לפרק: ההר המרכזי והבקעה - ביבליוגרפיה של משרד החינוך

משרד החינוך התרבות והספורט
האגף לפיתוח ולתכנון תכניות לימודים
רשימה ביבליוגרפית

לפרק: ההר המרכזי והבקעה ע"פ תכנית הלימודים ללימודי ארץ ישראל
חברי הצוות: ד"ר מיכאל גרינצוויג – מרכז הצוות ומעדכן הרשימה
שמעון יהב
יונה כץ
רות פלג
עדכון שוטף: ד"ר מיכאל גרינצויג
מבוא למשתמש ברשימה

תכלית הרשימה שלפניך לשמש כלי עזר למורה ולתלמיד במקצוע לימודי א"י. כיוון שמקצוע זה הינו רחב במיוחד והוא משלב תחומים שונים, נוצר הצורך ברשימה בסיסית ומקפת של חומר לעיון.

הרשימה הוכנה בהתאם לסעיפי תכנית הלימודים בנושא ההר המרכזי והבקעה במסגרת תכנית הלימודים ללימודי ארץ ישראל. בראש כל פרק ציינו בסוגריים את מספר הסעיף המקביל לתכנית הלימודים.

בכל פרק ימצא המשתמש שלוש רשימות:
הראשונה מסומנת בסימון  הינה רשימת מינימום הכרחי לנושא.
השנייה מסומנת בסימון  הינה רשימה בה ימצא הקורא חומר להרחבת הנושא.
השלישית מסומנת בסימון  הינה רשימת מאמרים וספרים להעשרה ולעיון נוסף, בעיקר
                                               למורה.
בנוסף לסיווג זה הערנו ליד כל פריט את מידת התאמתו לתלמיד, וכן הוספנו מידע בדבר אופיו של הפריט הביבליוגרפי. נציין כי בכל אחת מן הרשימות הובאו פריטים רבים, ולרשות המורה והתלמידים אפשרויות בחירה רבות.

להלן רשימת הסימול:

  1. החומר מתאים גם לתלמידים.

% מקור ראשוני או חומר המרבה בציטוט מקורות ראשוניים.
+ חומר המכיל איורים ומפות.

אנו תקווה שרשימה ממויינת זו תקל הן על המורים בהכנת החומר, והן על התלמידים. המורים יכולים להוציא מן הרשימה חומר הנראה להם מתאים לתלמידיהם ולשכפלו, ובכך ליצור לתלמידים 'ספר לימוד'.
מובן הדבר שאין בכוונתנו להקיף נושא כה רחב, שעליו גם נכתב שפע של חומר, באנו להעיר ולהאיר על פריטים מספר הנראים בעינינו חשובים, ושלעניות דעתנו ברובם בני השגה בספריות בתי הספר ובספריות ציבוריות.
אם אכן רשימה זו תקל ותדרבן את המורה והלומד נמצאנו נשכרים.

נודה על הערות והצעות.
ההר המרכזי והבקעה

כללי
          
           1) י' אבירם. ארץ שומרון, ירושלים תשל"ד.
   % 2) ש' דר (עורך). הר חברון – לקט מאמרים ומקורות, תל אביב תש"ל.
   % 3) ש' דר, י' רות (עורכים). שומרון – לקט מאמרים ומקורות, תל אביב תשל"א.
           4) ש' דר ואחרים (עורכים). ארץ בנימין – לקט הרצאות ומאמרים, תל אביב תשל"ב.
           5) ש' דר, ז' ספראי (עורכים). מחקרי שומרון, תל אביב תשמ"ו.
           6) י' לויטה (עורך). הר מרום ישראל, תל אביב תשמ"ד.
           7) ס' צורן ויאיר (עורכים). הר חברון, לקט מאמרים בנושא טבע וידיעת הארץ, תשל"ז.

  1. 8) א' שמואלי ואחרים (עורכים). יהודה ושומרון – פרקים בגיאוגרפיה יישובית א-ב, ירושלים תשל"ז.

          
           1) ז' ארליך (עורך). לפני אפרים בנימין ומנשה, תשמ"ה.
           2) ז' ארליך (עורך). פרקים בנחלת יהודה, קובץ מחקרים בגיאוגרפיה היסטורית, כרך א', תשנ"ה, ללא הוצאה.
           3) ז' ארליך, י' אשל (עורכים). מחקרי יהודה ושומרון דברי הכנס הראשון תשנ"א, מכללת יו"ש מס, ירושלים 1992.
           4) ז' ארליך, י' אשל (עורכים). מחקרי יהודה ושומרון דברי הכנס השני תשנ"ב, מכללת יו"ש, אריאל 1993.
           5) ז' ארליך, י' אשל (עורכים). מחקרי יהודה ושומרון דברי הכנס השלישי תשנ"ג, מכללת יו"ש, אריאל 1994.
           6) ז' ארליך, י' אשל (עורכים). מחקרי יהודה ושומרון דברי הכנס הרביעי תשנ"ד, מכללת יו"ש, אריאל 1995.
           7) ז"ח ארליך (עורך). שומרון ובנימין, החברה להגנת הטבע, עפרה תשמ"ז.

  1. + 8) ז"ח ארליך (עורך). שומרון ובנימין, כרך שני מס, ירושלים תשנ"א.
  2. + 9) ז"ח ארליך (עורך). שומרון ובנימין, כרך שלישי, מכללת יו"ש, תשנ"א.
  3.  % 10) ג' ביגר, ארץ רבת גבולות, מאה השנים הראשונות של תיחום גבולותיה של ארץ ישראל 1840 – 1948, אוניברסיטת בן גוריון, באר שבע 2001, עמ' 160 – 191.

   #% 11) ו' גרן. תיאור גאוגרפי הסטורי וארכאולוגי של ארץ ישראל, א, ב, ג, (יהודה) ד, ה, (השומרון), יד יצחק בן צבי, ירושלים תשמ"ב – תשמ"ד.
 # 12) ז' וילנאי. יהודה ושומרון, תל אביב תשכ"ט.
          13) י' צפריר. 'הסקר הארכיאולוגי ביהודה, בשומרון ובגולן כמקור לתולדות ישובה של ארץ ישראל', מ' ברושי (עורך), בין חרמון לסיני – יד לאמנון, תשל"ז, עמ' 185-181.

         
           1) מ' כוכבי. יהודה שומרון וגולן סקר ארכאולוגי, ירושלים תשל"ב.


מבנה ההר המרכזי והבקרה: תחומי האיזורים וחלוקתן גאולוגיה, גאומורפולוגיה והאקלים.
          
+ 1) ח' גבירצמן, משאבי המים בישראל, יד בן צבי, ירושלים תשס"ג, עמ' 103 – 136.

  1. + 2) י' זיו. 'יחידות נוף ביהודה ושומרון', י' לויטה (עורך), הר מרום ישראל, תל אביב תשמ"ד, עמ' 27-10.
  2. + 3) י' קרמון. ארץ ישראל, תל אביב תשל"ו, עמ' 372-360.

   + 4) י' רוט, ע' פלקסר. המסלע ביהודה ושומרון וניצולו על ידי האדם, א' שמואלי, ד' גרוסמן, ר' זאבי (עורכים), יהודה ושומרון – פרקים בגאוגרפיה ישובית, ירושלים תשל"ז, עמ' 13-3.

          
           1) ס' בן-יוסף, 'הרי גופנא – נוף בין יהודה ושומרון', דפים למורה דרך, (שבט, אדר תשל"ח), עמ' 25-13.
           2) א' יפה, 'מקורות המים ביהודה ושומרון ושימושיהם', אריאל, 102 – 103, עמ' 172 – 179.
 + 3) ד' ניר. גיאומורפולוגיה של ארץ ישראל, ירושלים תשל"א, עמ' 210-175.
   + 4) ד' עמירן. 'קוי יסוד במבנה הארץ מצפון לבקעת באר שבע', ארץ ישראל, ד, (תשט"ז), עמ' 24-18.

  1. 5) י' קרמון. 'הגיאוגרפיה של יהודה ושומרון', דפי אלעזר, 5, תל אביב (1982), עמ' 14-12.


         
   + 1) י' גולדרייך. 'האזורים האקלימיים של יהודה ושומרון – סווג לפי שיטת תורנויט', א' שמואלי, ד' גרוסמן, ר' זאבי (עורכים), יהודה ושומרון – פרקים בגאוגרפיה ישובית, ירושלים תשל"ז, עמ' 33-29.
הרי יהודה.
          

  1. 1) י' גליל. 'שפלה מהי', טבע וארץ, ט', ד', (תשכ"ז), עמ' 224-220.
  2. + 2) מ' מרקוס, מדבר יהודה הדרומי סקר נוף ומסלולי טיול, רשות שמורות הטבע, 1984.
  3. + 3) מ' מרקוס, מדבר יהודה הצפוני סקר נוף ומסלולי טיול, רשות שמורות הטבע, 1986.
  4. + 4) מ' מרקוס, הר חברון סקר נוף ומסלולי טיול, רשות שמורות הטבע, 1989.
  5. + 5) מ' מרקוס, הרי בית אל (חבל בנימין) סקר נוף ומסלולי טיול, רשות שמורות הטבע, 1991.
  6. + 6) מ' מרקוס, הרי ירושלים סקר ונוף ומסלולי טיול, רשות שמורות הטבע, 1993.

           7) ז' משל. 'הגיאוגרפיה של הר בית-אל – הר בנימין', טבע וארץ, טז, 2, (1974), עמ' 88-85.
           8) ז' משל. 'דרום הר חברון', הר חברון – לקט מאמרים, ש' דר (עורך), תל אביב תש"ל, עמ' 200-196.

  1. + 9) ז' משל. 'יחידות הנוף של מדבר יהודה', טבע וארץ, טו, 3 (תשל"ג), עמ' 119-116.
  2. 10) י' קרמון. 'השפעות טופוגרפיות על דרכי התחבורה ביהודה', יהודה וירושלים, הכנוס הארצי ה12- לידיעת הארץ, ירושלים תשי"ז, עמ' 150-144.


