Family Wiki
Advertisement

(הערך נכתב במקור לויקיפדיה העברית - לאחר שנעשו בו תיקונים והשמטות לא על דעתי - הכתיבה המקורית הועברה לכאן)

Http_youtu.be_tN3uEyb5vx8

Http youtu.be tN3uEyb5vx8

בדרך מרמות מאיר לתל נוף. סיפור על המפגש בין מגדלי הדבורים הגרמניים לבין ראובן לרר

עדת דבורים ובמרכז המלכה

חלה אידאלית מסביב דבש חתום ןבמרכז גלמים חתומים ממתינים לבקיעה - ויקישיתוף

דבוראות היא ענף בחקלאות העוסק בגידול דבורת הדבש. מקצוע זה נקרא בעבר "כוורנות" או "גידול דבורים". המקצוע אינו נפוץ בארץ. הדרישות מבעל המקצוע אינן רבות. אך אלה כרוכות בעמידה בתנאים פיזיים מסויימים המלווים את עבודת מגדל הדבורים. בין השאר, התגברות על החשש לספוג עקיצות מדבורים. למרות שניתן להקטין את הסכנה על ידי : אימון מקצועי, זריזה ועדינות בעת הגישה לכוורת הדבורים. העוסקים בגידול דבורים נוהגים לעסוק גם במקצועות חקלאיים אחרים, כמו גידול עצי פרי.

קיימים מוסדות הנותנים סיוע לדבוראי בהדרכה, בקביעת אזורי הרעייה ובשיווק הדבש. אלו הן : ארגון מגדלי דבורים בישראל ומועצת הדבש.

תוצרת המכוורת[]

זיקוק הדבש לאחר הרדייה - ויקישיתוף

הדבש[]

הפניה לערך מורחב: דבש

דבש נמנה על שבעת המינים שארץ ישראל משתבחת בהם כמו שכתוב בספר דברים:"ז כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ, מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה: אֶרֶץ, נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת, יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר. אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן, וּדְבָשׁ. אֶרֶץ, אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל-בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל, בָּהּ; אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל, וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת. וְאָכַלְתָּ, וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ, עַל-הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן-לָךְ.( פרק ח' פס' ז'-י').

במקור, המילה דבש התייחסה לנוזל מתקתק מתמרים משום שהתמרים הם הפרי המתוק ביותר שהיה מוכר. הדבש בשבעת המינים שהתברכה בהם ארץ ישראל ""אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן, וּדְבָשׁ" " ( דברים ח, ח), והדבש המוזכר בפסוק המתאר את ארץ ישראל כ"ארץ זבת חלב ודבש" (החוזר 21 פעמים בתנ"ך) הוא התמר. רמז לכך ניתן למצוא בשפה הערבית שבה המילה דֶבֶש פרושה תמרים. בכתבים הקדומים נהגו לקרוא לכל נוזל מתוק שהוכן על ידי האדם ממיצי פירות בשם דבש, ולכן מוזכר דבש מתמרים, מתאנים, מחרובים, ומפירות מתוקים ועסיסיים אחרים. דבש הדבורים קיבל אף הוא את הכינוי דבש בשל מתיקותו. עם חלוף הזמן רק דבש הדבורים נותר עם השם דבש; דבש התמרים מכונה בדרך כלל סילאן, וכיום הוא מוגדר כסירופ – מיץ תמרים מרוכז, שמופק על ידי בישול התמרים וסחיטתם.

דבש, חמאה, סולת ושמן שימשו מוצרי מזון עיקריים בתזונת האדם: " " כִּי-חֶמְאָה וּדְבַשׁ יֹאכֵל, כָּל-הַנּוֹתָר בְּקֶרֶב הָאָרֶץ." " ( (ישעיהו, ז, כב)), " " אַל-תְּמִתֵנוּ--כִּי-יֶשׁ-לָנוּ מַטְמֹנִים בַּשָּׂדֶה, חִטִּים וּשְׂעֹרִים וְשֶׁמֶן וּדְבָשׁ;" " ( (ירמיהו, מא, ח)). משום שהיה מוצר מזון חשוב, היה המסחר בדבש נפוץ בתקופת המקרא. בתעודות מצריות עתיקות מצוין כי לאחר מות המלך יאשיהו (בערך 600 לפנה"ס) העלו מארץ ישראל מס למצרים: 823 כדי דבש. בספר יחזקאל (כז, יז) מצוין: " "יְהוּדָה וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הֵמָּה רֹכְלָיִךְ; בְּחִטֵּי מִנִּית וּפַנַּג וּדְבַשׁ וָשֶׁמֶן, וָצֹרִי, נָתְנוּ, מַעֲרָבֵך"" . ואכן הדבש היה ידוע כמוצר בעל ערך ואיכות גבוהים: " "וַתַּעְדִּי זָהָב וָכֶסֶף, וּמַלְבּוּשֵׁךְ ששי (שֵׁשׁ) וָמֶשִׁי וְרִקְמָה, סֹלֶת וּדְבַשׁ וָשֶׁמֶן, אכלתי (אָכָלְתְּ); וַתִּיפִי בִּמְאֹד מְאֹד, וַתִּצְלְחִי לִמְלוּכָה." " ( (יחזקאל, טז, יג)).


