גדילן - ליד הישוב "טנא-עומרים" {[זאב}}

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

גדילן מצוי - אדר תשע"ה קדומים

גדילן מצוי- שושנת העלים - גבעת רשי קדומים

גְּדִילָן מצוי (שם מדעי: Silybum marianum; קרוי על שם הקוצים הנראים כגדילים) הוא צמח חד-שנתי[1] ממשפחת המורכבים. 'גדילן מצוי' הוא מין השייך לסוג גדילן (Silybum) הכולל שני מינים בלבד, אך הגדילן המצוי הוא היחיד המצוי בארץ ישראל[2]. מקור הצמח הוא באגן הים התיכון ובעיקר במזרח התיכון ובדרום אֵירסיה, אם כי כיום הוא נפוץ בכל העולם. הגדילן רעיל לצאן ולכן תפוצתו הרחבה פוגעת לעתים באיכות שדות המרעה.

לצמח פרחים גדולים ועגולים בצבעים ורוד עד סגול המצויים בתוך מעטפת קוצנית אופיינית. עלי הצמח שסועים וקוצניים, גדולים בבסיס הצמח והולכים וקטנים ככל שהם ממוקמים גבוה יותר. העלים בעלי אזורים בהירים לאורך העורקים. לעלים כתמים לבנים. הצמח מתנשא עד 2 מטרים. באחרונה נפוץ בארץ תת-מין בעל פרחים לבנים.

גדילן מצוי, צמח מרפא, פורח בנגב הצפוני[עריכה | עריכת קוד מקור]

(מתוך מייל יומי)
גדילן מצוי הוא קוץ חד-שנתי גבוה, שכיח מאוד בצידי דרכים, שולי שדות ומעזבות. הוא מתנשא לגובה של 150 ס"מ ואף יותר. עלי השושנת בבסיס הצמח גדולים ושסועים. שפת העלה מסתיימת בקוצים דוקרנים. העלים הירוקים מוכתמים ברשת של עורקים לבנים מכסיפים. פרופ' לב-ידון מאוניברסיטת חיפה העלה את ההשערה שדגם צבעים זה מטרתו להתריע על הקוצניות ולהרתיע בכך אוכלי עשב

גדילן מצוי שייך לקבוצת הצמחים המופיעים בבתי גידול עשירים בתרכובות חנקן, היות שהם מזוהמים בזבל או באשפה. כתבה: ערגה אלוני צמח השדה

הצמח במקורות- השם קוץ נזכר במקרא כשם כללי לצמחים בעלי עלים דוקרניים. שמות הקוצים אשר מופיעים במקרא קשים לזיהוי. סביר להניח שאחד מן השמות: שמיר, שית, צנינים ועקרבים מתייחס לאחד ממיני החורשף. ניכר שאבותינו הכירו את שמו המדויק של החורשף. יש המזהים את הקוץ המקראי עם צמח ששמו "קורטם" ויש המזהים אותו עם "ברקן" או עם "גדילן". צמח השדה

גדילן מצוי שימש כ"צמח מרפא" עוד מתקופת יוון העתיקה. ומיוחסות לו סגולות ריפוי של מחלות כבד, או אף של הכשת נחש ארסי או דיכאון.

גדילן מצוי בחוות פיליפ


בינו לבין הברקן הסורי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ה'גדילן המצוי' מזכיר מאוד במראהו את הברקן הסורי, אבל שני המינים משתייכים לסוגים שונים.

לפי אתר צמחיית ישראל ברשת:

  • ברקן סורי - "עשבים חד-שנתיים קוצניים וזקופים. העלים העליונים המלווים את הקרקפת עשויים כקוצים מסועפים."
  • גדילן מצוי - העלים בבסיס הצמח גדולים, יוצרים שושנת, בעלי עורקים וכתמים לבנים, קוצים בראשי האונות צמחיית ישראל ברשת
    • "פרחי הקרקפת סגולים, לבנים או ורודים. חפי-המעטפת רעופים, קוצניים, בסיסם מורחב ונושא קוצים קטנים."
    • "העלים בבסיס הצמח גדולים, יוצרים שושנת, בעלי עורקים וכתמים לבנים, קוצים בראשי האונות."

צמחיית ישראל ברשת

שני הצמחים לפי צמתיית ישראל ברשת

שימושים[עריכה | עריכת קוד מקור]

גדילן מצוי שימש כ"צמח מרפא" עוד מתקופת יוון העתיקה. ומיוחסות לו סגולות ריפוי של מחלות כבד, או אף של הכשת נחש ארסי או דיכאון.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.