חסה מגוש קטיף משדהו של עוז קדמון - חודש לפני הגירוש


שלמה אילן בעלון "שבת בשבתו" לפרשת "וארא" דן בנושא הדברת החרקים והשפעתו על אכילת חסה לפי ההלכה. כידוע אכילת חרקים, המצויים בין השאר בירקות או פירות הוא איסור מהתורה: מי שעובר על איסור זה עובר על חמישה מצוות לא תעשה . לכן בכל הנוגע לאכילת ירקות ופירות יש לשאול את הרב. המאמר, מציג את הנושא ומצביע על כך כי הריסוסים הנעשים לשם הדברת החרקים לעיתים עלולים להזיק לאוכלי הירקות והפירות. לשם כך יש לשים לב לעמידה בדרישות ההלכה והן בדרישות הבריאות.. התמונות המובאות הן מגידול החסה בגוש קטיף, אשר ניטש על-ידינו וכך הפסדנו חבל ארץ פורה


הדברת חרקים / שלמה אילן "ויסר הצפרדעים ממני ומעמי" מפרשת השבוע) (ההדגשות הן של מביא המאמר לדפוס)

למרות שכבר חלפו כ-3500 שנים מאז ש"פרעה... ומבחר שלישיו טובעו בים סוף", ומכות נזקי חקלאות כבר אינן נצרכות לחנך את פרעה ועבדיו, הרי שמזיקים קיימים היום אף ביתר-שאת, וכך גם מאמצינו להסירם מעלינו, להדבירם ולקטלם. אלא שכידוע, מה שעלה בידי משה באמצעות עתירה קצרה לקב"ה, עולה בידינו באופן חלקי בלבד, וגם זאת באמצעות כימיקלים שונים, שרבים מהם מסוכנים לנו ולעולם-החי והצומח שסביבנו. השימוש בכימיקלים להדברת חרקים

הדילמה שבשימוש בכימיקלים לצורך הדברה מחריפה כשעוסקים בהדברת מזיקים בחקלאות, שכן מחד גיסא - חומרי ההדברה משביחים ומרבים את היבול (וממילא מוזילים את מחירי השוק), ומאידך גיסא - שאריות הכימיקלים שנותרו על (ולפרקים, גם בתוך) הפירות והירקות עושות את דרכן לפינו. כשומרי תורה ומצוות, בנוסף לדיון האוניברסאלי, קיים פן נוסף - הפן ההלכתי של איסור אכילת שקצים ורמשים. כימיקלים לעומת ההלכה

מאחר והמודעות האנושית לנזקי חומרי הדברה התפתחה במחצית השנייה של המאה ה-20, לא מפתיע שנזקים אלה לא באו לידי ביטוי רחב בשיקולי פסיקת חכמי הדורות הקודמים. עם זאת, בעשור האחרון שיקולים אלה מקבלים משקל גדל והולך בפסיקה, עד כדי כך שגם פוסקים המכריעים לטובת השימוש בכימיקלים, אינם מתעלמים עוד מנזקיהם. שתי תשובות הלקוחות מאותה האכסניה (דף "בית-המדרש" באתר "מורשת"), מדגימות מתן משקל לשיקולים אלה בפסיקות השונות:

א.תשובת הרב יואל פרידמן ממכון התורה והארץ (כ"ב באלול תשס"ד):

שאלה:אנו משתמשים בירקות עלים של גוש קטיף וב"ה נהנים מהם מאד. לאחרונה שמעתי טענה שהם מלאים בריסוס. השאלה שלי האם אכן אין בעיה במקרה כזה שהרי סכנתא חמירא מאיסורא?

תשובה:נעשו נסיונות לגדל ירקות עלים בשיטות ביולוגיות וללא ריסוסים ואשר מספקות את ההלכה (מבחינת שכיחות החרקים), אך נסיונות אלו נכשלו.

אמנם נאמר הכלל של חמירא סכנתא מאיסורא, אך צריך בירור מהבחינה ההלכתית, שכן במקרה שבו אנו דנים, החרקים האסורים בוודאי נמצאים, וברור שמי שאוכל ירקות עלים ללא בדיקה עובר על איסור חרקים מחמת שכיחותם הרבה של החרקים, ולעומת זאת יש לבדוק את ההשפעות של הריסוסים על מערכת הבריאות. כהערת אגב כדאי לציין שגם בירקות אחרים שנקנים בשוק יש ריסוסים, אך הבעיה שאין לירקות אלו כתובת!!

