אין תקציר עריכה |
(Updating GoogleMaps code to use Maps Extension due to disabling outdated GoogleMaps Extension) |
||
| (5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| + | {{בעיקר}} |
||
| + | {{#display_map: |
||
| + | |||
| + | |centre=32.988868, 35.70488 |
||
| + | |zoom=15 |
||
| + | |type=hybrid |
||
| + | |controls=pan,zoom,streetview,type |
||
| + | }} |
||
| + | <!-- Below is old deprecated code of map |
||
<googlemap version="0.9" lat="32.988868" lon="35.70488" zoom="15">32.989696, 35.704193</googlemap> |
<googlemap version="0.9" lat="32.988868" lon="35.70488" zoom="15">32.989696, 35.704193</googlemap> |
||
| + | --> |
||
'''בית הכנסת, יחד עם הכפר, בחלקו משוחזר, נמצא מזרחית מקצרין, לפני אזור התעשיה''' |
'''בית הכנסת, יחד עם הכפר, בחלקו משוחזר, נמצא מזרחית מקצרין, לפני אזור התעשיה''' |
||
---- |
---- |
||
| − | [[תמונה:Qisrin.jpg| |
+ | [[תמונה:Qisrin.jpg|ימין|ממוזער|250px|חורבות הכפר הקדום קצרין - במרכזו בית הכנסת - ויקישיתוף צילם: Amoruso]] |
| − | [[Image:Israel - Katzrin 001.jpg| |
+ | [[Image:Israel - Katzrin 001.jpg|ימין|ממוזער|250px|רחוב בכפר וברקע - הבית המשוחזר - ויקישיתוך, צילם:Edom]] |
| − | [[Image:Israel - Katzrin 002.jpg| |
+ | [[Image:Israel - Katzrin 002.jpg|ימין|ממוזער|250px|הכפר המשוחזר -ויקישיתוך, צילם:Edom]] |
'''בית הכנסת העתיק בקצרין''' מצוי באתר, מזרחית לעיר. בית הכנסת משוחזר בחלקו. לידו, שוחזר אף חלק מהכפר היהודי שהיה במקום . בין השאר, אחד הבתים צויד בחפצים מאופיינים לתקופת ה[[תלמוד]]. בית הכנסת השתמר יחסית יפה ונערכות בו היום ,מפעם לפעם , טקסים דתיים. לפי הערכת [[צבי מעוז]] , החוקר האחרון של האתר, היו בכפר 75 משפחות ו-300 נפש <ref name=zvi>מקור: '''צבי אילן , בתי כנסת קדומים בארץ-ישראל''' </ref>. |
'''בית הכנסת העתיק בקצרין''' מצוי באתר, מזרחית לעיר. בית הכנסת משוחזר בחלקו. לידו, שוחזר אף חלק מהכפר היהודי שהיה במקום . בין השאר, אחד הבתים צויד בחפצים מאופיינים לתקופת ה[[תלמוד]]. בית הכנסת השתמר יחסית יפה ונערכות בו היום ,מפעם לפעם , טקסים דתיים. לפי הערכת [[צבי מעוז]] , החוקר האחרון של האתר, היו בכפר 75 משפחות ו-300 נפש <ref name=zvi>מקור: '''צבי אילן , בתי כנסת קדומים בארץ-ישראל''' </ref>. |
||
| שורה 43: | שורה 53: | ||
בחורבות הכפר נתגלו עוד ארבע כתובות ב[[ארמית]] <ref name=zvi/>. רק אחת מהן שלמה: " רבי אבון משכבו בכבוד". הארכאולוג, דן אורמן, סבור שזו מצבה מקברו של האמורא רבי אבון שחי בסוף המאה ה-3ובמחצית הראשונה של המאה ה-4. |
בחורבות הכפר נתגלו עוד ארבע כתובות ב[[ארמית]] <ref name=zvi/>. רק אחת מהן שלמה: " רבי אבון משכבו בכבוד". הארכאולוג, דן אורמן, סבור שזו מצבה מקברו של האמורא רבי אבון שחי בסוף המאה ה-3ובמחצית הראשונה של המאה ה-4. |
||
| − | ==ראו גם== |
||
| + | |||
| − | * [[בתי כנסת קדומים בארץ ישראל]] |
||
| + | {{בתי כנסת עתיקים בגולן}} |
||
| + | |||
== לקריאה נוספת == |
== לקריאה נוספת == |
||
| שורה 54: | שורה 65: | ||
== הערות שוליים == |
== הערות שוליים == |
||
<references /> |
<references /> |
||
| − | [[קטגוריה:בתי כנסת עתיקים]] |
+ | [[קטגוריה:בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל]] |
גרסה אחרונה מ־11:34, 28 במאי 2013
ערך זה נכתב במקורו בויקיפדיה העברית על-ידי דניאל ונטורה
בית הכנסת, יחד עם הכפר, בחלקו משוחזר, נמצא מזרחית מקצרין, לפני אזור התעשיה
חורבות הכפר הקדום קצרין - במרכזו בית הכנסת - ויקישיתוף צילם: Amoruso
רחוב בכפר וברקע - הבית המשוחזר - ויקישיתוך, צילם:Edom
הכפר המשוחזר -ויקישיתוך, צילם:Edom
בית הכנסת העתיק בקצרין מצוי באתר, מזרחית לעיר. בית הכנסת משוחזר בחלקו. לידו, שוחזר אף חלק מהכפר היהודי שהיה במקום . בין השאר, אחד הבתים צויד בחפצים מאופיינים לתקופת התלמוד. בית הכנסת השתמר יחסית יפה ונערכות בו היום ,מפעם לפעם , טקסים דתיים. לפי הערכת צבי מעוז , החוקר האחרון של האתר, היו בכפר 75 משפחות ו-300 נפש [1].