          
           1) י' אהרוני. 'מבנה הרי ירושלים ואקלימם', י' שני ואחרים (מלקטים ועורכים), הר-חברון – לקט מאמרים בנושא טבע וידיעת הארץ, תשל"ז, עמ' 8-7.
           2) ס' בן יוסף. 'צפון מול דרום בהר חברון', קרדום, 3, (תשל"ט), עמ' 30-18.

  1. + 3) מ' הראל. 'מסילות ודרכים במדבר יהודה', א' שמואלי, ד' גרוסמן, ר' זאבי (עורכים), יהודה ושומרון – פרקים בגאוגרפיה ישובית, ירושלים תשל"ז, עמ' 515-529.
  2. + 4) י' עמית. 'דרום הר חברון בעבר ובהווה', י' שני ואחרים (עורכים), הר חברון – לקט מאמרים בנושאי טבע וידיעת הארץ, תשל"ז, עמ' 206-205.

   + 5) א' רז (עורך). מדבר יהודה וים המלח, תל אביב 1984.

         
           1) ע' אלון. 'ארץ בנימין', טבע וארץ, יא, ג, (תשכ"ה), עמ' 136-135.
           2) י' קרמון. 'שמש בגבעון דום', אריאל, 41-40, (תשמ"ה), עמ' 76-69.

הרי שומרון.
          
   + 1) י' מימרן. 'היחוד הגאולוגי של השומרון', ז' ארליך, י' אשל (עורכים), מחקרי יהודה ושומרון דברי הכנס הראשון מס, ירושלים (1993), עמ' 371-359.

  1. 2) י' קרמון. 'הרי שומרון מבנה פיזיוגרפי ודרכי תחבורה', ארץ שומרון, י' אבירם (הביא לדפוס), ירושלים 1973, עמ' 120-114.
  2. 3) י' קרמון. ארץ ישראל, תל-אביב תשל"ו, עמ' 360-352.


          
           1) א' איילון, י' רול. 'הכבישים הרומיים בהדום ההר של השומרון וצפון יהודה', ר' זאבי (עורך), ישראל עם וארץ, א, תל אביב תשמ"ד, עמ' 146-131.

  1. + 2) ע' זהרוני. 'עמק דותן', ע' זהרוני (עורך), דרך ארץ – עם חי בנופיו, משהב"ט, תל אביב תשמ"ג, עמ' 57-54.
  2. + 3) י' שפנייר. 'מזרח השומרון היבטיפם גאוגרפיים היסטוריים', ז' ארליך, י' אשל (עורכים), מחקרי יהודה ושומרון דברי הכינוס הראשון מס, ירושלים 1992, עמ' 136-122.


         
      % 1) י' פינקלשטין. 'הדרך הרומית גופנה-אנטיפטרוס', בין חרמון לסיני – יד לאמנון, תשל"ז, עמ' 180-171.
  + 2) ע' פלקסר, ר' פרוינד, י' ולר. 'הר גריזים והר עיבל בעיני הגאולוג', טבע וארץ, יב, ג, (תשכ"ט), עמ' 102-100.


הבקעה וים המלח.
          

  1. + 1) מ' מרקוס. ביקעת הירדן ומזרח השומרון סקר נוף ומסלולי סיורים, רשות שמורות הטבע, 1992.
  2. + 2) א' רז. ספר ים המלח, רשות שמורות הטבע, 1993.
  3. + % 3) מ' נאור (עורך), ים המלח ומדבר יהודה 1967-1900, (סידרת עידן 14), יד בן צבי, ירושלים 1990.
  4. + % 4) י' רוזנסון. ים המלח אדם וים, החברה להגנת הטבע, 1990.
  5. + 5) צ' אילן. ים המלח וחופיו, תרבות וחינוך, תל אביב 1971.

           6) צ' אילן (עורך). מדבר יהודה וים המלח, קובץ מאמרים לכנס הי"ט של החברה להגנת הטבע, החברה להגנת הטבע, ללא ציון שנה.

          

  1. + 1) י' קופלביץ (אלמוג), ב"צ ונסקי (אשל). חבל סדום, צוער ים המלח והכיכר, הקיבוץ המאוחד, תל אביב תש"ט.

           2) י' אלמוג, ב"צ אשל. חבל ים המלח, עם עובד, תל אביב תשט"ז, עמ' 127-9.

         

1) י' ברטוב, 'אגם הלשון: מפלסים ואקלים', ע' נבון (עורך) מלח הארץ 1 (תשס"ו) ,
      עמ'19 - 34

  1. +% 2) ד' גביש, מלח הארץ - מחברת אשלג ארץ ישראלית למפעלי ים המלח, יד בן צבי,

             ירושלים 1995.

  1. 3) א' גבריאלי, ע' ביין, 'מאזן המים של ים המלח: תמונת מצב, תהליכים ומגמות', ע'

              נבון (עורך) מלח הארץ 1 (תשס"ו) , עמ' 53 - 70

  1. +% 4) י' גלעדי, חיים חדשים לים המלח, סיפורה של חברת האשלג הארץ-ישראלית, יד

             בן צבי, ירושלים 1998.
        5) ר' וינברגר, ז"ב בגין, 'מה ראתה אשת לוט? עליית מחדר המלח של הר סדום בשני מיליון השנים האחרונות' , ע' נבון (עורך) מלח הארץ 1 (תשס"ו) , עמ' 1 – 18

  1. + 6) י' לנגוצקי, 'סיפורה של 'חברת האשלג הארץ-ישראלית' ', ע' נבון (עורך), מלח הארץ, 1 תשס"ו עמ' 93 - 136


       7) א' סטרינסקי, ' אגם ים המלח: הנביעה הגדולה בעולם', ע' נבון (עורך) מלח הארץ 1
              (תשס"ו) , עמ' 35 - 52

  1. % 8) ז' עמר י' סרי, 'הפקת מחצבים מאזור ים המלח במאה העשירית', ג' ברקאי א' שילר

           (עורכים), ארץ של ימים רחוקים, אריאל, 143 – 144 (תשס"א), עמ' 91 – 100.

  1. %+ 9) י' רוזנסון, ים קדמוני, על ים המלח במקורות היהודים, מכללת אורות, אלקנה 2000.

 
הצומח הטבעי.
          
           1) י' פליקס. 'דימויים מעולם הצומח בשיר השירים', י' פליקס (עורך), שיר השירים – טבע ואליגוריה.


הנתונים הקובעים התפתחות חברת הצומח.
          

  1. 1) י' דן. 'קרקעות ישראל – מיונן והתאמתן להתפתחות חורש ויער', טבע וארץ, יג, ה, (תשל"א), עמ' 264-257.



היווצרות חברת הצומח במרחב האקולוגי.
          
           1) ש' אילן. 'הנוף המתחדש של ארץ ישראל לקראת המחר', טבע וארץ, כב, י, (תש"ם), עמ' 81-77.

צומח ההר.
          

  1. 1) א' דנין. 'הצומח בהר חברון ובמדבר יהודה', י' שני ואחרים (עורכים), הר חברון – לקט מאמרים בנושאי טבע וידיעת הארץ, תשל"ז, עמ' 271-265.

           2) מ' זהרי. נופי הצומח של הארץ,תל אביב תש"ם, עמ' 193-181 (השומרון), עמ' 235-197 (הרי יהודה ושפוליהם).

  1. + 3) מ' זהרוני. 'מירקם גוונים בחורש', ע' זהרוני (עורך), דרך ארץ – אדם וטבע, תל אביב תשמ"ה, עמ' 227-220.
  2. 4) א' כהן. 'הצומח והחי ביהודה', י' שני ואחרים (עורכים), הר חברון – לקט מאמרים בנושאי טבע וידיעת הארץ, תשל"ז, עמ' 264-257.

           5) נ' ליפשיץ. 'ההיסטוריה של צומח השומרון', שומרון ובנימין ב' מס, ירושלים תשנ"א, עמ' 33-27.

  1. 6) ע' פז. 'הצומח והחי בשומרון', צפון השומרון – מדור ידיעת הארץ בצה"ל, תשל"ח, עמ' 14-11.

           7) א' שמידע, א' דפני. 'הצומח בארץ בנימין', ש' דר ואחרים (עורכים), ארץ בנימין – לקט מאמרים ומקורות, תל אביב תשל"ב, עמ' 25-16.

          
  + 1) מ' אבישי. 'האלון בארץ', טבע וארץ, יג, ה, (תשל"א), עמ' 256-248.
  + 2) י' ויזל, א' פולק, י' כהן. אקולוגיה של הצומח בארץ ישראל, תל אביב תשל"ח, עמ' 86-76 (שומרון), עמ' 119-87 (יהודה).
           3) ד' חת. 'מדיניות היער בישראל', טבע וארץ, יג, ה, (תשל"א), עמ' 221-217.

  1. + 4) ד' עמית. 'שרידי יער וחורש מקודשים בהר חברון', טבע וארץ, כב, 2, (תש"ם), עמ' 63-58.
  2. + 5) א' שמידע. 'שריד ליער או לבוסתנאי פאר – של אלות אטלנטיות וארץ ישראליות בעיר חברון', טבע וארץ, כט, 2, (תשמ"ז), עמ' 26-25.


         

  1. 1) א' דנין. 'נקודת ציון של הצומח בשומרון', טבע וארץ, יב, ג, (תש"ל), עמ' 125-28.
  2. + 2) מ' זהרי. 'טפוסי היער במזרח התיכון', טבע וארץ, יג,ה, (תשל"א), עמ' 247-235.

           3) ע' פז. 'הצומח הטבעי של ארץ ישראל בשלהי התקופה העות'מנית', טבע וארץ, כב, 2, (תש"ם), עמ' 50-48.
           4) מ' קולר. 'ההרהורים והערעורים על מדיניות היעור-לעזריה אלון', טבע וארץ, יג, ה, (תשל"א), עמ' 216-212.

