בר-בי-רב-דחד-יומא התקיים ביום ד' תשרי תשע"ה, בפעם ה-20, בישוב יקיר שבשומרון.

תוכנית היום[עריכה | עריכת קוד מקור]

6aWwa.png

אמונה ובטחון לאחר גוש קטיף[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב_יגאל_קמינצקי_אמונה_ובטחון_לאחר_גוש_קטיף

הרב יגאל קמינצקי אמונה ובטחון לאחר גוש קטיף

לאחר הגירוש מגוש קטיף ומבצע צוק איתן, הרב יגאל קמינצקי, רבה לשעבר של גוש קטיף מנסה להפיק לקחים מן האירוע.

התמודדות שלנו, בגוש קטיף, במשך 18 שנה עם השכול הצביע על האמונה והבטחון בקב"ה. הגוש היה כאילו יישוב אחד, קהילה אחת. בישובי השומרון מכירים תופעה זאת. הכניסה לגוש הייתה ב"ציר כיסוים" שהיה סכנה לעבור בה. גם בחממות שבישובים לא היה שקט. ובישובים לא היה נהוג "צבע אדום". תוך שנייות היה נופל מטר פגזי מרגמות על תחומי המגורים. היה זמן שנפלו 100 פגזים תוך זמן קצר. היו "ניסים", לכל תושב היה רשימה של ניסים שהוא ראה במו עיניו.

התושבים לא עזבו את הגוש. הרב מספר על מקרה אחד של עזיבה, וגם המשפחה חזרה. ניתן לשאול, האם 35 שנה של התיישבות בגוש קטיף נעלמנו ? הרב סבור כי החיים אינם נמצאים בדומם. הכל נשמר ברוח. לימוד התורה והעשייה החקלאות לא הלכה לאיבוד. היו פיגועים בדרך לנצרים ובדרך לכפר דרום. לא היה מקום ברכבים ממוגנים. הפסיקו לנסוע ברכב G.M.C. התושבים החליטו שאם ייסעו רק בהגנה, יפסיקו להגיע אנשים לישובים.

מה היה המיוחד בגוש קטיף ?

  1. יישוב ארץ ישראל - יש חיוב של ישיבה בארץ ישראל, בכל מקום. חז"ל ראו חשיבות מיוחדת ליישוב בארץ ישראל. גוש קטיף הוא חלק מארץ ישראל: תחום הארץ הוא מגבול מצרים עד הנהר הגדול, נהר פרת.
  2. עבודת אדמה - רוב הישובים היו של חקלאיים ואלו קשורים לאדמה. היה גידול ללא חרקים - גם באופן טבעי.
  3. הזקוקים לחסדי הקב"ה - מי שחי בצל סכנה. חז"ל מצביע על גורלם של הספנים. אנשי גוש קטיף היו מחוברים לריבונו של עולם

מקומה של התשובה בחיי הנישואיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב_משה_ברלינר_תשובה_בחיי_המשפחה_-_גישה_מקורית

הרב משה ברלינר תשובה בחיי המשפחה - גישה מקורית

מאת: הרב משה ברלינר, מייסד ומנהל "מכון נתיבות"

האם ניתן להחיל את המונח "תשובה" לחיי המשפחה ?
על מקומה של התשובה ב"ברית הזוגיות". בדרך כלל,מדובר על תהליך, אנו נופל וקם. הרב קוק הציג את הרעיון. כאשר נברא העולם היה לו אידיאל אדיר. כאשר נברא העולם, מה ההבדל בין "עץ פרי" לבין "עץ נושא פרי". "עץ פרי" הוחא העץ עצמו. החשיבות של העשייה. יש ההבדל בין העשייה לבין יצירת הפרי.

האדם נגזר מן האדמה. לאדמה יש תכונה, האדמה מצמיח. בזרע יש פוטנציאל. נותנים לחינוך אל כל הפוטנציאל. כאן נחוץ אידאל, משהו מתוכנן. ואז חלה נפילה. תשובה היא לא על חטא שנפלתי. המטרה לחזור לאידאל.

בזוגיות אנו פוגשים ברית נישואין ונאמר:"ויקרא את שמם אדם". המדרשים אומרים שהיו דו-פרצופים. למה ? אחד הפירושים, כאשר אתה פוגש את הזולת, אתה נזכרים שאתם פגשתם אחד את השני. ההמחשה הטובה ביותר הוא הסיפור : "הרגל של אשתי כואבת". היה אומר:" הרגל שלי כואבת" החיבור הוא בנפש. כך אומר להיות הנישואין.

