ברית נישואין

ברית נישואין הוא האירוע המכונן את המשפחה היהודית. יש שלבים אחדים המקדמים אותו והם נלמדים מפרשת חיי שרה.

יצחק אבינו

חתונה יהודית - ציור Jozef Israëls - 1903 - המקור:ויקישיתוף,Grendelkhan

יצחק מקדם את פני רבקה - ציור מהמאה ה-16 - Poussin, Nicolas - המקור:ויקישיתוף Eloquence

בפרשה מתואר התהליך כפי שהיה מקובל בזמנו, לפי שלבים , כפי שמובא בפרק כ"ד:(מ"ט-ס"ז)

• בקשת ידה של הכלה מהוריה והצבת הברירה:

וְעַתָּה אִם-יֶשְׁכֶם עֹשִׂים חֶסֶד וֶאֱמֶת אֶת-אֲדֹנִי הַגִּידוּ לִי וְאִם-לֹא הַגִּידוּ לִי וְאֶפְנֶה עַל-יָמִין אוֹ עַל-שְׂמֹאל:

• התשובה של ההורים:

וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ מֵה' יָצָא הַדָּבָר לֹא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ רַע אוֹ-טוֹב:

• סיכום ההורים:

הִנֵּה-רִבְקָה לְפָנֶיךָ קַח וָלֵךְ וּתְהִי אִשָּׁה לְבֶן-אֲדֹנֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה':

• סיכום ה"שדכן":

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמַע עֶבֶד אַבְרָהָם אֶת-דִּבְרֵיהֶם וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה לַה':

• המתנות

וַיּוֹצֵא הָעֶבֶד כְּלֵי-כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּבְגָדִים וַיִּתֵּן לְרִבְקָה וּמִגְדָּנֹת נָתַן לְאָחִיהָ וּלְאִמָּהּ:

• הסעודה:

וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ הוּא וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר-עִמּוֹ וַיָּלִינוּ וַיָּקוּמוּ בַבֹּקֶר וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֻנִי לַאדֹנִי:

• הצעת תקופת אירוסין:

וַיֹּאמֶר אָחִיהָ וְאִמָּהּ תֵּשֵׁב הַנַּעֲרָ אִתָּנוּ יָמִים אוֹ עָשׂוֹר אַחַר תֵּלֵךְ:

• ויתור:

רש"י אף משלב בתהליך את הקב"ה:"ובתואל היכן היה? הוא היה רוצה לעכב ובא מלאך והמיתו".(נ"ח) מדרש רבה מפרט:" את עונשו של בתואל": "ויאמר אחיה ואמה תשב הנערה אתנו". ובתואל היכן הוא ? ביקש לעכב וניגף בלילה. הה"ד: "צדקת תמים תיישר דרכו" (משלי י"א) . צדקת תמים, זה יצחק. 'של אליעזר. וברעתו ידחה רשע, זה בתואל, שניגף בלילה. תשב הנערה אתנו ימים אלו שבעת ימי אבלו. ד"ר יואל שילה מהמכללה האקדמית אשקלון בעלון פרשת חיי שרה, תשס"ט של אוניברסיטת בר-אילן דן בנושא : הסכמי נישואין, בעקבות נישואי יצחק ורבקה. הוא מציג תיאורים נוספים של נישואין,וכן משא ומתן מקדים בין משפחת החתן למשפחת הכלה, כאשר הזוג המיועד אינו בהכרח חלק ממנו. דוגמאות לכך יש בנשואי יעקב אבינו עם לאה ורחל.(כ"ט,י"ח-י"ט) ובצורה מפורשת ביותר: "אִם תְּעַנֶּה אֶת בְּנֹתַי וְאִם תִּקַּח נָשִׁים עַל בְּנֹתַי אֵין אִישׁ עִמָּנוּ רְאֵה אֱ‑לֹהִים עֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ" (ל"א,נ'). ולהבדיל, בין שכם אבי חמור לבין משפחת יעקב (ל"ד,ח'י"ח). הוא מוסיף כי בהמשך : " חז"ל הכניסו את הסכמי הנישואין למסגרת מחייבת על ידי הכתובה, שבה נקבעו סעיפים מחייבים, כגון: סכום עיקר הכתובה, חובת האיש לפדות את אשתו ונשיאה בעלויות רפואתה. בכתובה יש גם מקום למשא ומתן והסכמים פרטיים בין הצדדים, כגון סכום תוספת הכתובה." דר' יואל שילה מסיים את מאמרו באקטואליה:"בשנים האחרונות עלתה על שולחן פוסקי הדור הצעה לחדש את משמעות הכתובה כהסכם נישואין, על ידי הוספת 'הסכם ממון' לכתובה. הצעה זו עלתה מתוך רצון להקטין את מספר המקרים שבהם בתי הדין נתקלים בבעלים סרבני גט ובשל התרופפות המשמעות החוזית של הכתובה והפיכתה בעיני הציבור למלל דתי לא מחייב. רעיון הסכמי הממון אינו מוסכם בין הרבנים; יש תומכים בו ויש מתנגדים לו. נראה שטרם נאמרה כאן המילה האחרונה, וייתכן שאנחנו עדים להתפתחות נוספת בתולדות הכתובות, ורק בעוד כמה שנים יהיה אפשר לחקור אותה ולעמוד על משמעויותיה.