  1. + 5) א' שמידע. 'על בעית החורש והיער של האלון המצוי בארץ ישראל', טבע וארץ, כב, 2, (תש"ם), עמ' 57-52.




2.4
          
           1) א' דנין. 'הצומח בהר חברון ובמדבר יהודה', י' שני ואחרים (עורכים), הר חברון – לקט מאמרים בנושאי טבע וידיעת הארץ, תשל"ז, עמ' 271-265.


צומח המדבר (יהודה ושומרון).
          
           1) בי"ס שדה שדה בוקר. 'הסתגלות צמחים לתנאי מדבר', מדבר יהודה וים המלח, עמ' 165-155.

  1. + 2) א' דנין. 'הצומח במדבר יהודה', טבע וארץ, טו, ג, (תשל"ג), עמ' 131-127. טו, ט, (תשל"ג), עמ' 279-275.
  2. 3) א' דנין. 'הצומח במדבר יהודה', צ' אילן (עורך), מדבר יהודה וים המלח, תל אביב, עמ' 169-162, טבע וארץ טו, ג, (תשמ"ג), עמ' 131-127.


          
  + 1) מ' ליטב. 'בתות מדבר יהודה', טבע וארץ, יא, ה, (תשכ"ט), עמ' 212-204.
  + 2) ע' סבח, א' דנין. 'צומח מזרח השומרון', ז' ארליך, י' אשל (עורכים), מחקרי יהודה ושומרון דברי הכנס הראשון מס, ירושלים 1993, עמ' 409-401.


החי.
          

  1. + 1) ג' אילני. 'טורפים קטנים במדבר יהודה', במחנה, 7, (אוקטובר 1983), עמ' 42-33 (דרך ארץ 191).
  2. + 2) ע' פז. 'עולם החי של ארץ ישראל בשלהי התקופה העות'מאנית', טבע וארץ, כב, 4, (תש"ם), עמ' 150-146.


          

  1. + 1) ג' אילני. 'נמרי מדבר יהודה', טבע וארץ, כב, 3, (תש"ם), עמ' 210-206.
  2. + 2) ג' אילני. 'חברברי מדבר יהודה', ע' זהרוני (עורכת), דרך ארץ – אדם וטבע, תל אביב תשמ"ה, עמ' 350-346.


         

  1. + 1) א' המרשטיין. 'אלה החיות שציוריהן דהו ונמוגו מקירות מערת אפולוניוס במרשה', טבע וארץ, כא, 1, (תשל"ט), עמ' 34-29.
  2. 2) י' לשם. 'הנגב ומדבר יהודה – המצדה של העופות הדורסים בישראל', טבע וארץ, כב, 5, (תש"ם), עמ' 210-206.



התערבות האדם בנוף הטבע.
          

  1. 1) א' ארני. 'על שקום החורש הטבעי בארצנו בידי האדם', טבע וארץ, טז, 3, (תשל"ד), עמ' 146-143.
  2. + 2) צ' רון. 'השפעת הדרוג החקלאי בהרי יהודה ושומרון על התהליכים המורפולוגיים', מ' ברושי (עורך), בין חרמון לסיני – יד לאמנון, תשל"ז, עמ' 28-24.


          

  1. 1) ע' אלון. 'הרהורים וערעורים על מדיניות היעור', טבע וארץ, יג, ה, (תשל"א), עמ' 211-204.
  2. 2) מ' זהרוני. 'וכרמל ליער יחשב' א-ב, במחנה, 4, 11, (ינואר 1984) (דרך ארץ 205-204).
  3. 3) על ארבעה שרידי חורש בהר יהודה ושומרון, טבע וארץ, יג, ה,(תשל"א), עמ' 267-266.
  4. + 4) ד' גרוסמן, ע' דרמן. 'תמורות בשימושי הקרקע ביהודה ושומרון (1991-1988)', ז' ארליך, י' אשל (עורכים), מחקרי יהודה ושומרון דברי הכנס הראשון מס, ירושלים 1993, עמ' 310-291.


         

  1. 1) ע' ברגר. 'סיור ביער אום צפא', טבע וארץ, יג, ה, (תשל"א), עמ' 269-268.
  2. 2) גיבסון שמעון וקלונר עמוס, 'סטף פרויקט ארכיאולוגי בהרי יהודה לבחינת הנוף והסביבה', קדמוניות, 91 – 92, (תשנ"א), עמ' 46 – 55.
  3. 3) נ' הראובני. 'יער, חורש וארץ זבת חלב ודבש', טבע וארץ, יז, 2, (תשל"ה), עמ' 73-71.
  4. + 4) מ' הראל. 'הנטיעה היהודית של עץ היער במקרא', מחקרי יהודה ושומרון דברי הכנס הרביעי, מכללת יו"ש, אריאל 1995, עמ' 305-299.
  5. + 5) ע' זהרוני. 'נפלאות יער אום צפא', דרך ארץ – אדם וטבע, משהב"ט, תל אביב תשמ"ה, עמ' 235-234 (במחנה, 27, 1979).
  6. 6) ז' נאוה. 'אתגרים אקולוגיים לייעור בישראל', טבע וארץ, ט, ז, 4, (תשל"ד), עמ' 191-188.
  7. 7) ה' עומר. 'היער כיער', טבע וארץ, יג, ו, (תשל"א), עמ' 307-305.
  8. + 8) ע' פז (עורך). יער אום צפא, בית ספר שדה עופרה, תל אביב תשמ"ב.
  9. 9) א' שמידע. 'על בעית החורש והיער של האלון המצוי בארץ ישראל', טבע וארץ, כב, ב, (תש"מ), עמ' 57-52.



4.2
          

  1. 1) ב"צ לוריא. 'עלה לך היער ובראת לך', ס"י צורן (עורכים), הר חברון – לקט מאמרים, תשל"ז.



          

  1. + 1) ש' אילן. 'החקלאות הערבית המסורתית', קרדום, 34, (תשמ"ד), עמ' 68-9.
  2. + 2) ס' בן יוסף. 'דרך איכר בהר', ע' זהרוני (עורכת), דרך ארץ – אדם וטבע, משהב"ט, תל אביב תשמ"ה, עמ' 63-60.
  3. + % 3) י' פליקס. החקלאות בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד, מס, ירושלים תשכ"ג.



מקורות המים ודרכי ניצולם.
          

  1. + 1) צ' אילון. 'מפעלי מים קדומים בהרי יהודה', טבע וארץ, יד, ג', (תשל"ב), עמ' 122-116.
  2. + 2) י' בונה, א' ביידה. 'מקורות מים וניצולם ביהודה ושומרון', א' שמואלי, ד' גרוסמן, ר' זאבי (עורכים), יהודה ושומרון – פרקים בגיאוגרפיה ישובית, א, כנען, ירושלים תשל"ז, עמ' 47-34.

  + 3) ח' גבירצמן. 'מי התהום ביהודה ושומרון הסכסוך הפוליטי בראי המשפט הבין לאומי', ז' ארליך, י' אשל (עורכים), מחקרי יהודה ושומרון, הכינוס השני, אריאל תשנ"ג, עמ' 300-289.

  1. + 4) מ' זהרוני. 'מפעלי מים קדומים בארץ ישראל', ע' זהרוני (עורכת), דרך ארץ – אדם וטבע, משהב"ט, תל אביב תשמ"ה, עמ' 85-82.

           5) מ' יעקובוביץ. לקסיקון המים, תל אביב 1981, עמ' 219-217.

  1. + 6) צ' רון. 'ניצול מעיינות לחקלאות שלחין בהרי יהודה', א' שמואלי, ד' גרוסמן, ר' זאבי (עורכים), יהודה ושומרון – פרקים בגיאוגרפיה ישובית, א, כנען, ירושלים תשל"ז, עמ' 249-230.
  2. + 7) צ' רון. 'מדרגות שלחין בהרי יהודה', ס"י צורן (עורכים), הרי חברון – לקט מאמרים בנושאי טבע וידיעת הארץ, תל אביב תשל"ז, עמ' 33-24.


          

  1. + 1) מ' זהרוני. 'פתרונות קדומים לבעיית המים בארץ ישראל', במחנה, (אוקטובר 1979), (דרך ארץ 3).
  2. + 2) י' עמית. 'טיול החודש; אל גינת אגוז', קרדום, 6, (תשל"ט), עמ' 37-29.
  3. + 3) צ' רון. 'מערכת נביעות תת קרקעיות', ע' זהרוני (עורכת), דרך ארץ – אדם וטבע, משהב"ט, תל אביב תשמ"ה, עמ' 93-86.


         
+# 1) אשל חנן ועמית דוד, 'מערכת אספקת המים מימי בית שני בחורבת כפירה', קדמוניות, 93 – 94, (תשנ"א), עמ' 56 59.

  1. 2) ר' גופנא, י' פורת. 'אגירת מים להתפתחות ישובי קבע בהרי שומרון בתקופה הכנענית', טבע וארץ, י, ה, (תשכ"ח), עמ' 297-295.
  2. + 3) צ' רון. 'בתיר הכפר ומערכות השלחין', טבע וארץ, י, ב, (תשכ"ח), עמ' 128-112, 133.
  3. + 4) צ' רון. 'המערכות של חקלאות השלחין של סטף', קרדום, 3, (1979), עמ' 17-3.
  4. + 5) א' שחם. 'מתקני השקייה עתיקים על רכס שורק', טבע וארץ, ב, ט, (תש"ך), עמ' 406-404.
  5. + 6) י' שפנייר. 'מעיינות דרום מזרח השומרון', ז' ארליך, י' אשל (עורכים), מחקרי יהודה ושומרון דברי הכנס השני, מכללת יו"ש, אריאל 1993, עמ' 282-267.



החקלאות.
          

