בית השלום בחברון

הרבנים לוינגר, גינסבורג וסטבסקי בבית השלום בחברון

הרבנים מבקרים בבית השלום

Expulsion from Beit HaShalom, Hebron - גירוש בית השלום חברון

גירוש בית שלום בחברון

---

בית השלום - המקור:ויקיפדיה, צילם : בית השלום

בית השלום בחברון, המכונה "בית המריבה" באמצעי התקשורת, הוא מבנה בן ארבע קומות בדרך בין קרית ארבע לבין מערת המכפלה. ביום 19 במרץ 2007 (ר"ח ניסן תשס"ז) נכנסו למבנה כ- 150 אנשים, ברובם תלמידי ישיבה. המימון לרכישת המבנה, בסך מיליון דולר, התקבלת ממוריס אברהם, מיוצאח קהילת יהודי חלב בניו-יורק. בראיון לעלון השבועי "ארץ ישראל שלנו" לפרשת חיי שרה סיפר כי כי הסבתא של האבא שלו עלתה מעירק לארץ ישראל והתיישבה בחברון. במאורעות תרפ"ט היא גורשה בחברון. כאשר ביקר בחברון, הותקף בכיכר השוטר ואז החליט לבצע את הרכישה של הבית בחברון. הוא ביקר במקום בשנת 2008, והכריז כי הוא עומד לרכוש בית נוסף בעיר.

ענינו בבית זה דווקא בא עקב מיקומו הנשקף על ציר המתפללים, בין חברון לבין מערת המכפלה, ובכך מסייע לאבטח את המתפללים בדרכם למערה.

מהלך העיסקה ארך 29 חודש. במהלכה משפטנים עסקו בליבון הסוגיות הקשורות ברכישה. כמו כן, השלבים החשובים שבתהליך הוקלטו, צולמו והוגשו לרשויות הממלכתיות בעת בירור סוגיית הבעלות.

מוכר הבניין רג'בי טען בבית המשפט כי הכניסה למבנה היא שלא בהסכמתו. רוכשי המבנה: "טל בניה והשקעות קרני שומרון" ו"אגודת מחדשי הישוב היהודי בחברון" טענו כי רכשו זכויות קנין וחזקה במבנה, ולכן כניסתן למקום היא מכוח זכות על-פי חוזה המכר.

לבית המשפט המחוזי בירושלים הוגשה תביעה על ידי רוכשת המבנה "טל בניה והשקעות קרני שומרון". תביעה שעניינה אכיפת הסכם למכירת הנכס אשר נערך בחודש אפריל 2004 ולקבלת צו הצהרתי בדבר זכויותיה של התובעת בנכס, זכויות אשר נרכשו במלואן על-פי דין, תוך הקפדה ותיעוד פרטני‏‏. ביום 4 בדצמבר 2008 פרצו כוחות יס"מ למבנה ולאחר עימותים במקום, פינו את יושביו.

פסק הדין

בית המשפט העליון בתיק 10302/07 קבע בפסק דין מיום 16 נובמבר 2008 כי: "בין הצדדים נטושה מחלוקת מהותית בשאלה האם עיסקת המכר הושלמה וזכויות הקנין והחזקה הועברו לעותרות, או שמא היא בוטלה, כטענתו של רג'בי"

החלטת בית המשפט היתה ש:"טענתן העיקרית של העותרות הינה כי החלטת המדינה לסלקן מן המבנה לוקה באי- סבירות קיצונית, ולכן יש להורות על ביטולה. בבסיס הטענה מונחת עמדת העותרות לפיה הן רכשו זכויות קנין מלאות במבנה במסגרת הסכם מכר שנעשה מטעמן, ואשר בגינו אף שולמה תמורה מלאה. מכוח זכויות אלה, יש בידן גם זכות חזקה במבנה. עוד הן טוענות, כי רג'בי כלל לא החזיק במבנה עובר לכניסתן אליו, ובפועל, הן אף החזיקו במפתח למבנה. דין טענת העותרות להידחות ונקבע כי תוך 3 ימים ניתן לפנות אותו.

תגובות לפסק הדין

כנס חירום של רבנים שנערך במבנה ביום 19 נובמבר 2008 הכריז: "הרבנים יצאו בגילוי דעת תורה בעניין בית השלום בחברון בו כתבו כי מתיישבי חברון רכשו את בית השלום כדת וכדין, הציגו מסמכי רכישה, ועדויות שמע וראייה המוכיחות את הקניה".

