ברוך בן נריה

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

ירמיהו מנבא ובן נריה מעתיק את נבואותיו במרץ. ציור מאת גוסטב דורה.

הבולה של ברוך בן נריה

ברוך בן נריה היה סופרו וידידו של ירמיהו הנביא, ועל פי המסורת היהודית, נביא בזכות עצמו. ברוך נזכר בתנ"ך בספר ירמיהו.

מוצאו ומשפחתו

ברוך בן-נריה בן-מחסיה בן-חלקיה, סופרו של הנביא ירמיהו, חי במאה השביעית לפני הספירה, בתקופת שלטונו של המלך צדקיהו והיה, לדברי יוסף בן מתתיהו – "מצאצאי בית מיוחס מאוד" בממלכת יהודה. אחיו, הנזכר אף הוא בספר ירמיהו, שריה בן נריה, כיהן בתפקיד שר בחצר המלוכה והצטרף למשלחת, שיצאה לבבל בראשות המלך צדקיהו, בשנה הרביעית למולכו, על-מנת לחדש את שבועת-הכניעה לנבוכדנאצר עקב היוודע דבר תוכניתם של מלכי הסביבה , אותה כינס מלך יהודה בירושלים ואשר ירמיהו יצא נגדה בחריפות.

ה"בולה"

ברוך בן נריה הוא אחד האישים הבודדים בתנ"ך שחפץ אישי שלו נתגלה בחפירה ארכאולוגית. מדובר ב"בולה" - טביעת חותם עברית על גבי לוח טין, שנתגלתה בחבל ארץ יהודה, ומקום הימצאו המדויק לא ידוע, עליה מופיעה הכתובת לברכיהו בן נריהו הספר (הסופר, בכתיב חסר) אותה פרסם לראשונה פרופסור נחמן אביגד בשנת 1979.

העובדה ששמו של נריה מופיע במקרא גם כנריהו, מאששת את ההערכה שמדובר בברוך עצמו.

בחפירות העופל בירושלים נמצא חותמת ועליה כתוב "רמליהו בן-נריהו", שלפי סגנונה וכתיבה הינה מימי מלכי-יהודה האחרונים. ייתכן מאוד כי רמליהו היה גם הוא אחי ברוך.

עובדות אלה מאששות את קביעתו של יוסף בן מתתיהו.

תפקידו ופועלו

ברוך נשא תואר רשמי של "סופר". הסופר, בימי המקרא, ידע קרוא וכתוב ותפקידו היה לרשום את מסמכי הממלכה לקרוא אותן באוזני העם. קרוב לוודאי שקיבל חינוך דומה לזה, לאלה של סופרי מסופוטמיה וממלכת פרסהמתועדים בכתובות שנתגלו. ברוך הסופר היה ללא ספק, "בעל ידיעות יוצאות מן הכלל בלשון עמו" (כדברי פלביוס).

בספר ירמיהו מסופר שכתב כמה מגילות נבואה מפיו של ירמיהו. מכאן יש המשערים, כי כל ספר ירמיהו מורכב מן המגילות שכתב ברוך, דהיינו שברוך הוא כותב הספר.

האם היה ברוך סופר בשירות הממלכה?

גילוי טביעת-החותם של ברוך בן נריהו בין אלה של פקידי ממלכת יהודה מביא לידי מחשבה, כי ברוך שימש כסופר בשירות הממלכה, בדומה לגמריהו בן שפן ולאלישמע, סופרים בני תקופתו.