  1. 1) ש' אביצור. חיי יום יום בארץ ישראל במאה הי"ט, תל אביב תשל"ג, עמ' 221-185.
  2. 2) י' צפריר. ארץ ישראל מחורבן בית שני ועד הכבוש המוסלמי, ב', ירושלים תשמ"ה, עמ' 388-347.
  3. + 3) י' קלויזנר. 'הכלכלה ביהודה בימי בית שני', מ' אבי-יונה (עורך), ההסטוריה של עם ישראל – תקופת בית הורדוס, תל אביב תשמ"ג, עמ' 142-132.
  4. + 4) י' רוזנסון. 'סוכות של כל ימות השנה', טבע וארץ, טז, 6, (תשל"ד), עמ' 292-290.
  5. + 5) א' זהרוני. 'וישראל ויהודה יושבים בסכות', דרך ארץ – אדם וטבע, תל אביב תשמ"ה, עמ' 15-14.





החקלאות בהר.
          

  1. + 1) י' בן יעקב. 'ארץ זית ושמן', ע' זהרוני (עורכת), דרך ארץ – אדם וטבע, משהב"ט, תל אביב תשמ"ה, עמ' 59-54.
  2. + 2) י' בן יעקב. 'להיות לגפן אדרת', ע' זהרוני (עורכת), דרך ארץ – אדם ועמלו, משהב"ט, תל אביב תשמ"ה, עמ' 53-12.

           3) ר' הסטרין, ז' יבין. 'בית הבד ופעולתו', קדמוניות, 3, (תשל"ה), עמ' 95-92.

  1. + 4) ע' זהרוני. 'שבעת המינים', ע' זהרוני (עורכת), דרך ארץ – אדם וטבע, משהב"ט, תל אביב תשמ"ה, עמ' 27-22.

           5) י' פלג. 'בתי בד עתיקים והפעלתם', טבע וארץ, כב, 5, (תש"מ), עמ' 190-186.

  1. + 6) ד' עמית. 'לחם מן הארץ', ע' זהרוני (עורכת), דרך ארץ – אדם וטבע, משהב"ט, תל אביב תשמ"ה, עמ' 41-28.


          
           1) ש' אביצור. 'לשד השומרון', ש' דר, י' רות (עורכים), שומרון – לקט מאמרים ומקורות, תל אביב תשל"א, עמ' 363-351.

  1. + 2) ז' ייבין. 'תעשיית השמן ובתי בד בישראל', דפים למורה דרך, (מאי-יוני 1978), עמ' 8-3.
  2. + 3) י' פלג. 'בתי בד עתיקים והפעלתם', טבע וארץ, כב, 5, (תש"מ), עמ' 190-186.
  3. 4) י' קרמון. 'גדול הגפן בחברון', אריאל, 41-40, (1985), עמ' 94-88.


         
           1) י' ברנד. 'בית הבד', לחקר הארכיאולוגיה התלמודית, סיני,6, י"ב, (תש"ג), עמ' שג-שכ"ה.
  + 2) י' הירשפלד. 'גתות יין קדומות באזור פארק איילון', ארץ ישראל, טו, (תשמ"א), עמ' 389-383.

  1. % 3) מקורות מספרים, אדם וטבע בהר, בי"ס שדה כפר עציון, כסלו תשל"ח.
  2. 4) י' רוזנסון. 'כרמי חברון – עבר והווה, סיור בכרמים לאור המקורות', מורשת דרך, 16, (נובמבר – דצמבר 1986), עמ' 33-31.

  + 5) ע' שיאון. 'חקלאות הספר בצפון מדבר יהודה במאות השביעית והשמינית', ז' ארליך, י' אשל (עורכים), מחקרי יהודה ושומרון כנס רביעי, מכללת יו"ש, אריאל 1995, עמ' 159-145.


הגידולים בנאות המדבר.
          

  1. י' הרשפלד, הכמיהה אל המדבר, תל אביב 2004 עמ' 69 – 88.
  2. + 2) י' פלדמן. 'תרבות החקלאות הקדומה בנאות המדבר באזור ים המלח ובקעת הירדן', א' שמואלי, ד' גרוסמן, ר' זאבי (עורכים), יהודה ושומרון, פרקים בגיאוגרפיה ישובית, ב, כנען, ירושלים תשל"ז, עמ' 596-582.


          

  1. 1) בי"ס שדה עין גדי. 'החקלאות הקדומה בעין גדי', צ' אילן (עורך), מדבר יהודה וים המלח, תל אביב (ללא שנה), עמ' 266-263.


         

  1. + 1) מ' גיחון. 'ערוגות הבשם (ואפרסמון עין גדי)', עתמול, ד, 3, (1979), עמ' 5-3.
  2. 2) י' נווה. 'נוה עין גדי ותולדותיו', מדבר יהודה – לקט מאמרים, תל אביב תשכ"ט, עמ' 89-71.



משק החי.
          

  1. + 1) מ' הראל. 'גידול הצאן במדברות ובחורשים', א' שמואלי, ד' גרוסמן, ר' זאבי (עורכים), יהודה ושומרון, פרקים בגיאוגרפיה ישובית, ב, כנען, ירושלים תשל"ז, עמ' 536-529.


          
           1) ע' אביצור. חיי יום יום בארץ ישראל במאה הי"ט, תל אביב תשל"ג, עמ' 235-222.


יחס ההלכה.
          

  1. + 1) י' בן נון. 'הגנת הסביבה כהלכה', טבע וארץ, טז, 2, (תשל"ד), עמ' 70-68.
  2. 2) יו"ט לוינסקי. ספר המועדים, כרך ה, תל אביב תשל"ז, עמ' 380-373.


          
           1) ש' גורן. 'השמירה על המטעים לאור ההלכה', מחנים, סה, (שבט, תשכ"ב), עמ' 12-7.

         

  1. % 1) מ' פירון. 'איסור קיצוץ אילנות', ד' ומ' הכהן (עורכים), חגים ומועדים: חנוכה, ט"ו בשבט, פורים, ירושלים 1980, עמ' 119-115.



תעשיות ההר.
          

  1. 1) ש' אביצור. חיי יום יום בארץ ישראל במאה הי"ט, תל אביב תשל"ג, עמ' 279-242.
  2. + 2) ש' אביצור. אדם ועמלו, אטלס לתולדות כלי עבודה ומתקני ייצור בארץ ישראל, ירושלים 1976.
  3. 3) ש' אביצור. 'מלאכות ותעשיות מסורתיות ביהודה ושומרון', א' שמואלי, ד' רוסמן, ר' זאבי (עורכים), יהודה ושומרון – פרקים בגיאוגרפיה ישובית, כנען, ירושלים תשל"ז, עמ' 197-158.
  4. + 4) נ' קריספיל (עורך). בעלי מלאכה בהר חברון, המדור לידה"א בתנועה הקיבוצית, 1987.


         

  1. 1) ש' אביצור. 'כלי כתישה וטחינה קמאיים בארץ', טבע וארץ, יד, ב,(תשל"ב), עמ' 83-78.
  2. 2) ש' אביצור. 'מוצרי חברון – מלאכות אומנויות ותעשיות', ש' דר (עורך), הר חברון, לקט מאמרים, תל אביב תש"ל, עמ' 250-238.
  3. + 3) ג' לרר. 'חברון עיר הזכוכית', ש' דר (עורך), הר חברון לקט מאמרים ומקורות, תל אביב תש"ל, עמ' 256-251.
  4. + 4) י' שפנייר, א' ששון. 'כבשני תעשיה בתקופות קדומות במדבר המזרחי של ארץ ישראל', ז' ארליך, י' אשל (עורכים), מחקרי יהודה ושומרון דברי הכינוס הרביעי, מכללת יו"ש, אריאל 1995, עמ' 177-161.


הפריסה הישובית מימי האבות ועד אחרי מרד בר-כוכבא.

כללי

  1. + 1) ש' דר. התפרוסת הישובית של מערב השומרון בימי הבית השני, המשנה והתלמוד, והתקופה הביזאנטית, החברה להגנת הטבע, תשמ"ב.
  2. + 2) א' זרטל. סקר הר מנשה (קער שכם), משהב"ט ואונברסיטת חיפה, 1992.


5.1
          

  1. + 1) י' אהרוני. 'ההיאחזות וההתנחלות', ב' מזר (עורך), ההסטוריה של עם ישראל – האבות והשופטים, תל אביב תשמ"ב, עמ' 66-56, 73-72.
  2. 2) ש' אפלבאום. 'מלחמת בר-כוכבא ותוצאותיה', א' רפפורט (עורך), ההסטוריה של עם ישראל, יהודה ורומא – מרידות היהודים, תל אביב תשמ"ג, עמ' 242-237.
  3. + 3) מ' כוכבי. 'יהודה והנגב: התנחלות יהודה ושמעון ושבטי הדרום; חבל ההר המרכזי: נחלות מנשה, אפרים ובנימין', י' אפעל (עורך), ההסטוריה של ארץ ישראל – ישראל ויהודה בתקופת המקרא, ירושלים 1984, עמ' 68-39.
  4. + 4) מ' כוכבי. 'יהודה ושומרון בתקופת המקרא', י' לויטה (עורך), הר מרום ישראל, תל אביב תשמ"ד, עמ' 61-38.
  5. + 5) י' מגן. 'ארץ בנימין בימי הבית השני', ז' ארליך, י' אשל (עורכים), מחקרי יהודה ושומרון הכינוס הרביעי, מכללת יו"ש, אריאל תשנ"ד, עמ' 102-75.
  6. + 6) י' מגן, י' ציונית, א' סירקיס, " קרית ספר – עיירה יהודית ובית כנסת מימי הבית השני", קדמוניות, 117 (תשנ"ט), עמ' 25 – 32.
  7. + 7) ב' מזר. 'תקופת האמפריה העברית ומלכויות ישראל ויהודה', י' רפל (עורך), תולדות ארץ ישראל, א, משרד הבטחון, תש"מ, עמ' 183-179.
  8. + 8) א' נצר, י' קלמן, ר' לוריס, " בית כנסת מתקופת החשמונאים ביריחו", קדמוניות, 117 (תשנ"ט), עמ' 17 – 24.

