ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית
גֶּזֶר קִיפֵּחַ (שם מדעי: Daucus Carota maximus) תת-מין של גזר הגינה ממשפחת הסוככיים. הוא נפוץ מאוד בצידי הדרכים. מתת-מין הבר "גזר קפח" פיתחו את תת-המין התרבותי ה"גזר", המוכר לנו מחנות הירקות. לגזר הקפח יש שורש קטן לבן ואילו לתת-מין התרבותי הגזר יש שורש מעובה וכתום.
תאור הצמח[]
צמח הבר גדל בצידי הדרכים, ברוב אזורי הארץ, ופורח במלוא עוזו בחודשים מאי, יוני ויולי. הגזר הוא צמח דו-שנתי שגובהו 100-180 ס"מ. בשנה הראשונה הוא רק מגדל שושנת עלים ואוגר מזון בשורש השיפודי. בשנה השנייה הוא מצמיח תפרחת זקופה וגבוהה ובחודש מאי הצמח פורח בסוככים לבנים וגדולים, במרכזם פרחים בצבע שחור שנועדו למשוך חרקים.
תולדות הגזר[]
אבותיו הפראיים של הגזר באו ככל-הנראה מאפגניסטן, שהיא עדיין המרכז לסוגים השונים של הגזר. גזר הבר הגיע לאירופה ולארצות הברית כצמח בר. בארצות המזרח התיכון הוא זכה לריבוי תרבותי כבר בתקופת הנצרות, ובסין ובצפון מערב אירופה במאה ה-13. גידולו התרחב במאה ה-20, כאשר התגלה ערכו התזונתי, במיוחד כמקור עשיר בבטא קרוטן, חומר המשמש ליצירת ויטמין A.
אמונה עממית[]
ערביי ארץ-ישראל נוהגים לבשל מרק משורשו של הגזר הקיפח לפני שהוא יוצר תפרחות. בשלב זה השורש עבה ועסיסי. יש הטוענים כי שתיית המרק יעילה נגד מחלות כבד ועור. לאמונה זו אין סימוכין מדעיים מוכחים.
גלריית תמונות[]
בקדומים תשע"ב[]
ראו גם[]
- גזר
לקריאה נוספת[]
- מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, עם עובד, תל אביב, 1976, עמוד 262.
- אבי שמידע ודוד דרום, פרחי הבר בישראל, בית הוצאה כתר, ירושלים, 1986, עמוד 60
קישורים חיצוניים[]
- צמחיית ישראל ברשת, האוניברסיטה העברית, ירושלים - מקור ההגדרה של הצמח
- גזר קיפח באתר המשרד לאיכות הסביבה.
- גזר קיפח באתר רופאים מומחים.
הבהרה: המידע בויקי אינה מהווה ייעוץ רפואי.