"יש לחזור ולהדגיש שאין שום היתר להחריב כל נקודת ישוב בארץ ישראל ובודאי בליבה של הארץ - עיר האבות חברון. ארץ ישראל כולה שייכת אך ורק לעם ישראל ואסור ליתן יד בכל צורה שהיא להגליית יהודים והחרבת נקודות יישוב", הדגישו הרבנים.

שופטים בדימוס חיוו דעתם על הנעשה, ואמרו כי: "היה על בג"ץ להימנע מהחלטה המבוססת על עקרון שחלף זמנו, ולהעביר לבית המשפט המחוזי את ההכרעה בשאלת ההחזקה הזמנית "בבית החום"". הם בדגישו כי בלשון פסק הדין נאמר "ניתן" לפנות את היהודים מהמבנה ומשמעותה הברורה היא שההחלטה חוזרת להיות נתונה בידי שר הביטחון, אם אכן לבצע את הפינוי או שמא לנקוט בדרך אחרת.

הדיון המשפטי על גורל הבית

לפי עוזי ברוך ערץ שבע האם הדיון יתקיים בבימ"ש פלשתיני?

לאחרונה, הגישו הנתבעים הערבים לבית המשפט בקשה להעביר את הדיון לבית משפט פלשתיני. במסמך שהגיש עו"ד סאמר שחאדה לבית המשפט נכתב כי "הנתבעים הם תושבי חברון של הרשות הפלשתינית ואין להם כל זיקה למדינת ישראל...הנכס נשוא המחלוקת נמצא בחברון...וככל שבית המשפט הנכבד יבקש לבקר בנכס לצורך התרשמות, יהיה הדבר בלתי אפשרי בשל הסיכון הבטחוני" כן מנויות בו סיבות נוספות בגללן מתבקשת העברת הדיון המשפטי לבית משפט פלשתיני.

בתשובה שהוגשה היום לבית המשפט בשם התובעים, טוען ע"י עו"ד זאב שרף כי הצעת הנתבעים הערבים אינה סבירה, שכן בעוד שתושבי הרשות הפלשתינית יכולים להגיע לבתי המשפט הישראליים באין מפריע, הרי שכניסת ישראלים לשטחי הרשות הפלשתינית נאסרה בצו בשל הסכנה הכרוכה בכך, וכי למעשה "בית משפט בישראל שיישלח גורם ישראלי להתדיין או להעיד בבית משפט שבשטחי הרשות הפלשתינאית, כמו הוציא גזר דין מוות לגבי אותו ישראלי." עוד מזכיר עו"ד שרף, כי "שיטת המשפט הפלשתינאית רואה במכירת נכסי מקרקעין ליהודים עבירה שדינה מיתה" לראיה הוא מביא תשובה לשאילתא שנתן שר המשפטים נאמן לח"כ אורי אריאל, ולפיה "בהודעות פומביות של התובע הכללי הפלסטיני, הודיע, כי מכירת קרקעות פלסטיניות ליהודים מהווה בגידה שעונשה מוות". הנתבעים הסתירו נתון חשוב זה מעיני בית המשפט – טוען עו"ד שרף – משום ש"גם להם ברור כי חשיפת עובדה זו תחייב את דחיית בקשתם לאלתר." שכן "ברשות הפלשתינאית התקשרותם של המבקשים עם המשיבה בעסקת מכר מהווה עבירה פלילית, שגזר דין מוות עומד בצדה." "בקשתם של המבקשים היא כי המשיבה תביא תביעתה לבירור והכרעה בפני בתי משפט שבהם נוהגת שיטת משפט לפיה עסקת המכר שאכיפתה מתבקשת בתובענה מהווה עבירה פלילית ("בגידה") שדינה מיתה. ברור לכל, כי בדיון בפני בית המשפט הפלסטיני המשיבה לא תזכה למשפט צדק" – כתב עו"ד שרף. עו"ד שרף טוען, שדרישתם של המוכרים הערבים נעדרת תום לב, שכן "כשהיו למבקש 1 (המוכר ראג'בי) תלונות וטענות בקשר עם הנכס האמור, הוא לא פנה לרשויות השלטון הפלשתינאי על מנת שאלה יעניקו לו סעד, אלא למשטרת ישראל, לצבא הגנה לישראל ולערכאות השיפוט הישראליות... המבקשים (המוכרים הערבים) ראו ברשויות החוק בישראל, ובכללן הערכאות בישראל, ככתובת לפניותיהם ולטענותיהם לעניין הנכס" ולכן הם "מנועים ומושתקים מלטעון כאילו הערכאות במדינת ישראל אינם הפורום הנאות לבירור התובענה דנא."