           9) י' פינקלשטיין. הארכאולוגיה של תקופת ההתנחלות והשופטים, תל אביב 1986, עמ' 48-43, 267.

  1. + 10) י' קלוזנר. 'מלחמות החשמונאים; בית חשמונאי בפריחתו', א' שליט (עורך), ההיסטוריה של עם ישראל, התקופה ההלניסטית, תל אביב תשמ"ג, עמ' 164-131.
  2. + 11) ז' קלאי. 'יהוד ותחומי הישוב היהודי תחת שלטון פרס', ח' תדמור (עורך), ההיסטוריה של עם ישראל, שיבת ציון – ימי שלטון פרס, ירושלים תשמ"ג, עמ' 80-72.

      % 12) ש' קליין. ארץ יהודה – מימי העליה מבבל עד חתימת התלמוד, תל אביב תרצ"ט, עמ' 47-31.

  1. + 13) י' שוורץ. בין עם לארצו: 'יהודה ושומרון בימי בית שני ובתקופת המשנה והתלמוד', י' לויטה (עורך), הר מרום ישראל, תל אביב תשמ"ד, עמ' 78-62.


          

  1. 1) צ' אילן. 'מדבר שומרון: ארץ מרעה', ע' זהרוני (עורכת), דרך ארץ – עם חי בנופיו, משהב"ט, תל אביב תשמ"ג, עמ' 125-122.
  2. 2) ג' אלון. תולדות היהודים בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד, ב, תל אביב 1970, עמ' 26-19.
  3. + 3) י' אפעל. 'מערכת גבעון ובעית מסע יהושע לדרום הארץ', י' ליוור, הסטוריה צבאית של ארץ ישראל בימי המקרא, תל אביב 1970, עמ' 90-79.
  4. 4) י' הרשפלד, הכמיהה אל המדבר, תל אביב תשס"ד, עמ' 171 – 198.
  5. 5) מ' הראל. התנחלות יהודית בארץ יהודה, אוניברסיטת תל אביב תשל"ו, עמ' 9-3, 24-21.
  6. + 6) ב' זיסו, א' גנור, " חורבת עתרי – כפר יהודי מתקופת הבית השני בשפלת יהודה", קדמוניות, 123 (תשס"ב), עמ' 18 – 27.

           7) ש' ייבין. 'ראשיתו של בית דוד', ציון ט (תש"ד), עמ' 69-49. וכן: א' מלמט (עורך), המלוכה הישראלית בראשיתה, ירושלים תשל"ה, עמ' 80-60.

  1. + 8) י' מגן, " אלוני ממרא – אתר פולחני מימי הורדוס", קדמוניות, 93 – 94 (תשנ"א), עמ' 46 – 55.

  + 9) י' מייטלס. 'איזור גוש עציון בתקופת הברונזה התיכונה', ז' ארליך (עורך), פרקים בנחלת יהודה, הוצאת העורך, עפרה 1995, עמ' 262-252.
  + 10) ז' קלאי. נחלות שבטי ישראל, ירושלים תשכ"ז, עמ' 52-41, 62-59, 151-99.
  + 11) ע' קלונר. 'הישוב היהודי בשפלת יהודה בתקופת המשנה והתלמוד על פי הממצא הארכיאולוגי', מ' ברושי (עורך), בין חרמון לסיני, יד לאמנון, ירושלים תשל"ז, עמ' 196-186.

         
             1) ש' בונימוביץ, 'פרשנות תרבותית וטקסט מקראי: הארכיאולוגיה המקראית בעידן הפוסט מודרני', קתדרה, 100 ( 2001), עמ' 27 – 46.
             2) ר' גופנא צ' צוק, 'יישובים מהתקופה הכלקוליתית במערב השומרון', ארץ ישראל, (תשנ"א), עמ' 111 – 118.
+ 3) צ' גרינהוט, א דה גרוט, " מוצא – ישוב מתקופת הברונזה והברזל ממערב לירושלים", קדמוניות, 123 (תשס"ב), עמ' 12- 17.

  1. + 4) מ' הראל. מסעות ומערכות בימי קדם, תל אביב תש"מ, עמ' 21-11.
  2. + 5) ש' ייבין. 'מלחמות דוד', י' ליוור, היסטוריה צבאית של ארץ ישראל בימי המקרא, מערכות, (1970), עמ' 156-149.
  3. % 6) י' לי לוין ע' מזר, הפולמוס על האמת ההיסטורית במקרא, יד בן צבי, ירושלים 2001.

  + 6) א' מילשטיין, א' עמית. 'מעלות בנימין לירושלים – ניתוח צבאי וקרקעי', ז' ארליך, י' אשל (עורכים), מחקרי יהודה ושומרון דברי הכנס השני, מכללת יו"ש, אריאל 1993, עמ' 94-65.
          7) א' עופר, 'ערי המדבר שביהודה המקראית', קתדרה, 90 (טבת תשנ"ט), עמ' 7 – 32.
          8) י' פינקלשטיין נ"א סילברמן, 'ארכיאולוגיה ומקרא בפרוס האלף השלישימבט מן המרכז', קתדרה\, 100 (2001), עמ'47 – 64.
          7) ז' קלאי, גבולותיה הצפוניים של יהודה, ירושלים תש"ך, עמ' 79-46, 106-80.


השלכות אסטרטגיות בישיבה בשדרת ההר.
          

  1. + 1) מ' גור, 'חשיבותן הבטחונית של יהודה ושומרון', הר מרום ישראל, משרד הבטחון, תשמ"ד, עמ' 188-154.
  2. + 2) ש' ייבין, 'גיאוגרפיה ואיסטרטגיה בתולדות ארץ ישראל', י' ליוור (עורך), היסטוריה צבאית של ארץ ישראל בימי המקרא, תל אביב תש"ל, עמ' 10-3.
  3. + 3) י' נאמן, השומרון – 'מסד לבטחון ישראל', הר מרום ישראל, תל אביב תשמ"ד, עמ' 200-190.



השליטה בשדרת ההר.
          

  1. + 1) מ' גיחון, 'החשיבות האיסטרטגית של יהודה ושומרון – ניתוח הסטורי', א' שמואלי, ד' גרוסמן, ר' זאבי (עורכים), יהודה ושומרון, פרקים בגיאוגרפיה ישובית, כנען, ירושלים תשל"ז, עמ' 72-49.
  2. + 2) א' מלמט, 'מלחמותיה האחרונות של ממלכת יהודה', י' ליוור (עורך), היסטוריה צבאית של ארץ ישראל בימי המקרא, תל אביב תש"ל, עמ' 296-212.




          

  1. 1) א"פ וויול (פילד מרשל), מסעי המלחמה בארץ ישראל, תל אביב 1951, עמ' 156-124.
  2. + 2) ז' קלאי, 'מלחמותיו של שאול', י' ליוור (עורך), היסטוריה צבאית של ארץ ישראל בימי המקרא, תל אביב תש"ל, עמ' 144-134.


         

  1. + 1) י' אפעל, 'מערכת גבעון ובעית מסע יהושע לדרום', י' ליוור (עורך), היסטוריה צבאית של ארץ ישראל בימי המקרא, תל אביב תש"ל, עמ' 88-79.


התבליט וצירי הביצורים.
          

  1. + 1) מ' גיחון, 'מערכת הביצורים של יהודה', י' ליוור (עורך), היסטוריה צבאית של ארץ ישראל בימי המקרא, תל אביב תש"ל, עמ' 425-410.


          

  1. 1) י' בן אריה, 'האגן כאזור חדירה להרי יהודה', ש' מרטון (עורך), אגן נחל אילון המערבי, תל אביב תש"ל, עמ' 128-123.

           2) היזמי חנניה, " אל – ח'רבה – מצודה ישראלית בספר המדבר ממזרח לירושלים", קדמוניות, 124 (תשס"ג), עמ' 102 – 107.

  1. + 3) מ' הראל, מסעות ומערכות בימי קדם, תל אביב תש"מ, עמ' 166-158; 111-101; 147-138; 100-92; 42-34; 91-69.
  2. + 4) ב' מזר, 'מסע שישק לארץ ישראל', י' ליוור (עורך), היסטוריה צבאית של ארץ ישראל בימי המקרא, תל אביב תש"ל, עמ' 188-184.

           5) ד' עמירן, גבולו המערבי של הר חברון, ידיעות, י"ד, ג-ד, (תש"ט), עמ' 118-112.

         

  1. + 1) י' ידין, 'עמק סוכות במערכות דוד ואחאב', י' ליוור (עורך), היסטוריה צבאית של ארץ ישראל בימי המקרא, תל אביב תש"ל, עמ' 180-171.
  2. + 2) י' פינקלשטיין, 'הדרך הרומית גופנא-אנטיפטריס', מ' ברושי (עורך), בין חרמון לסיני, יד לאמנון, ירושלים תשל"ז, עמ' 179-171.
  3. + 3) י' רול, א' איילון, 'הכבישים הרומיים בהדום ההר של השומרון וצפון יהודה', ר' זאבי (עורך), ישראל עם וארץ, א, תל אביב תשמ"ד, עמ' 146-131.
  4. + 4) י' רול, 'ביצורי בכחידס וצירי התחבורה לירושלים בתקופה הלניסטית', ארץ ישראל, כה (תשנ"ו), עמ' 509 – 514.


התבליט ומקום הערים.
          

  1. + 1) מ' גיחון, 'מערכת הביצורים של יהודה', י' ליוור (עורך), היסטוריה צבאית של ארץ ישראל בימי המקרא, תל אביב תש"ל, עמ' 425-410.
  2. + 2) ש' ייבין, 'הביצורים בארץ ישראל בימי קדם', י' ליוור (עורך), היסטוריה צבאית של ארץ ישראל בימי המקרא, תל אביב תש"ל, עמ' 396-362.
  3. + 3) י' ידין, 'הלחימה בארץ ישראל ושכנותיה באלף השני לספה"נ', י' ליוור (עורך), היסטוריה צבאית של ארץ ישראל בימי המקרא, תל אביב תש"ל, עמ' 339-317.
  4. 4) י' ידין, 'דרכי המלחמה באלף השני לפנה"ס', ב' מזר (עורך), עם ההסטוריה של ישראל – האבות והשופטים, תל אביב תשכ"ז, עמ' 176-170 (לפי מהדורת תשמ"ב).
  5. + 5) י' ידין, 'חצור גזר ומגידו בימי שלמה', א' מלמט (עורך), בימי בית ראשון מלכויות ישראל ויהודה, ירושלים תשכ"ב, עמ' 409-400.


