המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל


מעובד מתוך הויקיפדיה העברית גשר_בנות_יעקב קישור לויקיפדיה


גשר ביילי באתר 'גשר בנות יעקב', 9/07 צילם:מיכאל יעקובסון

גשר בנות יעקב הוא הגשר החשוב בין הגולן לבין הגליל, בו עובר אחד הכבישים הראשיים לרמת הגולן. הגשר עובר מעל נהר הירדן כחמישה עשר קילומטרים צפונית לכנרת וכעשרה קילומטרים מזרחית לראש פינה.

גשר בנות יעקב הישן המקור:הויקיפדיה

שרידים ארכאולוגיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בסביבות הגשק נמצאו ממצאים פרהיסטוריים חשובים שגילם 780,000 שנים. נתגלו שם שרידיו של פיל פרהיסטורי, אשר נצוד בידי האדם הקדמון מסוג הומו ארקטוס אשר קיים במקום את "התרבות האשלית". לצדו נמצאו אבנים מסותתות ששימשו לציד ולעיבוד המזון, ואופייניות לתקופה זו. הממצאים החשובים ביותר באתר הם חומרים שרופים (על ידי "האדם הקדמון" המוכיחים כי כבר אז ידע האדם לשלוט באש. האתר נחקר על ידי נעמה גורן מהאוניברסיטה העברית [1].

עדכון 2009[עריכה | עריכת קוד מקור]

סופר הארץ, יובל אזולאי, דיווח ב-21 דצמבר 2009 חוקרים: האדם הקדמון שחי בארץ היה מפותח יותר - "ממצאים ארכיאולוגיים חדשים מוכיחים כי האדם הקדמון שחי בארץ היה מפותח יותר, אכל דגי ענק ופיצח להנאתו גרעינים".

צוות החוקרים, בראשות הפרופ' נעמה גורן-ענבר מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית ובשיתוף הפרופ' מרדכי כסלו מהפקולטה למדעי החיים בבר אילן, מצא בחפירות בין היתר כלי עבודה ושרידים רבים להבערת אש מבוקרת בידי האדם הקדמון, ולטענתם, מדובר בעדות הקדומה ביותר בתולדות האנושות להבערת אש יזומה.

פרטי המחקר התפרסמו בסוף השבוע ב"סיינס". בין הפריטים שנמצאו: כלים מאבני בזלת שסותתו לצורכי חיתוך בשר וריסוק אגוזים מסוגים שונים. המסקנה של החוקרים היא שכבר לפני כמיליון שנה ידע האדם הקדמון לנהל אורח חיים המאפיין חברות מודרניות - חצי מיליון שנה מוקדם יותר ממה שהעריכו עד כה ארכיאולוגים.

לדברי הפרופ' גורן-ענבר, הממצאים השתמרו בשטח במשך כ-750 אלף שנה בשל המים הרבים במקום, שמנעו היווצרות של בקטריות. הארכיאולוגים מעריכים שהאתר ששימש את הקדמונים באזור הירדן השתרע על שטח של שלושה קמ"ר: "מצאנו שם המון עצמות גולגולת, שיניים, סנפירים, צבתות סרטנים ועצמות של דגים, ולא רחוק משם גילינו שרידים של מדורות עתיקות. עם כלי האבן ושאר הממצאים, אנחנו למדים שהיו לאנשים האלה תובנות מושלמות לגמרי לגבי המרחב שבו שהו. הם הכירו את הצומח ואת החי, ידעו את תכונות האבן והיו מסוגלים לתכנן מהלכים לטווח הארוך. האדם הקדמון היה הרבה יותר מתקדם ממה שחשבנו עד כה", סיפרה אתמול הפרופסור ל"הארץ".

