דיר איוב

דיר איוב או עין איוב אלו אתרים בארץ ישראל (וגם בסוריה) הקשורים לאיוב.

על דעת המקום: בעקבות איוב לארץ עוץ

האתר בבשן

מאת: יהודה זיו מתוך הפורטל של פרופ' דוד אסף לקריאת המאמר במלואו - הקש כאן

אין ספק שאיוב היה צדיק גדול, ולפיכך מה פלא אם דמותו נתגלגלה מן המקרא גם אל מסורות הנצרות והאִסְלָאם. היום מקובל ש'עוּץ' (איוב, א 1), ארץ מגוריו, מקומה בדרום-מזרחה של ארצנו, בגבול אֱדוֹם וערב, אך לא תמיד היה כך. אדרבה, הזיהויים הקדומים היו דווקא בצפון-מזרחה של ארץ ישראל, באזור הבשן והגולן.

המסורות העתיקות הצביעו על המיקום בבשן וכך נכתב:
יוסף בן מתתיהו (פְלַבְיוּס) קבע כבר במאה הראשונה לספירה את מקומה של עוץ ב'ארץ טְרָכוֹן' (קדמוניות א, ו, ד), היא 'אַ-לֶּגָ'ה' שבצפון-מזרח הבשן, לרגלי הר חורן, הנושא היום את הכינוי 'גַ'בַּל אַ-דֻּרוּז' (הר הדרוזים). במאה הרביעית זיהה אֶבְסֶבִּיוּס את עירו של איוב עם קַרְנַיִם המקראית (בראשית, יד 5), שאף היא במערב הבשן: 'שם, על פי המסורה, מראים את בית איוב' (ע"צ מלמד, ספר הָאוֹנוֹמַסְטִיקוֹן לאבסביוס, ירושלים תשכ"ו, ערך 576). ואכן, מסגד ביישוב שֵׁיח' סַעַד – על מקומה לשעבר של קרניים – מכונה עד היום בשם 'צַחְ'רַת אַיּוּבּ' (סלע איוב), בעקבות שבר מצבת ניצחון של רעמסס השני מלך מצרים, המוצב בו; וכך אף באַל-מַרְכַּז (הַמֶּרְכָּז), יישוב-בת של שייח' סעד, שכינוי זה הוענק לו כששימש מושב מושל הבשן בימי השלטון העות'מני, אך בימי הביניים נשא עדיין את השם 'דֵיר אַיּוּבּ' (מנזר איוב). בכפר זה מצביעים היום על קבר 'אַ-נַּבִּי (הנביא) אַיּוּבּ' ואף על 'עֵין אַיּוּבּ', שמימיו נקווים בבריכת 'חַמָּאם (מרחץ) אַיּוּבּ'.

מפה לטינית משנת 1300, השמורה בספריית העיר פִירֶנְצֶה, מציינת את קבר איוב ואשתו שבדיר איוב לא-הרחק מ-Sueta, היא 'סֻוֵידָה' (שחורה), בירת הר חורן, ומפה זו מציינת אותה כמולדת 'בִּלְדָּד הַשּׁוּחִי', אחד משלושת רעי איוב.

יש לו עקבות גם בארץ ישראל : ליד ים כנרת, בצפון השומרון, בהרי ירושלים ואפילו ליד ירושלים בעמק קדרון.

פרט המעניין הוא, שבאחד האתרים עמדה לקום המושבה היהודית הראשונה (ראו בקישור לעיל)

זכרון לאיוב גם בארץ בנימין

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"300px","height":"300px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":31.947647,"lon":35.09531,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":16,"layers":[],"controls":["type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"\u003Cdiv class=\"mw-parser-output\"\u003E\u003Cp\u003Ewidth\"300\" height\"300\"\n\u003C/p\u003E\u003C/div\u003E","title":"width\"300\" height\"300\"\n","link":"","lat":31.947647,"lon":35.09531,"icon":""}]}

המפה נטענת... {"type":"ROADMAP","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"300px","height":"300px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":31.947647,"lon":35.09531,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":14,"layers":[],"controls":["type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"","title":"","link":"","lat":31.947647,"lon":35.09531,"icon":""}]}

מבט מקרוב

מבט מעל

ממדרשת הרי גופנא הסבו את תשומת ליבי לאתר נוסף, מצפון-מערב לראס-כרכר (ראו במפה לעיל), בו יש ריכוז של אתרים הנושאים את השם איוב. לפי מפת PEF (משנת 1880) רשומים במפה האתרים : Aim Byub , Neby Eeub, Ain el Job.

קבלתי מהמדרשה את הפרטים הבאים:""ביר איוב" או "עין איוב" נמצא גם בצומת הדואר, מע' לכפר רס כרכר והתמונות להלן:

צילם: ריק ריבר

מטיילים בביר איוב

המקאם בביר איוב

ביר איוב והמשאבה

ועצה טובה: אל נא 'תסכים לכל מלה!' לפני בדיקה יסודית

הנה האתר במפת PEF משנת 1880

תגובת יהודה זיו

מקטע המפה שהעברת אלי, מסתבר תחילה כי אכן היא מפת PEF המקורית (משנת 1880) – אך היא גם שהטעתה את כולנו:בשמות 'עין איוב' ו'נבי איוב' בצד 'צומת הדואר' תועתק בה, משום-מה, השם 'איוב'>Eyub - במקום Ayub, כדרוש, ולפיכך גם לא הצלחתי למצוא אותם שעה שבדקתי ב'אינדקס' (רשימת השמות ומשמעותם) של המפה, ערוך בידי פרופ' פַּלְמֶר, משנת 1888. מעניין, שאת השם Ain Eyub מתרגם שם פאלמר: 'מעיין או באר, של איוב או יואב'!

צורה זו של תעתיק השם הערבי חוזרת בשני מקומות נוספים במפת PEF – בגיליון VI, שם צויין Ain Eyub גם בצד עין-שבע (<הֶפְּטַפֵיגוֹן, שנשתבש בערבית ל'טַבְּעָ'ה', או 'טַבְּחָ'ה' בפי העם), כשהכוונה ל'חַמָּאם אַיּוּבּ'>'מערת איוב'; וההפתעה – גם בגיליון XXI של המפה, ליד הכפר חַלְחוּל, הסמוך לחברון, צוין Ain Eyub - כשמן הדין להזכיר כאן, ששמו של כפר זה נשתמר מימי המקרא (יהושע ט"ו:57)! ומעניין, שלבד מהשתמרות השם המקראי ומסורת עין איוב בסמוך, מראים היום בכפר חלחול גם את קברו של נַבִּי יוּנֶס – לא אחר מאשר יונה הנביא! – בעוד נוסעים יהודיים ציינו בו בשעתם אף את קברי גד החוזה ונתן הנביא... על כך נאמר: 'מה נביא עימנו, בבואנו מחו"ל אל חלחול?'!

עשינו דרך ארוכה, נפתלת ואף משעשעת בעקבות איוב, כשלעולם קשורה מסורת שמו במעיין – ואותה הבאנו בפרטי פרטים בצידו של הדרומי במעיינות כפר השילוח>Siloam> سِلْوان (סִלְוָאן)!