|
|
|
|
מבט מקרוב |
מבט מעל |
מבט כללי על הכפר
בית כחאל הוא כפר ערבי השוכן בשלוחת ההר היורדת מגב ההר ליהודה, חמישה ק"מ מהתל הקדום של חברון. בכפר 6,000 נפש והוא נשען כלכלית על חברון, על כביש חברון-בית גוברין.
זאב חנוך (ז'אבו) ארליך כתב במחקרי יהודה ושומרון – קובץ כ' על "יין כחל" מיקב בית כחאל. בכפר לא נמצאו מימצאים עתיקים בסקרים ארכיאולוגיים. ואכן גרעין הכפר דל במימצאים. אבל במפלס נמוך מהכפר המוכנה על שם המסגד "אל -מרחום" נמצאו שבע מערות קבורה מימי הבית ראשון.
תולדות הכפר[]
The history of the village dates back to the times of the Ottoman Empire. According to village lore, Beit Kahil derives its name from Beit "Kuhail", meaning “the house of ‘Kuhail’", the surname of a Canaanite monk who administered the eye liner (Kohl) in the treatment of eye diseases. Current village inhabitants are the descendents of Palestinian refugees displaced during the 1948 war from their homes in Beit Jibreel (currently a coastal city in Israel), Khirbet Al Ansari, and Beersheba in the Negev. המקור
מימצאים[]
בחצר של מערה 7 קיימת חצר קטנה ובה מספר עצים. תחת אחד העצים נמצא פתחו של בור.
נמצאה מערכת של בורות, הבנויים כחללים תת-קרקעיים, לאחסון קנקני יין עד לסיום התסיסה - כלומר יקבי יין.
המסקנה: יקב תעשייתי ראשון מימי הבית הראשון.
מקבילות ליקב[]
באתרים נוספים נמצאו מימאים דומים:
- היקב בגבעון
- באתר שייח' יסא במדרון המערבי של גבל חרשה בין טלמון ונריה בבנימין.
- בשרידי העיר שומרון - שם נמצאו כמאה מערות פעמון.
- בראש המדרון הצפוני של ג'בל ארמה תל ארומה
מהו "יין כחל"[]
בשנת 1972 נמצא לגין שעליו נחרט "ליחזיהו יין כחל E" - מוצא החרס לא ידוע. הוא התגלה בחפירות לא חוקיות ביהודה. הוא מתואר למאות השביעית- השמינית לפני הספירה.
פרופ' אהרן דמסקי כתב בדף שבועי חכלילי עינים מיין - ב -1972 נתפרסם לגין שלם חרוט יפה בכתובת עברית, שנמצא בחפירות לא חוקיות, כנראה, באחד הכפרים שבהרי יהודה.
הכתובת נקראה ע"י פרופ' נחמן אביגד ז"ל: "ליחזיהו. יין. כחל" + סימן לכמות (אולי עשרון) והלגין מתוארך למאה השביעית-שמינית לפנה"ס. היום הלגין מוצג במוזיאון ישראל שבירושלים. אביגד פירש את המונח החדש "יין כחל" כציון מוצא הכרם, כלומר "יין מהכפר בית-כחיל", [ כ- 4 ק"מ צפונית-מערבית לחברון
אהרן דמסקי סבר כי משמעות המילה "שחור", הכוונה לסוג יין, וזאת לפי ברכת יעקב:"חכלילי עיניים מיין ולבן שיניים מחלב" (ספר בראשית, מ"ט, י"ב). הכוונה היא ליין שחור/כהה/סמיך
המקור: N. Avigad, Two Hebrew Inscriptions on Wine Jars, Israel Exploration Journal 22 (1972), pp. 1-5.