שרה_נחשון_במערת_המכפלה_בחברון

Fire_set_by_Arabs_at_the_Ancient_Jewish_cemetery_in_Hebron

סיפור אישי על ברית מילה במערת המכפלה, מות בנה אברהם ידידיה וחידוש הקבורה בבית הקברות בחברון וכניסתה לבית הדסה

הערבים מציתים את בית הקברות בחברון


בית העלמין המקור:אתר חברון

בראש תל חברון הקדומה הנקרא היום "תל רומידה" ושבו שכונת "אדמות ישי", מצוי מבנה מהתקופה הצלבנית. במבנה זה נמצא על פי המסורת קברו של ישי אבי דוד, וכן קברה של רות המואביה. בעקבות מסורת זו נקבע סמוך למקום בית הקברות היהודי. האגדה מיחסת למקום מחילה שהיציאה ממנה במערת המכפלה. במערב החצר מצוי מבנה מקומר, הבנוי בדיוק מפליא לכיוון ירושלים. מעל מבנה הקבר ישנה תצפית על כל העיר חברון, מערת המכפלה, קרית ארבע ובימים טובים ניתן לראות גם את הרי מואב.

כל שטח התל, כולל שטח הבית קברות, נקנה על ידי קהילת יהודי חברון מידי "הקדש תמימי".

המקור

חלקת הקדושים והרבנים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בית הקברות העתיק של חברון נחשב לאחד העתיקים בארץ ישראל. קיימת בו חלקת רבנים שדה ראשית חכמה וכן קבורים בו חללי מאורעות תרפ"ט.

או

חלקת חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו ערך מורחב:בית הקברות העתיק בחברון - חלקת חב"ד

בית הקברות

ליד בית הקברות קיימת חלקה מיוחדת של הרבנית מנוחה רחל סלונים, בתו של האדמו"ר האמצעי של חב"ד. בית העלמין מכונה גם "בית העלמין האשכנזי - חב"ד חברון".

שיקום ובניה של אוהל הרבנית מנוחה רחל סלונים ע"ה בוצע בשנת תשנ"ח על-ידי הרב יוסף יצחק גוטניק ורעייתו ממלבורן אוסטרליה.

חידוש הקבורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

כאשר שבו היהודים לחברון בתשכ"ז מצאו את בית הקברות הרוס ומחולל. משרד הדתות הוציא לאור ספר על חילול בתי-העלמין בהר-הזיתים ובחברון בימי הכיבוש הירדני, ועשה מאמצים לשקם את הקברים.

המקור: דר' יוסי שרביט תולדות ההתיישבות החדשה בחברון

במקביל התנהל מאבק של אדם בודד שהפך לאגדה – פרופסור בן ציון טבגר ז"ל. הפרופסור ועוזרו אליעזר ברואריס, נרתמו לפעולה שנועדה לחשוף את קברם המקורי של נרצחי תרפ"ט בתוך בית העלמין. "פרופ' טבגר לא האמין במגעים פוליטיים ודיפלומטיים ביחס למצב המושפל של אתרים יהודיים בחברון ודגל במעשים בשטח, דבר שלא תמיד היה מקובל על חוגי המנהיגות בקרית ארבע. הוא לא סמך על אף אחד. הוא אמר, מה שצריכים יהודים לעשות – זה להתחיל לעבוד". (נעם ארנון)

ואכן הוא התחיל לעבוד, הפרופסור, "היהודי ה'לא מקולקל', שבא מרוסיה עם תהילה של פרופ' לפיסיקה ומוניטין בינלאומי, הוא בא ארצה, ראה את המתרחש וקם לפעול. יהודי מכוכב אחר, מפלנטה אחרת, שלא חשב שצריך להיות חלק מהממסד, ושלא חשב שצריך להתנצל על כל צעד ושעל. אנחנו עדיין היינו שבויים בקונספציה של יוזמות הדרגתיות והוא הראה דרך אחרת.(זהבה נתיב)

בשנת תשל"א נבנתה מצבה חדשה ע"י משרד הדתות בבית העלמין היהודי בחברון לזכרם של קדושי תרפ"ט. אולם תוך כדי החפירות ועבודות הנקיון שנעשו ע"י הפרופ' ואליעזר בשנת תשל"ו, התברר שהמצבה שהקים משרד הדתות אינה ניצבת במדוייק על קבר האחים.

פרופ' טבגר, שהיה אז בן 46, נחשב כחוקר בעל שם עולמי בתחום "המצב המוצק של השכבות הדקות", עלה ארצה בשנת תשל"א והשתקע בקרית ארבע. בעודו ממתין לקבלת האישור לעבודה במעבדה במקום, עשה לפרנסתו כשומר בבית העלמין.