התוצרת העיקרית והחשובה של המכוורת הוא הדבש הוא מורכב מ־80% סוכרים, בעיקר גלוקוז ופרוקטוז, חד סוכרים, ויטמינים, אנזימים, חומצות אורגניות ו מינרלים שונים. תגובתו חומצית – כ־3.5 Ph.

תנובת הדבש השנתית בישראל היא 3.6 טון ובעולם היא מוערכת בכ-800,000 טון.

מזון מלכות[]

תאה של רימת מלכה, המוצף במזון מלכות עודף - ויקישיתוף


מזון מלכות הינו תוצר מזון המופרש על ידי דבורת הדבש מבלוטות תת-לועיות (hypopharyngeal glands), ומשמש להזין את רימות הכוורת.

רימות המיועדות למלכות מוזנות בכמויות גדולות של מזון מלכות במשך ארבעה ימים לאחר בקיעתן, ונמנע מהן כל מזון אחר. אכילת מזון המלכות מעורר מנגנונים פיזיולוגיים שונים הנדרשים למלכה, כגון הבשלת השחלות.

כוורת אחת מסוגלת לייצר בתנאים אידאליים כ-500 גרם של מזון מלכות בתקופה של חצי שנה. מזון המלכות אינו משתמר היטב כדבש, ולרוב מערבבים אותו עם מוצרי כוורת נוספים, כגון דונג או דבש על מנת לשמרו. למזון המלכות יוחסו טענות בריאותיות רבות.

מזון מלכות מורכב מ־66% מים, 12% סוכרים, 12% חלבונים ו־9% ליפידים. משמש כתוסף מזון בעל תכונות רפואיות, בתערובת עם דבש בריכוז של 2-3%.

  • דונג - משמש כשעווה ליצור נרות, לפיסול, לתעשיית הטקסטיל, לבידוד ועוד.
  • פולן (אבקת פרחים זכרית) - מורכבת מ חומצות אמיניות, וכן 22% חלבונים, 5% סוכרים, 5% ליפידים ו־5% אנזימים שונים.
  • פרופוליס - מעין דונג שהדבורים מפרישות כדי לסתום חורים ולכסות על עצמים זרים או פגרי בעלי חיים שנכנסו לכוורת והדבורים אינן יכולות להוציאם. מורכב מ־55% שרפי עצים, 30% דונג, 10% שמנים אתריים, ו־5% אבקת פרחים. משמש ללעיסה ומיוחסות לו סגולות רפואיות.

הכרת המקצוע[]

מקצוע הדבוראות מחייב הכרה טובה של אופי משפחת דבורת הדבש השוכן במכוורת. הדרישות למגדל הדבורים והוגדרו על ידי א. בן נריה בספר ההדרכה לדבוראי.

החשש מעקצנות הדבורה[]

נחיל דבורים בחיק הטבע - התקרבות אליו כרוכה בסכנה - ויקישיתוף

המתעניין בגידול דבורים הנושא הראשון אשר יעסיק אותו יהיה עקצנות הדבורה. עקיצת דבורה [1] לאדם רגיל גורמת לתופעות הבאות: כאב, תפיחות וגרדת במקום העקיצה. כאשר האדם הנעקץ אינו יכול להתגבר על הכאבים והוא נתקף בחום וגופו מתכסה אודם או בבהרות אדומות - עדיף כי ימצא עיסוק אחר. אם הוא סובל מצמרמורת בעקבות החום והנשימה נעשית כבדה ונטיה להתעלף הרי רצוי לא להתקרב למקצוע הדבוראות. הסיבה לאירועים היא שהדם הגיב באופן נמרץ לחדירת רעל העוקץ.

