"העץ הבודד" - סמל הגוש
בשביליי גוש עציון מתקשרים עבר עם הווה, אתריי תיירות עם מסלולי נוף מרהיבים, חקלאות קדומה עם תעשייה מתקדמת, אוכלוסייה מגוונת, מוסדות חינוך לתפארת ועזרה הדדית המתבטאת בעשרות מפעליי חסד.
בגוש עציון רבתי חיים כיום כ 65,000 איש היושבים בשתי ערים ובארבעה עשר יישובים.
צורת החיים שהתפתחה בגוש מהווה מודל התיישבותי מיוחד במינו: שיתוף והווי יום יומי החוצה גבולות של קשת פוליטית, דתית או עדתית.
תנופת התיירות בגוש עציון בשיאה. כאן, על גב ההר מתערבבות להן אלו באלו תקופות היסטוריות שונות. מהנוף ההררי של הרי יהודה נשקפים השפלה ועריה, מדבר יהודה וערי אדום, ירושלים והים התיכון. כאן, בקו פרשת המים, שזורים להם אתרים תנ"כיים בסיפורי גבורה. כאן עוברת "דרך האבות", כאן ליקטה רות שיבולים בשדות, כאן בכתה רחל על בניה היוצאים לגלות וכאן רעה דוד המלך את צאן ישי בית הלחמי. בנופים ההרריים של גוש עציון התרחשו מרד בר-כוכבא, קרבות המכבים ומלחמתם של ארבעת ישובי גוש עציון במלחמת העצמאות – סיפורי הגבורה, השיירות וביניהם שיירת הל"ה.
בביקורכם באזור תוכלו לסייר ולטבול במעיינות נובעים, ליהנות מפיקניק בחיק הטבע, לצעוד בדרך האבות ולהתרשם ממקווה עתיק ששימש את העולים לירושלים.
על נפילת גוש עציון בד' אייר תש"ח - יום הזכרון הראשון[]
אותו מקום, בהפרש של שלושה דורות. מימין: ראובן מילון, יצחק קופ, מרדכי עדיקא ומח"ט עציון, אל"מ עמית ימין צילום: דודי ועקנין
שער המנזר ב־1948 // צילום: באדיבות בית הספר כפר עציון
המפקד היה משורר, הלוחמים היו בני 18-17. לוחמי תש"ח בתוך המנזר, בעת הפוגה בקרבות // צילום: באדיבות בית הספר כפר עציון
אפרת פורשר כתבה בישראל היום מיום 17 באפריל 2015 על "לשבור את שתיקת המנזר" ומסכמת:"על מלחמת העצמאות אי אפשר לדבר בלי להזכיר את הלחימה הקשה בגוש עציון • אבל דווקא הקרבות בנקודה האסטרטגית ביותר באזור - המנזר הרוסי - נשארו עלומים עד כה • 67 שנים אחרי שהשתתפו בהם, לוחמי תש"ח נפגשו השבוע עם ממשיכי דרכם המודרניים בצה"ל, וסיפרו על הכל". בכתבה נאמר בין השאר:
היה זה ההספד של ראש הממשלה הראשון, דוד בן־גוריון, שטמן ב־1949 את זרעי האתוס. "אם קיימת ירושלים עברית, אם מכת המוות ליישוב, שהיתה כמונחת בקופסתו של האויב, לא ניתנה", אמר, "אזי התודה הראשונה של ההיסטוריה הישראלית ושל העם כולו נתונה בראש ובראשונה ללוחמי גוש עציון".
240 מתיישבים ולוחמים נפלו בקרבות בגוש עציון במאי 1948. 31 מתוכם נפלו באזור המנזר הרוסי, ובהם גם מפקד הגוש הנערץ, מוש (משה) זילברשמידט. רבות נכתב על פרק זה בהיסטוריה של האזור ושל המדינה כולה, אבל מעט מאוד נכתב על הקרבות שהתחוללו במנזר הרוסי - משלט שהוצב במבנה שהיה שייך פעם לכנסייה הרוסית בירושלים. עד עכשיו
באמצע ינואר 1948 אירעה המתקפה המאורגנת הראשונה של הערבים על הגוש. בתום קרב ארוך, שבו ספגו אבידות קשות, הם נסוגו - והמנזר הרוסי נתפס על ידי מגיני הגוש. הוקם בו משלט, ועל הלוחמים הוטל למנוע את איגופו מצד הרכסים הדרומיים. המשלט חלש למעשה על הכביש הראשי מחברון לירושלים, על רכסי סאוויר מצפון, על הכביש הפנימי של הגוש, על כביש בית פאג'ר ממזרח ועל עמק הברכה. חשיבותו האסטרטגית היתה ברורה לכולם, והוא הפך לבסיס שממנו יצאו לפועל מתקפות נגד התחבורה הציבורית של האויב הערבי.
וסיכום - אל"מ ימין מקפיד לחשוף בפני אנשיו את מורשת הקרב של גוש עציון. "הזיקה בין ירושלים למרחב גוש עציון קיימת גם היום", הוא אומר, ומזכיר כיצד בשנות האינתיפאדה השנייה בוצע ירי ממרחבי בית לחם לעבר שכונת גילה בירושלים, "משימתנו היא למנוע בכל דרך ירי על הבירה מגיזרתנו, ואנחנו נערכים לכך". ימין, שמשמש בעצם מפקד הגוש של ימינו, אומר כי הוא חש גאווה ואחריות גדולה על כתפיו. "כל חייל שפועל פה מרגיש את זה, ואנחנו דואגים גם שיבין שההיסטוריה של המקום הזה מתחילה לפני אלפי שנים, ושאנחנו עוד חוליה בשרשרת שצריכה לאפשר את קיומו של המקום. זו המשמרת שלנו, ולא רק היסטוריה להתרפק עליה". אגב, לא רק בחטיבה המרחבית מקפידים לספר את הסיפור. גם בבית ספר שדה כפר עציון החליטו לחשוף את הציבור למעללי הגבורה. "התחלנו לקיים אירועי זיכרון במקום, לבצע מחקר ואיסוף עדויות מהלוחמים שהשתתפו בקרבות, להוביל לשם טיולים ואנחנו עובדים על הכשרתו של המקום הנטוש למבקרים", מסביר מנהל בית הספר, ירון רוזנטל. ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה, שיצוין בשבוע הבא, יקיים בית הספר סיורים מודרכים במנזר.
המקור: אתר התיירות של גוש עציון - לקריאת פרטים נוספים הקש בקישור
קישורים חיצוניים[]
- ראובן גפני מחוזות הזכרון - בתי הכנסת של גוש עציון בעבר