          

  1. + 1) י' ידין, תורת המלחמה בארצות המקרא, רמת גן תשכ"ג, עמ' 32-26; 52-47; 101-96; 151-144; 248-245; 315-306.
  2. + 2) א' שטרן, 'ביצורי השער בתקופת המלוכה', י' ליוור (עורך), היסטוריה צבאית של ארץ ישראל בימי המקרא, תל אביב תש"ל, עמ' 409-400.


         

  1. 1) י' אהרוני, הארכאולוגיה של ארץ ישראל, ירושלים 1978, עמ' 241-169.

           2) ב' מזר, כנען וישראל מחקרים היסטוריים, ירושלים תשל"ד, עמ' 151-144.




היחס בין שלטון מרכזי לתנאים גאוגרפיים.
          

  1. 1) א' מלמט, 'ימי השופטים', ב' מזר (עורך), ההסטוריה של עם ישראל: השופטים, תל אביב תשמ"ב, עמ' 84-82, 89-88.


          

  1. 1) א' תדמור, 'קווים לתולדות שומרון למן ייסודה ועד הכיבוש המקדוני', י' לאבירם (עורך), ארץ שומרון, החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, ירושלים 1973, עמ' 74-67.


         
           1) ב' מזר, כנען וישראל מחקרים היסטוריים, ירושלים תשל"ד, עמ' 151-144.




יהודה שומרון והבקעה כמרכז לעצמאות ושמירה על יחודיות.
          

  1. % 1) א' אופנהיימר, 'מרד בר כוכבא – יחודו ומחקרו', א' אופנהיימר (עורך), מרד בר כוכבא, יד בן צבי, ירושלים תשמ"ב, עמ' 21-9.
  2. + 2) א' אופנהיימר, 'מרד בר כוכבא', ש' ספראי ואחרים (עורכים), ארץ ישראל מחורבן בית שני ועד הכבוש המוסלמי, ירושלים תשמ"ה, עמ' 64-60.

           3) ש' ייבין, מלחמת בר כוכבא, מוסד ביאליק, ירושלים 1952.

  1. + 4) ר' פורת, ס' ליסקר, ע' פרומקין, ח' אשל, 'סקר ארכיאולוגי במערות מדבר יהודה במרחב עין גדי – קומראן' ע' נבון (עורך), מלח הארץ, 1 2005 , עמ' 71 - 92

           5) א' צ'ריקובר, היהודים והיוונים בתקופה ההלניסטית, תל אביב תשכ"ג.

  1. 6) י' קלוזנר, 'המרד הגדול והחורבן השני', א' כשר (עורך), המרד הגדול הסיבות והנסיבות לפריצתו, ירושלים תשמ"ג, עמ' 416-389.


          
      % 1) ג' אלון, 'מלחמת בר כוכבא', א' אופנהיימר (עורך), מרד בר כוכבא, מרכז שז"ר, ירושלים תש"מ, עמ' 55-23.

  1. + 2) י' הירשפלד, 'ספרית המלך הורדוס בארמון הצפוני במצדה', קדמוניות, 131 (תשס"ו), עמ' 20 - 24
  2. +% 3) י' ידין, מצדה,
  3. 4) א' נצר, 'מצדה הסקר החפירות והשיחזור', מ' נאור (עורך), ים המלח ומדבר יהודה 1900 – 1967 (עידן 14), ירושלים תש"ן, עמ' 185 – 197.
  4. ּּ+ 5) א' נצר, י' קלמן, ר' לוריס, צ' אצ'י, 'חידושי החפירות בהרודיון התחתית', קדמוניות, 129 (תשס"ה), עמ' 30 - 42

         

  1. 1) ח' אשל, 'האם מצדה נפלה בשנית? עתמול כה 6 (אלול תש"ס), עמ' 12 – 15.

 # 2) ד' ביתן, 'מצדה הסמל והמיתוס', מ' נאור (עורך), ים המלח ומדבר יהודה 1900 – 1967 (עידן 14), ירושלים תש"ן, עמ' 221– 235.
           3) ה' גבע, 'סוללת המצור ששפכו הרומאים לשם כיבוש הארמון הצפוני במצדה', ארץ ישראל, כה (תשנ"ו), עמ' 297 – 306.

  1. 4) מ' ליבס, 'השבילים העולים למצדה איתורם וגילויים', מ' נאור (עורך), ים המלח ומדבר יהודה 1900 – 1967 (עידן 14), ירושלים תש"ן, עמ' 173– 184.

         5) ז' משל, 'מלחמת מצדה ומקבילותיה – מיתוס או היסטוריה?', ארץ ישראל, כה (תשנ"ו), עמ' 438 – 442.
+# 6) א' נצר, 'שיכורים ולא מיין', עתמול כו 5 (תמוז תשס"א), עמ' 6 – 9.

  1. + 6) י' רומן, חידת מצדה, ארץ , (סתיו 1987), עמ' 17 - 23 , 71 – 74.


גורמי מתח במישור הדתי – רוחני – חברתי בין השלטון ליהודי הארץ

נסיבות מדיניות.
          
           1) מ' אבי יונה, 'מרד החשמונאים ומלחמות יהודה המכבי בסורים', א' שליט (עורך), ההיסטוריה של עם ישראל – התקופה ההלניסטית, ירושלים תשמ"ג, עמ' 125-103.

  1. + 1) ב' בר –כוכבא, מלחמות החשמונאים, יד יצחק בן צבי, ירושלים תשמ"א, עמ' 311-157.

           3) מ"ד הר, 'סיבותיו של מרד בר כוכבא', א' אופנהיימר (עורך), מרד בר כוכבא, יד יצחק בן צבי, ירושלים תש"מ, עמ' 67-57.
  + 4) א' כשר, מבוא: 'הרקע הסיבתי והנסיבתי למלחמת היהודים ברומאים', א' כשר (עורך), המרד הגדול, הסיבות והנסיבות לפריצתו, ירושלים תשמ"ג, עמ' 92-9.
           5) א' צ'ריקובר, 'גזירות אנטיוכוס ובעיותיהן', ב' בר כוכבא (עורך), התקופה הסלווקית בארץ ישראל, מחקרים ועיונים בגזרות הדת ומרד החשמונאים, תל אביב תש"מ, עמ' 130-109.

  1. 6) א' רפפורט, 'יחסי יהודים ולא יהודים בארץ ישראל והמרד הגדול ברומי', א' כשר (עורך), המרד הגדול הסיבות והנסיבות לפריצתו, ירושלים תשמ"ג, עמ' 172-159.


          

  1. 1) י' אפעל, 'ראשיתה של אדומיאה', קדמוניות, 126 עמ' 77 - 79

      % 2) י' בן שלום. 'תהליכים ואידיאולוגיה בתקופת יבנה כגורמים עקיפים למרד בר כוכבא', א' אופנהיימר, א' רפפורט (עורכים), מרד בר כוכבא – מחקרים חדשים, יד יצחק בן צבי, ירושלים תשמ"ד, עמ' 12-1.
      % 3) י' גייגר, 'הגזירה על המילה ומרד בר כוכבא', א' אופנהיימר (עורך), מרד בר כוכבא, מרכז שז"ר, ירושלים תש"מ, עמ' 93-85.
           4) ד' טריפון בן חיים, 'הרקע הפוליטי הפנימי של מרד בר כוכבא', א' אופנהיימר, א' רפפורט (עורכים), מרד בר כוכבא – מחקרים חדשים, יד יצחק בן צבי, ירושלים תשמ"ד, עמ' 26-13.
           5) א' רפפורט, 'הערות על סיבותיו של המרד הגדול ברומי', א' כשר (עורך), המרד הגדול הסיבות והנסיבות לפריצתו, ירושלים תשמ"ג, עמ' 421-117. וכמו כן: קתדרה, 8, (תשל"ח), עמ' 46-42.
           6) מ' שטרן, ההיסטוריה של ארץ ישראל, התקופה ההלניסטית ומדינת החשמונאים, ירושלים 1981, עמ' 190-165.

         

  1. 1) א' אופנהיימר, 'שורשיו של מרד בר כוכבא ביבנה', עתמול, יט 1 (תשרי תשנ"ד), עמ' 3 – 4.

      % 2) מ' ראבילו. 'גזירות המילה כאחד הגורמים למרד בר כוכבא', א' אופנהיימר, א' רפפורט (עורכים), מרד בר כוכבא – מחקרים חדשים, יד יצחק בן צבי, ירושלים תשמ"ד, עמ' 46-27.


דרך המאבק.
          
           1) ב' איזק. 'קאסיוס דיו על מרד בר כוכבא', א' אופנהיימר, א' רפפורט (עורכים), מרד בר כוכבא – מחקרים חדשים, יד יצחק בן צבי, ירושלים תשמ"ד, עמ' 112-106.

  1. + % 2) ב' בר כוכבא. מלחמות החשמונאים, יד יצחק בן צבי, ירושלים תשמ"א.
  2. + 3) מ' זהרוני. 'בנופי מולדת החשמונאים ובזירת הקרבות בראשית המרד', ע' זהרוני (עורכת), דרך ארץ – עם חי בנופיו, משהב"ט, תל אביב תשמ"ג, עמ' 83-74.

          
           1) מ' מור, מרד בר כוכבא עוצמתו והיקפו, יד יצחק בן צבי, ירושלים תשנ"ב.




תוצאות המאבק.
          
