קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית
בית הקברות היהודי העתיק בצפת הוא ממתי העלמין העתיקים בארץ ישראל. שימש במשך מאות רבות של שנים כמקום קבורה לבני המקום ובהם דמויות בולטות וחשובות במורשת ישראל. בית הקברות מצוי לאורכו של המדרון המערבי של העיר צפת. בקצה רחוב האר"י במורד הר כנען למול נחל עמוד וצופה על הכנרת. מדי שנה מבקרים בו למעלה מ-700 אלף איש הפוקדים את קברי הצדיקים שבמקום ביניהם קברי תנאים, אמוראים,מקובלים ואדמו"רים רבים[1]. בסמוך אל בית הקברות העתיק נמצא "בית הקברות החדש של צפת". בצידו הצפוני נמצא "בית הקברות הצבאי של צפת" הנמצא על צלע ההר ובקרבתו "האנדרטה לזכר שבעה מעולי הגרדום".
בכניסה אל בית הקברות נמצא מקווה האר"י.
היסטוריה[]
האזכור הקדום ביותר הוא של תלמיד רבי עובדיה מברטנורא בשנת 1495 המזכיר את בית העלמין ואת קברו של הנביא הושע בן בארי. בשנת 1635 בקירוב מספר גרשון בן אליעזר סגל על כפר עין זיתון:"עין זיתון בה בית כנסת בנוי וסגור עם ספר תורה. ולצפון הכפר בית חיים."[2]
מתאר בית העלמין[]
בית הקברות הישן משתרע על קרקע ששטחה נאמד במאה וחמישים דונם. בעקבות רעש האדמה וגלישת קרקע ניתן למצוא בבית העלמין לעיתים קברים מעל קברים.
החלקה הספרדית העתיקה[]
מן המאה ה-18 נוצרה הפרדה בקבורה בין הנקברים בני הקהילה האשכנזית לבין בני הקהילה הספרדית. רוב הספרדים נקברו בחלק הצפוני של בית העלמין. לעיתים ניתן למצוא קבורה ספרדית במערות קבורה בחלק הדרומי.
בשנת ה'תשע"ו (2015) גילה ד"ר ניסן שריפי, עורך דין ומרצה למשפטים, את מקום קברו המדויק של הרדב"ז, וזאת לאחר מחקר מעמיק בו סקר ד"ר שריפי מקורות רבים, אשר הצביעו על העובדה, כי הרדב"ז נקבר מימינו של קבר רבי משה מטראני (המבי"ט), בחלקת קבר האר"י, אשר היה תלמידו במצרים. כך, בכ"א בחשוון תשע"ו נערכה הילולה ראשונה על קברו של הרדב"ז, וזאת לאחר למעלה ממאה שנה של היעלמות קברו עקב איתני הטבע (רעידות אדמה וסחף קרקעי) בשילוב עם שימור לקוי של בית הקברות העתיק בצפת[3].
החלקה האשכנזית העתיקה[]
רוב בני הקהילה האשכנזית בעיר נקברו בחלק הדרומי של בית העלמין.
בית הקברות הצבאי[]
רוב הקברים בחלקה זו הם מן המאה ה-20 וצפופים מאוד. בחלקה קבורים בין היתר חללי המצור על עכו במלחמת השחרור.
החלקה הספרדית החדשה[]
לאחר קום המדינה הוקמו שתי חלקות חדשות לאשכנזים ולספרדים.
החלקה האשכנזית החדשה[]
אתרים בבית העלמין[]
- "מקווה האר"י". המקווה בנוי על מעיין שעל פי המסורת בו נהג האר"י לטבול.
- קברו של ר' פנחס בן יאיר- בתוך כיכר גדולה ישנו עץ גדול שעליו תלויים בדים ושקיות פלסטיק. קבר זה מקובל להקיף שבע פעמים תוך כדי תפילה.
- קורבנות רעידת האדמה שהתרחשה בשנת 1837.
- קורבנות המגפה והרעב של מלחמת העולם הראשונה ביניהם 104 מצבות של נספי גירוש תל אביב.
- מצבת עולי הגרדום- בבית הקברות נקברו שבעה עולים מ-12 לוחמי המחתרות שהוצאו להורג בתלייה על ידי הבריטים בכלא עכו בשנת 1947.
- קורבנות "הפיגוע במעלות".
- קורבנות הפיגוע ב"אוטובוס ילדי אביבים".
הקבורים בבית העלמין[]
בין הקבורים בצפת ישנם מחכמי צפת שחיו בעיר במאה ה-16, הרוגי רעש האדמה שפקד את העיר בשנת 1837, קרבנות הפרעות שהתרחשו בעיר בתקופת המנדט הבריטי, עולי הגרדום, ועוד. ביניהם:
- הנביא בארי – הייחוס הקדום ביותר בבית הקברות.
- הנביא הושע בן בארי על פי מסורת האר"י אינו קבור שם, אלא התנא רבי יהושע בן חנניה. ישנם שהעלו השערה כי עצם היות קבורת אביו (בארי) במקום נוצרה הטעות.