תולדות הגשר[עריכה | עריכת קוד מקור]

גשר בנות יעקב 1807

שרידי הגשר המקורי - בנהר - ברקע הגשר הנוכחי המקור:ויקישיתוף

הגשר עצמו שימש שנים רבות כחלק מ"דרך הים" אשר הובילה ממצרים לסוריה. במקום היה גשר עוד בתקופת האימפריה הרומית. הצלבנים הם שהחלו לקרוא למקום בשם הלטיני Vadum Jacob (ואדום יעקב - "מעבר יעקב"). שם זה מקורו בטעות גאוגרפית, אחת מני רבות שטעו הצלבנים. הצלבנים סברו שזהו המקום בו חצה יעקב אבינו את הירדן בדרכו למפגש עם אחיו עשו. גם המסורת המוסלמית מקשרת בין מקום זה לבין חייו של יעקב, אם כי לחלק אחר מהם. שמו ערבי של המקום מחדת אל אחזן ("מעבר הצער") נגזר מהאמונה כי במקום זה נודע ליעקב על מכירת בנו האהוב יוסף הצדיק.

במאה ה-12 התקיים בצפת מנזר נוצרי אשר נקרא מנזר סנט ג'יימס. הנזירות במקום חיו מכספי תרומות ונדבה ועיקר הכנסתן באה להן מכספים שגבו האבירים הטמפלרים מהעוברים במעבר הירדן. על שם נוהג זה כונה המקום על שם הנזירות של סנט ג'יימס, הוא ג'יימס הקדוש, הבישוף של ירושלים באותה התקופה, אשר תרגום שמו לעברית הוא יעקב הקדוש. על שם הבנות (או האחיות) של יעקב (הקדוש) נקרא המקום עד ימינו - ששמו הלטינית, Pontus Jacobis Filiarum.

המקום שימש זירה לקרבות בין הצלבנים למוסלמים בתקופת מסעי הצלב. ב-1178 הקימו הטמפלרים מבצר כק"מ דרומית לגשר וקראו לו "שַסְטֶלֶה" (המבצר הקטן). ב-1179 כבש צלאח א דין את המבצר והרג את כל יושביו (המקום קרוי כיום מצד עתרת על פי השם בערבית קַצְר אֶל־עַתְרָה). באפריל 1799 הגיעו למקום חייליו של נפוליאון אשר ביקשו למנוע חדירת חילות טורקיים מאזור סוריה במהלך מסע נפוליאון בארץ ישראל.

בעת החדשה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בית המכס הישן (כיום נטוש) בסמוך לגשר, 9/07 צילם:מיכאל יעקובסון

ב-1918 הגיעו אל הגשר החילות הבריטים בדרכם צפונה, לקראת כיבוש הארץ במהלך מלחמת העולם הראשונה. ב-25 בספטמבר פוצץ הגשר על ידי הטורקים הנסוגים, אך נבנה מחדש. ב"ליל הגשרים" שבין 16 ביוני ו-17 ביוני 1946 פוצץ הגשר בידי לוחמי ההגנה. אף במהלך מלחמת העצמאות נערכו קרבות קשים באזור הגשר. הסורים הצליחו לכבוש את הגשר ולהשתלט עליו, ואף לכבוש את היישוב משמר הירדן הסמוך לגשר, ב-11 ביוני 1948, והחזיקו במושבה עד מבצע ברוש שנועד להשמיד את ראש הגשר הסורי באזור משמר הירדן.

במלחמת ששת הימים הגיע אל הגשר כוח צנחנים מ חטיבה 80 בפיקודו של דני מט, אשר יצא מראש פינה מזרחה, פעל באזור דרום רמת הגולן, ולאחר מכן הגיע בתנועה סיבובית דרומה אל הגשר. לאחר המלחמה חיל ההנדסה הישראלי הקים שם גשר ביילי, המצוי במקום עד היום.

במלחמת יום הכיפורים הגיעו כוחות סוריים עד בסמוך לגשר אך לא חצו אותו.

עד 2007 היו קיימים שני גשרי ביילי, האחד לתנועת רכב ממזרח למערב והשני לתנועה ממערב למזרח. בשנה זו נפתח במקום גשר קבע מבטון, ואחד משני גשרי הביילי נותר על מקומו לשעת חירום.

ביוני 2009 נחסם הגשר הישן משני צידיו עקב סכנה בטיחותית.

תמונות היסטוריות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ארכיון קרן קיימת לישראל

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים ומקורות[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. נעמה גורן SCIENCE VOL 304 30 APRIL 2004
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.