(הועתק מהויקיפדיה העברית - ספטמבר 2010)
מעמד ברכת כהנים בכותל המערבי. סוכות תשס"ט - צילם:בית השלום
קבר כהן טיפוסי בו מתוארת צורת הידיים בעת הברכה - צילם:דניאל צבי
ברכת כהנים היא ברכה המופיעה בתורה בספר במדבר במסגרת ציווי על הכהנים לברך את בני ישראל. הברכה מורכבת משלושה פסוקים ועל כן נקראת גם "ברכה משולשת". הברכה משמשת במסגרת טקס דתי יהודי הנערך במהלך חזרת הש"ץ של תפילת העמידה בין ברכת מודים לברכת שים שלום, ונקרא גם הוא "ברכת כהנים" או נשיאת כפיים, מפני שהכהנים מושיטים את ידיהם כלפי הציבור בעת ברכה זו. פסוקי ברכת כהנים משמשים לברכה אצל יהודים גם בהזדמנויות אחרות, למשל בפדיון הבן.
הברכה
לוחיות ברכת כהנים שנמצאו בכתף הינום בירושלים, מתוארך לשנת 600 לפנה"ס
המקור לברכה מופיע בספר במדבר:
| וידבר יהוה אל משה לאמר. דבר אל אהרון ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם. יְבָרֶכְךָ יהוה וְיִשְׁמְרֶךָ: |
||
| – במדבר ו, כב-כז | ||
ברכת כהנים הינו הטקסט המקראי הקדום ביותר שנמצא עד כה. לוחיות כסף ששימשו ככל הנראה כקמעות נמצאו במערת קבורה בכתף הינום בירושלים כשעל אחת מהן רשומים פסוקי ברכת כהנים בנוסח הדומה לנוסח המקרא. הלוחיות מתוארכות לשנת 600 לפנה"ס בקירוב, שלהי תקופת בית ראשון, והן מוצגות כיום במוזיאון ישראל.
מצוות נשיאת כפיים
בבית המקדש
הרמב"ם במשנה תורה, ספר אהבה פרק י"ד סעיפים ט' ו-י' מתאר:
| ט' כיצד ברכת כוהנים במקדש: הכוהנים עולין לדוכן, אחר שישלימו עבודת תמיד של שחר, ומגביהין ידיהם למעלה על גבי ראשיהן ואצבעותיהן פשוטות, חוץ מכוהן גדול שאין מגביה ידיו למעלה מן הציץ; ואחד מקרא אותן, מילה מילה, כדרך שעושין בגבולין, עד שישלימו שלושת הפסוקים. ואין העם עונין אמן אחר כל פסוק, אלא עושין אותה במקדש ברכה אחת. וכשישלימו, כל העם עונין, ברוך ה' אלוהי ישראל, מן העולם ועד העולם. י' אין ברכת כוהנים נאמרת בכל מקום אלא בלשון הקודש, שנאמר "כה תברכו את בני ישראל" (במדבר ו,כג): כך למדו שומעי שמועה ממשה רבנו--"כה תברכו", בעמידה; "כה תברכו", בנשיאת כפיים; "כה תברכו", בלשון הקודש; "כה תברכו", פנים כנגד פנים; "כה תברכו", בקול רם; "כה תברכו", בשם המפורש, והוא שיהיה במקדש, כמו שאמרנו.. |
||
| – משנה תורה ספר אהבה, סעיפים ט'-י' | ||
סדר הברכה
לפני הברכה חייבים הכהנים ליטול את ידיהם. לפי מנהג שמקורו בזוהר[1], הלויים שבקהל נוטלים את ידי הכהנים. אם אין לויים, יש נוהגים שהבכורות נוטלים ידיים לכהנים, מפני שלפני חטא העגל הם שמשו כלוויים, ויש נוהגים שהכהנים נוטלים את ידי עצמם.
