המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

מערות_המנורה_בבית_שערים_נחשפות_74_שנים_לאחר_שהתגלו

מערות המנורה בבית שערים נחשפות 74 שנים לאחר שהתגלו

Bet_She'arim

Bet She'arim

טיול_בגן_לאומי_בית_שערים_-_בטבעון

טיול בגן לאומי בית שערים - בטבעון

אלתר-נתיב_בית_שערים

אלתר-נתיב בית שערים

(התקבל במייל מ:HAIM YOAVI-RABINOVICH)

מערות עם עשרות מנורות שבעת הקנים בבית שערים

בית שערים הינו אתר קבורה יהודי, מהמאות הראשונות לספירה. מערות הקבורה המדהימות בבית שערים, פתוחות לקהל זה עשרות שנים. שם נקבר בין השאר גם רבי יהודה הנשיא, מגדולי ישראל בכל הדורות. באחת המערות נחצבה בקיר מנורת שבעת הקנים, שהיא היום סמל מדינת ישראל.

בשנה האחרונה נפתחו לקהל, מערות נוספות שנחצבו לפני כ- 1,800 שנה, הן ממוקמות בהר הסמוך, שבראשו ניצב פסל הסוס של אלכסנדר זייד הי"ד, מדרום למערות הקודמות, ובהן:

  1. מערת המוזלאום - ובכניסה ישנו פסיפס עתיק.
  2. מערת ארון הקודש - ובה נחרטו מנורות שבעת הקנים וארונות קודש.
  3. מערות המנורה - ובה נחרטו עשרות מנורות שבעת הקנים.
  4. מערת הלוחם ומנורתו - ובו כמה מנורות בעלות קנים.
  5. מערת הגלדיאטור היהודי - בו חריתה של לוחם יהודי וכתובת.
  6. מערת הגיהינום - שאותה גילה אלכסנדר זייד והביא את הארכיאולוגים.
  7. מערת הפרש - ובה 380 מקומות קבורה וכתובות בעברית ועוד.
  8. מערת מאגר המים - בה נאגרו מים בתקופת המשנה.

בכל המערות יש כתובות בעברית, ארמית ויוונית.

לפני כ- 2,175 שנה הדליק יהודה החשמונאי מנורה בבית המקדש. זו אותה מנורה שהינה כיום סמל מדינת ישראל. מרגש לראות בחג החנוכה, את עשרות המנורות שחקקו יהודים בסלע, לפני כ- 1,800 שנה, כדי לפאר את מקום קבורתם היהודי בארץ ישראל, במשך כל הדורות, נצבים יהודים בעולם כולו, ליד נרות החנוכה ומברכים "בימים ההם ובזמן הזה".

ביקור בבית שערים בשנת 1947 במסגרת משק ילדים מוצא

מהויקיפדיה העברית[עריכה | עריכת קוד מקור]

מבט כללי צילם:משתמש:בן הטבע

הכניסה למערת הארונות צילם:Rf

מבקרים במערת הארונות צילם: User:Etan J. Tal

שני אריות - עיטור מהמיתולוגיה היוונית על ארון קבורה צילם: User:Etan J. Tal

כתובת קיר ביוונית: "קברו של איידסיוס, ראש מועצת הזקנים, איש אנטיוכיה" צילם: User:Etan J. Tal



בית שערים אשר שוכנת בגליל התחתון הייתה מקום יישוב חשוב בתקופת המשנה. שיא פריחת היישוב הייתה בין מאה ה-2 וה-4 לספירה, עת שהתה בה הסנהדרין בראשותו של רבי יהודה הנשיא.

בית שערים הקדומה ממוקמת על גבעת שייח' אבריק ליד קרית טבעון של ימינו. הגבעה נמצאת על אחת מהשלוחות הדרומיות של הגליל התחתון וניתן להשקיף ממנה על עמק יזרעאל מדרום-מזרח ועל הר הכרמל ממערב.

תקופה קדומה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לפי עדויות ארכאולוגיות יושב המקום לראשונה במאה ה-9 לפנה"ס בימי ממלכת ישראל. מעריכים כי שטח זה היה שייך בעבר לבית חשמונאי, כחלק מרשת צפופה של יישובים, אשר בקרבתם עברו דרכים ראשיות מחוף הים מזרחה. אולם בית שערים עצמה לא הייתה מקום מעבר חשוב. בפעם הראשונה נזכרת בית שערים בכתב אצל ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו מהתקופה שלפני המרד הגדול ברומאים. בספריו היא מתוארת כמרכז אחוזותיה של הנסיכה ברניקי, בתו של אגריפס הראשון, שהיה מבית הורדוס. השרידים הארכאולוגיים הראשונים של בית שערים הם מתקופה זו, והם מאופיינים בעיקר באבני גזית קטנות, שבאמצען זיזים גסים ובולטים.