מי שיכול להתגבר על אי-הנעימות הזמנית הכרוכה בספיגת רעל העוקץ [2], עליו לדעת כי הוא יכול להקטין את מספר העקיצות שיספוג אם ידע לסגל לעצמו את הרגלי העבודה המתאימים. העבודה עם הדבורה כרוכה בלבישת מסכה להגנת הפנים וגם בלבישת בגד עבה בד. אך, בעבודה היומיומית, הידיים זקוקות לחופש פעולה שיאפשר מגע רגיש ועדין לחלות המיושבות על ידי משפחת הדבורים ולכן מקובל להישאר ללא כפפות, רק בנסיבות מיוחדות, כמו בזמןרדיית הדבש, לובשים את הכפפות וגם אז לא נמנעות העקיצות לחלוטין. ללא ידיים חשופות יקשה עליו לפתוח את הכוורת לבחון את מצב ההטלה בחלות ולהבחין במצבה המיוחדת של משפחת הדבורים. לכן ההסתגלות לעבודה מבוקרת, כולל אם ידים חשופות, היא חיונית. שכן, אם בשעה שהכוורת פתוחה והדבוראי החזיק ביד חלה, אם יגיב על עקיפה שיקבל, תגובת הדבורים עלולה להיות חריפה והוא עלול לעמוד במתקפת דבורים עליו. (ראו בתמונה משמאל).

הדבוראי חייב להניח כי הדבורה מפנה את נשק העוקץ רק נגד מי שמתפרץ בגסות לתחומי הקהילה המסודרת שלה. ההתערבות העלולה להתרחש בעת פתיחת הכוורת למעקב ולטיפול או להוצאת חלות במטרה לרדות מהן דבש. אך לא רק במקרים אלה עלולים לפגוע במהלך התקין של משפחת הדבורים. אדם או בעל חי, בייחוד פרד או חמור, אם יימצאו בקרבת פתח הכוורת, על מסלול התעופה של הדבורה, הם עלולים להיות מותקפים, בייחוד בעת יציאת הדבורים מהכוורת. כמו כן, ילדים או מבוגרים, אשר נקלעים, בכוונה או בטעות, למקומות בהם נחיל דבורים הגיע, להפתעתם, הם יגלו כי הפכו להיות מושא להתקפות הדבורים. נחיל דבורים עשוי להתנחל בגזע עץ (ראו תמונה משמאל) או למצוא מקלט במבנה נטוש או בגג. כל הפרעה למהלך התקין של משפחת הדבורים יתקל בתגובה החזקה ביותר של הדבורה, הוא העוקץ. זהו גם נשקה האחרון, שכן כאשר היא משתמשת בו, היא מקפחת את חייה.

א. בן נריה, מותיקי מדריכי המקצוע, מסכם בספרו: " אכן, עקצנות הדבורה מטיל פחת - ובצדק - על רבים מהמתחילים במקצוע. אבל סבלנות, הכרת אורחות חיי משפחת הדבורים יגרמו לו לסגל גישה נכונה. במקרה זה הדבורה כבר לא תמצא צורך להגן על עצמה והעוקץ יחדל מלהפחידו".

הכשרה מקצועית[]

אוירה לא מתאימה לעבודה נוחה - ויקישיתוף

גידול דבורים כרןך בהכשרה פסיכולוגית ובהכשרה מקצועית. המקצוע אינו דורש מאמץ פיזי. העבודה מועטה, לפי הערכות כוורת אחת אינה דורשת יותר משני ימי עבודה בשנה . אבל גידול דבורים דורשת תשומת לב תמידית על ידי התענינות בפרטים הנגלים לעין ומעקב אחרי המכוורת גם כאשר היא באזורי פריחה רחוקים מביתו של מגדל הדבורים. יש הסבורים שתכונות הנדרשות מדבוראי עושות אותו מתאים לעבודת נשים. משפחת הדבורים אינה זקוקה לטיפול יום-יומי. אבל חיוני הוא לבדוק מיידי ימים אחדים את התופעות הנגלות בפתח הכוורת: מספר הפגרים הנזרקים החוצה ולפי זה לגלות האם פרצה מחלה או מזיק פגע בכוורת, לבדוק את היקף תנועת הדבורים בפתח תופעה המצביעה על מצבה של המשפחה.

יש ללמוד את הסביבה הפיזית בה הכוורת פועלת, הן מבחינת תנאי השטח, הרכב הצמחים המפיקים צוף ובעלי החיים המצויים באזור. המרכיבים הסביבתיים משפיעים על התפתחות הכוורת. מכוורת תתפתח היטב אם היא מוצבת הסביבה המתאימה. יש טענה כי מלאכה הדבוראי משפיעה על אופי המבצע אותה. ממשפחת הדבורים, הוא לומד לנהוג בחריצות, סדר, דיוק ונקיון. חריגות מההתנהגות עלולות לגרום לקבלת עקיצות ולכן הלימוד הוא מהיר ומשתלם.

