Family Wiki
Advertisement

עטיפת הספר

דיונים על עשרת הספרים הראשונים של טיטוס ליוויוס מאת ניקולו מקיאוולי. תירגמה מאיטלקית: מרים שוסטרמן-פדובאנו. הוצאת שלם, 265 עמ', 99 שקלים

כתב פוליטי[]

דר' שלמה אבינרי כתב "דיונים על עשרת הספרים הראשונים של טיטוס ליוויוס" מאת ניקולו מקיאוולי | כתב פוליטי - מצד אחד הוא נחשב לנביאם של השליטים הרודניים, מצד שני הוא כתב שיר הלל לשלטון מתון ומאוזן. מי היה באמת ניקולו מקיאוולי, ומה כדאי לפוליטיקאים ללמוד ממנו?


בין השאר כתב:" עתה הופיע בעברית לראשונה נוסח מלא של חיבורו הדן ברומא הרפובליקאית, הקרוי "דיונים בעשרת הספרים הראשונים של טיטוס ליוויוס" (נוסח עברי חלקי הופיע בשעתו בשם "עיונים" בתרגומו של אפרים שמואלי בקובץ "כתבים פוליטיים" של מקיאוולי, בהוצאת שוקן). מחיבור זה מתברר כי דווקא מוסדותיה של הרפובליקה הרומית היו עבורו מופת למדינה מתוקנת. הפער בין שני חיבורים אלה שימש בעבר - ומשמש גם היום - כר נרחב לפרשנויות מגוונות וסותרות על משמעות תורתו: פילוסופים גרמנים יהודים, פליטי הנאציזם, כארנסט קאסירר וליאו שטראוס, ראו בו מבשר של הריאל-פוליטיקה חסרת המעצורים המודרנית; הוגה קומוניסטי כאנטוניו גראמשי מצא בו את ביטויה של הפוליטיקה של העת החדשה; ואילו ההיסטוריון ג'ון פוקוק זיהה אותו כאחד מאבות הרפובליקאיות המודרנית.

ומסיים בשאלה:"למרות כמה רמיזות פה ושם, מעניין לדעת מה דעתו של מקיאוולי על הסיבות להידרדרותה של הרפובליקה הרומית במאה הראשונה לפני הספירה ולעלייתם של יוליוס קיסר ואוגוסטוס, ששמה קץ למאות שנים של היסטוריה רפובליקאית: האם היה זה ההיקף העצום של השליטה הרומית, שפגע בווירטו הרפובליקאית, או הצורך להחזיק למעשה צבא-קבע כדי לשלוט בשטחים אלה, צורך שהעלה מפקדים צבאיים לעמדות כוח שעירערו את סמכות מוסדות הרפובליקה - או שמא היה זה העושר הרב שזרם מן הפרובינציות אל המטרופולין שעל גדות הטיבר והפך את הצבר העושר למניע מרכזי בפוליטיקה? לכל אלה יש רמיזות הפזורות פה ושם, אך תשובה אחת וחד-משמעית אין - וחבל.

לקריאת הכתבה כולה הקש בקישור לעיל

הנסיך שלא הכרתם[]

ד"ר ניקול הוכנר, ראש התוכנית ללימודי תרבות, מהמחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית. פירסמה בקורת על סיפרו של ניקולו מקיאוולי "דיונים" אשר יצא לאור בהוצאת "שלם" בתרגומה של מרים שוסטרמן-פדובאנו.

בynet "דיונים" מאת מקיאוולי: הנסיך שלא הכרתם

בין השאר היא כתבה:"עקבות ההיסטוריון הרומי טיטוס ליביוס, מקיאוולי מתעניין ברומא בתקווה לחשוף את סוד הצלחתה של העיר הקטנה אשר הפכה למעצמת-על לאורך מאות שנים. לדידו "ערים מעולם לא גדלו... אלא בזמן שחיו בחירות" (דיונים, חלק 2, פרק 2). אם כן, הסוד לתהילה הרומית היא אהבת החירות, אבל הדיונים דנים פחות ברומא ויותר בסיבות שבגינן האהבה העזה לחירות נמצאת היום במצב כה ירוד.


