Family Wiki
(יצירת דף עם התוכן "'''דיר קלעה''' הוא אתר ארכאולוגי ממהתקופה הביזנטית, 100 מטר מה...")
 
שורה 1: שורה 1:
  +
  +
{| class="wikitable" border="1"
  +
|
  +
<googlemap width="300" height="300"
  +
lat="32.057955" lon="35.044734"
  +
zoom="15">32.057955, 35.04473456
  +
width="300" height="300"
  +
</googlemap>
  +
|
  +
<googlemap width="300" height="300"
  +
lat="32.057955" lon="35.044734"
  +
type="map"
  +
zoom="8">32.057955, 35.044734
  +
</googlemap>
  +
|-
  +
|align="center"|
  +
מבט מקרוב
  +
|align="center"|
  +
מבט מעל
  +
|}
  +
  +
  +
  +
 
'''דיר קלעה''' הוא [[אתר ארכאולוגי]] מ[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|מהתקופה הביזנטית]], 100 מטר מהישוב [[פדואל]] במערב [[שומרון|השומרון]]. האתר נמצא בשנת [[1873]] על ידי עורכי הסקר הבריטי לארץ ישראל המערבית מטעם [[הקרן לחקר ארץ ישראל]]. הוא גילו שרידי [[כנסיה]] בעלת [[אפסיס]] ו[[חווה]] [[חקלאות|חקלאית]] על הדרך העתיקה מ[[אפק|אנטיפטרוס]] ל[[שומרון (עיר)|סבסטיה]]. מגדל השמירה שהתגלה במקום, מעיד שהיה לתושבי המקום גם תפקיד בשמירת הדרך.
 
'''דיר קלעה''' הוא [[אתר ארכאולוגי]] מ[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|מהתקופה הביזנטית]], 100 מטר מהישוב [[פדואל]] במערב [[שומרון|השומרון]]. האתר נמצא בשנת [[1873]] על ידי עורכי הסקר הבריטי לארץ ישראל המערבית מטעם [[הקרן לחקר ארץ ישראל]]. הוא גילו שרידי [[כנסיה]] בעלת [[אפסיס]] ו[[חווה]] [[חקלאות|חקלאית]] על הדרך העתיקה מ[[אפק|אנטיפטרוס]] ל[[שומרון (עיר)|סבסטיה]]. מגדל השמירה שהתגלה במקום, מעיד שהיה לתושבי המקום גם תפקיד בשמירת הדרך.
   
שורה 20: שורה 44:
 
* יואל אליצור וחיים בן דוד, [http://www.ybz.org.il/_uploads/1734BenDavid-Elitzur.pdf דיר ונווה ושמות מקומות מטיפוס דיר-X בארץ ישראל] - קתדרה
 
* יואל אליצור וחיים בן דוד, [http://www.ybz.org.il/_uploads/1734BenDavid-Elitzur.pdf דיר ונווה ושמות מקומות מטיפוס דיר-X בארץ ישראל] - קתדרה
 
== לקריאה נוספת ==
 
== לקריאה נוספת ==
י' שומרון, '''דיר קלעה ומנזרי מערב השומרון''', י' בן אריה א' ריינר (עורכים), וזאת ליהודה, יד בן צבי, ירושלים תשס"ג, עמ' 209 – 252.
+
י' שומרון, '''דיר קלעה ומנזרי מערב השומרון''', י' בן אריה א' ריינר (עורכים), וזאת ליהודה, יד בן צבי, ירושלים תשס"ג, עמ' 209 – 252.
 
 
[[קטגוריה:השומרון]]
 
[[קטגוריה:השומרון]]
 
[[קטגוריה:אתרים ארכאולוגיים בארץ ישראל]]
 
[[קטגוריה:אתרים ארכאולוגיים בארץ ישראל]]

גרסה מ־00:04, 23 באוקטובר 2011

<googlemap width="300" height="300" lat="32.057955" lon="35.044734" zoom="15">32.057955, 35.04473456 width="300" height="300" </googlemap>

<googlemap width="300" height="300" lat="32.057955" lon="35.044734" type="map" zoom="8">32.057955, 35.044734 </googlemap>

מבט מקרוב

מבט מעל



דיר קלעה הוא אתר ארכאולוגי ממהתקופה הביזנטית, 100 מטר מהישוב פדואל במערב השומרון. האתר נמצא בשנת 1873 על ידי עורכי הסקר הבריטי לארץ ישראל המערבית מטעם הקרן לחקר ארץ ישראל. הוא גילו שרידי כנסיה בעלת אפסיס וחווה חקלאית על הדרך העתיקה מאנטיפטרוס לסבסטיה. מגדל השמירה שהתגלה במקום, מעיד שהיה לתושבי המקום גם תפקיד בשמירת הדרך.

מיקום האתר הוא איסטרטגי וניתן לצפות ממנו על שפלת החוף וגוש דן. למרגלות האתר נמצא האפיק של נחל שילה

ארכאולוגיה

המבנה בנוי במפלסים אחדים, ממדיו 47 מטר על 45 מטר וקירו החיצוני בנוי אבני גזית . בפתח משקוף גדול שעליו נחקק צלב. ברצפת המבנה אותרו אבני פסיפס צבעוניים.

לאור שרידי הטרסות, בריכות מים המטויחות ושרידי בית בד וגת מניחים כי הייתה במקום חווה חקלאית. הימצאות מערות קבורה מעיד על קיום יישוב במקום.

היסטוריה

יואל אליצור וחיים בן דוד מעלים את ההשערה כי אתר דיר קלעה ואתר קרוב לו , דיר סמען, ואולי עוד שלושה אתרים, ששמם מופיע בכתובות, אך לא נמצא עדות למקורם בשטח, שימשו כעין קו גבול בין האזור השומרוני מצפון לבין האזור הנוצרי בדרום. יצויין כי סך הכל נמצאו 12 אתרים הנושאים את הקידומת "דיר" במורדות הדרומיים–המערביים של השומרון.

הארכאולוג יזהר הירשפלד אעלה את ההשערה כי המנזרים הוקמו במאה ה-6, לאחר חורבן האזור על ידי האימפריה הביזנטית בעקבות מרידות השומרונים. הם הוקמו בתור תגובה על ההרס הכנסיות באזור הצפוני של השומרון. ועל כך מעידה העובדה כי בכל אזור השומרון נמצאו 28 אתרים הנושאים את הקידומת "דיר" אך רק בדרום השומרון נשמרו השרידים הנוצריים.

התוצאה הייתה שמדרום לנחל שילה התרכזה אוכלוסיה נוצרית מהתקופה הצלבנית עד העת החדשה. מעידות על כך הריכוזים הנוצריים והכנסיות בכפרים :סינג'יל ועאבוד, המצויים בדרום-מערב השומרון.

קישורים חיצוניים

לקריאה נוספת

י' שומרון, דיר קלעה ומנזרי מערב השומרון, י' בן אריה א' ריינר (עורכים), וזאת ליהודה, יד בן צבי, ירושלים תשס"ג, עמ' 209 – 252.