המפה נטענת...

אזור הסיור בשפלת יהודה הצפונית

עמק נחל שורק
צילם: אבי דרור - הויקיפדיה העברית


בעמק שורק: מטל שחר אל כפר אוריה
'עמיתים לטיולים' סיכום - סיור מס' 4, המשך הטיול של חוצה השפלה הצפונית, השיירות לירושלים ממושב טל-שחר דרך עמק שורק, לתל בטש, לגבעת דיר רפאת ולכפר אוריה בהובלת - ראובן שדה שהתקיים ביום שישי, ערש"ק פרשת לך לך, ז' מר-חשון תשע"ד (11.10.13)

מסלול הסיור[עריכה | עריכת קוד מקור]

נחל שורק.jpg

מסלול הסיור: יציאה ממערב - טל-שחר, ירידה דרומה - תחנות הרכבת: סג'ד ונחל שורק , תל בטש הפלישתית, ועליה למזרח צפון -מנזר דיר ראפאת וכפר אוריה

מטרות לסיור[עריכה | עריכת קוד מקור]

על הגשר - צילם: בנימין נתיב

  • האחת, להמחיש שרצועת עמק רוחב זו לא יכלה לשמש במהלך הימים הקריטיים לירושלים במלחמת השחרור נקודת משען, הזנקה ומעבר לירושלים (ראינו שבקו הרוחב מחולדה ועד למרגלות הרי ירושלים ממזרח לה היו בנוסף רק שני ישובים עבריים חלשים ודלי אוכלוסין - והדגמנו הפעם בתולדות כפר אוריה דאז, אך גם הישוב השני , הרטוב, מצבו היה כזה, ולשניהם היסטוריה של חילופים ופינויים (למשל תרפ"ט ותש"ח) ובעיקר ישיבה בודדת בלב ישובים ערביים וללא צירי תנועה בטוחים אם בכלל. עוד נוסיף שלבד מהכפרים הערביים הרבים החל מהפלישה של צבאות ערב היתה נוכחות מצרית חזקה במבוא המזרחי של עמק שורק, היינו באזור מה שכונה המשלט המשותף (כיום בית שמש) ותחנת המשטרה שם.
  • השנייה, הגיע להכרות עם חבל ארץ יפהפה שאיננו מטויל יחסית ולהדגים את המשך חתך הנוף הרוחבי בשפלה הצפונית אותו החלנו לסקור ברגלינו ובעינינו בסיורינו הקודמים. עם המשא של מילוי שתי מטרות אלו יצאנו לדרך כשאנו גולשים בדרך סלולה למחצה המובילה לעמק שורק שנתחם כאן בצפיפות בין גבעת המושב טל שחר מצפון לבין גבעות יער ישעי - כשמן כיום, מדרום. ביחידת נוף מצומצמת זו, שהולכת ומתרחבת לעמק משמעותי כלפי מזרח ובמידה גם כלפי מערב, מצאנו צל משיב נפש תחת הצמרת הענקית של שיזף מרשים ויפה ביירקותו הרעננה.

תמונות נבחרות מאתרי הטיול[עריכה | עריכת קוד מקור]

באדיבות: Aleksander Polyak

להגדלה - הקש על התמונה
עוד תמונות של הצלם צפו בקישור מטה

תחנת הרכבת נחל שורק[עריכה | עריכת קוד מקור]

המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

ראו ערך מורחב::תחנת הרכבת נחל שורק

צילום אויר של הטייסת הבוורית של תחנת הרבת של נחל שורק ביום 24 בינואר 1918 - אחרי כיבושה בידי הבריטים - צילומים נוספים ראו כאן

המקור: שיקופית מכנס הרכבות בדרום ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה- להגדלה הקש על המפה

