נחל תרצה (בערבית ואדי אל-פארעה) הוא הגדול בנחלים המנקזים את מזרח השומרון לבקעת הירדן וים המלח. אורכו כ-40 קילומטרים ושטח אגן הניקוז שלו הוא כ-300 קמ"ר. זרימתו מתמדת והוא הנחל האיתן היחיד במזרח השומרון.

הנחל מתחיל מזרחית לשכם, בבקעת בית דג'ן ונמשך צפונה, שם הוא נקרא ואדי עזמוט ואחר כך ואדי בידא. באזור עינות בידאן שעל כביש שכם-גשר אדם "כביש-57) הוא פונה מזרחה בתוך בקע טקטוני, ומשלים בנקודה זו את הקפתו של הר כביר, ומנקז באופן זה את כל מורדות ההר.

מי הנביעות הזורמים בנחל משמשים את החקלאים הערבים באזור להשקיית שדותיהם שלאורך הנחל, בעיקר באזור הג'יפתליק.

קילומטרים ספורים מזרחה משם נשפך נחל תרצה לנהר הירדן. הנחל תרצה קרוי על שם העיר תרצה המקראית

נחל תרצה באזור הג'יפתליק - צילמה:תמר הירדני

אתרים בבקעת הנחל[עריכה | עריכת קוד מקור]

השתלבות נחל תרצה עם נהר הירדן ארכיון קרן קיימת לישראל

לאורך הנחל יש אתרים, בחלקם מתקופת ההתנחלות בימי השופטים וימי בית שני

  • עין בידאן - עמק פורה ובו קבוצת נביעות שופעת, אתר קידוחי מים חשוב לעיר שכם והסביבה.בימי בית שני היה מקור לפרי הרימון וכך נאמר בתלמוד ירושלמי, מסכת ערלה:"אמר רבי יודה לא הוזכרו רימוני בדן וחצירי גבע אלא שיהו מתעשרין ודאי בכל מקום. ושאר כל הרימונין את דרכן להימנות אלא רימוני בדן על ידי שהן חביבין דרכן להימנות שאר כל הרימונין על ידי שאין חביבין אין דרכן להימנות" (פרק ג', הלכה ד גמרא, דף יט,א')- בדן היא בדיאן.
  • מזרחה לו תל נמוך, מזוהה הוא עם תרצה המקראית, אשר נכבשה על ידי יהושע בן נון (ספר יהושע,י"ב, כ"ד) - היום (תל אל-פרעה). בה נמצאו שרידים תרצה בירת ממלכת ישראל לפני בניית העיר שומרון.
  • דרומית מעין בידאן ניכר בשטח, תל נמוך, רחוק יותר העיר טובאס - עיירה ערבית המשמרת בשמה את תבץ, מקום מותו של אבימלך בן גדעון (שופטים פרק ט').

"דרך מבוא השמש"[עריכה | עריכת קוד מקור]

"דרך מבוא השמש" היא דרך הקיימת מתקופת המקרא, במסלול זריחת השמש, ממזרח למערב, מעבר הירדן לארץ ישראל. מסלולה הקדום עובר לצידו הצפוני של נחל תרצה. הוא עולה עד עין בדיאן בשיפוע מתון ומשם בעלייה חדה לעיר שכם. דרך מבוא השמש מתחברת בפאתי שכם עם דרך האבות, המובילה לבית אל ולירושלים. הדרך מציינת את המקום בו תכרת הברית על עם ישראל לאחר הכנסו לארץ כנען כפי שנאמר בספר דברים:"וְהָיָה, כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָתַתָּה אֶת-הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים, וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל. הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי, הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה מוּל, הַגִּלְגָּל, אֵצֶל, אֵלוֹנֵי מֹרֶה.(י"א,כ"ט-ל').

במסלול זה הלך גם יעקב אבינו בשובו מחרן, כפי שנאמר בספר בראשית: " וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה, וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת; וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת, עַל-כֵּן קָרָא שֵׁם-הַמָּקוֹם סֻכּוֹת. וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם, אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, בְּבֹאוֹ, מִפַּדַּן אֲרָם; וַיִּחַן, אֶת-פְּנֵי הָעִיר.(ל"ג, י"ז-י"ט).


"עמק המוות"[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו גם:הקרב בנחל תרצה

במלחמת העולם הראשונה נערך בעמק אחד הקרבות העקובים מדם הקרב בנחל תרצה. בו הושמד הצבא העות'מאני הנסוג על-ידי חיל האויר הבריטי. שיירות הצבא שנעו לאורך ציר צר היו מטרה למטוסים הבריטיים, אשר השמידו את הצבא ללא מאמץ רב. לכוחות הטורקיים לא היו כל אמצעי הגנה ולא אפשריות נסיגה או הגנה.

לקחי ההפצצה האווירית נלמדו על-ישי הצבא הבריטי ושימוש להפקת לקחם לגבי אופן השימוש בכוחות אויר בזמן מלחמת העולם השנייה.

מאגר תרצה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בבקעת הירדן, באזור בתרונות החוואר, מתנקז לנחל תרצה יובל המושך מים ממעיינות פריעאה. עקב כך הקימה אגודת המים של המועצה האזורית בקעת הירדן את מאגר תרצה - מערכת מאגרי מים גדולה ומשוכללת לתפיסת מי השיטפונות. מי המאגרים משמשים להשקיית שטחי החקלאות של היישובים באזור. מאגר תרצה מהווה את אחד ממאגרי המים החשובים בבקעת הירדן. יפה רזיאל במאמרה :בקעת הירדן: יש לי ארץ אחרת באתר ynet מיום 31 ביולי 2006 כותבת כי :"מדובר בשלושה סכרים מדורגים ... העליון מבין המאגרים משמש לשיקוע הבוץ והסחף, האמצעי לשאיבה לאחר הגשם והתחתון לתיירות בלבד - כבריכת חורף. מן המאגר האמצעי שואבים את המים למאגר מלאכותי הממוקם על גבעה קרובה, ולמאגר זה מחובר צינור המים של בקעת הירדן, שנועד להשקיית גידולי השדה".

מבט אל נחל תרצה[עריכה | עריכת קוד מקור]

תמונות משנת 2014[עריכה | עריכת קוד מקור]

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.