מבין התשובות המרתקות של הספר, ישנה תובנה אחת הראויה לציון כאן והיא השבח למאבק הבין-אזרחי. ההיסטוריונים של רומא זיהו בצורה גורפת את השסע בין פשוטי העם לבין האליטה הרומית כסיבה העיקרית לקריסת הרפובליקה, אך מקיאוולי טוען בניגוד לכולם כי "הדנים לכף חובה את המהומות בין האצילים לפשוטי העם, נדמה לי שהם מגנים אותם דברים שהיו הסיבה הראשית לכך שרומא נשמרה חופשייה" (דיונים, חלק 1, פרק 4).


לקריאת הכתבה כולה הקש בקישור לעיל

אהבת מולדת יעילה[]

אסף מלאך כתב במוסף השבת של מקור ראשון על אהבת מולדת יעילה - ספרו המוכר-פחות והציני-פחות של מקיאוולי מציג עמדה שמטפחת את טובת המדינה ונשענת על משטר ממוזג ומאוזן. כמה מלקחיו מזהירים מפני מרדף שאנן אחרי שלום

בין השאר נתיחס לנושא האחרון:"כך למשל מנתח מקיאוולי בספר השלישי באופן נוקב את דעיכת הרפובליקה בעידן (אשליות) השלום. מאחר שלא חששו עוד מהפסד בקרבות, חדלו למנות את המינויים הבכירים לפי הכישרון, ואלו הושפעו בעיקר מיכולתם של המועמדים לרכוש אהדה מצד אי-אילו. 'רייטינג' בלע"ז. גם בחיבורו הנזכר של גיבון מתואר התהליך באופן דומה: ערכי הרפובליקה והחירות הביאו לצמיחתה המטאורית של הרפובליקה ולשגשוגה, אך דווקא בעידן המושלם ביותר טמון היה זרע הפורענות בשל השפע שגרם להשחתת המידות, לחיי מותרות ולאי-אכפתיות פוליטית.

ולסיום, דוגמה קצרה נוספת שיש בה כדי להטעים מסגנונו רווי התקדימים של הספר, שלמזלנו מלווה בהערות הסבר מרובות של העורך. בפרק 47 בספר השלישי מספר מקיאוולי את סיפורו של הקונסול מרקיוס שנפצע בקרב מול הסמניטים ולגייסותיו נשקפה בשל כך סכנה חמורה. הסנאט החליט שהכרחי לשלוח לשם כ'דיקטטור' – מינוי מיוחד לצורך משימה מוגדרת – אדם בשם פאפיריוס קורסור, שיסייע למרקיוס. את ההמשך מתאר מקיאוולי כך:

ומכיוון שאת הדיקטטור היה צריך למנות פאביוס, והסנאט חשש שלא ירצה למנותו כי היה אויבו, שלחו לו אפוא הסנאטורים שני שליחים כדי לבקש ממנו שיתעלם מהשנאות האישיות וימנה אותו למען טובת הכלל. ואת זה עשה פאביוס מתוך אהבת מולדת, גם אם אותת בשתיקתו ובהרבה אופנים אחרים שהמינוי הזה מעיק עליו. מכך צריכים לקחת דוגמה כל אלה המבקשים להיחשב אזרחים טובים.

זוהי דוגמה קטנה לניסיונו של מקיאוולי לטפח את המידה הטובה של אהבת המולדת והעמדת האינטרס של הכלל כראשון במעלה אצל הבכירים בשירות הציבורי.

כמו פרקים רבים בספר גם דוגמה זו קשורה במלחמות ובצבא, אך עם זאת נראה שגם הפרק הזה נותר אקטואלי, ולא רק בתחום הצבאי.

לקריאת הכתבה כולה הקש בקישור לעיל

Advertisement