כאן שמענו על חשיבות העמק הצר הזה לתולדות א"י המתעוררת בסוף המאה ה-19 וברבעון הראשון של המאה ה-20. כאן נקבע ונסלל לראשונה בא"י ב-1891 חלק מתוואי מסילת הברזל הצרפתית מיפו לירושלים, שיזם נבון ביי היהודי הירושלמי. אף הרצל "נהנה" משירותיה כשעלה לעיר וחלף ממש כאן לידינו באוקטובר 1898 בהביעו ביומנו את אכזבתו מהנוף העירום והיבש. (היבטנו בתמונה משנות העשרים שצולמה מהכיוון של חוות חולדה אל עבר הדרך מח'ולדה לגבעות שלידינו וראינו שדבר לא השתנה עדיין). ותחנת רכבת נאה הוקמה בסמוך לחנייתנו, תחנת הרכבת סג'ד (מיקומה של התחנה בקטע המסילה בין נען לבית שמש בסמוך לנחל שורק, כשניים וחצי ק"מ ממזרח לתחנת הרכבת נחל שורק, בסמוך לכפר סג'ד שהיה במקום עד למלחמת העצמאות. ) , ולידה מגדלי מים ומאגר מים גדול שאפשרו בעונות שופעות לקטרים למלא כרסם מים ליצירת קיטור בדודיהם לשם הנעתם להמשך הדרך ולטיפוס בהרים. (בעת מחסור הובלו לכאן המים בקרון מיכל, בתחילה מיפו ואח"כ מעינות בתיר). זמן המילוי ועצירת הרכבת אפשר גם לנוסעים המעטים שמן האזור לנצל את הרכבת. תחנה זו שרתה את חוות חולדה, הישוב היהודי היחיד במרחב זה בשנים 1907-1913 ואליו הצטרפה ממזרח לו בשנת 1913 הנקודה הזעירה של כפר אוריה- בראשיתה כחוות הכשרת קרקע ופועלים (שיוזמיה קראו לה קרית משה שליד תחנת הרכבת סג'ד.) הפתרון התחבורתי הזה הפך בעיקר את חוות חולדה הישנה ,הסמוכה יחסית לתחנה, לנקודה מטוילת ומבוקשת ע"י בני נוער יהודיים , משלחות סטודנטים, חיילים זרים שסיירו בא"י, אישי ציבור וכיוב'. בשל מציאות קו הרכבת במקום ובשל הטופוגראפיה והקישור הנוח האפשרי מכאן אל דרום הארץ ועד למרחבי סיני ומצרים, הפכו התורכים והגרמנים את העמק הקטן שלנו ליד מפגש הנחלים שחם - שורק לצומת לוגיסטי ותחבורתי ארצי ואפילו כלל מזרח-תיכוני. החל מ-1915 הושבתה תחנת סג'ד, עד שנמחקה לחלוטין בעשור האחרון, והוקמה ממערב לה תחנת ואדי סראר (שורק, בה סיימנו את סיור 3). עם התפיסה הצבאית הבריטית ב- 13-14 בנובמבר 1917 קיבל המקום את השם הצמת ובהתאמה תחנת הצמת. לכאן הם הגיעו מיום הקרב הקשה במורד נ. שורק למרגלות גבעות מע'אר ותל קטרה שמצפון לגדרה. הכוחות שכאן היוו בימים הבאים את המקור לעיקר המאמץ המלחמתי הבריטי לכיוון מעלה בית חורון, רכס הראש, ביתוניה ונבי סמואל ובתחילת דצמבר 1917 אף לירושלים. חלק מהכוח שכבש את ירושלים הגיע גם הוא מכאן, אך דרך עמק שורק וצפון הרי חברון והר גילה אל עבר קווי החפירות התורכיות שבשוליים הדרומיים והמערביים (מצפה כרם למשל) של במת ההר הירושלמית. ממש לידינו, בין השיזף לבין המושב, הרחיבו הבריטים את המנחת החפוז שהקימו הגרמנים בנסיגתם מפניהם מהנגב ומלכיש, והוא הפך לשדה התעופה הצבאי של הטייסת ההתקפית המתקדמת של חיה"א המלכותי, שתמכה בלחימה לכיוון ירושלים אך בעיקר ביריחו, במעברי הירדן ובעבר הירדן. בסיס זה שימש במשך שנה את הבריטים בעת המלחמה, והיה לבסיס התעופה המבצעי הוותיק ביותר שלהם בארץ ובמרחב. בעיות הבוץ הכבד שהביא החורף הגשום מאד בשנים 1917-8 הביאו לפתרונות יצירתיים של מפקד הטייסת : המראות במורד הגבעה אל עבר הנחל ובניצב למסלול העפר הרגיל שהפך עיסת בוץ , כשכוח העזר המצרי הגדול שישב כאן סוחב את המטוסים בידיו במעלה הגבעה ודוחפם להאצת ההמראה במורד. כזכור קורבנותיהם- לרוב ממגפות, של האחרונים, ששימשו גם בתיקון קווי הרכבת ובהנחתם ובכל עבודה קשה, קבורים בגבעה סמוכה לתחנת הצמת ובמרכזם אובליסק זיכרון נמוך.