על מעמדו הרשמי של ברוך רומזים גם שני קטעים בספר ירמיהו: בפרק ל"ו פסוק י"ט כתוב: "וַיֹּאמְרוּ הַשָּׂרִים אֶל-בָּרוּךְ, לֵךְ הִסָּתֵר אַתָּה וְיִרְמְיָהוּ; וְאִישׁ אַל-יֵדַע, אֵיפֹה אַתֶּם" - ומכאן למדים אנו כי ברוך היה מוכר לשרי המלך, יותר מירמיהו. ובפרק מ"ג נאמר: כי יוחנן בן-קרח וחבורתו מטיחים כלפי הנביא: "וַיֹּאמֶר עֲזַרְיָה בֶן-הוֹשַׁעְיָה וְיוֹחָנָן בֶּן-קָרֵחַ, וְכָל-הָאֲנָשִׁים הַזֵּדִים: אֹמְרִים אֶל-יִרְמְיָהוּ, שֶׁקֶר אַתָּה מְדַבֵּר - לֹא שְׁלָחֲךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לֵאמֹר, לֹא-תָבֹאוּ מִצְרַיִם לָגוּר שָׁם. כִּי, בָּרוּךְ בֶּן-נֵרִיָּה, מַסִּית אֹתְךָ, בָּנוּ לְמַעַן תֵּת אֹתָנוּ בְיַד-הַכַּשְׂדִּים לְהָמִית אֹתָנוּ, וּלְהַגְלוֹת אֹתָנוּ בָּבֶל", ומכאן משתמע כי ברוך היה אישיות ציבורית ידועה.

עמדותיו הפוליטיות של ברוך

בני משפחת נריהו היו, כפי הנראה, מתומכי הסיעה הפרו-בבלית ביהודה. השתתפותו של שריה בן-נריה במשלחת-הפיוס לבבל רומזת לכך, ולכן אהדו כנראה את ירמיהו שנרדף בשל עמדותיו נגד המרד בבבל.

החל מהשנה הרביעית ליהויקים מלך יהודה (605/4 לפני הספירה), עת החל ירמיהו להתנבא, היה ברוך בן נריה לסופרו הפרטי ולאיש-סודו של ירמיהו.

יש חוקרים הסבורים כי ייתכן, ובהמשך פרש ברוך מתפקידו המלכותי וחבר לירמיהו במאבקו הדתי-פוליטי נגד מדיניותם של שליטי הממלכה אשר הובילה לחורבן יהודה, ירושלים ובית המקדש.

יחסי ירמיהו וברוך

ברוך הלך אחרי ירמיהו ומלא את כל אשר ביקש. הוא ציית לו תמיד והשמיע את דברי מגילות הנבואות, אשר רשם מפי ירמיהו האסור, באוזני העם ולאחר-מכן באזני השרים, למרות הסכנה הרבה שהייתה כרוכה בכך. ואמנם, משנודע תוכן המגילה למלך יהויקים, שרף אותה באש ופקד על ירחמאל בן המלך (שדרך אגב, גם הבולה שלו נמצאה באותו מקום: "לירחמאל בן המלך") לתפוס את הסופר והנביא כאחד.

בימי המצור הבבלי על ירושלים, שהה ברוך בכלא "חצר המטרה" לצדו של ירמיהו, הוסיף לעבוד למענו ועבר עמו את נוראות המצור והחורבן.

לאחר נפילת צדקיהו ובעקבות רצח הנציב מטעם הבבלים, גדליהו בן-אחיקם, נאלצו ברוך וירמיהו להתחבר, בעל כורחם, עם קבוצת פליטים בהנהגת יוחנן בן-קרח, שנמלטה למצרים ומאז לא נזכר עוד בתנ"ך.

במסורת שנשתמרה אצל יוספוס פלסיוס ובספרות התלמודית, הוצא ברוך (יחד עם ירמיהו) ממצרים, הובל לבבל ופעל שם בקרב גולי יהודה שנים מספר.

הנבואה לברוך

לברוך בן נריה מוקדשת נבואה מיוחדת בירמיהו פרק מ"ה. נבואה זו נאמרה לו בשנה הרביעית למלכות יהויקים בן יאשיהו, כאשר רשם הסופר את דברי נביאו "על ישראל ועל יהודה ועל כל הגוים". למשמע הפורענויות הקשות ניבא בצער ובהתרגשות: " כֹּה-אָמַר יְהוָה, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עָלֶיךָ, בָּרוּךְ. אָמַרְתָּ אוֹי-נָא לִי, כִּי-יָסַף ה' יָגוֹן עַל-מַכְאֹבִי; יָגַעְתִּי, בְּאַנְחָתִי, וּמְנוּחָה, לֹא מָצָאתִי. כֹּה תֹּאמַר אֵלָיו, כֹּה אָמַר ה', הִנֵּה אֲשֶׁר-בָּנִיתִי אֲנִי הֹרֵס, וְאֵת אֲשֶׁר-נָטַעְתִּי אֲנִי נֹתֵשׁ; וְאֶת-כָּל-הָאָרֶץ, הִיא. וְאַתָּה תְּבַקֶּשׁ-לְךָ גְדֹלוֹת, אַל-תְּבַקֵּשׁ: כִּי הִנְנִי מֵבִיא רָעָה עַל-כָּל-בָּשָׂר, נְאֻם-ה', וְנָתַתִּי לְךָ אֶת-נַפְשְׁךָ לְשָׁלָל, עַל כָּל-הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר תֵּלֶךְ-שָׁם.

