הדן חבירו לכף זכות, דנין אותו לזכות[עריכה | עריכת קוד מקור]

(בעקבות הדף היומי: מסכת שבת,דף קכ"ז ע"ב)
מי שדן את חברו לכף זכות, יזכה שכך ידינוהו מן השמים. בכוחו של האדם להביא לכך שבשמים ידונו אותו לכף זכות ויראו את מעשיו באור חיובי. הדבר תלוי באופן שהוא מביט על מעשי הזולת. בדרך שהוא דן את חברו כך ידונו אותו.

"תנו רבנן: הדן חברו לכף זכות דנין אותו לזכות; ומעשה באדם אחד שירד מגליל העליון ונשכר אצל בעל הבית אחד בדרום שלוש שנים[1]. ערב יום הכיפורים, אמר לו: 'תן לי שכרי ואלך לזון את אשתי ובני'. אמר לו: 'אין לי מעות'. אמר לו: 'תן לי פירות'. אמר לו: 'אין לי'. - 'תן לי קרקע'. אמר לו: 'אין לי'. - 'תן לי בהמה'~. - 'אין לי'. - 'תן לי כרים וכסתות'. - 'אין לי'. הפשיל כליו לאחוריו והלך לביתו בפחי נפש.לאחר הרגל נטל בעל הבית שכרו בידו ועמו משוי שלושה חמורים, אחד של מאכל ואחד של משתה ואחד של מיני מגדים, והלך לו לביתו. אחר שאכלו ושתו נתן לו שכרו. אמר לו: 'בשעה שאמרת לי תן לי שכרי ואמרתי אין לי מעות, במה חשדתני'? - אמרתי: 'שמא פרקמטיא בזול נזדמנה לך ולקחת בהן'. 'ובשעה שאמרת לי תן לי בהמה ואמרתי אין לי בהמה, במה חשדתני'? - אמרתי: 'שמא מושכרת ביד אחרים'. 'בשעה שאמרת תן לי קרקע ואמרתי לך אין לי קרקע, במה חשדתני'? - אמרתי 'שמא מוחכרת ביד אחרים היא'. 'ובשעה שאמרתי לך אין לי פירות, במה חשדתני'? - אמרתי: 'שמא אינן מעושרות'. 'ובשעה שאמרתי לך אין לי כרים וכסתות, במה חשדתני'? - אמרתי: 'שמא הקדיש כל נכסיו לשמים'. אמר לו: 'העבודה, כך היה. הדרתי כל נכסי בשביל הורקנוס בני שלא עסק בתורה; וכשבאתי אצל חברי בדרום התירו לי כל נדרי. ואתה, כשם שדנתני לזכות המקום ידון אותך לזכות" [2].

הערות שוליים

  1. . בשאילתות (פרשת שמות סימן מ) מובא, שהבעל הבית היה רבי אלעזר בן הורקנוס, והשכיר היה רבי עקיבא. והנצי"ב מפרש שם שהיה עוד קודם הזמן שלמד תורה.
  2. . את בקשת "אבינו מלכנו כתבנו בספר זכויות" ביאר החפץ חיים כך: בוודאי מדובר כאן באדם שיש לו זכויות, שאם לא כן פשוט שאין מקום לבקשה להכתב בספר זכויות. ואם כן יש להבין אם הוא אכן ראוי לכך, מה הצורך לבקש על זה? אלא משמע שגם כאשר יש למבקש זכויות, עדיין צריכים להיות ראויים להכתב בספר זכויות. וזאת משום שאם יבקרו את המעשים בדקדוק, אפשר שימצא בכולם חסרון של פרט זה או אחר. לכן אנו מעתירים בתחינה שנזכה שמעשינו הטובים, ייראו באור חיובי וייכתבו בספר זכויות. דוגמא לדבר נוכל לראות בסיפור המסופר על סניגורם של ישראל, רבי לוי יצחק מברדיצ'וב זצ"ל. ידוע המעשה שפעם הלך רבי לוי יצחק ברחוב עם קבוצת בני אדם, ופגעו בבעל עגלה אחד המושח את גלגלי עגלתו בעיטרן תוך כדי תפילה. נענה אחד מהמלווים ואמר: ראו יהודי מחוצף, עומד בתפילה ובה בשעה מתעסק בזיפות גלגלי העגלה! ענה לעומתו הצדיק: אדרבה, יהודי יקר הוא, אפילו בשעה שהוא מתקן עגלתו הוא מתפלל! הרי לנו דוגמא, כיצד אפשר להסתכל על מעשה אחד בהיבטים שונים. כך גם באשר לכל מעשי האדם, אפשר למצוא בכל מעשה טוב את צידו החיובי ואפשר גם לגלות ברבים מהמעשים צדדים שליליים. השאלה היא רק מאיזו זוית ראיה מסתכלים על המעשה. בכחו של אדם להביא לכך שבשמים ידונו אותו לכף זכות ויראו את מעשיו באור חיובי. הדבר תלוי באופן שהוא מביט על מעשי הזולת. בדרך שהוא דן את חברו כך ידונו אותו.

המקור:ויקי-ישיבה

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.