האוניברסיטה המשודרת

סמסטר החורף משודר בימי שני - חמישי, תש"ע חורף - בשעה 20:30 - עורך: ד"ר חגי בועז | מפיקה: מיכל בירנבאום


יום שני, 20:30 – הנאורות החדשה / פרופ' יוסף אגסי[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרויקט הנאורות עיצב את אופן המחשבה המודרנית. התנועה הגדולה שסחפה את המדע והפילוסופיה במאות ה-17 וה-18 הניחה את היסודות להתבוננות המודרנית במציאות ולעליית קרנו של המדע והמדענים. אך במחצית השנייה של המאה העשרים חזון המדע הנאור נקלע למשבר חמור. השימוש לרעה במדע והשחיקה במעמדו של המדען הובילו לכרסום הולך וגובר בעולם הידע האקדמי ולהבנה לקויה של חזון הנאורות. בסדרת הרצאות זו מצביע פרופ' יוסף אגסי מהחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב על היבטים שונים של משבר המדעים הפוקד כיום את העולם האינטלקטואלי ומציע בירור מחדש של יסודות מחשבת הנאורות. "הנאורות החדשה" היא אם כן הניסיון לתקן את פרויקט הנאורות ביחס לביקורות אודות יומרנותו המופרזת של המדע, ולשינויים החברתיים שחלו במאות השנים שחלפו מבלי לאבד את רעיון התבונה כהינף המרכזי של המחשבה המודרנית.


רשימת ההרצאות:

1. מהי הנאורות החדשה? להאזנה, לחצו כאן 2. מהי הנאורות הישנה? להאזנה, לחצו כאן 3. האינטליגנציה. להאזנה, לחצו כאן 4. אוריינות. להאזנה, לחצו כאן 5. נאורות ואוריינות. להאזנה, לחצו כאן 6. יתרון החובבנות על המקצוענות להאזנה, לחצו כאן 7. מיהם האינטלקטואלים? להאזנה, לחצו כאן 8. מקור הידע להאזנה, לחצו כאן 9. בעיית הרציונאליות להאזנה, לחצו כאן 10. ביקורת הפוזיטיביזם 11. מלחמת המדע 12. נקודת המבט של הנאורות החדשה 13. אתגרים יוסף אגסי הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת יורק בטורונטו.


יום שלישי, 20:30 – המלכודת הנאצית / פרופ' שלמה אהרונסון[עריכה | עריכת קוד מקור]

בסדרת הרצאות זו סוקר פרופ' שלמה אהרונסון את המהלכים שהובילו לשואת יהודי אירופה. שואת יהודי אירופה מוסברת במסגרת ניתוח המשלבת דיון בהגיון האנטישמי של הנאציזם מצד אחד, ומן הצד האחר בריאל-פוליטיק של מהלכי מלחמת העולם השנייה. מתוך מסגרת ניתוח זו, טוען אהרונסון, כי יהודי אירופה נקלעו למלכודת רב-ממדית שקשה היה לשער את עוצמתה וכמעט בלתי אפשרי היה להשתחרר ממנה. תזת המלכודת של אהרונסון מוסיפה נדבך לפולמוס ההצלה הנמשך מאז ראשית שנות החמישים. פרויקט ההצלה, טוען אהרונסון, נתון היה במלכוד, ככל שהנהגת הישוב נחלצה לניסיונות הצלה שיפורטו בסדרה, כך סיכויי ההצלה הלכו ופחתו; על מנת להציל יהודים זקוקים היו הציונים דאז לעזרת המעצמות. ואולם מטעמים פוליטיים ואסטרטגיים, ובהם דימויים אנטישמיים ואנטי-ציוניים ראו בכירים במערב בניסיונות ההצלה השונים כאילו היו בחזקת שיתוף-פעולה ציוני נאצי. עצם אזכורה של השואה בפי ראשי המעצמות הלוחמות כאילו הוכיחה את טענתו של היטלר כי המעצמות נלחמות למען היהודים. לכן פעלו המעצמות להתרחק מקרבנותיו. וזאת שעה שהוא עצמו טען ללא הרף כי המעצמות לוחמות בו מלחמה יהודית, והצדיק בכך בפומבי את "הפתרון הסופי".

רשימת ההרצאות:

  1. שאלות והקשרים להאזנה, לחצו כאן
  2. היטלר והופעת האנטישמיות הרצחנית להאזנה, לחצו כאן
  3. עלייתה של גרמניה הנאצית להאזנה, לחצו כאן
  4. הדרך לפתרון הסופי – חלק א' להאזנה, לחצו כאן
  5. הדרך לפתרון הסופי – חלק ב' להאזנה, לחצו כאן
  6. ההסתערות על ברית המועצות להאזנה, לחצו כאן
  7. החזית המערבית להאזנה, לחצו כאן
  8. ההצלה כבומרנג – חלק א' להאזנה, לחצו כאן
  9. ההצלה כבומרנג – חלק ב'
  10. עסקת הונגריה
  11. . מדוע אושוויץ לא הופצצה?
  12. . רכבת קסטנר
  13. הפוליטיזציה של השואה

פרופ' שלמה אהרונסון מלמד במחלקה למדע-המדינה באוניברסיטה העברית.