ברוך במדרש חז"ל

הפסוק "יגעתי באנחתי ומנוחה לא מצאתי" שאותו אמר ברוך נתפס אצל פרשנינו הקדמונים כתרעומת של ברוך לפני ה' על אי זכייתו לחזון נבואה משלו, בדומה לפרחי-נבואה בדורות עברו: "מה נשתניתי אני מכל תלמידי הנביאים? יהושע שימש משה, ושרתה עליו רוח-הקודש, אלישע שימש אליהו ושרתה עליו רוח-הקודש, מה נשתניתי אני מכל תלמידי הנביאים?" (מכילתא פר' בא, י"ב).

ועל זה באה תשובת ה': "ואתה תבקש לך גדולות אל תבקש... ונתתי לך את נפשך לשלל" (מ"ה, ג, ה). תרגום יונתן מבאר "ומנוחה לא מצאתי" במובן של "ונבואה לא אשכחת". חז"ל, הרמב"ם במורה נבוכים ב', לב, רבינו יצחק אברבנאל ואחרים, שמים בפיו של ברוך תרעומת שלא זכה לנבואה ולא הגיע למעמד דומה של תלמידי נביאים אחרים, כגון יהושע משרת משה ואלישע משרת אליהו. הקדמונים הסתמכו בביאורם זה על הבטוי "ומנוחה", שיש בו רמז לרוח נבואה, ככתוב "ויהי בנוח עליהם הרוח ויתנבאו" (במדבר י"א, כה). מקרא-נט

ברוך נזכר בתלמוד כמורו הישיש של עזרא הסופר. עזרא, לפי חז"ל, לא עלה ליהודה מאחר שצריך היה ללמוד מברוך שהיה "אדם גדול וישיש ואפילו בגלקטיקא לא יכול להטען" (ראו ה קטע להלן)

במסכת סנהדרין במשנה מופיעה המסורת: "יחזקאל עיבר בחוצה לארץ. ברוך בן נריה עיבר בחוצה לארץ" - כלומר, ברוך בן נריה היה בעל מעמד וסמכות ב"עיבור השנה" בקרב גולי בבל.

ברוך בן נריה נחשב חלק משושלת העברת המסורה של התורה ממשה דרך יהושע, הנביאים ועד לחכמי התלמוד.

במסכת מגילה מובא כי נריה ידוע כאחד משמונה נביאים שיצאו מרחב שנישאה ליהושע.

מסורת התורה ממשה עד ימינו

הרב שמואל אליהו כתב בעלון לשבת מעייני הישועה - "עזרא לא מגיע לארץ ישראל מיד עם העלייה הראשונה של זרובבל ויהושע הכהן הגדול. הוא מתעכב כמה שנים אצל ברוך בן נריה שהיה "אדם גדול וישיש ואפילו בגלקטיקא (באלונקה) לא יכול להטען". (שיר השירים רבה ה ה). הוא מתעכב בבבל כדי ללמוד מברוך בן נריה את מה שלמד מירמיהו הנביא. זה מה שאמרו חכמינו בפרקי אבות "משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה". המסירה הזאת מתבצעת על ידי הלימוד הזה של עזרא אצל ברוך בן נריה. שם הוא מוסר לו את מסורת האבות. ואת האחריות לתורה בעם ישראל לכן אמרו חכמינו על עזרא (תוספתא סנהדרין ד) כי ראויה הייתה התורה להינתן על ידו, אלא שבא משה רבנו וקדמו. ללמדך כמה גדול היה כוחו של עזרא שמסר את התורה מדור לדור כמו שניתנה לעם ישראל ביד משה רבינו המקור

קישורים חיצוניים

• אודות הבולה באתר "מקראנט"

[[קטגוריה:אישים בתנ