עו"ד שרף תוקף את מצג-השוא שמנסה עו"ד שחאדה להציג לבית המשפט בנוגע למיקומו של בית השלום, ולראיה הוא מביא את הסכם חברון ומסביר את מעמדו המיוחד של האזור הישראלי של העיר. "יש לדחות גם את טענת המבקשים כאילו דיון בפני בית משפט נכבד זה לא יאפשר את ביקורו של בית המשפט בנכס לצורך התרשמות, וזאת בשל "הסיכון הבטחוני". - מוסיף עו"ד שרף, ומפנה את תשומת לב השופטים לאירועי השבת הקרובה – שבת חיי שרה: "ראשית, הנכס נמצא בשטח שהינו בשליטה האפקטיבית של מדינת ישראל, ואין כל מניעה כי ישראלים, ובכללם שופטי בית המשפט, יערכו ביקור בנכס, כפי שעשו חבריה של ועדת העררים הצבאית. שנית, הנכס שוכן על הדרך הראשית בין קרית ארבע לבין מערת המכפלה, דרך אשר נוסעים בה, בתדירות גבוהה, אוטובוסים של אגד ומאות אלפי ישראלים עוברים בה, הן באופן שגרתי בחיי היומיום והן כמבקרים באזור. רק על מנת לסבר את האוזן יצוין כי בחוה"מ סוכות תש"ע טיילו באזור עשרות אלפי ישראלים ואף בשבת הקרובה (שבת "חיי שרה") יצעדו ויבקרו באזור רבבות ישראלים. בנוסף, הנכס מצוי במרחק של מאות מטרים מתחנת המשטרה הראשית של משטרת ישראל - מרחב חברון – מצד אחד, ובית המשפט לעניינים מקומיים של קרית ארבע – מצד שני."

בסיומו של כתב טענות ארוך מסכם עו"ד שרף וכותב כי אם תתקבל דרישת הנתבעים הערבים לנהל את המשפט בבית משפט פלשתיני, כי אז "ייגרם נזק כבד ובלתי הפיך למשיבה, תישלל זכותה היסודית והבסיסית להליך ראוי והוגן ואף תישלל ממנה זכותה היסודית והבסיסית להגן על קניינה."

קישורים חיצוניים

• תיק 10302/07 מיום 16 נובמבר 2008 - בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק - פסק הדין
• אורית סטרוק, מה שקורה בבית השלום זה גזל כפשוטו - ערוץ שבע
• אליקים העצני, בג"צ בית השלום: ציון במשפט תחרב - חדשות המחלקה הראשונה
• המאבק על 'בית השלום' נפתח - ערוץ שבע - גילוי דעת הרבנים
• דרור אטקס ו בני קצובר , דינו של בית המריבה - YNET - 18 בנובמבר 2008 - סיכום ממצה בנושא
• נדב שרגאי, השופט המחוזי בדימוס אורי שטרוזמן: בג"ץ טעה בפרשת בית המריבה - הארץ
• עפר שלח , חברון: מחזה האבסורד וההבל - NRG
• מצגת על הבית החום - בהפקת שלום עכשיו - כולל צילומים אויריים של האזור
• מסתמן: בית המריבה בחברון לא יפונה היום אתר וואלה!
• בועז העצני, הפרובקציה נולדת:בתקווה שמישהו יאבד שליטה - ישראל היום - 20 בנובמבר 2008 (ראו גם במאמרו של העיתונאי דן מרגלית)
• נדב שרגאי, העובדות לא בילבלו אותם - "הארץ" - 22 בנובמבר 2008

שלשה ימים בבית השלום

צילם:Yonathan Gormezano

מרפסת בית השלום בחברון

האולם המרכזי - שמיעת הרצאה מפי הרב דב ליאור - רבה של קרית ארבע

האולם המרכזי - בלילה - אולם שינה

תמונות נוספות מאירועי שלושת הימים

הכניסה

פנים הבניין

Bethshalom6.jpg

לקראת הפינוי

מפת חברון

מפת חברון

אתר היישוב היהודי בחברון - כולל מידע מלא על חברון העברית