Family Wiki
Register
Advertisement

ברגישות ובנחישות – מסמך ישיבות ההסדר הוא מסמך שחובר על-ידי ד"ר אמירה דור, המצ"ח, הכנה מנטלית - צוות חקר ופורסם ביום 22 בדצמבר 2009 ומובא כאן ברשותה

החלק הראשון של נוסח ההחלטה של רבני ישיבות ההסדר מישיבתם ההיסטורית ביום 20 בדצמבר 2009, מתאים לשמש מסמך יסוד בערכות ההכנה המנטלית של חיילי צה"ל לקראת גירוש או הפקרה של היהודים ביהודה ובשומרון. מפתיע, לא?


שימו לב לפסקת הפתיחה:[]

"כל ראשי ישיבות ההסדר שוללים באופן ברור כל הפגנה בצה"ל מתוך רצון לשמור על לכידותו ואחדותו של צה"ל. אנו חוזרים ומביעים את הערכתנו במערכת הבטחון, לצה"ל ולמפקדיו העוסקים במלאכת הקודש של שמירה והגנה על מדינת ישראל ותושביה."

לכאורה, דברי פתיחה הגיוניים ומנומסים ותו לא. מדוע הם מעוררים תחושת אי נוחות? ננסה להבין את הדברים מבחינה פסיכולוגית: היסוד של המשפט הראשון הוא האיסור לערער על החלטות שר הבטחון או הרמטכ"ל. מה זאת שלילה של הפגנה? כל הבעת דעה אחרת היא הפגנה, בדיבור או בשלט!. אם הפגנה פסולה לחלוטין, כיוון שהיא פוגעת ב"לכידותו ואחדותו של צה"ל", נובעת מכאן המסקנה שאינה מפורשת: לחייל אסור להביע בגלוי דעה השונה מזו של מפקדיו. ברור, אם כן, שלא כדאי ואף אי אפשר, להחזיק בדעה שאסור להביע. ולכן, יש לקבל את החשיבה של צה"ל.

מלאכת הקודש של שמירה והגנה על מדינת ישראל ותושביה[]

היסוד של המשפט השני הוא הגדרת כל פעילותו של צה"ל כ"מלאכת הקודש של שמירה והגנה על מדינת ישראל ותושביה". כלומר, זוהי הצהרה גורפת על כך שיש זהות מוחלטת בין הערכים והמטרות של ראשי ישיבות ההסדר לבין הערכים והמטרות של שלטונות הצבא. כלומר, אין, לא היו ולא יהיו, חילוקי דעות בין צה"ל לבין הרבנים. מכאן נובעת המסקנה ההגיונית, ציות למפקדי הצבא שווה לציות לרבנים. היינו הך. כלומר, כמו שלא יעלה על הדעת שהרב ייתן לתלמידו הוראה שאינה לפי ההלכה, גם לא ייתכן שפקודה של צה"ל תהיה בלתי חוקית בעליל. המסקנה שאינה מפורשת: חייל חייב למלא פקודות ולא ייתכן שפקודות תהיינה בלתי חוקיות.

"ציות עיוור בלי מחשבה"[]

אחרי שתי קביעות יסוד חזקות אלו, עוסק המסמך במה שהוא עוסק ותורם ליצירת בלבול וערפל במוחו של הקורא. הבלבול הקוגניטיבי, כמו מסך עשן, מסווה את שתי קביעות היסוד, אשר כבר נכנסו לתודעת הקורא בכוח רב. בהמשך המסמך יש רמזים מעורפלים בדבר "משימות בעלות אופי אזרחי" ,"מסורת מפוארת" ו"קרע בעם" ועוד ועוד. יש בו מושגים רב משמעיים, מלים יפות, מסרים סותרים שיש בהם השפעה היפנוטית כמעט. הקורא אינו יכול להתנגד לנאמר, למרות שהוא חש שמשהו פה אינו בסדר. בחלק הזה , בעצם, לא חשוב התוכן, הבלבול רק יגבר. המסרים העיקריים שהם, ציות עיוור בלי מחשבה, כבר הוחדרו לראשו של הקורא. ניסוח זה כופה על חייל נאמן לציית לכל פקודה, אפילו היא בניגוד גמור לכל ערכיו וחינוכו, אפילו היא בלתי חוקית בעליל מבחינה משפטית, אפילו היא גורמת לו למצוקה פסיכולוגית, אפילו אם היא תורמת ומסייעת לגירוש או להפקרה של בני עמו. כנגד מסרים מוקדמים חזקים כאלה, קטנה ההשפעה של דעות אחרות בהמשך.