           1) א' אפלבאום. 'המצב האזרחי לאחר חורבן בית שני', א' אופנהיימר (עורך), מרד בר כוכבא, מרכז שז"ר, ירושלים תש"מ, עמ' 286-277.
      % 2) ז' ספראי. 'מצב היישוב היהודי בארץ ישראל לאחר מרד בר כוכבא', א' אופנהיימר, א' רפפורט (עורכים), מרד בר כוכבא – מחקרים חדשים, יד יצחק בן צבי, ירושלים תשמ"ד, עמ' 214-182.
      % 3) י' שוורץ. 'ארץ יהודה בעקבות זיכוי מרד בר כוכבא', א' אופנהיימר, א' רפפורט (עורכים), מרד בר כוכבא – מחקרים חדשים, יד יצחק בן צבי, ירושלים תשמ"ד, עמ' 223-215.

          
           1) ג' אלון. תולדות היהודים בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד, ב, תל אביב 1970, עמ' 26-19.
      % 2) י' גפני. 'מעמדה של ארץ ישראל בתודעה היהודית בעקבות מרד בר כוכבא', א' אופנהיימר, א' רפפורט (עורכים), מרד בר כוכבא – מחקרים חדשים, יד יצחק בן צבי, ירושלים תשמ"ד, עמ' 232-224.
      % 3) ש' ליברמן. 'רדיפת דת ישראל', א' אופנהיימר (עורך), מרד בר כוכבא, מרכז שז"ר, ירושלים תש"מ, עמ' 238-205.
           4) ד' עמית ח' אשל, 'מרד בר כוכבא בדרום הר חברון', ארץ ישראל, כה (תשנ"ו), עמ' 438 – 442.

  1. + 5) ר' פורת, ח' אשל, ג' שטיבל, 'יש חדש במדבר', עתמול, כ"ז 5 (תמוז תשס"ב), עמ' 4 - 8

           6) א' רפפורט. 'הערים ההלניסטיות וייחודה של ארץ ישראל בתקופת החשמונאים', ב' בר כוכבא (עורך), התקופה הסלווקית בארץ ישראל, תל אביב תש"מ, עמ' 275-263.

  1. 7) י' שוורץ. 'דרום הר חברון בעקבות חפירות ארכיאולוגיות חדשות', ז' ארליך (עורך), פרקים בנחלת יהודה, ללא פירוט הוצאה, עפרה 1995, עמ' 252-239.


         
      % 1) י' שוורץ. 'המתיחות שבין חכמי דרום יהודה לחכמי הגליל בתקופת המשנה והתלמוד (לאחר מרד בר כוכבא)', סיני, צ"ג - צ"ד, (תשמ"ד), עמ' ק"ב-ק"ט.



היבטים הלכתיים.
          
           1) א' אופנהיימר. 'ההלכה בספרי החשמונאים', ב' בר כוכבא (עורך), התקופה הסלווקית בארץ ישראל, תש"מ, עמ' 237-227 (במיוחד עמ' 230-227).





כתות מדבר יהודה ומגילות מדבר יהודה.
          

  1. + 1) מערות מדבר יהודה סקר ארכיאולוגי תש"ך, ירושלים, החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, תשכ"א, הודפס גם בידיעות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה שנה כ"ה א-ב תשכ"א (ללא ציון עורך).
  2. + 2) ח' אשל, חורבת קומראן והמגילות', קתדרה, 109 (תשרי תשס"ד), עמ' 51 - 62
  3. + 3) צ' אילן. ים המלך וחופיו, תרבות וחינוך, תל אביב 1971, עמ' 88-62.
  4. 4) ח' אשל, ד' פלוסר, י"א באומגרטן, י' שיפמן, ש' טלמון, פ' שמידט, " תולדות האיסיים והשקפותיהם" קדמוניות, 114 (תשנ"ח), עמ' 86- 118.
  5. 5) מ' ברושי, 'גילוי המגילות הגנוזות וכתבי יד אחרים במדבר יהודה', , מ' נאור (עורך), ים המלח ומדבר יהודה 1900 – 1967 (עידן 14), ירושלים תש"ן, עמ' 198 – 206.
  6. 6) מ' ברושי, 'קומראן ומגילותיה – ספירת מלאי', קתדרה, 100 (2001), עמ' 165 – 182.
  7. + 7) י' הירשפלד, 'קומראן בתקופת בית שני – הערכה מחודשת של ממצאי החפירה', קתדרה, 109 (תשרי תשס"ד), עמ' 5 -50, וכן תגובות עמ' 51 – 68. וכן מ' ברושי, קתדרה, 109 (תשרי תשס"ד), עמ' 63 - 68
  8. +% 8) י' הירשפלד, הכמיהה אל המדבר, תל אביב תשס"ד, עמ' 89 – 139, 228 - 248
  9. + 9) י' זיו, 'חקר מערות מדבר יהודה', מ' נאור (עורך), ים המלח ומדבר יהודה 1900 – 1967 (עידן 14), ירושלים תש"ן, עמ' 207 – 220.
  10. % 10) ע' טוב, מ' ברושי, א' קמרון, מגילות מדבר יהודה וחקירתן, קדמוניות, 114 (תשנ"ח), עמ' 66 – 85
  11. + 11) ג' מאגנס, ר' רייך, ח' אשל, ב' מגן, פ"מ קרוס, א' אשל, " החפירות בקומראן ובסביבותיה", קדמוניות, 114 (תשנ"ח), עמ' 119 – 136.
  12. 12) ד' פלוסר, מגילות מדבר יהודה והאיסיים, משהב"ט, תל אביב 1985.

          

       
          1) ח' אשל, מגילות קומראן והמדינה החשמונאית, יד בן צבי ירושלים, 2004
          1) א' באומגרטן, הכיתות בימי הבית השני' משהב"ט, תל אביב 2001.
+ 2) א' נצר, "הצעה בדבר דרכי השימוש במקוואות בקומראן", קדמוניות, 124 (תשס"ג), עמ'116 – 117.

  1. 3) א' רוייטמן, 'סוד ההיכל', עתמול כט 2 (חשוון תשס"ד), עמ' 4 – 7.
  2. 3) ש' שבא, 'דרמה גדולה ודרמה קטנה', עתמול, כב 6 (אלול תשנ"ז), עמ' 3 – 5.
  3. 4) י' שיפמן, ' 'מלחמת המגילות – התפתחויות בחקר המגילות הגנוזות', קתדרה, 61 (תשרי תשנ"ב), עמ' 3 – 23.


השומרונים.
          
           1) י' בן צבי, ספר השומרונים, יד יצחק בן צבי, ירושלים תש"ל.

  1. +% 2) מ' מור, משומרון לשכם, העדה השומרונית בעת העתיקה, שזר, ירושלים 2003.
  2. + 3) ז' ספראי. 'השומרונים', צ' ברס ואחרים (עורכים), ארץ ישראל מחורבן בית שני ועד הכבוש המוסלמי, א, ירושלים תשמ"ב, עמ' 269-252.
  3. +% 4) א' שטרן ח' אשל (עורכים), ספר השומרונים, יד בן צבי, ירושלים 2002.

          
      % 1) ג' אלון. תולדות היהודים בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד,
א, תל אביב תשכ"ז, עמ' 352-350.
ב, תל אביב תשל"א, עמ' 26-24; 251-248.
           2) מ' אבי יונה. 'השומרונים בתקופה הרומית ובתקופה הביזנטית', י' אבירם (הביא לדפוס), ארץ שומרון, החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, ירושלים תשל"א, עמ' 37-34.
+ 3) א' זרטל, " שמונה עונות חפירה באתר הר עיבל", קדמוניות, 89 – 90 (תש"ן), עמ' 42 – 50.
         
           1) מ' אבי יונה. 'על מרידות השומרונים בביזנטים', ארץ ישראל, ד, ירושלים תשט"ז, עמ' 132-127.


מוצא השומרונים.
          
           1) ג' אלון. 'מוצאם של השומרונים במסורת ההלכה', תרביץ, יח, (תש"ז), עמ' 156-146.
           2) ח"ד מנטל. 'התבדלות השומרונים – רקעה וזמנה', ח"ד מנטל (עורך), אנשי כנסת הגדולה, תשמ"ג, עמ' 60-52.
           3) ח' תדמור. 'השומרונים ונסיבות התבדלותם', י' אפעל (עורך), היסטוריה של ארץ ישראל, יהודה וישראל בתקופת המקרא, ב, כתר ויב"צ, ירושלים 1984, עמ' 283-281.


          
           1) פ"מ קרוס. 'שומרון וירושלים – תולדות השומרונים בראשיתם ויחסיהם עם היהודים', ח' תדמור (עורך), ההסטוריה של עם ישראל, שיבת ציון – ימי שלטון פרס, תשמ"ג, עמ' 94-81.

         
      % 1) ש' טלמון. 'מסורות במקרא על ראשית תולדות השומרונים', י' אבירם (הביא לדפוס), ארץ שומרון, החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, ירושלים תשל"ד, עמ' 33-19.
           2) ח"ד מנטל. 'התבדלות השומרונים – רקעה וזמנה', בר אילן, ז-ח (תש"ל), עמ' 177-162.


תולדות מערכת היחסים בין השומרונים ליהודים.
          
           1) י' בן צבי. 'ישובי השומרונים בשומרון וביהודה', א' שמואלי ואחרים (עורכים), יהודה ושומרון, פרקים בגיאוגרפיה ישובית, כנען, ירושלים תשל"ז, עמ' 113-103 (עבוד מפרקים א' וב' מספר השומרונים).
           2) מ' גיל. ארץ ישראל בתקופה המוסלמית הראשונה (1099-634), א, תל אביב תשמ"ג, עמ' 664-661.
           3) י' גפני. 'השומרונים ומושבותיהם', ש' דר, י' רות (עורכים), שומרון – לקט מאמרים ומקורות, תל אביב תשל"א, עמ' 181-166.
          

  1. 1) פ"מ קרוס. 'שומרון וירושלים – תולדות השומרונים בראשיתם ויחסיהם עם היהודים', ח' תדמור (עורך), ההסטוריה של עם ישראל, שיבת ציון – ימי שלטון פרס, תשמ"ג, עמ' 94-81.