ההכשרה המקצועית אינה פשוטה. שכן, דבוראי מצפה כי חבריו למקצוע יהיו רחוקים ממנו, כדי ששטח הרעייה של דבוריו יהיה בלעדי לו. אבל אין ברירה, ללא הכשרה מעשית אצל דבוראי מקצועי לא ניתן להתחיל במקצוע. ממליצים להתחיל בלימוד ולעבוד תקופה של הכשרה אצל דבוראי,גם אם זה כרוך בנסיעה למקום אחר. חיוני הוא לבצע את העבודה בכוורת פתוחה תחת פיקוח של מומחה. העדר אימון בההתנהגות הרצויה, הלכה למעשה, עלולה לגרום לתגובה לא נעימה של הדבורים.

מיקום המכוורת[]

מיקום בפורטוגל - שימו לב: שטח נקי מעשבי בר ושדרת עצים להתמצאות בדרך לכוורת - ויקישיתוף

החומר הגולמי לייצור דבש, הצוף. מצוי בטבע. לכן יש לבדוק את היקף הפריחה של צמחים מניבי צוף בסביבת הכוורת יחסית וכמות הכוורות המצויות בשטח. בשנות המנדט הבריטי ובעשורים הראשונים של מדינת ישראל היה המיקום הטבעי של הכוורות ליד פרדסי פרי ההדר. עונת הפריחה של ההדרים הייתה קצרה. הריח החריף של הפריחה עוררה את חושי האדם ואת הדבורים. יבול הדבש היה נכבד ואיכותי. לדבש ההדרים הארץ ישראלי היה מוניטין. לעתים הציבו את המכוורת ליד מקומות פריחה מוקדמת, כמו ליד שטח פריחה של צמח הרוזמרין . במקרה כזה הכוורת נעורת לחיים לפני פריחת ההדרים ומגיעה לפריחה עם צוות פועלות מוגדל. אם עומדים לרשות הדבוראי אזורי פריחה של אקליפטוס או פרחי בר, המניבים צוף, אפשר חנדוד עם מכוורת. הדבר כרוך בעלות, הן של ההובלה והן של נסיעות המעקב. היום מקובל לתאם את שטחי המרעה של הכוורות כדי לא להגיע למצב בו מספר הכוורות יעלה על אפשרויות הפקת הצוף.

המשטח הנבחר למיקום הכוורת צריך לקחת בחשבון:

  1. קרבה למקומות הפריחה. מרחק עד 500 מטר יחשב לרצוי. אחרת יהיה הדבורה תבזבז כוח וזמן בתעופה למקום איסוף הצוף ובשובה.
  2. המשטח צריך להיות מתאים לתעופת הדבורים: חשוף מספיק לשמש , המכוונת אותן ליציאה לאזורי הפריחה שהתגלו ולשיבה לכוורת. שכנות של שדרת עצים עוזרת לדבורים להתמצאות. ( ראו תמונה משמאל). יש להימנע מחשיפה המכוורת לרוחות או לשטפונות. מומלץ להציב את הממכוורת במדרון הפונה למזרח. עשבי בר יבשים במשטח עלולים לגרום לשריפת הכוורות ולכן יש להפקיד על ניקוי השטח. [3]
  3. קרבה למקום המגורים של מגדל הדבורים. אך במרחק מספיק מריכוזי אוכלוסייה או ריכוזי בעלי חיים.

ככלל אין צןרך בשטח רב לכוורות די במרחק של 2-3 מטר בין הכוורות ורווח של 3-5 מטר בין השורות. על פתחי הכוורת להיות לכיוון מזרח - הכיוון בו השמש עולה.

הכוורות מוצבות על בסיס להגנה מרטיבות. כאשר בשיפוע מהקרקע לפתח מציבים משטח , עליו נוחתות הדבורים המלאות צוף וזוחלות באיטיות ובעייפות לעבר הכניסה.