חידוש הקבורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

למרותחידוש היישוב היהודי בקרית ארבע, לא ניתן אישור לחדש את הקבורה בבית הקברות העתיק. בקיץ תשל"ה, כשנפטר הילד אברהם ידידיה נחשון (בנו של הציירברוך נחשון), יצאה הלוויה לכיוון בית העלמין העתיק ושר הביטחון, שמעון פרס, התיר את הקבורה במקום, ומאז חודשה הקבורה היהודית במקום . מאז, משמש בית העלמין את יהודי חברון, קריית ארבע והאזור. (צפו לעיל בסיפורה של האם)


באתר היישוב היהודי בחברון מובא הסיפור במלואו[1]:

בחורף תשל"ה נולד אברהם ידידיה נחשון בקרית ארבע. היה זה חורף קשה, התינוק נולד במרפאה בקרית ארבע לאחר מאמצים וחרף האיסור וההגבלה של הממשל הצבאי הצליחה המשפחה לקיים את בריתו במערת המכפלה על קברו של אברהם אבינו. שעל שמו גם נקרא. היתה זו ברית המילה הראשונה במערת המכפלה מאז חזרתם של היהודים לחברון, שנערכה במסירות נפש ובנסיון לקיים חיים יהודיים מלאים בעיר האבות.

כארבעה חדשים בלבד חי אברהם ידידיה הפעוט, והשיב נשמתו לבוראו. (מות בעריסה) "האם השכולה החליטה שכשם שבנה נולד בקרית ארבע ולא בבית חולים וכשם שבנה אברהם ידידיה היה הנחשון בקיום ברית המילה במערה מאז שחרור חברון, מן הראוי שבנה גם יהיה הראשון להקבר בבית העלמין בחברון שחולל במאורעות תרפ"ט.

וכך יצא טנדר עם מנין בחורים בדרך חברונה. בצומת קרית ארבע עצרו חיילים את השיירה והחלו בחיפושים אחר ארון מתים, שכן ניתנה להם פקודה מלמעלה, מראש הממשלה דאז יצחק רבין ושר הבטחון שמעון פרס. ירדה שרה מן הטנדר, פתחה את דלתותיו ואמרה אל המפקד -- הנה המת מוטל לפניך!

ביקשו שיניחו להם לעבור בכבוד ולקבור את הילד,אך המפקד ניסה לדבר אל ליבה של שרה. 'הרי את חברון יחזירו ומה תעשי אז?' 'אני מבינה אותך, קבלת פקודה ואתה ממלא אותה. אבל גם אני קבלתי פקודה מגבוה, וגם אני רק ממלאה אותה...' אמרה. בכביש ליד הצומת ראתה האם שלא יניחו לה לעבור... והיא מצידה הודיעה למפקד שתלך ברגל עד חברון. אמרה ועשתה. שרה התחילה ללכת וגופת בנה בזרועותיה. מפקד המחסום התקשה לעצור אותה בסיטואציה שיצרה, וגילגל את הידיעה לשר הביטחון. שר הבטחון שהבין שהאם עקשנית ביותר, נתן הוראה שיניחו לאם לעבור ולקבור את בנה בחברון כרצונה".

משנקבר הילד, נוצר הצורך לערוך שמירה סדירה בבית העלמין מחשש כי תוצא גופת הילד ויחולל קברו. ניתן לומר שקבורתו של אברהם ידידיה בחברון יצרה את הנוכחות היהודית במקום. תחילה בשמירות יום ולילה. לצורך זה התחילו להלך ברחובות חברון אף באמצע הלילה. דבר שלפני כן היה מקובל כבלתי אפשרי וכמסוכן.





חברון מאז ולתמיד[עריכת קוד מקור]

ההתחלה פרשת חיי שרה מערת המכפלה חברון החפירות הארכאולוגיות בתל חברון תולדות היישוב היהודי בחברון אלוני ממרא אשל אברהם
היישוב היהודי - היום חידוש היישוב היהודי בחברון קרית ארבע בית הדסה אדמות ישי בית הכנסת על שם אברהם אבינו צוואת נרצחי חברון - אלקים העצני יחס הממשל ליישוב היהודי
חינוך תורני ישיבת שבי חברון ישיבת ניר קרית ארבע בית המדרש נתיבות דרור ישיבה לצעירים מעלה חבר מדרשת שירת חברון תלמוד תורה "קנין תורה" מוזיאון הישוב היהודי בחברון
קברי צדיקים קברי ישי ורות קבר אבנר בן נר קבר עתניאל בן קנז בית הקברות העתיק של חברון רבי חיים חזקיה מדיני בעל שדה חמד
רבני חברון: בעבר: הרב מלכיאל אשכנזי הרב שלמה עדני החיד"א הרבנים לבית משפחת בג'איו הרב אליהו מני רבי חיים חזקיהו מדיני הרב יהודה ביבאס
בהווה: הרב דב ליאור הרב משה לוינגר הרב אליעזר ולדמן הרב משה בלייכר הרב שלמה רענן הי"ד פרופ' בן-ציון טבגר
מאחזים בית השלום בית הכנסת חזון דוד מצפה שלהבת בית שפירא חוות פדרמן מאחז הגיבורים
שלושת המקומות המקודשים בארץ ישראל

מפת חברון[עריכת קוד מקור]

מפת חברון

אתר היישוב היהודי בחברון - כולל מידע מלא על חברון העברית

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.