בית הכנסת העתיק בשפרעם'
שבתאי שירן – "מורשת הגליל"
הכניסה לבית הכנסת העתיק
ארון הקודש ובמרכזו קופסא ריקה של ספר תורה
בגרעין הכפר, בלב ליבה של העיר הערבית המעורבת במוסלמים, נוצרים ודרוזים שוכן מזה 250 שנה בית כנסת ומחכה שתכנסו אליו לתפילת מנחה או לאמירת פרק תהילים. בית הכנסת נקי ומטופל, יש בו סידורים, חומשים וספרי תהילים, רק דבר אחד הוא חסר. יהודים שיתפללו בו בקביעות.
תולדות שפרעם היהודית[]
בואו ונספר את סיפורה של שפרעם היהודית ואת סיפורו של בית הכנסת העתיק.לאחר המרד הגדול כנגד הרומאים נותר הגליל כמרכזו של העם בישראל ובהתאם הופכת שפרעם לתחנה מרכזית בנדודי הסנהדרין. גלתה סנהדרין… ומאושא לשפרעם, ומשפרעם לבית שערים, ומבית שערים לציפורי... (ראש השנה לא, א) . המסורת מייחסת את מיקום בית הכנסת למיקום הסנהדרין.
עם השנים, ישתנה השלטון ובעקבותיו תהפוך העיר שפרעם, כמו כל הגליל, לנוצרית ולאחר מכן למוסלמית ועדיין תשארנה שכונות יהודיות בכפרי הגליל.
ב1539 עורך השלטון העותומני החדש מפקד אוכלוסין ומוצא בשפרעם 10 משפחות יהודיות. במאה ה- 17 בנתה הקהילה היהודית בית כנסת על חורבות בית הכנסת הקדום וקראה לו "מחנה השכינה".
ב- 1761 השתלט השיח' הבדווי דהאר אל עומר על המקום וממנה את בנו עותמן כמושל מקומי, באותה תקופה נבנה בעיר בניין הסראיה הוא בנין הממשל, אגפים מבניין זה מתפקדים עד היום כמשרדי עירייה ומתנ"ס.
היהודים חוזרים[]
דהאר אל עומר הזמין יהודים להתיישב בעיר, והרב חיים אבולעפיה התיישב כאן לזמן קצר עם תלמידיו. הם שיפצו את בית הכנסת שנבנה במאה ה- 17 , ובניין זה הוא בניין בית הכנסת הנוכחי. ממפקד מונטפיורי שנערך ב- 1839 עולה שבשפרעם התגוררו באותה תקופה 107 יהודים . ב- 1849 פנו יהודי העיר במכתב למונטפיורי וסיפרו על מצבם הכלכלי הקשה, ועל בריחת יהודים מהעיר כתוצאה מהמצב. מכתב זה מצטרף לעדויות נוספות על עול המסים הכבד שהטיל השלטון העות'מאני על היהודים והביאם לנטוש את אדמותיהם מחוסר יכולת לעמוד במעמסת המסים.
ב- 1850 התיישבו בעיר 30 משפחות של יהודים ממרוקו , וב- 1887 הגיעו ממרוקו 12 משפחות יהודיות נוספות.
לאחר מלחמת העולם הראשונה החלו היהודים לעזוב את העיר בשל קשיי פרנסה. היהודי האחרון, אברהם אל- עזרי, עזב את שפרעם ב- 1920, ומסר את מפתח בית הכנסת למשפחת ג'עברי השכנה המטפלת ושומרת עליו עד היום.
מסלול הסיור.[]
.jpg){kind=link}
קבר רבי יהודה בר בבא - אתר הטיול של שירן שבתאי
הסיור שלנו יתחיל בסראיה, אם יתמזל מזלינו ויפתחנו לנו את העליה לגג נוכל להתרשם מתצפית מרשימה על העיר שפרעם. מן הסראיה נרד רגלית לבית הכנסת העתיק, נקיש על דלת הבית של משפחת ג'עברי הגרה ממול ונבקש את מפתח בית הכנסת.
לאחר אמירת פרק תהילים בבית הכנסת וכמובן מספר צילומים נרד לקבר רבי יהודה בן בבא, החכם שסמך את תלמידי ר' עקיבא בזמן גזרות השמד ושלם על כך בחייו.
איך מגיעים?[]
הסיור בשפרעם מסובך ביותר עקב ריבוי הסימטאות ולכן מומלץ לעשות סיור מסוג זה בהדרכת מדריך. אם בכל זאת אתם מעוניינים לטייל בכוחות עצמיכם פשוט העזרו בתושבים מקומיים, הם ישמחו לכוון אתכם.