השם בית שערים נזכר בתלמוד גם בנוסח: כפר שערים ובארמית: בית-שריי או בית שריין. לפי סברה אחת יש לקרוא למקום בית שעורים, והכוונה למשפחת כוהנים בישראל הנזכרת במקרא ואשר נדדה עם כל משמרות הכוהנים אל הגליל אחרי חורבן בית המקדש השני. היישוב נזכר לראשונה בתלמוד כישוב יהודי חקלאי וכמקום מושבו של התנא רבי יוחנן בן נורי, שחי במחצית הראשונה של המאה ה-2.

לאחר מרד בר כוכבא רבים מהיהודים בארץ הגיעו לגליל, וכך הפכה בית שערים למרכז יהודי חשוב ומתפתח במאה ה-2 וה-3.

תקופת השיא[עריכה | עריכת קוד מקור]

באמצע המאה ה-2 התיישב רבי יהודה הנשיא בבית שערים. מועד הגעתו לא ידוע במדויק, אולם היסטוריונים משערים כי זה היה בתקופת מלכותו של הקיסר אנטונינוס פיוס, שהיה חברו הטוב של רבי. בתלמוד נאמר כי רבי קיבל עיירות וכפרים רבים בארץ מחברו הקיסר, וייתכן מאוד שבית שערים הייתה אחד מהמקומות הללו, כיוון שהייתה שייכת ישירות למלך עוד מימי בית המקדש השני. רבי הביא איתו את מוסד הסנהדרין לבית שערים, ובימיו התפתח היישוב והגיע לשיא גדולתו, ועדים לכך הם הבניינים המרהיבים והקברים המצטיינים בארכיטקטורה עשירה. ממצאים ארכאולוגיים ידוע כי היו ביישוב גם ערכי תרבות יוונים לצד התרבות היהודית. ב-17 השנים האחרונות לחייו, שהה רבי בציפורי מסיבות בריאותיות. הסנהדרין עבר לשם יחד איתו, אולם כשמת רבי הוא נקבר בבית שערים באחוזת קבר שבנה עוד לפני מותו. מסופר כי כשבתו מתה הכין אחוזת קבר לכל בני משפחתו. היישוב כנראה נחרב בזמן מרד גאלוס.

גילוי וחפירות[עריכה | עריכת קוד מקור]

המקום היה בלתי מוכר במשך מאות שנים, עד שב-1903 גילו חוקרים מטעם החברה המזרחית הגרמנית (Deutsche Orient Gesellschaft) מספר קברים שתיארכו לתקופה הרומאית ואף הכתובת "בנימין בר יצחק רבן תורה". החוקרים דיווחו על תגליתם, אולם דבר לא נעשה בנידון. האתר שכן שומם עד שהתגלה ב-1928, אז כתב אלכסנדר זייד אודות גילוי מערות הקבורה באתר, למחלקה לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית. שנתיים לאחר מכן הגיע בנימין מזר לבדוק את האתר, והעלה השערה שמדובר בבית שערים, דבר שהתאמת עם גילוי הכתובת במערה הראשונה. גילוי מערות בית שערים נזקף לזכותו של זייד, אך באוקטובר 2009 טען נחום מרון כי הוא שגילה את מערות הקבורה של בית שערים, כשטייל בסביבה, והוא שסיפר על כך לאלכסנדר זייד.‏‏[1]

חפירות ארכאולוגיות שנערכו במקום גילו שרידים רבים מימי קדם. אולם שרידי הבנייה הקדומים ביותר במקום הם מתקופתו של הורדוס, האתרים הבולטים שנחשפו במקום הם בית כנסת שנבנה במאה השנייה לספירה וחרב במאה הרביעית. ואתר קבורה מרשים שתוכנן כ"עיר מתים" (נקרופוליס) בו נתגלתה כתובת קבורה עם שם המקום ביוונית: ביסריה, כפי שיוסף בן מתתיהו מזכירה בכתביו. שם הגבעה בערבית הוא שייח' אִברִק. הנקרופוליס היא גן לאומי מוכרז, בעוד בית הכנסת נמצא על אדמות משפחת זייד.

בית-שערים חרבה ונשרפה במאה הרביעית לספירה. העדות לתיארוך היא מטמון, שנמצא בשכבה השרופה שליד בית-הכנסת. המטמון מונה 1,200 מטבעות, שזמנם אינו מאוחר לשנת 350 לספירה.

כיום מתקיימים באזור טיולים מאורגנים ולמשלחות מיוחדות.

תמונות היסטוריות[עריכה | עריכת קוד מקור]

המקור: ארכיון רשות העתיקות

בית שערים - מבט מחודש לאור החפירות האחרונות[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאת : רונה אביסף , ארכיאולוגית, סגנית מנהלת חפירות בית שערים ומרצה בטכניון.
ההרצאה במסגרת סדרת ההרצאות ארכיאולוגיה מהסלון של רשות העתיקות ושביל הסנהדרין. בשיתוף מרכז חדרים ומרכז סיור ולימוד גליל.
(ההרצאה נאסרה להקלטה)
מהויקיפדיה העברית (הקישורים שבורים)
החל בשנת 2014 חודשה החפירה באתר בידי ד"ר עדי ארליך, מטעם המכון לארכאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה. ארליך חופרת על גבעת שייח' אבריק בשביל לחשוף את שרידי העיר[19].