ניסוח מטובי הפסיכולוגיים[]

רמת התחכום של משפטי הפתיחה של המסמך, מעלה את ההשערה, שהם נוסחו על ידי טובי הפסיכולוגים בארץ, אולי פרופסור חיים עומר ונחי אלון. שני אנשי מקצוע בכירים אלה הדריכו את מפקדי צה"ל והפסיכולוגים הצבאיים בהכנת החיילים לביצוע גירוש קטיף 2005, הכנה מבריקה אשר הביאה לגירוש חלק ואלגנטי בשמונה ימים, פחות מהזמן של שלושה שבועות שתוכנן. פחות ידועה העובדה שאותם פסיכולוגים מצויינים, גם הדריכו את מנהיגי המחנה הלאומי במאבק נגד ההתנתקות. סביר להניח, וזו השערה בלבד, שהם עוסקים בכך גם עכשיו, בחשאי.

"מאבק בונה"[]

אחת משיטות הפעולה שלהם דאז היתה מתן ייעוץ (בהתנדבות) ושליחת מסרים שונים להנהגת המתנחלים, כדי להנחות אותם בדרך פעולה שכונתה "המאבק הבונה". על פי מודל זה, הודרכו מנהיגי המתנחלים לנהוג באיפוק ולרסן את תומכיהם, בכדי לצבור נקודות בדעת הקהל. למעשה, הרעיון הפסיכולוגי שהועבר לראשי המחנה הלאומי היה, שירוויחו הרבה יותר מהפגנת כוח עקרה מאשר מהפעלת כוח אמיתי. כוח אמיתי ויעיל, גם אם לא היה בו שום אלימות, כמו חסימת כבישים, הוגדר כתוקפנות ונדחה בתיעוב על ידי המומחים הפסיכולוגים.

נראה שההדרכה הפסיכולוגית של אלון ועומר השפיעה רבות על מנהיגי המאבק של המחנה הלאומי באותה עת. באותם ימים ראשי המחנה הזדרזו לגנות כל פעולה יעילה. הנפת שלטים דווקא התקבלה אז באהדה, כיוון שלא היה בה שום ערך ממשי.

עקרונות הפעולה[]

בקרב ציבור מתנגדי הגירוש הופצו מסרים מבלבלים והשיח התקשורתי התבסס על העקרונות הבאים:

  • הגירוש הוצג כמשחק שחייבים לשחק אותו באופן הוגן, על פי ההגדרות של הפסיכולוגים המנחים. (חשבתם פעם למה איש מהמגורשים לא חזר לגוש, לאחר יום מנוחה, להיצמד לביתו, כאשר עדיין היה אפשר? כי חוקי המשחק שהתקבלו על כולם היו : נפסלת- יצאת מהמשחק...)
  • המגרשים הוצגו כמתנגדים נאורים לאלימות, הבאים לפתור בדרכים בונות סכסוך משפחתי. מי שרצה לבטל את גזירת הגירוש הוגדר כדמוני, הרסני, בלתי מתפשר ומוביל לאסון.
  • פותחה אשליה של סימטריה, מערכת השלטון ועשרות אלפי חייליה לעומת הציבור הכתום עם סרטים ושלטים, כוחות שווים במשחק.
  • כל פעולה יעילה, אזרחית ובלתי אלימה, כמו חסימת כבישים, הוגדרה כבלתי לגיטימית, הרסנית ואינה מתאימה למשחק ההוגן.