רכישת נחילים[]

מראה החלה במצב רגיל - ויקישיתוף

דבוראי מתחיל יקנה את הציוד המתאים ואחר-כך ירכוש נחילי דבורים. העונה המתאימה לתחילת העיסוק בדבוראות היא תחילת החורף. בתקופה זו יש צורך להזין את הדבורים בתמיסת סוכר , המשפחה תתפתח באיטיות ובהגיע האביב, עונת הפריחה , היא תוכל למלא את תפקידה. עד כמה שניתן רצוי לבדוק את הנחיל לפני הרכישה. מבט כללי על החלות עשוי לגלות את מצב משפחת הדבורים: הרכב תוכן התאים - תאים בדרגות שןנות של התפתחוץ הדבור מתאים עם ביצים עד לתאים חתומים, הממתינים לגיחת הדבורה מהם. מספר רב מדי של תאי זכרים - תאים מעט מוגדלים - אינו מעיד על מצב טוב של המשפחה. מצב ההטלות של נחיל הדבורים והאפשרות להבחיו בגילה של המלכה יצביע על פוריות נחיל הדבורים. גילוי תאי גידול מלכות - תאים רחבים יותר ומוגבהים - עלולים ללמד על מצב לא תקין של המשפחה כבר בשלב הקנייה של הכוורת. כאשר הנחיל מגיע ב"כוורית", ממנה הוא מועברות החלות עם הדבורים עליהן - במיומנות ובזריזות - כמעט מבלי שיחושו במעבר נמעון אחד למישנהו - לכוורת החדשה . העבודה היא מורכבת ורצוי כי תהיה בעזרת בעל מקצוע. בזמן העברה הדבש עלול להשפך דבש כל הידיים. יש לנגבו מייד אם לא רוצים למשוך את הדבורים לכלל איסוף הדבש מהיד החשופה. למעשה זהו המגע הראשוני של הדבוראי העצמאי עם הדבורים. התנהגות נרגזת תגרור לתגוסה נרגזת ולעקיפות. חשוב לו להטריד את משפחת הדבורה ללא צורך. ביקור בכוורת דרוש לבצע בתדירות קבועה. אך לא למטרת סקרנות. חשוב להימנע מהפקת ריחות חריפים כמו זיעה. אם הדבוראי נעקץ עליו להגיב בשלוה, שכן ריח העוקץ מעיד על סכנה ועלולות לבוא עקיצות נוספות בעקבותיו. אם קצב העקיצות גובר, יש לסגור את הכוורת ולנתק מגע.

ציוד המכוורת[]

כוורת דבורים[]

הפנייה לערך מורחב :כוורת דבורים

כוורת עם חלה בתחילת בנייתה - ויקישיתוף

בית הדבורים נקרא כוורת, ומקום בו מרוכזות מספר כוורות, ובו מתבצעות רוב עבודות הדבוראי, נקרא מכוורת. הכוורת בנויה כארגז בעל מכסה נפתח, ופתח תחתון שאפשר לשנות את גודלו לפי מזג האוויר וגודל אוכלוסיית הדבורים בכוורת. בתוך הכוורת יש מסגרות התלויות במאונך, בהם בונות הדבורים את החלות, על גבי שעוויות - יריעות שעווה דקות שעליהן מובלטת צורת משושים. השעווית גורמת לדבורים לבנות חלות אחידות וישרות, דבר המקל על עבודת הדבוראי. החלה בנויה מדונג - שעווה טבעית המיוצרת בבלוטות בגוף הדבורה, ועשויה תאים תאים בצורת משושה, כ-3000 תאים בכל צד של החלה, בהם הדבורים אוגרות מזון - דבש ואבקת פרחים, מטילות ביצים ומגדלות ולדות. כשאוכלוסיית הדבורים וכמות הדבש גדלות, אפשר להוסיף לכוורת עוד קומות - ארגזים פתוחים משני צדדיהם, המונחים על הכוורת, כשבהם עוד חלות.

כלים ומכשירים[]

מדף - ויקישיתוף

חלות ללא דבש - ויקישיתוף

  • סרבל עבודה - מבד עבה, בעל שרוולים ארוכים. בדרך כלל, מכנסיים וחולצה מחלק אחד.
  • כובע ומסווה לפנים - עשוי רשת.
  • כפפות - אורכן עד למרפק, עשויות מבד עבה מאד, עור או גומי.
  • מדף - מעין מפוח ידני או חשמלי, בעל מיכל ששורפים בו שקים או עשבים. העשן היוצא ממנו מבריח את הדבורים, וגורם להן לאכסן בבטנן דבש רב (מחשש לשריפה בכוורת) - דבר המונע מהן לעקוץ.
  • מכוור - מעין סכין דו צדדית המשמשת להפרדת קומות או חלות דבוקות.

