בית הכנסת העתיק בברעם

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"350px","height":"300px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":33.044321,"lon":35.415437,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":16,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"","title":"","link":"","lat":33.044321,"lon":35.415437,"icon":""}]}

המפה נטענת... {"type":"TERRAIN","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"350px","height":"300px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":33.044321,"lon":35.415437,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":8,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"","title":"","link":"","lat":33.044321,"lon":35.415437,"icon":""}]}

מבט מקרוב

מבט מעל

בית הכנסת העתיק בברעם נמצא בגן לאומי אשר במרכזו שרידי בית הכנסת. חזיתו היא בעלתעיטור ארכיטקטוני מרשים ואבני גזית, מסותתים היטב. החזית נחשבת לשמורה ביותר בארץ. לבית הכנסת שלושה שערים, שפניהם לירושלים והם מעוטרים בפיתוחי אבן יפים. במרכז המשקוף של הפתח המרכזי מגולף באבן זר יפה, ומשני צדיו עיטורים.

כ-3 ק"מ צפונית-מזרחית לברעם נמצא קיבוץ ברעם.

בית הכנסת

בית הכנסת כולל חזית אולם התפילה וחלק מהמבוא אליו. אורך האולם 18.10 מטר ורוחבו 13.35 מטר. באולם שני טורי עמודים . המרחק בין שני הטורים הוא 6.20 מטר. במשקוף הפתח המרכזי חקוק כד וממנו דלית גפן, על אשכולותיה ועליה מעל המשקוף של הפתח הימני, מתחת לחלון, חדי עין יבחינו בשרידי כתובת עברית "בנהו אלעזר בר יודן" (לפי זאב וילנאי - מדריך ארץ ישראל - 1940

אשר לקישוט מעל הפתח המרכזי קיימת דעה די הוא עוטר על-ידי "זר ניצחון – סממן רומי מובהק ולצידו התנוססו בעבר שתי אלות- ניקות (חברת NIKE לקחה את שמה מאלות אלו) – אלות הניצחון המכונפות. הדמויות הושחתו לפני שנים רבות" הצעה למסלול-אל גן לאומי ברעם ושמורת הר מירון-אדמונית, שלג, דובים ובית כנסת.

בית הכנסת נזכר בפעם הראשונה בספר "מסע דפלסטינא" של שמואל בר שמשון משנת 1210, שמצא שם קבר יהודי ומעליו בית כנסת יפה, שקירותיו עדיין עומדים. שוב נזכר המקום בכתבי נוסע בארץ-ישראל, הקובע שבניין מפואר כזה לא ראה עוד. משנת 1523 קיימת עדותו של רבי משה באסולה, שראה את שרידי בית הכנסת העתיק, שרק שני שערים נותרו ממנו. (לפי הויקיפדיה העברית)

בית הכנסת הקטן

מתוך מדריך ארץ ישראל - זאב וילנאי 1940

במקום נמצא שרידי המשקוף, מבית כנסת אחר, ועליו כתוב " יהי שלום במקום הזה ובכל מקומות ישראל יוסה הלוי בן לוי עשה שקוף הזה תבוא ברכה במעשיו שלום" היום נצא במוזיאון הלובר בפריס.

צבי אילן בחוברת בתי-כנסת בגליל ובגולן שיצא לאור בשנת 1987 בהוצאת אריאל מספר על בית הכנסת הקטן בברעם:"החוקרים סיפרו על השער הנאה ועל הכתובת הנאה (ראו לעיל). מאז היה מקובל כי הוא נהרס. המקום אורת על-ידי קציני המדור לידיעת הארץ בצה"ל וי.סטפנסקי, בצד הכביש חירם-מלכיה - כ-400 מאר צפונה לבית הכנסת הגדול - 60 מטר מצפון-מזרח לגדר בית הקברות המרוני.

השריד הבולט הוא הוא שבר של אבן מזוזה מעוטרת הנומחת בשטח פנוי. אבן זו זהה למזוזות הפתח המקורי, כפי שהופיע באיורים מהמאה הקודמת.

באזור זה הוקם בשנת 1986 קברו של מר זוטרא

דגם לבית הכנסת תפארת ישראל

הקיר המערבי - 2009

חזית בית הכנסת הייתה, כנראה, מקור ההשראה לצורת חזית בית-הכנסת "תפארת ישראל" שבעיר העתיקה בירושלים. בית-הכנסת "תפארת ישראל" נבנה על ידי ניסן ב"ק שגדל בצפת והכיר אתר חשוב זה שבסביבות ביתו. לשימוש בצורה המוכרת מברעם היה משמעות סמלית, כעין יד-זיכרון לקהילות היהודיות בצפת והגליל שנמחקו רעידת האדמה הגדולה שהחריבה את צפת וסביבתה בתקצ"ז (1837).

(לפי הויקיפדיה העברית)

תולדות הישוב

בחפירות שנערכו בבירעם ב-‏1998 התברר שראשיתו של היישוב היהודי הייתה בהתקופה הפרסית בארץ ישראל - המאות ה-‏6 או ה-‏5 לפנה"ס. יוסף בן מתתיהו מונה 204 כפרים וערים בגליל ויש להניח כי ברעם נמנה עליהם. כאשר הגליל היה למרכז תרבותי של יהודי אי הגיע מועד בנית בית הכנסת. הכתובת העברית שנמצאה במקום ועתה בפאריס (ראו לעיל) תוארכה למאה ה-2.

ר' משה באסולה מספר על ברעם ב-1521 "אל תתמהו על השלג שבא בניסן, אנחנו ראינוהו בסיוון" וכן הוא מצא, מלבד שרידי בית הכנסת, גם את קיברו של רבי פנחס בן יאיר. בשנת 1537 מתואר כי במקום היה קברה של אסתר המלכה כפי שהובא בספר :יחוס אבות ונביאים:"ובכל שושן פורים הולכין מנין על קברה מצפת וקוראים שם המגילה ואוכלים ושותים ושמים שם". (זאב וילנאי).

עוד נקברו בסביבה החכם התלמודי רבי זוטרא, קבר עובדיה הנביא.

במאה ה-12 נולד בברעם בן לפנחס ורחל וניתן לו השם נחמן. עפ"י סיפור שהשתמר הוא היה ילד פלא ובגיל 12 הוא ניבא "5 נבואות על חורבן ואותות ועתידות ותלאות הנמצאות, עד יבוא לציון גואל ורב טוב לישראל". לאחר שהתנבא נפטר נחמן. עפ"י גירסה אחת הוא נקבר בצפת ועפ"י גיסה אחרת הוא נקבר בברעם. כינוי היה "הינוקא" והוא הוזכר בפעם הראשונה ע"י עולה רגל אלמוני בראשית המאה ה-14. קברו הוזכר גם ב- 1537 וב- 1769. ( לפי רבקה שפק ליסק ברעם היה כפר יהודי עד המאה ה-13.

לקריאה נוספת

• צבי אילן, בתי כנסת קדומים בארץ ישראל,משרד הבטחון ההוצאה לאור, 1991.

קישורים חיצוניים

• תמונות של ביכנ"ס העתיק בברעם