סיורים בעקבות אתרים יהודים בגליל ניתן לעשות עם שבתאי שירן מורה דרך בטעם יהודי 0523246827 http://www.shiran.kr8.co.il/
על היהודים בעיר[]
המצודה בעיר צילם:גלדפר הויקיפדיה העברית
merkaz lehava shfaram via the PikiWiki - Israel free image collection project Author צילם:אחמד עודי
(לפי הויקיפדיה העברית) הקהילה היהודית בעיר הייתה מצומצמת מאוד. לפי ארכיוני קושטא נמנו במפקד במחצית הראשונה של המאה ה-16 רק עשרה בעלי בתים יהודיים, ועיקרו של היישוב היה מוסלמי ודרוזי. מביקורם של הרמ"ק והאר"י הקדוש ועלייתם לרגל במאה ה-16 ליישובים שונים בגליל, ובכללם שפרעם, ניתן ללמוד כי היישוב היהודי אותה תקופה היה דל או שנעלם לחלוטין.
בחסותו של דאהר אל עומר התחדש היישוב היהודי במאה ה-18 עם הגעתו של הרב חיים אבולעפיה (השני). הרב ותלמידיו חידשו את בית הכנסת והאוכלוסייה התחזקה עוד אחרי השלמת בניין המבצר על ידי דאהר אל עומר (1773). לפי עדות מתחילת המאה ה-19 היו ביישוב עשרים משפחות יהודיות, שעסקו בעבודת האדמה. בשנת 1920 דווח שבשפרעם התגוררו 1,500 נוצרים, 400 מוסלמים, 300 דרוזים וגם כ-80 יהודים. היהודים האחרונים עזבו את העיר בשנות ה-20 בשל קשיי פרנסה.
בתקופת המנדט הבריטי השתייכו העיר וסביבותיה לנפת חיפה.לפי סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל התגוררו בעיר שפרעם 3,640 תושבים (מתוכם 10 יהודים ושטח העיר השתרע על 338 דונמים (מתוכם 41 דונם שטחים ציבוריים). בשטח הכפרי סביב שפרעם שכלל 97,268 דונמים (מתוכם 31,219 דונם שטחים ציבוריים ו-7,621 דונם בבעכנסת "מחנה שכינה" שחודש לפני כ-250 שנים, על ידי ר' חיים אבולעפיה (השני) בתקופת שלטונו של דאהר אל עומר שהעניק ליהודים רשות להקימו. הסנהדרין ישבה בשפרעם בתקופת הקיסרמרקוס אורליוס וסוברים כי בית הכנסת העתיק נבנה במיקומו של בית כנסת קודם. בית הכנסת שבו אולם בודד חדל לתפקד בשנות ה-20 כאשר אחרוני יהודי העיר עזבו אותה והפקידו את מפתחותיו בידיה של משפחה מוסלמית מקומית המתגוררת לידו. המבנה חודש בשנת 1988.
לקריאה נוספת[]
- אליעזר רפאל מלאכי, "כפר עם -שפרעם", בתוך: אלחנן ריינר וחגי בן-שמאי (עורכים), מנגד תראה: אסופה ממאמרי א.ר. מלאכי בענייני ארץ-ישראל, יד יצחק בן צבי, ירושלים, תשס"א 2011
- מכתבו של משה פלנקינסזון בעיתון "הצבי", גליון כו, כ"ז בניסן תרמ"ו (30 באפריל 1888)
לות יהודים) התגוררו 3,560 ערבים.[1]
במהלך מלחמת העצמאות נמלטו מהעיר רוב תושביה ונשארו בה כ-3,000 תושבים, מרביתם היו נוצרים ומיעוטם מוסלמים ודרוזים. עם הזמן הדמוגרפיה השתנתה כאשר המוסלמים הפכו לרוב והנוצרים למיעוט. שפרעם זכתה בתואר עיר עם הקמת המדינה, עקב כך שהוכרה ככזו עוד בתקופה הע'ותמאנית.
בית הכנסת העתיק[]
בחלק העתיק של העיר שוכן בית
קישורים חיצוניים[]
- פרטים כלליים, באתר "בית אלון"
- תמונות מאתר קשת מדריכים
- ד"ר רבקה שפק-ליסק, שפרעם: רצף יהודי עד תחילת המאה ה-20, באתר אימגו
- בית הכנסת בשפרעם באתר משרד התיירות
הערות שוליים[]
- ↑ נתונים מסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
.