ימי רביעי, 20:30 – פסיכואנליזה ואמנות / פרופ' רות רונן[עריכה | עריכת קוד מקור]

מה מושך אותנו ביצירת האמנות? מה הופך יצירת אמנות לדבר החורג מהפסיכולוגיה של האמן? אם האמנות היא התרחשות כי אז מהו שדה ההתרחשות שלה? מהי יצירתיות בהתייחסותה לגאון? האם היופי מסתיר או מגלה? האם האמנות מעוררת בנו הנאה ועונג או גם אי נחת ומועקה? בסדרת הרצאות זו מציגה פרופ' רותי רונן מהחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב עקרונות בקריאה פסיכואנליטית של האמנות. האמנות הפכה לשדה אליו פונה הפסיכואנליזה עוד מימי הממציא שלה, פרויד. אין מדובר בניסיון נוסף להשביע את התשוקה לפרשנות של האמנות באמצעות מושגים פסיכואנליטיים אלא בחקירתה של האומנות כמה שיכול ללמדנו על "הנפש", לחשוף כיצד האמנות היא סוג של פתרון, של המצאה אשר לאו דווקא כפופה למישור של המשמעויות והסמלים, שתמיד פיתו את מבקרי האמנות בבואם לפרש. דווקא בהתבוננות ביצירה כסימפטום ובבחינת היחס של יצירת האמנות לדחף וללא-מודע, מתברר היסוד לכוח המשיכה שיש לאמנות עבורנו.

רשימת ההרצאות:

1. אמנות ללא נחת להאזנה לחצו כאן 2. מה בין אמנות ופסיכופתולוגיה? להאזנה, לחצו כאן 3. פרויד וליאונרדו לתמונה לחצו כאן להאזנה, לחצו כאן 4. המאוים להאזנה, לחצו כאן

5. סובלימציה להאזנה, לחצו כאן 6. מועקה להאזנה, לחצו כאן 7. התמונה – מלכודת למבט לתמונה לחצו כאן 8. היופי בעיני הפסיכואנליזה לתמונה לחצו כאן 9. יוצר וגאון 10. אמנות ופירוש 11. אמנות והתענגות 12. אמנות כאקט וכאירוע לתמונות לחצו כאן 13. "לא תעשה לך כל פסל וכל תמונה" לתמונה לחצו כאן

פרופ' רות רונן היא פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב.


ימי חמישי, 20:30 - תקשורת בעתות מלחמה וטרור / פרופ' תמר ליבס-פלסנר[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בשיתוף המכללה לביטחון לאומי

כיצד צריכה התקשורת להתמודד בעתות טרור ומלחמה? מה תפקידם של העיתונאים בעת חירום? האם הכיסוי התקשורתי מפחית את אי הוודאות והחרדה בצבור הישראלי או אולי מגביר אותה? האם "התקשורת עוינת"? על השפעתן של התמורות שעבר המקצוע העיתונאי ועל השלכותיו על הכיסוי התקשורתי בעת חירום. על שלושה שלבים ומודלים בהתפתחות מקצוע העיתונאי: על העיתונאי האובייקטיבי, על העיתונאי-פרקליט המסייע לקבוצות חברתיות חלשות, לרבות העיתונאי-התחקירן החושף את שחיתות השלטון ועל העיתונאי השחקן-הידוען בטלביזיה הנוטל חלק באירוע. על האתיקה העיתונאית בעת חירום, על מלחמת הדימויים, על מלחמת סוגות טלביזיוניות בעת טרור ומלחמה ועל התהליך מ"לא עוד מלחמה" ל"לא עוד שלום", מסאדאת ועד בן לאדן.

1. תקשורת ודמוקרטיה במלחמה ובטרור. להאזנה, לחצו כאן 2. הדילמות של העיתונאי בעתות טרור ומלחמה ואופני ההתמודדות עמן. להאזנה, לחצו כאן 3. מ"צופה מהצד" ל"משתתף בשטח": העיתונאי כשחקן בעלילות טרור. להאזנה, לחצו כאן 4. העיתונאי כשחקן פעיל בסיפור שהוא מכסה. להאזנה, לחצו כאן 5. "לראות את פני האויב": הייצוג הוויזואלי של הפלסטינים בתקשורת הישראלית. להאזנה, לחצו כאן 6. כישלונה של ישראל בתחרות על ייצוג המאבק בטרור : התחרות על מרקעי העולם בין תמונותיהם של מוחמד א-דורה והלינץ ברמאללה. להאזנה, לחצו כאן 7. תמונות יכולות לשקר: היחסים הבעייתיים בין דימויים בחדשות, אירועים היסטוריים וזיכרון לאומי להאזנה, לחצו כאן 8. מ"קורי עכביש" ל"חומה בצורה" וחזרה: המיצוב המשתנה של העורף במלחמת לבנון השנייה. 9. "מרתון של אסונות": גלגוליה של סוגה עיתונאית, שלידתה בכיסוי אירועי טרור. 10. השגרת הטרור בטלביזיה ובמציאות, באינתיפאדה השנייה. 11. מרכזיותה של מהדורת החדשות בעת משבר לאומי. 12. "סאדאם ב-סי.בי.אס." ו"ערפאת בערוץ הראשון": לפגוש את האויב בראיון טלביזיוני. 13. "לא עוד שלום": כיצד אסון, טרור ומלחמה גברו על אירועי תקשורת טקסיים.

הפרופסור תמר ליבס-פלסנר הינה פרופסור לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית בירושלים. לשעבר עמדה בראש המחלקה.


לפירוט על ההרצאות הקודמות, לחצו כאן.


הצעות לקורסים ניתן לשלוח לכתובת uni@galatz.co.il

יש לצרף להצעה קורות חיים אקדמיים, תקציר הקורס (עד עמוד) ופרטי התקשרות.


http://213.8.193.29/msnvideo/glz/universita-10-2-10.wma

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.