Family Wiki

אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 4: שורה 4:
   
 
בין השאר הוא ציין:"אלפים צופים בשבוע האחרון בהרצאה הזו מדי יום. עד כה צפו בה יותר מ-58 אלף בני אדם, יותר ממספר הצופים בסרטון על רגב. ההרצאה אינה סרטון סרקסטי קצר וקליל - זו הרצאה אקדמית ודידקטית של שעה ו-41 דקות, שבה חובט זליכה במדיניות הכלכלית של ממשלות ישראל. בין היתר הוא טוען ש"ישראל היא המדינה הענייה במערב", ש"המדיניות הכלכלית היא מדיניות מעוותת ויש לבטלה מהיסוד" וש"ממשלות ישראל יצרו כאן אוליגרכיה".
 
בין השאר הוא ציין:"אלפים צופים בשבוע האחרון בהרצאה הזו מדי יום. עד כה צפו בה יותר מ-58 אלף בני אדם, יותר ממספר הצופים בסרטון על רגב. ההרצאה אינה סרטון סרקסטי קצר וקליל - זו הרצאה אקדמית ודידקטית של שעה ו-41 דקות, שבה חובט זליכה במדיניות הכלכלית של ממשלות ישראל. בין היתר הוא טוען ש"ישראל היא המדינה הענייה במערב", ש"המדיניות הכלכלית היא מדיניות מעוותת ויש לבטלה מהיסוד" וש"ממשלות ישראל יצרו כאן אוליגרכיה".
  +
  +
בשני הנתונים האלו - מספר הצפיות ביוטיוב ואורך ההרצאה - מצוי אולי אחד המאפיינים הבולטים של המחאה החברתית: הציבור לא מסתפק עוד באמירות שטחיות בעניינים כלכליים, ורוצה להבין את הסיבות לפרוץ המחאה. כתבות בעיתונות הכלכלית, על ריכוזיות ויוקר המחיה, שמודבקות על שלטים בין אוהלים בשדרות רוטשילד, מחזקות גם הן את התחושה.
  +
  +
בהרצאה הזו זליכה מזכיר במידה מסוימת את פרופ' נוריאל רוביני, כלכלן אמריקאי שזכה בכינוי "נביא הזעם". הוא היה אחד המעטים שחזו את משבר האשראי העולמי כבר ב-2004. זליכה אולי לא חזה את המשבר באופן ישיר, אבל בהרצאתו הוא מסביר את חוליי הכלכלה הישראלית, שצפים כעת אל פני השטח.
   
 
ההצלחה של ההרצאה ביוטיוב הפתיעה את זליכה. "אם הייתי יודע שיהיו כל כך הרבה צפיות", הוא אומר בראיון ל"הארץ", "הייתי דואג שיעלו את כל ההרצאות מהקורס שלי. זו רק הרצאת הפתיחה של הקורס, שהנושא שלו הוא ההטיה של המשק הישראלי מעבודה להון, והדרכים להפיכת המגמה והחזרת המשק למבנה מהוגן שיש בו גם חלוקה הוגנת ויעילה של משאבים. אלה לכאורה ביטויים סותרים, אבל הם אחראים זה לזה - ללא חלוקה הוגנת אין יעילות ואין צמיחה, ולהיפך".
 
ההצלחה של ההרצאה ביוטיוב הפתיעה את זליכה. "אם הייתי יודע שיהיו כל כך הרבה צפיות", הוא אומר בראיון ל"הארץ", "הייתי דואג שיעלו את כל ההרצאות מהקורס שלי. זו רק הרצאת הפתיחה של הקורס, שהנושא שלו הוא ההטיה של המשק הישראלי מעבודה להון, והדרכים להפיכת המגמה והחזרת המשק למבנה מהוגן שיש בו גם חלוקה הוגנת ויעילה של משאבים. אלה לכאורה ביטויים סותרים, אבל הם אחראים זה לזה - ללא חלוקה הוגנת אין יעילות ואין צמיחה, ולהיפך".
שורה 10: שורה 14:
 
האם אתה חושב שמדינת ישראל ענייה?
 
האם אתה חושב שמדינת ישראל ענייה?
   
"המשק הישראלי סובל מרמות העוני הכי גבוהות במערב. 24.7% מהאוכלוסייה חיים מתחת לקו העוני. גם מעמד הביניים קרוב יותר לעוני מאשר למעמד הביניים. 70% מהאוכלוסייה (שבעה העשירונים התחתונים) חיה ברמת הכנסה ממוצעת למשק בית של פחות מ-15 אלף שקל (בחישוב של הכנסה ממוצעת לשכיר, כפול 1.3 מפרנסים למשפחה)".{{ש}}
+
"המשק הישראלי סובל מרמות העוני הכי גבוהות במערב. 24.7% מהאוכלוסייה חיים מתחת לקו העוני. גם מעמד הביניים קרוב יותר לעוני מאשר למעמד הביניים. 70% מהאוכלוסייה (שבעה העשירונים התחתונים) חיה ברמת הכנסה ממוצעת למשק בית של פחות מ-15 אלף שקל (בחישוב של הכנסה ממוצעת לשכיר, כפול 1.3 מפרנסים למשפחה)".
  +
מה ההסיבה למצב הזה? {{ש}}
+
מה ההסיבה למצב הזה?
"זה נובע מחלוקת הכנסות לא שוויונית שגורמת לכל העוגה להיות יותר קטנה. האי שוויון מייצר את העוני. מחולל העוני הכבד ביותר הוא המדיניות הכלכלית: נטל המס העקיף, חוסר התחרותיות ומשגיאות במדיניות
 
  +
  +
"זה נובע מחלוקת הכנסות לא שוויונית שגורמת לכל העוגה להיות יותר קטנה. האי שוויון מייצר את העוני. זה מעגל קסמים של חלוקה לא שוויונית שמקטינה את העוגה, שמגבירה את העוני, שמגביר את האי שוויון - זה לא נותן למשק לצמוח. של מי האחריות לכך - של האוליגרכיה או של הממשלה? מחולל העוני הכבד ביותר הוא המדיניות הכלכלית.
  +
  +
"זה כולל את נטל המס העקיף (מכס, מע"מ, מסי קנייה, ארנונה, מס שבח ועוד) שהוא גבוה מאוד - מה שגורם לכך, שמלבד ההכנסה הנמוכה, ההוצאה תהיה כבדה. זה כולל את חוסר התחרותיות - ישראל נמצאת במקום ה-79 בעולם ברמת התחרות, אפילו לא קרוב למערב. ואם לא די בכך, כל כמה שנים אנחנו גם סופגים מכות מאקרו-כלכליות שנובעות משגיאות במדיניות. למשל, הורדת הריבית הריאלית במשק וייצור האינפלציה לפני שנתיים".
   
 
'''כדאי לקרוא את הראיון כולו בקישור לעיל'''
 
'''כדאי לקרוא את הראיון כולו בקישור לעיל'''

Please note that all contributions to the Family Wiki are considered to be released under the CC-BY-SA

ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)

תבנית המופיעה בדף זה: