בית חורון - סיור ל רכס ה"ראש" ולתצפית שייח' זייתון בשיתוף סיירי בית-חורון, מדרשת הרי גופנה ו- טיול עמיתים לטיולים - כולנו מדריכים ! אוהבים וחוקרים את א"י ברגליים

סוכות_תשע"ב_ברכס_הראש_שליד_בית_חורון,_צילם_שי_לסלו

סוכות תשע"ב ברכס הראש שליד בית חורון, צילם שי לסלו

סוכות תשע"ב ברכס הראש שליד בית חורון, צילם: שי לסלו

ברכס הראש ובנחל מודיעים ישנם שרידים רבים לישובים יהודיים מתקופת הבית הראשון והשני. היישובים התגלו במהלך סקר שנערך בעקבות סלילת כביש 45 והקמת גדר ההפרדה. הישובים, שתושביהם היהודים השתתפו במרד הגדול, נהרסו עם חורבן הבית.

על חורבות הישובים היהודיים הוקמו ישובים צלבניים ובמקום נבנו מנזרים וכנסיות לרוב. בתקופה הערבית נהרסו הישובים הצלבניים ונבנו מעליהם ישובים ערביים.

במלחמת העולם הראשונה, בשלהי 1917, התחולל קרב עקוב מדם בין התורכים אשר שלטו ברכס ובין האנגלים שהמעבר במקום היה נחוץ להם לכיבוש ירושלים.

Cquote2.svg מאז מלחמת העולם הראשונה ועד ימינו אלה נותר הרכס נטוש ללא ישוב. בסמוך לו גדלה רמאללה והשכונה ביתוניה הנושקת לרכס אשר תושביה מעבדים את עצי הזית שברכס.

עם הקמת גדר ההפרדה, נכלא הרכס בין גדרות ונשאר שומם.

אנחנו כאן בכדי לספר את סיפור המקום, להעירו משיממונו ולחדש ימינו כקדם ... סיירי בית-חורון, הדרך שלנו לצאת מהגדר ! - שי לסלו

Cquote1.svg

ברקע המפה: המרכז למיפוי ישראל - התוספות של יוזמי הטיול ותודה על השירטוט לשי לסלו)

רקע גאוגרפי[עריכה | עריכת קוד מקור]

שלוחת רכס הראש הינה חלק מיחידת הנוף הנקראת אשד ההר. יחידה זאת אופיינית במערכת של שלוחות ארוכות וצרות, שראשן לעיתים ראש של במה, אך מורדותיהם תלולים מאוד וכיוונם הוא ממזרח למערב. הרכס היה חלק מיחידה היישובית והכלכלית של חבל ארץ זה. כלכלת הכפרים התבססה על צאן וחקלאות טרסות שבהם נשתלו גפנים וזיתים ומעט תבואה.

רקע היסטורי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בימי הבית שני עם התחזקות מעמדה של ירושלים כעיר מרכזית בארץ ישראל חל שגשוג גדול באזור הרכס והישובים הכפריים על הרכס היוו את העורף החקלאי של ירושלים. מתקופה זאת נמצאו על הרכס, בישובים ביר דוולי וחרבת א-רס, ממצאים כגון בתי בד, גתות, מקוואות וכן כלי אבן ומערות קבורה. בתקופה הרומית הוסיפו האתרים לגדול כאשר בחלקם נמצאו שברים של כלי אבן מתקופת הורדוס, עדות נוספת להשפעתה של ירושלים. במהלך תקופה זאת נחרב הבית והיהודים הוגלו. בתקופה הביזנטית הגיע מספר הישובים (הביזנטים!) באזור לשיא. הסיבה לכך נעוצה ברקע האקולוגי של השטח המתאים לגידול גפן ומתאים לקיומן של קהילות נזירים. מנזרים קמו כמעט בכל ישוב באזור ועל הרכס ניתן למצוא מנזרים בחרבת אל מחמה ובחרבת מיתה. בתקופה המוסלמית הקדומה חלה ירידה ניכרת בהיקף הישוב. דומה שהפסקת פעילותם של הנזירים והירידה היחסית בעוצמתה של ירושלים היו בין הסיבות שהביאו לירידת הישוב ברכס. ובמקום הכנסייה הוקם מסגד... במקומות השולטים נבנו מקאמים, מקומות המקודשים למוסלמים (שיח זייתון הוא מקאם ולא בהכרח קבר שייח').

כתב: שי לסלו

פרטים נוספים

על הסביבה במלחמת העולם הראשונה[עריכה | עריכת קוד מקור]

(התקבל במייל מערן תירוש - העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל

(בכנסים של העמותה) עסקנו בהרחבה באזור זה: במסגרת כנס לטרון שעסק בלחימה באשדות ההר ובמבואות ירושלים. במסגרת סיורי הכנס ביקרנו בבית-חורון (גבעת הנרקיס) בעגה של לוחמי דיביזיית היאומנרי והצבא הבריטי) ובתצפית המרשימות במקום.

בנוסף, עוד לפני הוצאת חוברת זו לאור, קיימנו 2 מפגשי אמצע בהם שולבו אתרים המתוארים בחוברת זו:

  • מפגש אמצע אחד עסק בפרצה שנוצרה בקו הבריטי בסביבת מודיעין - שילטא - כפר רות. במהלך המפגש ביקרנו בין השאר בח' פאע'וש ובחורבות כפר-רות הנזכרות
  • מפגש אמצע אחר הוקדש לרכס זייתון עצמו (אחד האתרים הראשיים והחשובים בחוברת של שי) וסביבת ראש מעלה בית-חורון. יודגש כי הרכס מהווה תופעה חריגה עקב העובדה כי הוא לא יושב בדורות האחרונים, כולל מאז קרבות נובמבר-דצמבר 1917. כתוצאה מכך, ניתן למצוא על-פני השטח רסיסי ארטילריה רבים מקרבות מלחמת העולם.

תמונות[עריכה | עריכת קוד מקור]

אשמח לקבל תמונות מצלמים שצילמו את האתר. נא לשלוח: dani36@gmail.com

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.