo con tanto buon successo condotto a compimento, la costruzione cioè del nuovo Tempio, fu luminosa prova della stretta colleganza che esiste tra Religione e Libertà”. Sono parole pronunciate nel 1878 da Ezechia Norzi, segretario della Comunità ebraica di Vercelli – che si chiamava allora Università Israelitica. Ieri, a 140 anni dall’edificazione della sinagoga destinata ad accogliere una comunità di alcune centinaia di persone, alla presenza di numerosi rappresentanti delle istituzioni civili, religiose e militari, alcune decine di persone si sono raccolte a festeggiare l’anniversario dell’edificazione di quello che era stato pensato come simbolo della consapevolezza di coloro che in quegli anni furono “orgogliosi di appartenere finalmente alla gloriosa storia italiana”. Dopo i saluti dell’infaticabile presidente della Comunità, Rossella Bottini Treves, cui si deve il recupero dell’edificio, e di tante sue preziose decorazioni e la rinascita di una comunità che pur piccola nei numeri è capace di esprimere una vitalità notevole, è stato rav Elia Richetti – il rabbino di riferimento della Comunità – ad aprire la cerimonia suonando un antico shofar proveniente dalla comunità di Biella, ora sezione di Vercelli, appena prelevato da una delle vetrine del museo collocato nel matroneo. Alternati ai discorsi di rappresentanti istituzionali, dell’assessore comunale alla Cultura Daniela Mortara, del prefetto Michele Tortora, della presidente UCEI Noemi Di Segni – che ha voluto ricordare l’importanza delle piccole comunità per l’ebraismo italiano – di Dario Disegni in rappresentanza della Fondazione Beni Culturali Ebraici in Italia oltre che della Comunità di Torino, dello stesso rav Richetti e di rav Alberto Somekh, molti sono stati i canti della tradizione. Da Alessandria a Vercelli, da Trieste a Gorizia, le voci e le tradizioni dell’ebraismo piemontese hanno contribuito a raccontare alle decine di persone giunte anche da lontano cosa è stato e cosa è l’ebraismo vivo, quello che continua ad abitare decine di piccoli centri italiani dopo aver contribuito fattivamente per secoli al loro sviluppo. Le voci dei rabbanim, insieme a quella dell’architetto Baruch Lampronti, hanno riportato all’attenzione dei presenti la ricchezza e la molteplicità delle tradizioni, e sono state simbolo di quella stessa volontà ferrea che ha riportato la grande sinagoga di Vercelli al suo antico splendore. A cento e quaranta anni dalla sua fondazione.

(17 dicembre 2018)


לקריאה נוספת עריכה

  • יעקב פינקרפלד, בתי הכנסת באיטליה, "מוסד ביאליק", ירושלים, תשי"ד
  • In Piedmont Sixteen Synagogues, בהוצאת הקהילה היהודית בטורינו.
  • Annie Sacerdoti,Guida All'Italia Ebraica,Marietti, Casale Monferrato,1986

קישורים חיצונייםעריכה