הארכאולוג דן ארמן סבור כי שמו הקודם של היישוב, בו התגלה בית הכנסת, הוא "קיסרין" – כשם שנרשם במפות שהופיעו בשנות השלושים למאה ה-20. וממנו באו החכמים הידועים כ"רבנו דקיסרין" – אשר היו שסברו כי באו מקיסריה לשפת הים התיכון.
הגילוי[]
בית הכנסת התגלה על ידי שמריהו גוטמן בשנת 1968. רשות העתיקות המשיכה את החפירות: ד.אורמן (1971– 1972), מ.בן ארי (1976 – 1977). אחרון החופרים היה צבי מעוז אשר חקר את האתר יחד עם אן קלברו.
לדעת החוקרים בית הכנסת נבנה בשלבים: • סוף המאה ה-4 – תחילת המאה ה-5 : בנין מרובע עם רצפת טיח • תחילת המאה ה-6- הוארך צפונה לממדיו הנוכחיים, נבנתה רצפת פסיפס • תחילת המאה ה-7 - רצפת טיח חדשה • בשנת 746 נחרב בית הכנסת ברעש שביעית - רעש שביעית היא רעידת אדמה קשה שפגעה בארץ ישראל וסביבתה . • ב התקופה הממלוכית בארץ ישראל - המאה ה-13 – המאה ה15- הוקם מסגד במחצית הצפונית של בית הכנסת בכפר נמצאו אבנים מעוטרות נוספות והחוקרים סבורים כי היה במקום מבנה ציבורי נוסף, אולי בית מדרש
התיאור[]
בית הכנסת הוא מהתקופה הביזנטית. תקופה שבה היו בתי כנסת רבים בגולן. הוא מהווה דוגמא המבטאת את עושרו ההתיישבות היהודית באותה תקופה. מידות בית הכנסת הן 15.4 X 18 מטר. לבנין היו שני קומות. שער הכניסה גדול יחסית ופתחו לכיוון צפון.
בחלקה הדרומי של בית הכנסת , לכיוון ירושלים, הייתה הבימה. ליד הבימה נמצא חדרון קטן, אולי שימש כגניזה. האולם חולק לשני שורות עמודים, בראש כל עמוד כותרות יווניות. אחד המאפיינים של התיאור הוא "דגם" ביצים משני הצדדים: הביצה המרכזית מוארכת ומשני עבריה ביצים מעוגלות וקטנות יותר [1]. לאורך הקירות היו שני שורות של ספסלים מאבן. מתחת לספסל העליון נמצאו 180 מטבעות.
חריטות וכתובות[]
בקיר המערבי יש חריטה של מנורה בת חמישה קנים. בבנין מצאה חריטה של "עץ חיים" על אבן, חריטה של שלוש רגלים. לתיאורי "עף החיים", סבור צבי אילן, יש משמעות והאמינו כי יש בה כדי לשמור על הבריאות ולהרחקת עין הרע ומזל ביש.
בבניין נמצאו פריטים אלו[1]: • מיאנדר צלב קרס כפול, ובתוכו פרצוף אדם, וציפורים • אבן שיש עליה חרוטה מנורת שבעת הכנים ואולי גם שולחן הפנים • חלקי משקוף, עם תבליט שריגי גפן. • אבן עם רוזטה , כנראה משקוף הכניסה הצדדית לבית הכנסת.
בבית הכנסת נמצאה כתובת בארמית: "עוזי עבד הדן רבועה ...תרין מנין". מדובר באדם שתרם סכום כסף (שני מנים) להקמת ה"ריבוע" חדר או אולם לסעודות או למסיבות.
בחורבות הכפר נתגלו עוד ארבע כתובות בארמית [1]. רק אחת מהן שלמה: " רבי אבון משכבו בכבוד". הארכאולוג, דן אורמן, סבור שזו מצבה מקברו של האמורא רבי אבון שחי בסוף המאה ה-3ובמחצית הראשונה של המאה ה-4.
| בתי כנסת עתיקים ברמת הגולן | ||
|---|---|---|
|
לקריאה נוספת[]
- צבי אילן, בתי-כנסת בגליל ובגולן, הוצאת הספרים אריאל, ירושלים - כנה, ירושלים, 1987
- צבי אילן, בתי כנסת קדומים בארץ ישראל, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1991