בתחילת שנת 2017 נחשף בחפירות החדשות מפתן שער גדול ממדים, כ-4 מטרים רוחבו. המפתן היה חלק מחומה שהקיפה ככל הנראה, את היישוב במאה השנייה לספירה. אם יימצאו בעתיד שערים נוספים, ייתכן שיימצא בכך הסבר לשם התמוה של היישוב - 'בית שערים' - אולי על שם השערים ביישוב, שהיו נדירים בתקופה הרומית[20].

על החפירה מעיתון הארץ
נועה שפיגל בלי חומה, עם מגדל | מה מקור השם בית שערים? שער גדול שהתגלה בחפירות בצפון עשוי לפתור את התעלומה - חוקרים חושבים שמפתן השער והמגדל העשויים אבן, שהתגלו בחפירות ארכיאולוגיות סמוך ליישוב היהודי הקטן מתקופת המשנה והתלמוד, מעידים כי גרו בו מנהיגים עשירים ומכובדים - 16 בפברואר 2017

  • מפתן שער גדול ומגדל התגלו בחפירות של אוניברסיטת חיפה בגבעת זיד, הסמוכה לאתר הארכאולוגי בית שערים, בו שכן ישוב יהודי בתקופת המשנה והתלמוד. הגילוי נחשב ליוצא דופן מכיוון שיישובים מהתקופה הזו לא התאפיינו בחומה או בשערים.
  • "חידשנו את החפירות אחרי 80 שנה", אמרה ד"ר ארליך והסבירה כי החפירות, שהתחילו ב-1936 בשל גילויים של אלכסנדר זיד וחבריו, התמקדו ברובע השני בנקרופוליס (עיר המתים) שבבית שערים, מתחת לגבעה, "אבל רצינו לחקור לא רק את עיר המתים אלא גם את עיר החיים". לדבריה, נמצאו במקום שער עשוי אבני גזית, שגודלו כמעט ארבעה מטרים ונכון לעתה נחפר בחציו. בצדו האחד נמצא מגדל, ובצדו השני החוקרים טרם חפרו.
  • "הוא בנוי מאבנים גדולות. במפתן יש גם ציר לנעילה וגם חור, פוטה, לדלת דו-כנפית – מה שמעיד שזה לא רק שער דקורטיבי, אלא גם לנעילה", אמרה ארליך. "המיקום פונה לצפון מזרח ומעלה את ההשערה שזהו השער של הכניסה לישוב, גם בשל גודלו". לדבריה, יישובים קטנים יחסית כמו בית שערים לרוב לא היו מוקפים חומה או שערים בתקופה הרומית, ואכן עד לגילוי השער לא נמצאה חומה כזו. במהלך השנים חיפשו חלק מהחוקרים מקור אחר לשם בית שערים, וייתכן כי החפירה הנוכחית נותנת מענה לתהייה זו. "עולה הרהור – מה מקור השם בית שערים? ועכשיו אני מתחילה לחשוב מחדש האם לא בגלל שהוא אופיין בשערים", אמרה ד"ר ארליך. לדבריה, אפשרות נוספת היא שהשער הוא חלק ממצודה גדולה שניצבה באתר בתקופה הרומית.
  • לדברי ד"ר ארליך, הסיבה לביצורו של היישוב היהודי הקטן הוא מגוריהם במקום של מנהיגים עשירים ומכובדים. ייתכן כי המקום שימש כאחוזה לאיסוף מסים של המלכה ברניקי, במאה הראשונה לספירה, ומאה שנה לאחר מכן כמושב הסנהדרין וביתו של רבי יהודה הנשיא. בנוס, בסמוך ישנו בית קברות ליהודי ארץ ישראל והתפוצות, שמשך אנשים עשירים ומכובדים. "ייתכן כי ייחודה כעיירה עשירה, שנתגלו בה מבני ציבור מפוארים, מסביר גם את השער יוצא הדופן בגודלו ובאיכות בנייתו", אמרה.
כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים בויקי זה, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי.

אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה בתחתית הדף והתוכן יימחק מייד

בית שערים בתקופה הרומית והביזנטית לסוגיית הקשר בין היישוב לבית הקברות[עריכה | עריכת קוד מקור]

צילומים מההרצאה: מרצה: פרופ' עדי ארליך, אוניברסיטת חיפה

מגיב: פרופ' עוזי ליבנר, האוניברסיטה העברית

ערבי עיון על שם ד"ר דוד עמית ז"ל - בשיתוף רשות העתיקות ויד יצחק בן צבי 30 דצמבר 2020

כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים בויקי זה, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי.

אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה בתחתית הדף והתוכן יימחק מייד


    .

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.