לאחר מכן הכהנים חולצים את נעליהם, מכסים את ראשם בטליתות, ועולים לבימה שליד ארון הקודש ללא נעלים. הם עומדים עם הגב לקהל, ואומרים את הברכה: "ברוך אתה ה'... אשר קידשנו בקדושתו של אהרן, וציונו לברך את עמו ישראל באהבה". לפי מנהג מקובל, הכהנים פונים לקהל במילה "וציונו". אחרי ברכת המצווה, החזן מקריא את שלושת הפסוקים של ברכת כהנים מילה במילה, והכהנים חוזרים אחריו. מטרת ההקראה היא למנוע טעות של הכהנים. לאחר קריאת כל פסוק הקהל עונה "אמן".
אחת השיטות לצורת ידי הכוהנים בעת הברכה
במהלך אמירת הפסוקים ידי הכהנים פרושות לפנים, כאשר אצבעות הידיים מתוות סימן מיוחד. צורת פרישת הידיים ישנם כמה מנהגים. המנהג הנפוץ הוא הצמדת הזרת לקמיצה, והאמה לאצבע, בשתי הידיים, והצמדת אגודלי שתי הידיים זה לזה באמצעם כאשר ראשיהם כפופים זה מזה. מטרת צורה זו היא להותיר חמישה חרכים בין האצבעות, ביניהם השכינה מברכת את הקהל, לזכר הפסוק "מציץ מן החרכים". מנהג אחר הוא פריסה של הידיים כשכל האצבעות מופרדות זו מזו. בדרך כלל מכסות הטליתות גם את הזרועות עד מעבר לכפות הידיים, אך יש הנוהגים להוציאן מחוץ לטלית המכסה אך ורק את פני הכהן המברך.
במהלך הקראת הטקסט נהוג בחלק מהעדות להניע את הידיים הפרושות מצד לצד, בכל מילה המסתיימת באות "ך" (בה הכהנים מדברים ישירות אל הציבור), ובמילה "שלום".
נהוג שלא להביט על ידי הכהנים בשעת הברכה, בעקבות דברי חז"ל שכל המסתכל בכהנים בברכתם "עיניו כהות (= ראייתו מתעמעמת)", מפני שהשכינה שורה על ידי הכהנים בשעת הברכה. מטעם זה נהוג גם שהאב מכסה את בניו בטליתו בשעת הברכה.
דיני הברכה
כהנים ששתו יין אינם רשאים להשתתף בברכת כהנים, כמו שאינם רשאים לעבוד במקדש. לעומת זאת, כהן בעל מום רשאי לברך ברכת כהנים, ובלבד שמראהו לא יסיח את דעת העם מהברכה. זאת בניגוד לעבודה במקדש האסורה על בעלי מומים. כהן שגרם להריגת אדם, אסור לו להשתתף בטקס זה. כהן שלא יכול להשתתף בטקס, אסור לו להיות בתוך בית הכנסת בעת קיומו.
מתי מתקיימת ברכת כהנים
בימים רגילים, ברכת כהנים מתקיימת רק בתפילות הבוקר, כלומר בשחרית ובתפילת מוסף בימים שבהם יש תפילת מוסף. בחיפה וסביבותיה השתרש מנהג, אשר לא ידוע מקורו, לברך ברכת כהנים אך ורק בשבתות וחגים או רק בתפילות מוסף.
בימי צום, מקיימים ברכת כהנים גם בתפילת מנחה, מכיוון שאין חשש שהכהנים שתו יין לפני הברכה. עם זאת, ביום כיפור נהוג שלא לברך ברכת כהנים בתפילת מנחה אלא רק בתפילת נעילה. בתלמוד בבלי מסכת תענית[2] מובאת מחלוקת תנאים בין רבי מאיר הסובר שיש לשאת כפים (כלומר לברך ברכת כהנים) בתפילת מנחה ובתפילת נעילה, רבי יהודה הסובר שאין לשאת כלל ורבי יוסי הסובר שיש לברך רק בנעילה אך לא במנחה. התלמוד עצמו מביא מחלוקת אמוראים האם הלכה (או המנהג) כרבי מאיר או כרבי יוסי. ככל הנראה בארץ ישראל נהגו כרבי מאיר, אך בבבל נהגו כרבי יוסי, וכן נפסק להלכה בשולחן ערוך שאין נושאים כפים, וכן המנהג כיום בכל הקהילות. ברם בשל הדיעות החולקות נפסק כי כהן שעלה בטעות לברך ברכת כהנים - נושא כפיו ואין מורידים אותו[3].
