בניית בית הכנסת בפעם ה-32 - מקור:ויקיפדיה, צילם:בית השלום

בית הכנסת עומד על תילו, ערב ראש השנה ה'תשס"ט - מקור:ויקיפדיה, צילם:בית השלום

בית הכנסת חזון דוד הוא בית כנסת בסמוך לקרית ארבע שנמצא במבנה ארעי ומהווה אחיזה עצמאית. המבנה עצמו נהרס על ידי הרשויות והוקם מחדש 32 פעמים (עד 2008).

איתמר בן גביר, איש חברון, הגיש בקשה לגינס שיאי עולם להכיר בבית הכנסת כבעל השיא "בית התפילה שנבנה מחדש הכי הרבה פעמים ברציפות".

רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]

בית הכנסת ממוקם בכניסה המזרחית ליישוב היהודי קרית ארבע ומנציח את שמם של שני יהודים : דוד כהן הי"ד, שנרצח מטרים ספורים משם בפיגוע ירי ו(חזי)יחזקאל מועלם הי"ד שנרצח שעות ספורות לאחר מכן בהמשך הכביש, סמוך לצומת לפיד במהלך הפגנת מחאה של המועצה המקומית[1]

בית הכנסת בנוי בצורה פשוטה מספסלי עץ, ומוקף בגדר אבנים וביריעות ברזנט. בימי החורף נבנתה מעליו סככה. בסמוך לבית הכנסת הותקנה מערכת שתייה והוקמו מצבות זיכרון לנרצחים.

בכל יום מתקימות במקום תפילת שחרית כותיקין, ומניינים רבים של מנחה וערבית. בכל שבת נערכים קידוש וסעודה קלה לאחר תפילת שחרית. מפאת היעדר הגנה על הציוד, ספר התורה אינו נשאר בארון הקודש כבשאר בתי הכנסת, אלא מובא ונלקח לאחר כל תפילה הכוללת קריאת התורה.

בערב ראש השנה, שנת תשס"ח, פנו פעילי שמאל ואנרכיסטים אל השייח ג'עברי, שהאדמה בבעלותו, בבקשה לקבל את אישורו להרוס את ביה"כ באמצעות דחפור בליל החג. ג'עברי סירב לבקשה בנימוק שאינו מוכן לחלל מקום תפילה. בעקבות מעשיו של ג'עברי נערך ב-10 בפברואר 2008 מפגש בביתו בינו ובין ראשי היישוב היהודי בחברון וקציני צה"ל, בו הסתייגו שני הצדדים מפעילות האנרכיסטים והעניקו אותות הוקרה זה לזה.[1] המפגש זכה לכיסוי תקשורתי ארצי ובינלאומי.

עקב טענת פלסטינים שהקרקע שייכת להם, הוצאו צווי הריסה לבית הכנסת והוא נהרס מספר רב של פעמים. אך לאחר כל הריסה, מקימים תושבי האזור את בית הכנסת מחדש.

השפעה בשטח[עריכה | עריכת קוד מקור]

מיד עם תחילת האחיזה במקום, חסם צה"ל את הכביש הסמוך למעבר פלסטינים והגביר את הנוכחות במקום, כדי לשמור על שלום המתפללים. בית הכנסת חזון דוד, יחד עם בית השלום בחברון ומאחז הגיבורים יוצרים רצף יחסי בין קרית ארבע ליישוב היהודי בחברון.

לדעת התומכים בהתיישבות היהודית בחברון, חסימת הכביש למעבר רכבים פלסטינים תורמת לביטחון תושבי קריית ארבע, ויצירת הרצף עד חברון מגבירה את הביטחון לתושבי חברון הנעים בציר זה.

מעמדו ההלכתי של המקום[עריכה | עריכת קוד מקור]

(טעון השלמה}

על בית כנסת חלים דיני קדושה רבים והגבלות שונות. אחת ההגבלות נוגעת להריסתו של בית כנסת. בכלל הנוגע לבית הכנסת חזון דוד אם על פי ההלכה הקרקע שייכת לפלסטינים, אין במקום דיני קדושה כלל מפני שעל פי ההלכה, "אין אדם אוסר דבר שאינו שלו".

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • האנציקלופדיה התלמודית - בערך "בית כנסת".

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]




חברון מאז ולתמיד[עריכת קוד מקור]

ההתחלה פרשת חיי שרה מערת המכפלה חברון החפירות הארכאולוגיות בתל חברון תולדות היישוב היהודי בחברון אלוני ממרא אשל אברהם
היישוב היהודי - היום חידוש היישוב היהודי בחברון קרית ארבע בית הדסה אדמות ישי בית הכנסת על שם אברהם אבינו צוואת נרצחי חברון - אלקים העצני יחס הממשל ליישוב היהודי
חינוך תורני ישיבת שבי חברון ישיבת ניר קרית ארבע בית המדרש נתיבות דרור ישיבה לצעירים מעלה חבר מדרשת שירת חברון תלמוד תורה "קנין תורה" מוזיאון הישוב היהודי בחברון
קברי צדיקים קברי ישי ורות קבר אבנר בן נר קבר עתניאל בן קנז בית הקברות העתיק של חברון רבי חיים חזקיה מדיני בעל שדה חמד
רבני חברון: בעבר: הרב מלכיאל אשכנזי הרב שלמה עדני החיד"א הרבנים לבית משפחת בג'איו הרב אליהו מני רבי חיים חזקיהו מדיני הרב יהודה ביבאס
בהווה: הרב דב ליאור הרב משה לוינגר הרב אליעזר ולדמן הרב משה בלייכר הרב שלמה רענן הי"ד פרופ' בן-ציון טבגר
מאחזים בית השלום בית הכנסת חזון דוד מצפה שלהבת בית שפירא חוות פדרמן מאחז הגיבורים
שלושת המקומות המקודשים בארץ ישראל

מפת חברון[עריכת קוד מקור]

מפת חברון

אתר היישוב היהודי בחברון - כולל מידע מלא על חברון העברית

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.