- חנה ושבעת בניה (לא ידוע המקום המדויק)
- רבי יהושע בן חנניה
- רבי פינחס בן יאיר
- הינוקא מכפר סכנין
- רבי שמעון בן חלפתא (לא ידוע המקום המדויק)
- רבי חנינא בן הרכינס
- הרוגי בית דין – קודם החורבן
- רבי סעדיה גאון (לא ידוע המקום המדויק)
- רבי בחיי בן יוסף אבן פקודה – בעל ספר "תורת חובות הלבבות" (לא ידוע המקום המדויק)
- רבי שלמה אלקבץ
- רבי משה קורדובירו.
- רבי יוסף קארו מחבר ה"שולחן ערוך"
- רבי משה מטראני (המבי"ט)
- רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז)
- רבי יצחק לוריא – האר"י
- רבי משה אלשיך
- רבי יוסף מטראני (מהרי"ט)
- רבי יוסף יהודה חכים - רבה של צפת.
- רבי דוד מלובין
- רבי לייב בעל הייסורים
- רבי יוסף יהודה חכים - חכם באשי של צפת.
- ישראל אריה לייב שניאורסון, אחיו של האדמו"ר מליובאוויטש
- הרב לוי ביסטריצקי - רב העיר צפת
- רבי משה הגר מראדוביץ[4] (נינו של רבי מנחם מנדל הגר מקוסוב)
- לוחמי הפלמ"ח וההגנה שנפלו במערכה על העיר
- הילדים שנרצחו בפיגוע במעלות
- הרב זאב וולף הלוי טירנואר - רב בית המדרש "שארית הפליטה" בצפת וחותנו של הרבי מנדבורנה-באניה/צפת, רבי אהרן יחיאל לייפר
- הרב אלעזר קעניג - רבה של קהילת ברסלב בצפת
שיקום בית העלמין[]
הזנחת המקום באופן מתמשך הביאה לכך שקברים רבים נעלמו. יששכר דב פטמן, ניצול שואה שעלה ארצה בשנות הארבעים, עשה רישום ומיפוי חלקיים לכשלושת אלפים מצבות מתוכן כאלף וארבע מאות נושאות כתובות[5]. תיעודו של פטמן שימש כבסיס לסקר נרחב שנעשה על ידי חוקר ארץ ישראל רמי יזרעאל החל משנת 1990. בתחילת שנות התשעים הוחלט לשקם את בית העלמין ולהתאים אותו לביקורי מאות אלפי עולי הרגל והמבקרים המגיעים אליו בכל שנה. בשנת 2011 נשרף חלק מבית העלמין, ולאחר זמן קצרו שופץ בשנית, כולל דרכי גישה נאותות, ושיקום מערך הניקוז במקום.[6].
ראו גם[]
- מקווה האר"י
- אנדרטה לשבעה עולי הגרדום.
קישורים חיצוניים[]
- מגזין ארץ וטבע, בית העלמין העתיק, באתר ynet, 11 באוגוסט 2003
- בני משה, צפת: התלמידים מאמצים קברי אלמונים, באתר ערוץ 7, 14 באפריל 2013.
- רשימת קברים באתר מועצה הדתית צפת. (נכון לבפברואר 2020 האתר אינו זמין).
- מאגר קברים בבית העלמין העתיק בצפת באתר Yichus.net.
- בית העלמין בצפת באתר מאגר בתי העלמין היהודים הבינלאומי (באנגלית).
- תבנית:BillionGraves
הערות שוליים[]
- ↑
- מגזין ארץ וטבע, בית העלמין העתיק, באתר ynet, 11 באוגוסט 2003
- ↑ נתן שור, תולדות צפת עמוד 100, הוצאת עם עובד.
- ↑ כתבה באתר הידברות
- ↑ מידע נוסף, בשנת תרנ"ז[1897] עלה ארצה, התיישב בחיפה, ולאחר מכן קבע מושבו בצפת, עד פטירתו בתרס"ב [1901], נטמן לא הרחק מקבר האר"י. תורתו בספר "ויקח משה"., (עברית) תבנית:Webarchive
- ↑ חגי עמיצור, צפת וכל נתיבותיה בעריכת אייל מירון, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים.
- ↑
- קובי דוד, אחרי השריפה, מי ישפץ את בית העלמין הישן בצפת?, באתר וואלה!, 23 ביולי 2011
תבנית:Coord/display/title
היישוב היהודי בגליל במאה ה-16 – העדות הארכיאולוגית[]
הרצאה במסגרת : היישוב היהודי בגליל במאה ה-16 – העדות הארכיאולוגית
במהלך שיקום בית הקברות היהודי העתיק, אליהו בן-טובים חשף אוסף של מצבות מן המאה ה-16. בין השאר:
- מצבת יוהשע בן-נון שעל פי ספר "שבחי האר"י" השיג באמצעות שוחד את כתבי ר' חיים ויטאל שהיו גנוזים בביתו ופירסם אותם לראשונה בשנת 1585.
במקצוע היה רופא כפי שנרשם על המצבה "...לרופא המובהק החסיד ראו להלן:
המרצה, יוסי סטפנסקי, סבור כי "זו דוגמא למימצא ארכיאולוגי-אפיגרפי השופך אור חשוב על דמותה ההיסטורית של אישיות המוכרת בעיק מספרות אגדות האר"י"
תגליות בבית הקברות העתיק בצפת[]
מאת: הארכיאולוג יוסי סטפנסקי במסגרת הרצאות ZOOM של מרכז סיור ולימוד גליל - יולי 2020
צילומים נבחרים מההרצאה