תל בטש[עריכה | עריכת קוד מקור]

תל בטש, המזוהה עם תמנה הפלישתית
צילם: משתמש:Haggibar - הויקיפדיה העברית

המקור: מאמרו של שלמה בונימוביץ, המדגים את סוללות בטש. המאמר מעניין ועוסק בראייה מעמדית וחברתית של השימוש בסוללות דוקא בברונזה התיכונה. ביצורי תקופת הברוזה התיכונה בארץ ישראל כתופעה חברתית קתדרה 81, תשרי תשנ"ז * ספטמבר 1996

מן השיזף הטוב משכנו מזרחה לאורך נחל שורק, קנים וסבכי פטל ירוקים ורעננים מסמנים את אפיקו מושך המים. חצינו את הנחל על גשר קשתי מרשים, שאמור להשתלב בגן שמפתחת רשות הניקוז נ. שורק-לכיש לאורך העמק (ראה למשל חניון השיזף המוסדר שכבר סיפרנו עליו). תל בטש נישא מעלינו ממרומי 12 המטרים המבדילים בין במתו לבין שדות הפלחה שחצינו. טיפסנו את הסוללה השפוכה סביבו בכל צלעותיו השוויוניות , דרך המעבר הקדום שנכנס אל מכלול מגדלי השער הקדומים ותאי השער. בסיסיהם הרבועיים הזדקרו מולנו בעליה ובתפנית ישרת הזוית שבצענו כדי להמשיך ולטפס אל לפנים לשער הפנימי. בעשותנו זאת ניצלנו את תעלת הניקוז הכנענית המחופה בלוחות אבן ונכנסנו לעיר כדי להתרשם מתוצאות 12 עונות חפירה בראשותו של פרופ' עמי מזר. כאן בלב העמק ,בין תל מקנה (היא עקרון הבירה הפלישתית) שממערב לנו, לבין תל בית שמש היהודאי שממזרח, פעלה עיר שידעה כנענים, פלישתים , יהודאים (אנשי יהודה) ואף עירוב אוכלוסין בין יהודים ופלישתים. טביעות "למלך" על קנקני אגירה רבים ומשקולות ועליהן הציון של מידת משקלן באותיות העבריות "פים" (7.56 גר') נתנו בסיס לאמירה שהם, כמו גם אתרי הימצאם בתל, הם חלק ממלכת יהודה, ככל הנראה מתקופת המלך חזקיה שביצר את המקום. עמדנו על המתח התמידי הגיאו-איסטראטגי-פוליטי ובעיקר התרבותי ששרר לאורכו של עמק שורק בין מקנה -עקרון לבין בית שמש והמעצמות האיזוריות, בהיותו אזור גבול וחיכוך תמידי בין הפולשים הפלישתים גויי הים לכנענים ולאחריהם גם לכובשים היהודיים שגלשו לכאן מהר יהודה. ובוודאי שבטש-תימנה, שבאמצע העמק והטווח בין הערים הראשיות הללו, לא נמלטה מהקונפליקט הזה. תימנה שהייתה גם בגבול השבטים יהודה ודן ידעה גם חורבן ושריפה מתיגרת יד האשורים של סנחריב (סוף מאה שמינית לפנה"ס), התאוששה חלקית ואז גם מהבבלים (כנראה כבר ממש בסיום המאה השביעית לפנה"ס). נחל שורק ,תימנה וצרעה המתרוממת מעלינו במזרח קשורים כולם בפועלו של שמשון. לצלילי דליילה של תום ג'ונס העלנו בקרירותה של צמחיית אפיק הנחל זיכרונות משותפים מהגיבור המקומי שגבורתו הפיסית, יפי מחלפותיו האגדתיות ומעלליו הרומנטיים שוברי לבבות נשות פלישתים היו לשם דבר ברחבי העולם כולו. שמשון נשא לו אישה מתימנה ואף את דלילה פגש בנחל שורק והיה לשלה עד למותו ההירואי . יהודה זיו יצא לגלות אריות בסביבתנו ומצביע מצפון - מזרח למקומנו על אתרים המשמרים זיקה לאריות -ח' אל אסד, כפרוריה (כפיר,כפר אריה -אולי כפראריה ממפת פויטינגר??). אכן שאגת הארי המשוסע עדיין נישאת במרחב. בשמש קופחת למדי עשינו את דרכי השדות אל הנחל הנושא את שם המלאך מבשר הורתו של שמשון ונזירותו מיין ומורה. ושם לאורך נחל פלאי, למרגלות גבעת המנזר פגשנו מי תהום גבוהים ופכפוכי מעיינות דלים לעת שלהי הקיץ. אך גם כאן הקנים ירוקים היו ואפילו אחו עשב ירוק-עז בצבץ פה ושם.