מכתב יועצץ אלמונית[]

לדוגמא, בידינו מכתב אשר נשלח על ידי "אשת מקצוע אנונימית מתחום המאבק הבונה" לאחד מרבני היישובים בבנימין בחודש יולי 2005. במכתב מובעת הערכה עצומה לפעילותה של הנהגת המתיישבים בהפגנה של כפר מימון. הרבנים זכו לשבחים על כך שבלמו את המפגינים ומנעו אלימות. "אשת המקצוע" מחווה דעתה שהמשך דרך האיפוק ואי הפעלת כוח, היא הדרך הבטוחה ביותר להשגת המטרות של ההנהגה הלאומית "נראה שהצלחתכם בריסון עצמי, על אף ההתלהמות של גורמי המשטרה, יצרה עבורכם אהדה רבה", כתוב במכתב.

יצירת קשרים[]

דרך פסיכולוגית נוספת, אשר הופעלה כבר בגירוש היהודים מימית 1982, היתה דרך של יצירת קשרים אישיים עם האנשים הבולטים בקהילות המיועדים לגירוש ובקהילות התומכים שלהם.

למשל, לפי מסמך צבאי של תכנון הגירוש בצפון השומרון, מסמך אשר נכתב על ידי קצינים גבוהים, יועץ ארגוני ופסיכולוג בחודש אוקטובר 2004, מתברר כי, מאמצים רבים הושקעו בהכוונת קצינים גבוהים ליצירת קשר חברי וקרוב עם אנשים חשובים ומנהיגים בקהילה, רבנים, עובדים סוציאליים, ועוד. אנשים אלה כונו בפי הפסיכולוגים הצבאיים "סוכני השפעה" וסייעו רבות להשקטת הקהילה, לשמירה על סדר מופתי בכל זמן ולהשלמה נפשית עם גזירת הגירוש.

ובכתב העת "פסיכולוגיה צבאית" מס' 5 משנת 2006 , בעמודים 65-66 ,כתוב בפירוש: "...כן נוצלו קציני אוגדת עזה, על קשריהם הענפים עם אוכלוסיית גוש קטיף...הם סייעו לקיומן של הידברויות ולהרגעת הרוחות. פעולתם הייתה מאחורי הקלעים, נסתרת מעין הציבור...בדרך זו הם גם תרמו להפחתת התנגדות המפונים, לטשטוש מסוים של הדימוי האנטגוניסטי שנוצר לצבא....נוצרו פונקציות אזרחיות פנימיות, ששימשו כמתווכות או צינורות להעברת מסרים, ובהם רכזי בטחון של היישובים, רבנים ועובדים סוציאליים. כל אלה היו מעורבים אמנם בתוך קהל המפונים, אך זכו לאפודה זוהרת, שהבחינה בינם לבין "סתם" מקומיים, וזיכתה אותם בניידות לגיטימית... פעולתם בוצעה לרוב מאחורי הקלעים וסייעה לתעל תסכול וכעס של המפונים."

סיכום[]

לסיכום, במציאות המורכבת של היום, חשוב לנו לדעת באילו שיטות פסיכולוגיות פעלו והצליחו מתכנני גירוש ימית, קטיף וצפון השומרון. שיטות אלה איפשרו למדינה להשתמש בצבא, לגירוש בלתי הפיך של אזרחים, למרות שרוב הציבור התנגד. היה שם שימוש, חסר תקדים בעולם, בשיטות פסיכולוגיות מקצועיות על המונים, לצורך פוליטיקה פנימית.

המסמך של ראשי ישיבות ההסדר הוא בעל השפעה גדולה מאד.הדרישה החד משמעית שבו לדיכוי החשיבה העצמאית, לאי הבעת דעה ולציות עיוור, מדאיגה. המיקוד על זהות האינטרסים של מפקדי הצבא ושל ראשי הישיבות, יש בו כדי לבלבל ולשתק את הציבור הלאומי. יש בו הסכמה משותפת: לרבני ישיבות ההסדר מותר למחות, לצה"ל מותר לעשות.

ראו גם[]

Advertisement