האגודה להכרת גידולי התרבות במקורות ישראל

תוכנית הכנס בחנוכה תשע"ג

חמישה מבין שבעת המינים בהם התברכה ארץ ישראל הם עצי פרי – הגפן, הזית, הרימון, התאנה והתמר – המהווים חלק נכבד מן המסורת הדתית, תרבותית והחקלאית של המקרא ושל המשנה. במשך ההיסטוריה החקלאית התפתחו בכל אחד מעצי פרי אלה זנים וטיפוסים ייחודיים המתאימים לאקלים ולקרקעות של ארץ ישראל. חלק ניכר מאותם זנים היה מוגבל בתפוצתו לאזורנו והיה מפורסם בעולם העתיק באיכותו המצוינת.

בעקבות המעבר לחקלאות מודרנית, מגדלים כיום החקלאים בישראל מספר מצומצם של זנים מעצי פרי המותאמים לדרישות מערכת השיווק המודרנית. במציאות זו הולכים וננטשים הזנים המקומיים של עצי הפרי רבי התכלית אשר טופחו במשך אלפי שנים. תהליך זה ההולך ומתגבר הביא לכך שכבר כיום נותרו רק שרידים של אוצר הזנים הקלאסיים של ארץ ישראל. אם לא ייעשה מאמץ מכוון ומרוכז לאסוף ולשמר את שנותר, ייאבד בתוך זמן קצר הבסיס הביולוגי של תרבות המטע של ישראל. על כן, שימורו הנאות בגני הצלה מאפשר לטפח מאוצר זה של מסורת ישראל, את זני העתיד של עצי הפרי. גני ההצלה לאותם עצי פרי מוקמים בבתי הגידול הטבעיים שלהם באזורים אקלימיים שונים של ישראל. הם משמשים לנטיעה ולגידול מדגמים מייצגים של עצי הפרי מזנים מקומיים; הם מהווים מדגם חי ומאגר גנים אשר מבטיח את שימור מגוונם המיוחד לדורות הבאים.מיקומם הוא: בהרי יהודה, בהר הגבוה, במישור החוף ובעמק הירדן.

גן הצלה ראשון הוקם בשיתוף עם הקרן הקיימת לישראל, על טרסות עתיקות מן התקופה הכלקוליתית (4,500 – 3,300 לפנה"ס) בסטף שממערב לירושלים ומורכב משני חלקים: א. מאגר גנטי ובו חלקה נפרדת לכל אחד מאותם מינים של עצי פרי הנזכרים במקורות ישראל אשר בית גידולם הטבעי בהרי יהודה, כל חלקה מכילה אוסף של עשרות זנים וטיפוסים מקומיים מאותו מין הנמצאים בסכנת הכחדה, וגדלים בה בתנאי בעל. ב. בוסתן עצי ארץ ישראל – שבו נערכים סיורים מודרכים בלא תשלום לנוער, צליינים, ומבקרים אחרים – ונטועים בו מספר זנים מקומיים טיפוסיים של כל אחד מעצי הפרי הגדלים במאגר הגנטי, וכן מודגמות בו שיטות העיבוד המסורתיות בתרבות המטע בישראל. עצי הפרי גדלים בו בתנאי שלחין ומושקים בתעלת אבן מסורתית במי עיינות סטף.

גן הצלה נוסף לזנים המקומיים של עצי פרי הנזכרים במקורות ישראל, אשר בית גידולם הטבעי בעמק הירדן, נמצא בחוות עדן שבעמק המעיינות באזור בית-שאן.

במרכז קק"ל ע"ש דוד נחמיאס בגילת שבנגב הצפוני, נמצא גן ההצלה לעצי פרי אשר בית גידולם בנגב ונזכרים במקורות ישראל.

על גידולי התרבות במקורות ישראל נמנים: צמחי בושם וקטורת, דגנים, ירקות, קטניות ופקעות, צמחי מרפא, צמחי נוי, עצי פרי, גידולי צבע, גידולי שמן וסיבים, וצמחי תבלין, אשר אין בקרב חוקרים מחלוקת בדבר וודאות זיהויים..

האגודה להכרת גידולי התרבות במקורות ישראל אשר נוסדה ב 1987, מהווה ארגון על לייזום מחקר, איסוף ידע ושימור של הזנים המקומיים של עצי הפרי. יעדיה:

1. טיפוח, קידום ועידוד האיתור והלימוד של המינים והזנים האותנטיים של הפירות הנזכרים במקרא ובמשנה ומיקומם.
2. גידול המינים והזנים המאותרים, במקומות שבהם הם גדלו עפ"י המקורות והפצתם.
3. איסוף מידע על פירות במקורות ישראל והפצתו בארץ ובעולם.
4. הבטחת חילופי מידע ושיתוף פעולה בין העוסקים בנושאי פעילותה, בישראל וברחבי עולם.
5. גיוס המשאבים הדרושים למימוש יעדיה.

על חברי האגודה נמנים כ 300 אנשי מקצוע בכירים בישראל ובעולם ובהם פיסיולוגים, חוקרי מקרא, אנטמולוגים, ארכיאולוגים, אתנוגרפים, בוטנאים, גנטיקאים, רבנים ושוחרים של גידולי התרבות במקורות ישראל

גן הצלה אחר לזנים מקומיים של השקמה הנזכרים במקורות ישראל, הוקם סמוך לתל גמזו במושב גמזו שבשפלה.

בנאות קדומים הסמוכה למודיעין נמצא בשלבי הקמה גן להצלת זנים מסורתיים של עצי פרי, שבית גידולם הטבעי באזור השפלה. והם בסכנת הכחדה.

גני ההצלה מהווים:

1. בית אולפנה ללימוד והכרה של החומר, ע"י חוקרים בתחומי התעניינות שונים במסורת ישראל.
2. בסיס לטיפוח המחודש של זני עצי פרי בעלי תכונות שתוארו במסורת ישראל ושאינן מצויות בזנים המודרניים.

הניצול של התכונות הייחודיות, המצויות במגוון המוטציות של הזנים השונים מכל מין, שבאוספים אלה, ומאופיינים ע"י: כמות היבול, גודל הפרי, עמידותם למחלות ומזיקים, הרכבם התזונתי, גוניהם, צורתם וכיו"ב – מאפשר לטפח את זני פירותיה העתידים של ישראל. גני ההצלה מאפשרים לנסות לזהות טיפוסי פירות ולקבוע במידה סבירה של וודאות, כי גדלו בישראל או בקרבתה בתקופה שבה עוסקים מקורות ישראל,