הכנסת ספר תורה בתהלוכת חבד - באדיבות אתר חב"ד ונציה

אריאלה בנקיר כתבה ביום 22 בפבדואר 2014 בעיתון הארץ החב"דניקים הגיעו לוונציה, והקהילה היהודית העתיקה בלחץ ומסכמת :
הגעתם של חסידי חב"ד לגטו היהודי בוונציה, שקיים כמעט 500 שנה, התפתחה למאבק אמוציונלי בין היהודים הוותיקים לחדשים - שכלל אפילו סכסוך מתוקשר סביב פושעת מפורסמת שהסתתרה במקום. החדשות הטובות: החשש שהגטו המפואר יתרוקן מעודד גם יוזמות להפרחת התרבות היהודית במקום

בין השאר היא כתבה

  • אנשי חב"ד הגיעו לוונציה לפני 20 שנה, וחוללו בה מהפכה. הם העירו את הגטו המנומנם, פתחו את מסעדת "גם גם" המצליחה, המגישה אוכל יהודי וישראלי לאלפי מבקרים, החלו לארגן שבתות הפתוחות לכל, ואף עורכים אירועים בחגים, החל ממסיבות פורים וכלה בטקס הדלקת חנוכייה ענקית בלב הגטו, ומשמשים כתובת לרבים מהמבקרים בגטו, במיוחד הישראלים שבהם. עבור ישראלים רבים חב"ד היא תנועה שמספקת שירותים חשובים ומסייעת ליהודים בעולם. בתי חב"ד בחו"ל הם כתובת עבור ישראלים הזקוקים לעזרה, אוכל כשר או מקום להתפלל בו. אך עבור קהילות יהודיות בחו"ל, ובמיוחד קהילות קטנות, נוכחות חב"ד היא סוגיה מורכבת יותר. במקרה של הקהילה בוונציה, עבור רבים (אך בהחלט לא כולם), חב"ד מסמלת סכנה של ממש.
  • "יש סכסוך גדול כרגע מול חב"ד", אומר קורדו קלימאני, מי שהיה עד לאחרונה ראש הקהילה היהודית בוונציה (בדצמבר נבחר עו"ד פאולו נינאטי לנשיא החדש). "יש לי יחסים מצוינים עם חב"ד בערים אחרות, כשאני הולך לבקר ברומא אני הולך לבית הכנסת של חב"ד בעיר. כאן לא, כי כאן אין כבוד. כבוד זה לומר את האמת, לומר שעדיין יש כאן קהילה, שיש רב, שיש חזן, שיש יהודים דתיים, שיש יהודים שאוכלים כשר. כאן בוונציה חב"ד מכחישים את קיומה של הקהילה היהודית. הבחורים שלהם עוצרים את התיירים ושואלים אותם אם הניחו תפילין, מציקים לאנשים בגטו, הם כל הזמן אומרים, 'אין כאן קהילה, אנחנו הגענו ויישבנו מחדש את הגטו'. סליחה, המשפחה שלי חיה כאן 500 שנה. ואנחנו עדיין כאן. זו ממש בושה!"
  • בנימין (הרב גילי בנימין - רבה של ונציה) הוא אדם פרקטי ומאיר פנים. הוא מנסה לבנות גשרים ולמלא את תפקידו לחזק את הזהות היהודית בעיר מבלי לגלוש לקיצוניות שתערער עוד יותר את המצב העדין ממילא בקהילה, אך כאשר עולה הנושא של חב"ד, הוא מרצין. "אנחנו וחב"ד - זה לא עובד ביחד", הוא אומר. "תראי, חב"ד זה סוג של אידיאולוגיה אחרת לגמרי. הם לא אוכלים את האוכל שהקהילה אוכלת, יש להם נוסח תפילה משלהם, יש להם מקווה משלהם, ובגלל זה לא יכול להיות שיתוף פעולה. אחרי הרבה שנות ניסיון עם חב"ד בחו"ל, כשהגעתי הנה ידעתי שאני אמנם לא רוצה לשתף איתם פעולה, אבל אני כן רוצה שנפעל מתוך כבוד הדדי. בפועל, מה שיש כאן זו מלחמה. ממש מלחמה, ותכתבי את זה גם בעיתון שלך. אני יכול לומר לך שחב"ד שנמצאים פה בגטו משתמשים באמצעים לא כשרים. חוסר כנות, חוסר יושר. יש פה מלחמה על מי שולט בגטו. מבחינה הלכתית יהיה מי שיאמר - הקהילה קיימת פה 500 שנה, חב"ד הגיעו לפני 20 שנה, אז אפשר שיש כאן עניין של הסגת גבול".
  • לדברי אלון בייקר, מהגלריה, "בקהילות הקטנות, חב"ד... אני לא רוצה להשתמש במילה מזיק... אבל הוא משפיע, ולא תמיד לטובה, על החיים של הקהילה. אין להם לא דין ולא דיין. יש להם חוקים משל עצמם והם לא בדיוק הולכים לפי מנהג הארץ. יש כאן קהילה שקיימת כבר 500–600 שנה, אתה צריך להיות כפוף אליה בדברים מסוימים, אבל הם לא, הם עושים מה שבא להם".
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.