האשכנזים בחוץ לארץ, והספרדים במערב אירופה (למעט אמסטרדם) נוהגים לברך ברכת כהנים רק בחגים ולא בימי חול ובשבתות. הסיבה שניתנה למנהג זה, המבטלת קיום מצווה, היא שבחוץ לארץ אין שמחה אלא בחגים, ולא ניתן לברך את העם בלא שמחה. טעם נוסף שניתן למנהג זה הוא שהכהנים נוהגים לטבול לפני נשיאת כפים ובחוץ לארץ בארצות הקרות לא ניתן לבקש מהכהנים לטבול כל יום ולכן קבעו את ברכת כהנים רק בחגים, ובשבת לא רצו לתקן טבילה בגלל חשש סחיטה. הסבר זה מתרץ את המנהג שמזכיר דוד הלוי סגל[4] ותמה עליו שנהגו שלא לשאת כפיים ביום טוב שחל בשבת. הסבר נוסף למנהג זה הוא שמשום שהכהנים אינם מיוחסים לא התירו להם לשאת כפיהם ורק כדי שלא תשתכח תורת נשיאת כפיים קבעו כמה ימים בשנה בהם ישאו כפיהם[5]. מנהג זה גורם לכך שברכת כהנים הוא אירוע מיוחד בקהילות בהן נהוג מנהג זה. ברוב הקהילות הספרדיות בחו"ל (כולל אמסטרדם[6]) נהוגה פשרה בין שני המנהגים: לא מברכים ברכת כהנים ביום חול, אך כן מברכים בשבתות ובחגים. במצרים, תימן ועוד כמה קהילות נהוג לברך כל יום, כמו בארץ ישראל.
כשאין כהנים בקהל
במקרה בו אין כהנים במקום התפילה, אך התפילה נעשית במניין של עשרה אנשים לפחות, החזן קורא הקדמה קצרה לברכה ולאחר מכן קורא פסוק פסוק את נוסח הברכה, והקהל עונה לאחר כל פסוק "כן יהי רצון". נוהג זה נעשה גם כאשר לא אומרים ברכת כהנים לא בגלל היעדר כהנים אלא משום שלא נהוג באותו מקום לומר ברכת כהנים בכל יום.
מעמד ברכת כהנים בכותל
מעמד ברכת כהנים בכותל בסוכות ה'תשס"ט.
לאחר שיחרור הכותל הונהגה ברכת כהנים המונית בכותל בחול המועד סוכות ופסח. למעמד נוהרים מאות כהנים, ואלפי יהודים החפצים להתברך.
אמירת פסוקי ברכת כהנים בקריאת התורה
במשנה במסכת מגילה נאמר שברכת כהנים אינה נקראת בקריאת התורה. אמירה זאת נחשבה תמוהה והביאה לפירושים רבים. על פי התלמוד, הכוונה היא שלא מתרגמים את פסוקי ברכת כהנים לארמית בעת הקריאה בציבור. על פי פירושו של חנוך אלבק, בעת קריאת התורה, היה הקורא מפסיק לקרוא והכהנים היו עומדים ומברכים את העם במקומו. יוסף היינמן כתב שאמירה זאת לא כוונה לקריאה בתורה אלא לכך שבעת קיום נשיאת כפיים הכהנים הורשו לומר את הפסוקים בעל פה. רחמים שר שלום [7] טוען שהאיסור על קריאת ברכת כהנים התקיים בעת שהקריאה בתורה לא נעשתה על הסדר, ונועדה למנוע מצב בו כולם קוראים את ברכת כהנים בגלל הפופולריות של הפסוקים.
