כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים בויקי זה, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי.

אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה בתחתית הדף והתוכן יימחק מייד

בנק ולירו-הבנק היהודי הראשון בארץ ישראל
מאת: דר' איתן בורשטיין
הוכן עבור התצוגה במוזיאון ארץ ישראל

ראו גם: עופר אדרת מוזיאון ארץ ישראל בתל אביב - "העסקים עם הקייזר היו טובים".

על חיים ולירו בויקיפדיה העברית

שיקום כיכר ולירו בירושלים החדשה (באביב 2012 חנכה עיריית ירושלים את ככר ולירו בצומת הרחובות יפו-בית יעקב מול שוק מחנה יהודה.) מקור התמונה

חלוץ הבנקים היהודיים בארץ-ישראל היה בנק ולירו, שנוסד בירושלים בשנת 1848 בידי יעקב ולירו ושכן ברחבה הפנימית של שער יפו. מאוחר יותר פתח הבנק סניף ביפו. ממסמכים שונים עולה, שהבנק שימש צינור להעברת כספים לקהילות היהודיות בארץ-ישראל.

השתקפות ההגמוניה הספרדית[עריכה | עריכת קוד מקור]

הבנק המשפחתי של ולירו שיקף במידה מסוימת את ההגמוניה הספרדית ששלטה ביישוב היהודי. כך למשל נכתב בעיתון "המליץ" ב-6 בדצמבר 1894 על בחירת ועד ספרדי חדש שבראשו "עמדו שועים מנכבדי הארץ ובראשם השר הבאנקיר סי'[ניור] ולירו... והבנקיר סי' יצחק אריה". יעקב ולירו ובנו אהרן משה מילאו גם תפקיד חשוב בחייה הדתיים של הקהילה הספרדית בירושלים. בנק ולירו פעל עד שנת 1915. סביר להניח, שההכרזה הרשמית בתחילת מלחמת-העולם הראשונה על מורטוריום (שמיטת חובות) שפגע בכל המערכת הבנקאית הניעה את משפחת ולירו להפסיק את פעילותה הפיננסית באותה שנה.
בשנת 1905 נוסד בצפת על-ידי אפרים צבי ברזל ויואל ברשד בנק שנשא את השם "ברזל את ברשד".
מאוחר יותר הצטרף לבנק אליהו קלינגר, והבנק נקרא על שם השלושה. עם פתיחת סניף צפת של אפ"ק בשנת 1910 הצטרף אליו ברשד והותיר את הבנק שהקים עם השם "ברזל-קלינגר". בנק זה עבר כמה גלגולים עד שנסגר תחת השם "בנק קרדיט לישראל'.

הבנקאיים האחרים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ממפת הבנקאות בארץ-ישראל בולטת בהעדרה משפחת רוטשילד, שאחד מבניה אדמונד ג'יימס, "הנדיב הידוע" העדיף לתת למתיישבים היהודים נדבה ולא אשראי. בנקאים יהודים אחרים, שפעלו במחצית השנייה של המאה ה-19, היו נתן צבי המבורגר, בנימין קוקיה ונסים אלישר. לצד קשרים עסקיים שקיימו השלושה ביניהם, נוצרו בין משפחותיהם גם קשרי נישואין.
במקביל לפעילות הבנקים והבנקאים היהודים בקהילות היהודיות הרי הבנקאים הנוצריים שרובם היו דוברי גרמנית שיקפו את מעמדם העולה של הקהילות הגרמניות הלותרניות בארץ ישראל.
החשובה שבהן הייתה כמובן אגודת הטמפלרים. אלו,כמו חלוצי העלייה השנייה,הרימו תרומה מכרעת למודרניזציה של החקלאות ולראשית התיעוש בארץ ישראל.
שלוש שנים לאחר ייסוד בנק ולירו, בשנת 1851, הוקם בירושלים בנק נוסף בידי מלוויל פיטר ברגהיים (Melvillle Peter Bergheim) (1815– 1890), מיסיונר פרוטסטנטי אוונגליסטי ממוצא גרמני שהאמין בביאת המשיח הקרבה. הבנק, שניהלו ברגהיים ובניו, פשט את הרגל בעקבות החלת הגבלות על מכירת מקרקעין ליהודים בשנת 1892.
בשנת 1856 הקים כריסטיאן פרידריך שפיטלר (1867-1782 )(Christian Friedrich Spittler ) יחד עם שני אחיו את החברה שנשאה את שמו בלבד(Ch. F. Spittler & Co) שעסקה במסחר ובבנקאות. אחד משותפיו בשלב מאוחר יותר היה יוהנס פרוטיגר, שפירק את השותפות בשנת 1873 והביא בכך לסגירת הבנק.

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.