קיראו עוד על:


עתיקות תל בטש צילם: בנימין נתיב

דיר רפאת[עריכה | עריכת קוד מקור]

העליה למנזר הנזירות הקתוליות, דיר רפאת, זימנה לנו שתי תמונות נוף נפרדות ויפות למראה (את מי שהחום לא התישו ) - למערב נוף גבעי נמוך ורך מכוסה בכרמי זיתים כסופים נאים, ובהמשך כלפי צפון - מזרח נפתח לו עמק כרמי ענבים הנוטים לשלכת כעת וגבעות אזור צרעה המיוערים עוטרים סביב להם בגובהם (קרוב ל-400 מ' מעפה"י, היינו השפלה הגבוהה). רמת בית שמש וישעי סגרו התמונה מדרום - מזרח כשממזרח כבר נראים הרי ירושלים. המנזר קידם אותנו במרתפי יין ובשפע כתובות על דלתות הכנסיה שבו וקירותיה הקוראים לשלום גבירתם, אווה מריה בלשונם, שתורגמה לכשלוש מאות שפות ויותר. מכאן אפשר היה להעיף מבט פרידה על העמק והמסלול שעברנו ואף להיפרד מהשקט הרב והצל הטוב של חורשת המנזר.

כפר אוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

"החאן"
צילם: אבישי טייכר משתמש:Avi1111 הויקיפדיה העברית

וחצר ה"חאן" צילם: בני נתיב

נותר לנו לחצות את יחידת הנוף הגבעי המתרוממת אל האופק מצפון לנו ובוהקת בשעת צהרים זו בזוהר הלבן של הקירטון והפודרה המתאבכת עם כל מדרך נעל. שתי גבעות מאורכות ואוכף ביניהן חצצו בינינו ובין המנזר והעמק שהותרנו מאחורינו לבין כפר אוריה המסתתר מאחורי הגבעות. כשכלבי הבדואים היושבים במדרון בעקבותינו חצינו במהירות את האוכף וגלשנו בענני הפודרה במורד התלול אל עבר הכפר. סיימנו ליד החאן (ראו צילום משמאל) המשמר בין קירותיו עוד סיפור של התיישבות קשת יום, שתחילתה ב-1913 ביוזמה הפרטית של יהודים מביאליסטוק שבמזרח אירופה, יהודים חסרי כל הכשרה חקלאית. עד להכשרת חלקותיהם לכלל מטעים מניבים ושדות פורחים, דבר שהקרקע לא נענתה לו במהרה, מימנו היהודים קבוצות של פועלים (ביניהם א.ד. גורדון, לוי אשכול ועוד) שישבו בחאן ובמבנים סביבו ועיבדו את הקרקעות במצוות מנהל שכיר מאנשי בן שמן. קרית משה אשר ליד תחנת סג'ד, כך כתבו את שם הישוב בתקנות האגודה, אך הפועלים במקום שימרו את שמה של כפרוריה והמקום קרוי כידוע עד עצם היום הזה, כפר אוריה. גודלו הזעיר של הכפר, עת הבעלים החלו ליישבו, לא הותירו להם אלא לפנותו מפני הפורעים הערביים שצרו עליו במאורעות תרפ"ט ואף הגרעין שהחליפם בשנות הארבעים נאלץ לעזוב בפקודת הצבא עם גבור הלחץ והקורבנות בדרכי העפר הקשות למקום מנותק זה. בעוברך כיום בכפר השלו דע שמורדות הגבעה הזו ידעו ימים רבים של זיעה ודם וחלומות מנופצים, אך למרות הכל כיום הכפר הולך וגדל וההרחבות צצות מעבריו. עורה, עורה כפר אוריה. ואולי עוד נשוב אליו בהמשך. כי לא תם ולא נשלם.

בעמיתות

כתב: ראובן שדה

נוף העמק[עריכה | עריכת קוד מקור]

צילם: בנימין נתיב

תמונות מהסיור[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.