Family Wiki
Advertisement

דבקון הזית צמוד לעץ השקד - קדומים , אדר תשע"ב - זוהה בעזרת פורום פרחי בר של תפוז

דִּבְקוֹן הַזַּיִת (Viscum cruciatum) הוא צמח טפיל ממשפחת הרנוגיים . ה"טפילות" מתבטאת בכך שצמחים אלו מכילים כלורופיל ולפיכך הם מסוגלים לייצר בעצמם את מזונם, אולם את המים ואת המלחים הדרושים להכנת המזון אין הם קולטים מתוך האדמה, אלא מצמחים אחרים, שעלייהם הם גדלים.

מהו טפיל[]

ולמה טפיל למחצה? כיוון שהוא גדל על צמח אחר, מתחבר למערכת ההובלה שלו, יונק את מימיו וחומרים נוספים, אבל מייצר בעצמו את הסוכרים שלו - בתהליך הפוטוסינתזה. טפילים מושלמים כמו העלקת והכשות אינם מבצעים פוטוסינתזה, ועל כן העלים שלהם אינם ירוקים. אבל גם הדבקון לא מושלם, ולעתים הוא תוקף את אותו עץ כמה פעמים עד שהוא גורם למותו. וכשהעץ מת - הוא מאבד את מקור פרנסתו ומתייבש.(לפי ד"ר רחלי עינב טבע הדברים

הזית הוא שיח ירוק עד דוביתי, שפונדקאיו הם ענפי הזית, או ענפי עצים אחרים, עליו הם נגדיים ומוארכים ופרחיו הם ירוקים ובעלי עטיף פשוט בן שלושה - ארבעה עלים. פריו הוא ענבה מדומה בעלת ציפה דביקה, המכילה עד שלושה זרעים. וכאשר ציפור האוכלת את הפרי מנקה את מקורה מן הציפה הדביקה בענף של עץ, נדבק אחד הזרעים אל קליפת הענף. הזרע נובט בקליפה והנבט שולח שורשים החודרים עד לצינורות העצה. ובעוד ששורשים אלה מספקים לדבקון מים ותמיסות מלחים וזה הולך ומתפתח לשיח, הפונדקאי הולך ומדלדל, פרחיו ופירותיו מתמעטים ולבסוף הוא מתייבש ומת בגלל חוסר מים ומזון. (לפי הויקיפדיה העברית)

מקורות[]

נסים קריסטל כתב
יש מן החוקרים הסוברים, ש"ענבי סנה" המוזכרים במקורותינו - "וכל השחורים כגון ענבי הדס, ענבי סנה משינקידו" (ירושלמי, מעשרות פ"א, מ"ח, ד') - הם ענבות דבקון-הזית, ולצמח כולו הם קוראים סנה. ושמעתי מפי פלאחים ערביים באחד מכפרי השומרון, שאם אוחזת אש בעץ הזית, דבקון-הזית אינו ניזוק בשל ענפיו הגלדניים-בשרניים, ואולי כאן פירוש התופעה המעניינת של הסנה אשר איננו אוכל (שמות ג', ב').

שימושים[]

הערבים מכנים את הצמח בשם "ענבי זית". את המוהל הנסחט מן הענבות היו מערבבים בשמן-זית, על מנת לשפר את צבעו, ריחו וטעמו. שמן זה היה יקר יותר מן השמן הרגיל.

פירותיו העסיסיים טובים לתינוקות ולילדים הסובלים מעצירות. גם המבוגרים משתמשים בהם למטרה זו. כל חלקי הצמח משמשים לטיפול בכאבים כלליים בכל חלקי הגוף, ובעיקר לדלקת פרקים ולכאבי גב. הבהרה:המידע בדף זה אינו ייעוץ רפואי מרכז רופאים מומחים לפי ספרו:"צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל"

זהירות[]

דבקון הזית הוא צמח שמחייב זהירות, כיוון שכל חלקי הצמח מכילים כמות מסוימת של רעל. בנוגע לפירות, הם טובים למאכל אבל ההמלצה מסויגת. על מין אחר של דבקון (Viscum album) מצאתי עדויות שהפרי נאכל. בנוגע לפירות של דבקון הזית לא מצאתי עדויות על אכילה שלהם. ידוע שהם נאכלים על ידי ציפורים (שלהן רגישויות שונות לרעילות), וגם אני אכלתי אותם, אבל מומלץ להימנע בגלל החשש. הסיפורים המיתולוגיים משכו אותי לאלכוהול, והתלבטתי אם לבשל קודם את הפירות למען הבטיחות אבל העדפתי לשמור על הגוון האדום.(לפי דר רחל עינב)

קישורים חיצוניים[]

Advertisement