בחנוכה, בו קבעו חז"ל לקרוא בתורה את פסוקי קורבנות הנשיאים לחנוכת המשכן, נהוג בקהילות רבות להוסיף להן את פסוקי ברכת כהנים, הצמודים לפרשת הנשיאים.
מנהגים הקשורים בברכה
לאחר ברכות התורה, אותן אומר כל יחיד מדי בוקר כהקדמה ללימוד תורה, נהוג לומר את פסוקי ברכת כהנים, כלימוד תורה שיש בו מסר חיובי ומבורך.
לפי מנהג נפוץ, מברכים האבות (ולפי חלק מהקהילות - גם האמהות) את ילדיהם בליל שבת בפסוקי ברכת כהנים. בכמה קהילות השתרש המנהג, שהורים מברכים את בניהם בנוסח ברכת כהנים, לפני צאתם לדרך רחוקה או לפעילות מסוכנת. יש הכותבים פסוקים אלו על קלף, ומחזיקים אותם על גופם כעין קמע.
אזכורים תרבותיים
בעת צילום הסדרה מסע בין כוכבים, רצה יוצר הסדרה ג'ין רודנברי שספוק, בדמות הוולקן, בעת שהוא מברך את הברכה הוולקנית "הארך חיים ושגשג" (Live long and prosper) יחווה תנועה בידו. לאונרד נימוי, השחקן היהודי אשר גילם את ספוק, הציע את פריסת האצבעות של ברכת הכהנים אותה ראה בילדותו. רודנברי סבר שפריסת האצבעות שונה דייה כדי להוות סממן חיזרי, ואישר לנימוי לעשותה בסדרה כ"הצדעה וולקנית". בעקבות הצלחת הסדרה, הפכה פריסת האצבעות לאחד הסמלים המזוהים ביותר עמה.[8]
בוב דילן בשירו "צעיר לנצח" מצטט את השורה הראשונה של הברכה. ליאונרד כהן סיים את הופעתו ברמת גן ב-24 בספטמבר 2009 בברכת כהנים.[9] הברכה מוזכרת גם בסרט הקולנוע "Deep Impact" בה מורגן פרימן, המגלם את נשיא ארצות הברית קורא את הברכה.
קישורים חיצוניים
- הלכות ברכת כהנים בקיצור שולחן ערוך
- ברכת הכוהנים - א פרופ ' עמוס פריש - אוניברסיטת בר-אילן , היחידה ללימודי יסוד ביהדות
- ברכת הכוהנים - ב פרופ ' שאול רגב - אוניברסיטת בר-אילן, היחידה ללימודי יסוד ביהדות
- אליעזר מלמד, שיעור על הלכות ברכת כהנים, באתר ישיבה
- אליעזר מלמד, שיעור על סדר ברכת כהנים, באתר ישיבה
הערות שוליים
- ↑ פרשת נשא דף קמו עמוד ב.
- ↑ דף כ"ו עמוד ב'
- ↑ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרכ"ב סעיף ד'
- ↑ או"ח, קכח
- ↑ חודש בחודשו, ניסן תשנ"ח, עמוד 2
- ↑ באמסטרדם נהגו בעבר לברך רק בחגים כמו יתר הקהילות הספרדיות של מערב אירופה. מקור המנהג לברך בכל שבת באמסטרדם הוא בהנהגות שהתקבלו בקהילה בימי התנועה השבתאית ובהשפעתה. לאחר נפילתה רצו חכמים כר' יעקב ששפורטש להחזיר את המנהג לברך רק בחגים - אך למעשה הושאר המנהג לברך בשבתות.
- ↑ "ברכת כהנים לברכה ניתנה - לא לקריאה", רחמים שר שלום, בתוך סיני, תשרי-טבת תשנ"ח, צט-קב.
- ↑ ליאונרד נימוי מסביר על המקור היהודי של פריסת האצבעות
- ↑ ליאונרד כהן מסיים את הופעתו בישראל בברכת כהנים