ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית

בית כנסת חב"ד בעיר העתיקה

כתובת ההקדשה

בית הכנסת צמח צדק הוא בית הכנסת של חב"ד ברובע היהודי בעיר עתיקה שבירושלים. הוא ממוקם בקומה שנייה ברחוב חב"ד, מול בית הכנסת החורבה במקום שכונה "חצר חב"ד". שמו המקורי של בית הכנסת היה "כנסת אליהו" על שם תורמי בית הכנסת. אך ייעודו היה לקהילת חב"ד מעת הקמתו. בשנת תרפ"ח שונה שמו של בית הכנסת על שם ספרו של ההרבי מליובאוויטש - צמח צדק.

במלחמת העצמאות עמד הבניין בלב איזור הקרבות אך לא נהרס. ביולי 1967 חודשו בו התפילות ולימוד התורה. היה זה בית הכנסת הראשון בו התפללו אחרי מלחמת ששת הימים.

תולדות בית הכנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תק"ג (1743) עלה רבי אברהם גרשון מקיטוב, גיסו של הבעל שם טוב לארץ ישראל בכדי להיפגש עם רבי חיים בן עטר, שהבעל שם טוב העריכו מאד, וכדי להקים קהילה חסידית בארץ הקודש. עם בואו לארץ ישראל התיישב רבי אברהם גרשון בחברון, והיה מכובד מאוד בעיני תושביה. בחברון הוקמה קהילה של חסידי חב"ד, עם בית כנסת נפרד וחלקת קבורה משלהם. ‏‏[1] בשנת 1764 רבי גרשון מקיטוב עבר לירושלים, הקים את "חצר חב"ד" ובכך החלה ההתיישבות של החסידים בירושלים.

החסיד רבי אברהם גרשון מקיטוב התפלל בבית הכנסת בית אל של הספרדים ועימו היו חסידים מועטים. השד"ר הרב שניאור זלמן, מחסידי חב"ד, יצא לחו"ל על מנת לממן את נשואי בניו וכן לאסוף תרומות עבור קהילת חב"ד, אשר הייתה קטנה ודלה. הוא הגיע לבומביי ושם יצר קשר עם שתי משפחות של יוצאי עירק: משפחת ששון ומשפחת יהודה. הוא רכש את אימונם והם החליטו להקים בירושלים בית כנסת לקהילת חב"ד וכך בית הכנסת נוסד במנחם אב תרל"ט (1879).

לפי כתובת ההקדשה, התורמים הם :

  • "מעלת הגביר השר אליהו ששון הי"ו מעי"ה (מעיר התהילה) במביי] לעילוי נשמת אשתו.
  • מרום כבוד אחיו השר והטפסר סיר עבדאלה הי"ו

וכן למעלת אחיו הגבירים.

בכתובת הם ביקשו לקיים תפילת השכבה, בכל השבתות והחגים ומי שברך לאליהו טכבטד אחיו.

בסוף הכתובת כלולה אזהרה שאין למכור ואין למשכן את בית הכנסת.

המבנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

המבנה נקרא "חצר חב"ד" והוא בן שתי קומות. בקומה הראשונה: מקווה טהרה לנשים, מקווה מים, בור מים ובית תפילה לנשים. בתקןפה מסויימת התפללו בקומה ראשונה מניין של המוגרבים, כאשר בית הכנסת שלהם נהרס ברעידת האדמה. בקומה השנייה תלמוד תורה, בית הכנסת ובית הועד.

בר"ח אלול תשל"ב נפתח כולל אברכים בבית הכנסת צמח-צדק .

אישי בית הכנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי שניאור זלמן פרדקין מלובלין בעל ה"תורת חסד" עלה לירושלים בשנת תרל"ט (1879) ומונה לראש כולל חב"ד בעיר ןבית הכנסת.

הרב יצחק אורנשטיין, אשר שימש כרב הכותל עד למלחמת העצמאות היא מראשי המתפללים בבית הכנסת.

הרבי מלובביץ מינה בב' ניסן תשכ"ח ועד הציבורי למען בית כנסת צמח צדק - ירושלים, במטרה לגאול אותו (שכנה בו משפחה ערבית), לשפצו ולנהלו. והרבי אף בחר לו את שמו וחברי הנהלתו:נציג כולל חב"ד הרב עזריאל זעליג סלונים שמונה ליושב ראש ההנהלה, הרב יהושע יוזביץ שנבחר לגבאי ראשי ומנהל המקום. ונוספו עליהם נציגים מחברון ותורת אמת ירושלים, תומכי תמימים, כפר חב"ד ואגודת חסידי חב"ד.

תמונות מבית הכנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. ‏בטבריה וצפת היו שאר החסידים ובירושלים היו ה"פרושים" - תלמידי הגר"א‏
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.