ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית

בית הספר המנדטורי למשפטים, ה-Jerusalem Law Classes, הוקם בשנת 1921 וידוע היה בשם בית הספר הממשלתי למשפטים. הוא שכן במבנה בית הספר על שם "אוולינה דה רוטשילד" רעייתו של "פרדיננד דה רוטשילד" ‏‏[1] - בית ספר תיכון דתי לבנות - שכונה גם Miss Landau על שם מנהלה חנה לנדאו. החל משנת 1911 היה בית הספר בארמונות החבשים ברחוב מליסנדרה. הסטודנטים משפטים למדו בבנין לאחר שעות הלימודים של תלמידות בית הספר.

מטרת בית הספר הייתה לשמש מוסד להכשרתם המקצועית של המשפטנים שנדרשו לסייע לבריטים בניהול מערכת המשפט של ארץ ישראל.

תוכנית הלימודים כללה את לימוד המשפט הבריטי, אף על פי שלא היה בתוקף בארץ ישראל. ההנחה הייתה שאין קשר בין המשפט של המדינה לבין התרבות של המדינה ומהות החברה.

התכנית זו כללה כללה מיומנות בשפה האנגלית, היכרות עם המשפט האנגלי ושליטה בדין האנגלי. רוב המרצים היו פקידי המנדט הבריטי.

הקמת הפקולטה למשפטים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת 1934 הציע גד פרומקין להקים פקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, אך ראש הוועד הפועל של האוניברסיטה, שלמה זלמן שוקן, דחה הצעה זו בנימוק שדי בהכשרה המוצעת במסגרת בית הספר המנדטורי למשפטים. רק בשנת 1949 נפתחה הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית.[2]

עם עזיבת הבריטים את הארץ בשנת 1948 נסגר בית הספר המנדטורי. משרד המשפטים של מדינת ישראל שהוקם קיבל על עצמו את המשימה לארגן לימודי המשך ובחינות וסיום לתלמידים, שלימודיהם נפסקו באמצע.

הפקולטה למשפטים בבאוניברסיטה העברית, שהוקמה כשנה לאחר קום המדינה, התבססה בין השאר על כך שרוב המרצים בבית הספר המנדטורי היו יהודים .

חשיבותה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערב הקמת המדינה, היוו בוגרי בית הספר המנדטורי למשפטים חלק ניכר מקהיליית עורכי הדין היהודיים בארץ ישראל. ‏‏[3]

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.