בצדק תשפוט עמיתך[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב_שמעון_רוזנצוייג_בצדק_תשפוט_עמיתך-1

הרב שמעון רוזנצוייג בצדק תשפוט עמיתך-1

מאת: הרב שמעון רוזנצוייג, רבה של היישוב תפוח.
במשנה במסכת אבות (א, ו): "הוי דן את כל האדם לכף זכות". והכוונה שהרואה את חבירו עושה דבר שניתן לפרשו באופן חיובי וניתן לפרשו באופן שלילי, מצווה לפרשו באופן חיובי. וכן השומע על חבירו סיפור שאפשר לפרשו לחיוב או לשלילה – מצווה לפרשו באופן חיובי.

השאלה היא: האם זו חובה או הנהגה ?

  • רבינו יונה גירונדי כתב ב"שערי תשובה" :והנה כי תראה אדם אשר ידבר דבר או יעשה מעשה. ויש לשפוט דברו ומעשהו לצד חובה ולצד הזכות. אם האיש ההוא ירא אלהים. נתחייבת לדון אותו לכף זכות על דרך אמת. גם כי יהיה הדבר קרוב ונוטה יותר אצל הדעת לכף חובה. ואם הוא מן הבינונים אשר יזהרו מן החטא ופעמים יכשלו בו. יש עליך להטות הספק ולהכריעו לכף הזכות. כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה הדן את חבירו לכף זכות המקום ידינהו לכף זכות. והיא מצות עשה מן התורה. שנאמר (ויקרא יט) בצדק תשפוט עמיתך. ואם הדבר נוטה לכף חובה יהיה הדבר אצלך כמו ספק. ואל תכריעהו לכף חובה. ואם האיש ההוא רוב מעשיו לרוע או בחנתו כי אין יראת אלהים בלבבו. תכריע מעשיו ודבריו לכף חובה. שנאמר משכיל צדיק לבית רשע מסלף רשע לרע. וכבר הקדמנו לך פירושו(ג', רי"ח)
  • בספר החינוך נכתב :"לשפוט בצדק, שנאמר (ויקרא יט טו) בצדק תשפט עמיתך, ובא הפירוש שנצטוו הדיינין להשוות בעלי הריב, כלומר, שלא יכבד הדיין אחד מבעלי הדין יותר מן האחר.וכן אמרו בספרא (קדושים ד ד) שלא יהא אחד מדבר כל צרכו, ואחד אומר לו קצר דבריך. וכן בפרק שבועת העדות (שבועות ל א): תנו רבנן בצדק תשפוט עמיתך, שלא יהא אחד עומד ואחד יושב, אחד מדבר כל צורכו ואחד אומר לו קצר דבריך. וכן בכלל מצוה זו, שכל איש שהוא חכם בדיני התורה וישר בדרכיו, שהוא מצווה שידין דין תורה בין בעלי הריב אם יש כוח בידו, ואפילו יחיד יכול לדון מדין תורה, וכמו שאמרו זכרונם לברכה (סנהדרין ג, א) אחד דן את חבירו דין תורה, שנאמר בצדק תשפט עמיתך. וחכמים הזהירו (אבות ד ח), שלא יהא אדם דן יחידי. ועוד יש בכלל מצוה זו, שראוי לכל אדם לדון את חברו לכף זכות, ולא יפרש מעשיו ודבריו אלא לטוב.

"כל מה שבעל הבית אומר עשה, חוץ מצא"[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב_פנחס_עציון_"כל_מה_שבעל_הבית_אומר,_עשה,_חוץ_מצא"

הרב פנחס עציון "כל מה שבעל הבית אומר, עשה, חוץ מצא"

לצערי ההקלטה היא רק החלק השני של השיעור

הרב בנימין עציון, ר"מ במכינה בישוב "עלי" עסק בעניני דיומא, ממש.

לאימרה "כל מה שבעל הבית אומר, עשה, חוץ מצא" נתן הרב הסבר מקורי. יש להתאמץ לחזור בתשובה, תוך השארות במסגרת. אל תתיאש ותצא. כאשר מתחילים לחזור בתשובה, נפגשים ב"ערפל", זה מחסום זמני. אם יש מניעה, אל תעצור. משה רבינו ניגש לערפל ושם הוא מוצא את האלוקים. יש מניע, אם הצלחת, זה הסוד. יש חששות ביום הכיפורים. לא יודעים איך להיכנס. גם יונה הנביא בורח. אני לא יוצא החוצה.

יש לכבוש את "הערפל", להתאמץ. גם לפני צעד חדש בחיים. יש לחדור דרך הערפל. משה רבינו נתן לנו דוגמא. בן-חורין יכול לחדור דרך הערפל.

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.