דיון מורחב בויקיפדיה העברית חופה_וקידושין

נישואין נוסח איטליה

כתובה מפוארת שנכתבה לפני יותר משלוש מאות שנה בפירנצה שבאיטליה, מסעירה בימים האחרונים את אוצרי העתיקות והקהילה היהודית באיטליה.

הכתובה הנושאת את התאריך י"ד בניסן התס"ב שהוא ערב חג הפסח שבו למרבה הפלא התקיימה החופה בפירנצה.

רבה של רומא וסגן נשיא 'ועידת רבני אירופה' הרב שמואל די סייני אמר כי הופתע מאוד כששמע לראשונה שברומא נהגו לערוך נישואין בערב פסח. "מזה כמה שנים שאני חוקר את התופעה הזו ולפיה הקהילה היהודית ברומא נהגה לרכז כמות גדולה של מועמדים לנישואין ולערוך את חופתם וסעודת המצווה דווקא בערב פסח. אבל אם עד עתה חשבתי שזה היה רק ברומא הנה אני מתוודע כעת כי גם בפירנצה ובאורבינו ערכו חתונות בערב פסח".

הרב די סייני מסביר את הסיבות להחלטת יהודי איטליה בעבר להתחתן דווקא ביום שזה. "זה הוא היום האחרון לפני ספירת העומר בהם אסור עפ"י ההלכה לערוך חופות וכן הדלות והעניות שהייתה בזמנו הביאו לכך לערוך כמה שיותר חתונות בכדי שיוכלו לנצל את החמץ שברשותם לפני שייאלצו לבערו. אני מעריך שחופות אלה נערכו בערב ליל בדיקת חמץ ולא ביום י"ד עצמו".

הכתובה המפוארת במיוחד שנתגלתה באקראי בארכיב ארגון יהודי בפירנצה היא גדולה ומרשימה ונכתבה על גבי קלף. הועברה ע"י הארגון לבית המכירות הבינלאומי 'קינג דויד' והיא תוצג למכירה פומבית בימים הקרובים במחיר התחלתי של 20 אלף דולרים. על פי הערכת בית המכירות מחירה יגיע לבין 40 ל-50 אלף דולרים.

הכתובה הנושאת, כאמור, את התאריך י"ד בניסן התס"ב ( 12 באפריל 1702 למניינם) מעוטרת בעיטורים צבעוניים, חלקם הגדול בזהב ומקושטת בציורים נפלאים של חתן וכלה בבגדים איטלקיים חגיגיים ולצדם ציורי אריות וסוסים אצילים.

שמו של החתן החתן הבחור שלמה מנחם בן היקר שמואל מאיר מאורבינו וחתימות העדים מתנוססות כפי שנהוג עפ"י מסורת ישראל בתחתית הכתובה.==הערות שוליים==

מצוות ומנהגים יהודיים

הלכה • תרי"ג מצוות • משפט עברי • תפילה • לימוד תורה • צדקה • גמילות חסדים • שמע ישראל
משפחה: ברית מילה • פדיון הבן • זבד הבת • בר מצווה • חופה וקידושין • טהרת המשפחה • מעמד האישה ביהדות • צניעות
מוות: הלוויה • קבורה • אבלות • אזכרה • קדיש • חברה קדישא

• המקור

• ראו גם נישואין נוסח איטליה

טקסי הנישואין בקהילות היהודיות באיטליה בראשית העת החדשה (המאות השש-עשרה והשבע-עשרה) מפגישים את ההיסטוריה עם האנתרופולוגיה. התיעוד העשיר שכולל ספרות הלכתית, מכתבים פרטיים, ספרות מוסר, חיבורי קבלה, איורים לכתבי יד, וספרות-יפה מאפשרים מעקב מפורט אחרי שלבי הנישואין מראשיתם עד לסיומם. דרך 'קריאה' אנתרופולוגית של טקסי הנישואין זוכות להארה חדשה התרבות, המסגרות המוסדיות, המסורות הדתיות, והמנטליות של קהילות יהודי איטליה.