בהקדמה לפירוש על ספר דניאל, מתוך פירושו על נביאים וכתובים, הציג רבי יצחק אברבנאל את תולדות חייו.
מסורת בית דוד[]
"כך מקובל היה המחבר מבית אבות אבותיו...כי המשפחה הקדושה והנשאה הזאת משפחת בניה אברבנאל היא חוטר מגזע ישי ונצר משרשי בית דוד אשר באו לספרד מגלות חרבן בית ראשון".
בפירוש לספר זכריה לפסוק:"וְהוֹשִׁעַ ה' אֶת-אָהֳלֵי יְהוּדָה, בָּרִאשֹׁנָה: לְמַעַן לֹא-תִגְדַּל תִּפְאֶרֶת בֵּית-דָּוִיד, וְתִפְאֶרֶת יֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם--עַל-יְהוּדָה." (י"ב,ז') כי לספרד הגיעו שתי משפחות מבית דוד: משפחת בני דאוד שנתיישבה בלוזינה ומשפחת בני אברבניאל שנתיישבה בסיוילויאה " וממנה אלפי הדל".
הוא מציין כי "האות והמופת" כי המשפחות היו לבית דוד היה " כי העושר והכבוד היה לפניהם ולא ימוש מתוכם"
ילדותו[]
רבי יצחק אברבנאל נולד בליסבון "מטרופולין" במלכות פורטוגל, בשנת קצ"ו (1435-1436). אך אבות אבותיו היו מספרד (קסטיליאנה). הם הגיעו לספר בשל "איזה גזרה נתדלדלו ונטלטלו". ( קורא אלמוני: תלמיד ר''י אבוהב כסף משנה על רמב''ם ברכות ג' ח'" וב''י או''ח קס''ח ד''ה כתב הרמב''ם )
הוא מציין את 45 שנות חייו בפורטוגל תחת שלטון מלך דוד אלפונסו ומתאר אותו כ"מלך עושה חסד משפט וצדקה בארץ.. צדיק ומושל ביראת אלוקים".
בנו של המלך חשד בו, התנכל להמיתו, אך דון יצחק אברבנאל הצליח לברוח ללא כל רכוש לספר ממלכת קסטיליה. וזו הגלות הראשונה כמובאר בספר הושע בהרחבת הלשון.
הוא תאר את רכושו:"מקרקעי ומטלטלי סגולת מלכים כסף וזהב".
במלכות קסטיליה[]
בשנת רמ"ד (1483-1484) שם חיבר שלושה חיבורים:
- ספר יהושע - מי' חשון עד כ"ו בו.
- ספר שופטים - מא' כסלו עד כ"ה בו
- ספר שמואל - מא' טבת עג י"ג אדר (צום אסתר}
כאשר החל לכתוב את הפירוש לספר מלכים הוזמן לפרננדו השני מלך ספרד ושרת בחצירו שמונה שנים עד גירוש ספרד. הוא ניסה ללא הצלחה להעביר את הגזירה. בסופו של דבר גורשו "שלו מאות אלף רגלי - כמחציתם של יוצאי מצרים".
בנאפולי[]
באוניה היא הגיע לעיר נאפולי. שם חי בחסות מלך פירנאנדו "מלך צדיק וחסיד ורחמן". הוא קבל אותו בספר פנים יפות.
בנאפולי, בשנת "גרים" ה'רנ"ג (1492-1493) חיבר את פירושו לספר מלכים. הפירוש הושלם בערב ראש השנה.
וזו היית ה"גלות השנייה".
מלך צרפת עלה על נאפולי, מלך פירנאנדו מת, בנו, כעבור שנה ברח למסינה שב סיציליה. אברבנאל נדד עימו ואיבד את כל רכושו "ותשאהו הרוח: לאי קורפו.
באי חיבר בשנת רנ"ה (1495-1496) את פירושו לספר ישעיה. שם גם השלים את פירושו למשנה תורה.
במנופולי[]
מקורפו עבר לדרום איטליה לעיר החוף מונופולי. שם חיבר בכ' חודש שבט רנ"ו (1495-1496), את הספר "מרכבת המשנה" שהוא הפירוש לספר דברים.
באותה שנה חבר בערב פסח את פירושו להגדה של פסח - זבח פסח
על אחיו[]
כאן עובר המחבר לתאור מעשי אחיו
במנופולי הוא סיים את כתיבת החיבור "נחלת אבות" לכבוד השר דון שמואל בנו הקטן ז"ל.
והשר דון יהודה ז"ל, בנו הגדול, הלך בזינווה אחרי "שבי וביזה נאפולי והפליא לעשות במלאכת הרפואה. יהודה היה החכם שבבנים וכתב בלע"ז חיבור על "דיאלוגו די אמורי". הוא ציין כי מעלתו בחכמות הרמות ונשגבות טבעיות ואלוהיות ונועם שירו, אשר עשה על חיבורי אביו ז"ל, מורים על רוחב ליבו וגודל תבונתו. אוהב להתחקות על שרשי מחתב אנושתו".
במנופולי הוא השלים את כתיבת הפירושים, את ספר מעייני הישועה, העוסק באגדות התלמוד ומדרשות על בוא המשיח.
אל ונציה[]
רבי יצחק אברבנאל הגיע בסוף דרכו לונציה. יחד עם בנו דון יוסף אברבנאל. שם ניסה לפשר בסכסוך בין שליטי ונציה לבין מלך פורטוגל "על דבר סחורות הבשמים".
בונציה השלים את הפירושים לספר ירמיהו, ספר יחזקאל ותרי עשר
פדובה[]
הוא נפטר בשנת רס"ה (1504-1505). הוא נקבר בעיר פדובה. אך קברו נהרס שנה לאחר מכן בקרבות שהיו באזור במקום הקרוי "זנב ארוך".