שער_המזרח_בארבל_חגי_עמיצור

שער המזרח בארבל חגי עמיצור

מגאולה קדומה לתקומה מודרנית שער בית הכנסת בארבל חריג ושונה מהאחרים ברחבי הגליל. מה שונה בו, מדוע בחרו בני ארבל הקדומה לעשות שער כזה וכיצד מתקשר השער לחיים ברגר, לאגודת המשוטטים ולצוק איתן?

בית הכנסת והיישוב העתיק ארבל, שבמרכז בקעת ארבל הוא ניצב, ממוקמים מעל שרשרת מצוקי הארבל אדירי ההוד ורבי העלילה; ממנו נשקף נוף פנוראמי מהיפים בארצנו, הרי הגליל מחד והכנרת והגולן מאידך. שרידי בית הכנסת והמקורות ההיסטוריים המתייחסים אליו מלמדים על שהיה מן הגדולים, המפוארים והחשובים שבין קבוצת בתי הכנסת הגליליים אולם, ככזה הוא טרם זכה לתפוס את מקומו הראוי. שרידיו של הבניין תוארו כבר בספרות עולי הרגל; כך למשל הנוסע יעקב בן נתנאל הכהן בן המאה ה-12 מציין ביומנו את רשמי ביקורו במקום: "כנסת – נחרבה, אבל השער והמשקוף והמזוזה והמפתן וכל הציורין, כולן מאבן אחת, ח' אמות אורכן ורוחבן" (יערי. א., מסעות ארץ-ישראל 1946). בהמשך הוא תואר גם על ידי מרבית חלוצי המחקר בני המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 אך, חקירה של ממש בבית הכנסת נערכה לראשונה, ולמרבה הפלא גם לאחרונה, בשנת 1905 בעת שקוהל ווצינגר, צמד החוקרים הגרמנים שהניחו את היסודות לחקר בתי הכנסת הגליליים, ביצעו במקום חפירה מוגבלת. חקירתם הניבה היכרות ראשונית עם תכנית המבנה שהיה בה מן המשותף עם בתי כנסת אחרים אך היו בה גם לא מעט תופעות שחרגו מן הסכימה הכללית שלא ניתן להן הסבר מספק. בהעדר המשכיות בחקירתו, להוציא פעולות ניקוי ספוראדיות, ומבלי שייתוספו נתונים חדשים להבהרת ההיסטוריה שלו הלך בית הכנסת וירד לתהום הנשייה כשהוא נעדר כמעט כליל מן הדיונים החשובים של מחקר הסוגיה.

בשנים האחרונות החל שלב חדש בחקר בתי הכנסת המלווה בגילויים חדשים ומפתיעים בבתי הכנסת שבגליל המזרחי, סביבתו הקרובה של הארבל, ואך טבעי הדבר שהגיעה העת לגלות גם את צפונותיו של זה. בקיץ 2012 החלה העבודה המחודשת בחקירת ביה"כ של ארבל בעונת חפירות קצרה מטעם המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, וזו כבר הניבה תוצאות המצביעות על מורכבותו של הבניין. תוצאת לוואי אחרת היא שבמיקומו כחלק מגן לאומי חדש מתגלה נכונות גם מצד רשות הטבע והגנים להגביר את המודעות הטיפוח והשימור של המקום. ב- 2013 ערכנו עונת חפירה קצרה נוספת שנועדה לאפשר את שחזורו ושימורו של השער המונומנטאלי של המבנה, וגם חפירה מצומצמת תרמה להכרות מעמיקה יותר של הבניין.

כעת חברו רשות הטבע והגנים וארגון "תגלית" להגברת הפיתוח של האתר שנבחר לשמש אתר הנצחה לחייל הבודד מקס שטיינברג שנפל ב"צוק איתן" בעזה. במסגרת עבודות הפיתוח הללו נוצרה הזדמנות נוספת להעמיק את החקירה והחשיפה של צפונות המבנה. שילוב זה של פיתוח, מחקר ומורשת מסמן שיתוף פעולה מבורך שיכול להבטיח את העלאת המודעות הציבורית לשמירתם וטיפוחם של אתרים בעלי ערך היסטורי וסביבתי לתועלת הציבור.

בעונה זו אנו מבקשים למנף לטובת המשך חקירתו ופיתוחו של האתר. אנו פונים בזאת לכל מי שהנושא קרוב לליבו להירתם למאמץ ולקחת חלק בעבודות לחשיפה ולגילוי של צפונות הארבל.

"כי ברב חכמה רוב כעס" - כל זמן שאדם מרבה בחכמה מרבה בכעס ... וע"י שהרביתי בדעת הרביתי ביסורין, ...אמר ר' שמואל בר נחמן ככלי פשתן הדקין הבאים מבית שאן אם נתפחמו אחד מהן בכמה דמין הוא עשוי!! כלי פשתן הגסין הבאין מארבל, אם פחמו אחד מהן מה הן ומה דמיהן. - משל למה הדבר דומה לשנים שנכנסו לחנות, אחד אכל פת קיבר וקטנית ואחד אכל פת נקייה ובשר שמן ושתה יין ישן ומיני אגרטון (משקה משובח) ויצא חולה; זה אכל דברים עדינים וניזוק, וזה אכל דברים גסים ולא ניזוק. כך ראית מימיך חמור עוית (עוות) עליו? גמל עוית עליו? אלא היכן היסורין מצויין? בבני האדם!" (קהלת רבה וילנא א)

המדרש מביא את כלי הפשתן העדינים של בית שאן כסמל לחתירה לשיפור איכות החיים, ולעומתם את כלי הפשתן הגסים של בני בקעת הארבל כסמל לחתירה לפשטות. ר' שמואל בר נחמן, בעל המדרש, נראה כאן כמתעלם וכמי שאינו מכיר ביתרונות המתלווים להתקדמות האנושית; אולם בהמשך טיולנו במדרשים נראה שהוא סותר עצמו.

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.