עם זאת, מתוך דאגה לבריאות הציבור, יש מודעות גדולה לנושא חומרי ההדברה, ולכן ב"עלי קטיף" - "חסלט" אני יודע שנעשות בדיקות של שאריות חומרי הדברה, ואין משווקים ירקות עלים שיש בהם שאריות חומרי הדברה מעל לכמות המותרת עפ"י התקנים של משרד החקלאות והבריאות.

ב.תשובת הרב יובל שרלו (י"ט במנחם-אב, תשס"ט):

שאלה:עד עכשיו נהגתי לקנות כמה שיותר ירקות עלים שלא דורשים בדיקה... לאחרונה קראתי שחלק מהחקלאים מפציצים את הירקות בחומרי הדברה. האם יש דרך להכשיר חסה? האם כל עלה דורש בדיקה באור שמש? זה פשוט לא מעשי לא לאכול חסה וגם לא כ"כ מעשי לבדוק כל עלה. מה עושים?

תשובה: כתבתי כבר לפני הרבה שנים את החובה ההלכתית להימנע מאוד מהנזק שגורמים כל חומרי ההדברה הזו.

ניתן להשתמש בירקות עלים אם בודקים אותם כנדרש. בהחלט יש לבדוק כל עלה לאור השמש, וזה מעשי מאוד, וקודם שהיו ירקות "גוש קטיף" כך עשינו.

=============================================[עריכה | עריכת קוד מקור]

האמור להלן אינו חלק של המאמר ויש לראות אותו כהבעת דעה פרטית של אדם אשר אינו רשאי להורות הלכה. הסיכום מובא רק לשם תמצות הדיון בנושא

1. במטבח ציבורי יש להקפיד כי הירקות בכלל והחסה בפרט יהיו עם תעודת כשרות למהדרין, אשר החתומים עליה מאושרים על-ידי הרב המקומי. בדרך כלל סומכים על הירקות מתוצרת עלי קטיף" - "חסלט" - אך גם כאן יש לעקוב אחרי ההתרחשויות 2. אשר למטבח הפרטי, , כמובן עדיף לפעול כמו לגבי מטבח ציבורי, אבל יש הנוהגים לפי תשובת הרב יובל שרלו לעיל. 3. השימוש בריסוסים מקובל לגביי כלל הירקות והפירות ולא ברור כי דווקא החסה עומדת בראש הירקות המרוססים. בכל מקרה (אם זה ניתן בכלל) יש לבחון האם המגדלים עומדים בדרישות משרד החקלאות ומשרד הבריאות. המאמר המקורי כאן http://www.zomet.org.il/default.asp גיליון 1307: וארא ר"ח א' בשבט תש"ע 16/01/2010


לעיון נוסף: יואל יעקובי , ויכוח עלים בשבועון בשבע לשבת פרשת שמות

http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/8900

ציטוט:"הרב אליהו מספר כי לפני שלוש שנים ערך הרב רפי יוחאי, ראש היחידה לאכיפת חוק איסור הונאה בכשרות ברבנות הראשית, בדיקה מדגמית של החברות השונות. התברר כי למעלה מחמישים אחוז מהחברות אינן 'בסדר' - "מה שאומר שבשקית אחת יכלו להיות 20-30 חרקים. אתה גם משלם יותר כסף וגם מקבל ירקות נגועים". ועוד:", וגם המדגמים לבדיקה מובאים אליו על ידי המשווקים, ולא אנשי המכון שבראשותו הם שדוגמים זאת באופן אקראי" והמצב היום לסיכום:"... הרצון הוא למצוא מעבדה נייטרלית, כזו שאינה קשורה לחברה כזו או אחרת בתחום, שתבדוק גם את נושא החרקים וגם את נושא הריסוס, כך שאי אפשר יהיה להאשים אותה בהטיה. ... אפשרות אחרת היא להקים מעבדה עצמאית, שתדרוש שלושה תקנים: שניים במעבדה ואחד שישיג את הסחורה ברחבי הארץ, "והיום תקנים במדינה שלנו קשה להשיג יותר מכסף". וינר מבטיח כי ברגע שתיפתרנה הבעיות התקציביות והאדמיניסטרטיביות, הוא מבחינתו לא יעכב ברגע אחד את הקמת המעבדה, "שהרי אנחנו צריכים לתת דין וחשבון כלפי מעלה, ואנחנו יודעים היטב את החומרה של אכילת נמלה או שרץ אחר".

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.