מחזור העבודות[]

  • ריבוי נחילים (משפחות דבורים צעירות) נעשה במספר שלבים. יש צורך לגדל מלכות חדשות, על ידי העברת רימות בנות יום אחד למלכונים (תאים גדולים יותר מהרגילים ושפתחם כלפי מטה), טפטוף כמות קטנה של מזון מלכות בתא (כדי שהדבורים "יבינו" שרימות אלו אמורות לגדול למלכות) והחזרתם לכוורת שמלכתה הורחקה ממנה (דבר הגורם למוטיבציה אצל הדבורים לגדל מלכות חדשות). אפשר גם לאסוף מלכונים שהדבורים גידלו בצורה טבעית, דבר הקורה כשהמלכה הורחקה או כשיש צפיפות רבה בכוורת, ומופעל אינסטינקט התנחלות, הגורם לדבורים לגדל מלכות חדשות, עמם תעזובנה את הכוורת חלק מהדבורים הצעירות. יום עד יומיים לפני בקיעת המלכות מפצלים משפחות של דבורים ל־2-3 קבוצות קטנות ולאחר זמן מה מגישים להן את המלכונים. עבודה זו אפשר לעשות באביב או בסוף הקיץ.
  • האכלה - מקובל להאכיל את הדבורים בתמיסת סוכר בסוף החורף בערך פעם בשבוע. מטרת ההאכלה היא לתת לדבורים אפשרות להתפתח לפני הפריחה כך שבבוא עונת האגירה המשפחה תהיה חזקה דיה לאגור כמות גדולה של דבש. בדרך כלל מאכילים גם לאחר הרדייה: הפרחים כבר נבלו, והמשפחה גדולה ודורשת מזון רב.
  • העלאת קומות - כשמתחילה עונת האגירה יש להעלות קומות נוספות על הכוורות, וכשהן תתמלאנה יש להעלות קומות נוספות. מקובל לשים בין הקומה התחתונה לשאר הקומות רשת, דרכה יכולות לעבור רק פועלות ולא המלכה. רשת זו מגבילה את ההטלה לקומה התחתונה בלבד ובשאר הקומות החלות מכילות דבש בלבד - דבר המקל על הרדיה. העלאת הקומות חשובה מאוד גם למניעת ההתנחלות ולכן אין לאחר בה כלל.
  • רדייה - הוצאת הדבש, נעשית בדרך כלל פעמיים בשנה, בסוף האביב ובסוף הקיץ. הדבורים מורחקות מחלות הדבש על ידי עשן, ניעור או על ידי ריח של פנול (חומצה קרבולית). החלות מועברות למכון הרדייה, שם מופק מהן הדבש על ידי כוח צנטריפוגלי.

תבנית:הפניה לערך מורחב

  • נדידה - באזורים בהם ישנה פריחה תקופה קצרה בלבד, מקובל להעביר את המכוורת ממקומה, למקום שבו פריחה עשירה יותר.
  • מעקב - יש לבדוק את הכוורות לעתים קרובות ולוודא שהן מתפתחות כראוי, שמלכתן נמצאת, ושהדבורים בריאות.

דבורת הדבש[]

הביולוגיה של הדבורה[]

הדבורה האיטלקית - ויקישיתוף

מורפולוגיה של הדבורה - ויקישיתוף

דבורת הדבש שייכת לסוג "דבורה" שבמשפחת ה"דבוריים". דבורת הדבש היא חיה מבויתת בעלת ערך חקלאי. מגדל הדבורים בא במגע עם *הדבורה האיטלקית הזהובה (Apis mellifera var. ligustica). בטבע ניתן לפגוש את הדבורה הארצישראלית האפורה הנקראת גם דבורה סורית (Apis mellifera var. syrica).

במבנה גוף הדבורה ( ראו מורפולוגיה של הדבורה) ניתן להבחין באברים אשר ממלאים תפקיד, הקשור לדבוראות. בגוף הדבורים יש שלושה חלקים: ראש, חזה ובטן. בראש זוג מחושים, עיניים ופה עם שתי לסתות, למציצה ולנשיכה. בבטן הפועלת בלוטות דונג, הנקרש בצורת קשקשים על גופה, ובקצה הבטן מצוי עוקץ משונן שהוא גלגול צינור ההטלה של הנקבה (רק אצל מלכת הדבורים הוא ממלא תפקיד זה) . השינון דמוי ראשי חץ לא מאפשר שליפת העוקץ כאשר הנעקץ בעל עור גמיש (בני אדם ויונקים אחרים), הוא נתלש מגוף הדבורה וכתוצאה מכך העוקצת מתה . על הרגליים יש שערות הנקראות מברשת, המשמשות לאיסוף אבקת הפרחים, אותו נושאת הדבורה אל הכוורת בכיס מיוחד הנקרא טנא, הנמצא בבסיס הרגלים האחוריות. עוקצה של המלכה חלק, והיא יכולה לעקוץ מספר רב של פעמים. לזכרי הדבורים אין עוקץ או טנא.

דבורת הדבש היא יצור המתקיים בחברתיות מלאה בכוורת משלה. מושבות דבורי דבש מונות עשרות אלפי עד מאות אלפי פרטים. בכל מושבה יש לרוב מלכה אחת אשר לה גוף גדול יחסית לשאר הפרטים (עד 20 מ"מ). בבטנה של המלכה שחלה גדולה ומפותחת, בה נאגרים ביצים מופרות (דיפלואידיות - בעלות "סט" מלא של גנים) והעמדת צאצאים משני הזויוגים (זכרים ונקבות).

מרבית הפרטים במושבה הן נקבות "פועלות" והן אלה שמבצעות את כל עבודות איסוף המזון, טיפול בולדות, שמירה ותחזוקה בכוורת. אורך חייה של הפועלת, מושפע מכמות העבודה שהיא מבצעת, ונע בין 33 יום בקיץ, עד ל-8 חודשים בחורף. תפקיד הפועלות מתחלק, בהתאם לגילן, ובהתאם לצרכיה של הכוורת.

הדבורים ניזונות מדבש ואבקת פרחים. את אבקת הפרחים אוספות הדבורים ברגליהן, מביאות אותו לקן, ומאחסנות אותו בתאים, סביב תאי הולד. הדבש מיוצר מצוף, העובר שינויים על ידי אנזימים בזפק של הדבורה. לאחר שהוא מובא לקן ומוכנס לתאים, הופך הדבש להיות סמיך יותר עקב אידוי המים שבצוף.

באביב, בעת שיש בקן הדבורים צפיפות רבה, מתחילות הדבורים לבנות מלכונים - תאים גדולים יותר מהרגילים, שפתחם כלפי מטה, הבנויים בדרך כלל בשולי החלה. המלכה מטילה בהם ביצים, והלרוות הבוקעות מהן לאחר 3 ימים, מואכלות במזון מלכות. מכיוון שלא יגורו שתי מלכות בקן אחד, עוזבת המלכה הבוגרת את הקן עם הפועלות הבוגרות, מעט לפני בקיע המלכנים, ויוצרת נחיל, העף בענן צפוף שאורכו כ-10 מטרים. הנחיל יושב על ענף של עץ בסמוך לקן, מלוכד לאשכול. מן הנחיל נשלחות דבורים "גששות" המחפשות מקום חדש, המתאים לשמש להן לקן, בו הן בונות להן במהירות חלות חדשות.

הדבורים מתקשרות בעיקר על ידי פרומונים. המלכה מפרישה פרומונים מיוחדים המודיעים לפועלות שיש לאסוף מזון. אם המלכה מתה או אובדת, חשות הדבורים בחסרונו של הפרומון, ומתחילות מיד בהגדלת תאים עם זחלים צעירים, והאכלתם במזון מלכות כדי שיהפכו למלכות. פרומונים אחרים נמצאים בארס הדבורים. כשדבורה עוקצת, חשות הדבורים בריח של הפרומון הזה, יודעות שישנה סכנה, ובאות לעזור בהגנה.

דרך תקשורת אחרת, היא על ידי ריקוד מיוחד. דבורה המוצאת מקור מזון, מגיעה לקן, ורוקדת על חלה ריקוד המודיע לדבורים אחרות על מיקומו וכמותו של המזון. ריקוד בצורת עיגול, מודיע על מזון שאינו מרוחק יותר מכמאה מטרים. כשמדובר במזון מרוחק יותר, רוקדת הדבורה בצורת הסיפרה 8, כשהזווית בין הקו האמצעי של הריקוד לבין האנך, היא הזווית בין הקו מזון-כוורת לקו שמש-כוורת. מהירות הריקוד מלמדת על מרחקו של המזון מהקן, ומשך הריקוד, מלמד על עושרו של מקור המזון.

גלריית תמונות[]

המקור:הויקיפדיה העברית

ישנן מכוורות המייצרות בעיקר נחילים של דבורים. הן משקיעות בריבוי אוכלוסיית הדבורים על חשבון תוצרת הדבש.

