הערך נכתב בעקבות שיעורו של הרב מרדכי ברלין במשכן בנימין ליד ישיבת קדומים - תוכנו לא עבר בדיקה של הרב.
הרב מרדכי ברלין דיני קדושת בית הכנסת - חלק ראשון
הרב מרדכי ברלין דיני קדושת בית כנסת - חלק שני
חלק שני
מבוא[]
ממאמרו של יוסף תבורי באתר דעת - מכללת הרצוג]
שני אפיקי התקשורת שבין עם ישראל לבורא העולם, תורה ותפילה, עיצבו את דמות העם במשך הדורות. אפיק התורה התמקד בישיבה ובבית המדרש, בלימוד התלמוד הבבלי שנעשה לתשתית התרבותית-הספרותית של עם ישראל.1 אפיק התפילה התמקד בבית הכנסת ששימש מוקד החיים היהודיים בפועל במשך כל הדורות. אך הבדל גדול קיים בין בית המדרש, מקום לימוד התלמוד, לבין בית הכנסת. בית המדרש הוא מקום משכנם של רבנים ושל תלמידי החכמים אך נעדרים ממנו פשוטי העם. לעומת זה, בית הכנסת הוא המקום שבו מתכנסים כל שכבות העם ומעמדותיו, רבנים וחכמים עם בורים ועמי הארץ, עשירים ועניים, רשעים וצדיקים. אמנם, מצאנו עדויות על תלמידי חכמים שהדירו את רגליהם מבית הכנסת ואף תפילתם נערכה בין כותלי בית המדרש בלבד (ראה ב' ברכות ח ע"א, ל ע"ב, מגילה כט ע"א). בכל זאת, על פי רוב, העם כולו התאסף בבית הכנסת, ויש אף עדויות לכך שחלק מן המאבק בין השכבות השונות התקיים בו. מן המסורת והסיפור העממי עולה תחושת הקיפוח של פשוטי העם שנוצרה עקב כך שהנהגת בית הכנסת ותפקידיו המכובדים היו בידי תלמידי החכמים. הסיפור העממי מספר גם על מרידת פשוטי העם עד כדי הקמת בתי כנסת מיוחדים לעמי הארץ. אבל, בסופו של דבר, במיוחד בקהילות קטנות, נאלצו כל היהודים להתכנס בבית הכנסת. עדויות רבות מן השואה מספרות על קהילות שלמות שבית הכנסת שימש מקום כינוסם האחרון לפני הריגתם
שיעורו של הרב ברלין[]
דיני קדושת בית הכנסת נלמדים משולחן ערוך סעיף קנ"א
|
בתי כנסיות ובתי מדרשות אין נוהגין בהם קלות ראש כגון שחוק והתול ושיחה בטילה ואין אוכלים ושותים בהם ולא מתקשטין בהם ולא מטיילין בהם ולא נכנסים בהם בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים.
ותלמידי חכמים ותלמידיהם מותרים לאכול ולשתות בהם מדוחק. ויש אומרים דבבית המדרש אפילו שלא מדוחק שרי (ר"ן פרק בני העיר). ואין מחשבים בהם חשבונות אלא אם כן הם של מצות כגון קופה של צדקה ופדיון שבוים ואין מספידים בהם אלא אם כן יהיה ההספד לאחד מגדולי העיר שכל בני העיר מתקבצים ובאים להספידו ואם צריך ליכנס בהם לצרכו כגון לקרוא לאדם יכנס ויקרא מעט או יאמר דבר שמועה ואחר כך יקראנו כדי שלא יהא נראה כאילו נכנס לצרכו ואם אינו יודע לא לקרות ולא לשנות יאמר לאחד מהתינוקות קרא לי פסוק שאתה קורא בו או ישהא מעט ואחר כך יצא שהישיבה בהם מצוה שנאמר אשרי יושבי ביתך. |
|
בית הכנסת החורבה המבנה הישן לפני 1947 - המקור:ויקישיתוף, העלה את התמונה Slav
מקורה של קדושת בית המקדש[]
מניין נובעת קדושת בית הכנסת על גודל ערכו של בית הכנסת בחיי העם אנו למדים מכך, שהוא נקרא "מקדש מעט", כפי שנאמר :
|
|
לָכֵן אֱמֹר, כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי ה' , כִּי הִרְחַקְתִּים בַּגּוֹיִם, וְכִי הֲפִיצוֹתִים בָּאֲרָצוֹת; וָאֱהִי לָהֶם לְמִקְדָּשׁ מְעַט, בָּאֲרָצוֹת אֲשֶׁר-בָּאוּ שָׁם. ",בספר יחזקאל (יא, ט"ז) |
|
ודרשו חז"ל:"אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות".
יש אומרים שהמצווה מדאורייתא ויש הסבורים רק מרבנן.
מה קובע שבית הוא "בית כנסת"[]
מה הביא לכך שלבית תהיה קדושת בית כנסת. כך חלים עליו כל ההנחיות המובאות לעיל. יש שני דברים, שצריכים לחול ביחד:
- המקום צריך להיות מיועד לבית הכנסת. בעל הבית מחליט להקצות אותו לבית הכנסת.
- יש להתחיל להתפלל בו בפועל. התפילה מחילה קדושה לבית הכנסת. לכן בתהליך בנייה אין לא קדושה.
שני היסודות צריכים להתקיים ביחד. גם אם החלו להתפלל במקום מסויים, כמו במתנ"ס בימים הנוראים, הבית עדיין לא היה לבית הכנסת. אם אולם רגיל יש בו ספר תורה. הרב הביא מפי רב המקובל עליו, שיש לעשות כיסוי לארון, ונאמר לו שיש לעשות שני כיסויים .
בית מדרש יש לו קדושה יותר מבית הכנסת, מעלתו רבה יותר, שכן מדובר במקום שלומדים בו. היו אמוראים שהעדיפו בית המדרש.
ההלכות[]
מפי ספרו של הרב חיים דוד הלוי "עשה לך רב":
- האם ניתן לצלם חתן וכלה על רקע הכותל המערבי ? הוא לא מתייחס למקור. האם זה הכותל "שהשינה שורה בו". מה שנכון הוא שבמקום נקבע ל"מקום תפילה". כלומר, התנאי הראשון קיים וכמובן גם - השני. מכאן שאין לערוך בו צילומים. נשאלת שאלה, האם חתונה אפשר לקיים בבית כנסת.
וכך נכתב בספרו- "ואדרבא, תגשו באותו יום לכותל המערבי, ביחידות, ולא בתלבושות חתן וכלה, לשפוך תפילה ותחינה לפני שכינת ה' השורה במקום הקדוש הזה. שתזכו להקים בית נאמן לעם ה' ותורתו מלא אושר וברכה (ו' ר"ס)
- בשמחת תורה, מעלים את כולם לתורה, ואז קוראים בתורה מחוץ לבית הכנסת. האם הקדושה חלה גם על המקומות מחוץ לבית הכנסת. הרב לוי סבור שזה אסור, יתר על כן, לא כולם חייבים לעלות לתורה.
וכך נכתב בספרו -" המנהג קדום אבל אין אומרים מנהג מבטל הלכה" (ג, כ"א)
- דיבורים בתפילה
וכך כתב הרב בספרו - " נכתב בספר ווי העמודים מן הראוי שכל קהילה וקהילה יעמידו אנשים על זה שישגיחו בעונשים רבים על המדברים ויביישו אותם ברבים עכ"ל" - לא מקובל לעשות כן והדברים נאמרו רק כדי להדגיש את חומרת הדברים" (ג' ע"ג,ד', קנ"ו , ח' שנ"א)