ישנן מכוורות המתמחות בטיפוח מלכות בעלות תכונות טובות: הטלה רבה, ולדותיה אוגרות דבש רב, עמידות בפני מחלות וממעטות לעקוץ.

מחלות ומזיקים עיקריים[]

  • רקבת הוולד האמריקאית - הוולד נרקב בערך בן 10 ימים, גופו מתכווץ ונעשה אלסטי ונודף ריח רקבון מהכוורת. מחלה מדבקת מאד, כמעט אי אפשר לרפא. יש להשמיד כוורות נגועות.
  • רקבת הוולד האירופית - הוולד נרקב כבן 6 ימים, גופו נמתח ונעשה חום, ריח חמוץ מהמכוורת. יש לחזק כוורות נגועות, אפשר לטפל על ידי סטרפטומיצין או טראמיצין.
  • מחלת השקית - הוולד מת והופך לשקית מלאה נוזלים. המחלה חולפת מעצמה.
  • ורואה - קרציות טפילות היושבות על גבי הדבורה, בפרק בין הבטן והחזה, ומוצצות את דמה. כוורת חזקה תתמודד לבד עם המזיק, כוורת חלשה יש לחזק.
  • עש הדונג - אוכל את החלות ונובר בעץ הכוורת. יש לנקות היטב את הכוורות ולהוציא חלות ריקות שבהן העש מטיל ביצים.
  • צרעות - בעיקר הצרעה המזרחית, טורפות את הדבורים. יש להדבירן ולפזר להן מלכודות ופתיונות רעל.

הדבוראות בארץ ישראל[]

ראו ערך מורחב:דבורת הדבש – חשיבותה בחקלאות המודרנית וסיכוייה ביהודה ושומרון

גידול הדבורים בחל עוד בתקופה פרהיסטורית. עדויות רבות לקיומה של הדבוראות כמקצוע נמצאות בציורי קיר מהתקופה הפלאוליתית המאוחרת, במערות בצפון ספרד, במצרים, במסופוטמיה ובאסיה הקטנה. הפילוסוף היווני אריסטו, מביא בספרו מבחר מן החיבורים בביולוגיה" מחקר מקיף על גידול הדבורים. בספרות המשנה והתלמוד, מופיעים כבר פרטים רבים על הדבורים, הדבוראות ועל כלי הדבוראי.

הכוורות הקדומות היו עשויות בול [עץ, חרס, קש או בוץ, ולא היו בהן חלות מיטלטלות. הדבוראי היה מרסק את החלות כדי להוציא את הדבש, והדבורים היו נאלצות לבנות כל שנה חלות חדשות, דבר שהיה מוריד ברמה משמעותית את תוצרת הדבש. עם המצאת החלות המיטלטלות, השעווית והרדיה הצנטרופוגלית, נעשתה מלאכתו של הדבוראי לקלה יותר ורווחית יותר.

ראשון הדבוראים היהודים בארץ היה ראובן לרר מהמושבה נס ציונה, שהביא איתו מרוסיה בשנת 1890 40 כוורות מתקפלות. [4] בשנת 1910 הגיע כבר מספר הכוורות ל-1500. באותם ימים הייתה נפוצה בעיקר דבורת הדבש הארצישראלית, שהייתה רגזנית ועקצנית, נתנה מעט דבש, והרבתה להתנחל. בשנת 1931 הובאה לארץ הדבורה האיטלקית, שתכונותיה היו טובות הרבה יותר. בשנת 1948 הגיע מספר הכוורות בארץ ל-24,000, וב-1985 ל-70,000.

צמחי הדבש בארץ ישראל[]

דבורה יונקת צוף - 5 פברואר 2008 - קדומים בשומרון

צמחי נוי[]

לקריאה נוספת[]

  • א. בן-נריה, גידול דבורים', הוצאת ארגון מגדלי הדבורים בישראל, תל אביב, תש"י

קישורים חיצוניים[]

הערות שוליים[]

  1. יש להבחין בין עקיצת דבורת הדבש כפי שנראית בתמונה למעלה לבין עקיצות של דבורים מסוגים אחרים כמו הדבורה המקומית או מצרעה מזרחית, אשר בכך לא נַ‏דון
  2. יש מקרים כי ה"רעל" הזה הוא אפילו תרופה
  3. מה עוד שהדבוראי עושה שימוש באש במפוח שהוא משתמש וגיצים עלולים לצאת ממנו.
  4. רווחת דעה כי את הכוורות הראשונות הוא קנה ממגדל דבורים גרמני שגידל אותן ב"אטרס" - דרומית מבית לחם
Advertisement