         
      % 1) א' ביכלר. 'השתתפותם של השומרונים במרד בר כוכבא', א' אופנהיימר (עורך), מרד בר כוכבא, מרכז שז"ר, ירושלים תש"מ, עמ' 121-115.
           2) י' דן. 'מרידות השומרונים', מ"ד הר (עורך), היסטוריה של ארץ ישראל: התקופה הרומית ביזנטית, תקופת המשנה והתלמוד והשלטון הביזנטי, ה, ירושלים תשמ"ה, עמ' 252-249.
           3) י' דן. 'ידיעות על יחסי יהודים ושומרונים בארץ ישראל בשלהי התקופה הביזנטית (המאה ה-ו' – ה-ז')', ציון, מו, (תשמ"א), עמ' 76-67.
           4) ח"ז הירשברג. 'יהודה ואפרים – עימות במרוצת הדורות', י' אבירם (מביא לדפוס), ארץ שומרון, החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, ירושלים, עמ' 105-99.

  1. 5) ב' צדקה. 'יהודים ושומרונים בתקופה ההלניסטית', ז' ארליך, י' אשל (עורכים), מחקרי יהודה ושומרון הכינוס הראשון מס, ירושלים, 1993, עמ' 158-137.



מסורות שומרוניות.
          
           1) י' בן צבי. 'הפסח אצל השומרונים', מחנים, יג (תשי"ב), עמ' 57-55.
+ # 2) יצחק מגן, 'הר גריזים- עיר מקדש', קדמוניות, 91- 92 (תשנ"א), עמ' 70 – 96
+ # 3) יצחק מגן, 'הר גריזים- עיר מקדש', קדמוניות, 120 (תשס"א), עמ' 74 – 118.
          
  + % 1) ז' ספראי. 'בתי כנסת של השומרונים בתקופה הרומית ביזנטית', קתדרה, 4, (תשל"ז), עמ' 112-84.

  1. + 2) יצחק מגן, 'בתי הכנסת השומרוניים ופולחנם', ז' ארליך, י' אשל (עורכים), מחקרי יהודה ושומרון דברי הכנס השני, מכללת יו"ש, אריאל 1993, עמ' 264-229.

+ # 3) יצחק מגן, ' בתי כנסת שומרוניים', קדמוניות, 99 -100 (תשנ"ג), עמ' 66 - 90
+ # 4) יצחק מגן, ' הר גריזים בתקופה הרומית ביזאנטית', קדמוניות, 120 (תשס"א), עמ' 133 - 143

         
      % 1) ז"ח ארליך. 'מסורות יהודה וישראל כרקע למסורות השומרונים', ז' ארליך, י' אשל (עורכים), מחקרי יהודה ושומרון דברי הכנס הראשון מס, ירושלים 1993, עמ' 160-149.

  1. + 2) ע' דמתי. 'הסרקופגים במאוזוליאום השומרוני בעסכר (עין סוכר); ישראל – עם הארץ, ב-ג, (תשמ"ה-תשמ"ו), עמ' 106-87.

          3) יצחק מגן, צפניה לבנה, משגב חגי, ' הכתובות הארמיות והעבריות מהר גריזים' , קדמוניות, 120 (תשס"א), עמ' 125 - 132
+ 4) אפרים שטרן יצחק מגן, ' השלב הראשון של המקדש השומרוני בהר גריזים: עדויות ארכיאולוגיות חדשות', קדמוניות, 120 (תשס"א), עמ' 125 - 132.

ארץ יהודה – מארץ מזרע לחבל ספר.

הישוב היהודי במאות ה 7-2.
          
         1) מ' איש שלום. בצילן של מלכויות, תל אביב תשל"ו, עמ' 162-153.

  1. + 2) א' נגב, 'חורבת סוסה והישוב היהודי בדרום הר חברון בתקופה הרומית המאוחרת',

             קתדרה, 60 (תמוז תשנ"א), עמ' 85 – 93.

  1. + 3) ד' עמית וצ' אילן, "בית הכנסת במעון שביהודה", קדמוניות, 91 – 92 (תשנ"א), עמ' 115 – 125.

        4) ש' קליין. ארץ יהודה, תל אביב תרצ"ט, עמ' 182-169, 193-191, 197-169.
        5) י' שורץ, 'הישוב היהודי בדרום הר חברון – הערות היסטוריות', קתדרה, 60 (תמוז
            תשנ"א), עמ' 94 – 98.
          
% 1) ז' ספראי, 'האונומסטיקון של אוסביוס והישוב בדרום הר חברון', קתדרה, 72 (תמוז
          תשנ"ד), עמ' 23 – 33.


התפשטות הנצרות ביהודה בתקופה הרומית – ביזנטית.
          

  1. + 1) יזהר הירשפלד, מנזרי מדבר יהודה בתקופה הביזאנטית', קדמוניות, 87 – 88 (תש"ן), עמ' 58 – 87.
  2. +% 2) י' הרשפלד, המדבר של העיר הקדושה, מנזרי מדבר יהודה בתקופה הביזאנטית, יד בן צבי, ירושלים תשס"ב.
  3. + % 3) י' פטריך. נזירות מדבר יהודה בתקופה הביזאנטית, יד בן צבי, ירושלים תשנ"ה.

           4) ש' קליין. ארץ יהודה, תל אביב תרצ"ט, עמ' 201-197.
          


          1) י' פטריך, 'נזירי מדבר יהודה', עתמול, כ"א 6 (אלול תשנ"ו), עמ' 21 - 23
          2) י' שומרון, 'דיר קלעה ומנזרי מערב השומרון', י' בן אריה א' ריינר (עורכים), וזאת ליהודה, יד בן צבי, ירושלים תשס"ג, עמ' 209 – 252.

  1. + 3) ע' שיאון, 'נזירות מדבר יהודה', קדמוניות, 111 (תשנ"ו), עמ' 25 – 32


         1) ד' עמית, 'כוהנים וזכר המקדש בבתי הכנסת של דרום יהודה', י"ל לוין (עורך), רצף ותמורה, יד בן צבי ירושלים 2004, עמ' 143 - 156

הופעת האסלם – תהליכי חורבן ונומידיזציה.
          
           1) מ' אביר. תולדות היישוב הערבי בארץ ישראל, סקירה חודשית, 1, 1975, עמ' 35-29.
           2) מ' גיל. ארץ ישראל בימי השלטון המוסלמי (1099-634), י' פראוור (עורך), ההיסטוריה של ארץ ישראל שלטון המוסלמים והצלבנים, כרך ו', כתר ויב"צ, ירושלים תשמ"א, עמ' 20-17, 28-27, 42-39, 49-47.


הצלבנים בשדרת ההר
          

  1. + 1) י' מגן מ' דדון, " נאבי סמואל (שמואל הנביא – הר השמחה)", קדמוניות, 118 (תש"ס), עמ' 62 – 77.


המאבק בין ספר המדבר והארץ הנושבת.
          

  1. 1) מ' גיל. ארץ ישראל בימי השלטון המוסלמי (1099-634), י' פראוור (עורך), ההיסטוריה של ארץ ישראל: שלטון המוסלמים והצלבנים, כרך ו, כתר ויב"צ, ירושלים תשמ"א, עמ' 120-101 (המצב בארץ).
  2. 2) א' כהן. 'ארץ ישראל באימפריה העות'מאנית עד סף העת החדשה (1804-1516)', א' כהן (עורך), ההיסטוריה של ארץ ישראל: שלטון הממלוכים והעות'מאנים (1804-1260), ז, כתר ויב"צ, ירושלים 1981, עמ' 110-104, 165-164.

           3) י' פרנקל. חדירתם של הבדווים לארץ ישראל בתקופה הפטימית (1096-969), קתדרה, 11, (תשל"ט), עמ' 86.

  1. 4) ע' מנאע. 'האוכלוסיה הערבית בחברה, כלכלה וארגון', י' בן אריה, י' ברטל (עורכים), ההיסטוריה של ארץ ישראל: שלהי התקופה העות'מנית (1917-1799), ח, כתר ויב"צ, ירושלים תשמ"ג, עמ' 158-155, 177-162.

           5) א' שמואלי. 'שתי פנים לכפר סעיר', א' שמואלי, ד' גרוסמן, ר' זאבי (עורכים), יהודה ושומרון: פרקים בגאוגרפיה יישובית, ב, ירושלים תשל"ז, עמ' 547-542.

  1. + 6) רייפנברג. מלחמת המזרע והישימון, ירושלים תש"י.

           7) מ' שרון. 'הבידואים וארץ ישראל תחת שלטון האסלם', ע' זהר (עורך), המדבר: עבר, הוה, עתיד, תל אביב תשל"ז, עמ' 210-199.
           8) מ' שרון, 'תהליכי חורבן ונומאדיזאציה בארץ ישראל תחת שלטון האסלאם', מ' שרון (עורך), סוגיות בתולדות ארץ ישראל תחת שלטון האסלאם, ירושלים תשל"ו, עמ' 32-9.


          

  1. % 1) מ' יזבק, 'היישוב היהודי בשכם בשנים 1655 – 1691 על פי הסג'יל', קתדרה,87 (ניסן תשנ"ח), עמ' 61 – 76.

           2) ד' עמירן. 'דורא-לדמות היישובים בספר הבדויים', א' שמואלי, ד' גרוסמן, ר' זאבי (עורכים), יהודה ושומרון: פרקים בגיאוגרפיה יישובית, ב, ירושלים תשל"ז, עמ' 541-537.
           3) מ' פיארוטי. מנהגים ומסורות בארץ ישראל, תל אביב תשמ"ה, עמ' 172-147, 212-198.

  1. 4) א' שמואלי. הרקע להתנחלות נוודים במרחב ירושלים, א' שמואלי, ד' גרוסמן, ר' זאבי (עורכים), יהודה ושומרון: פרקים בגיאוגרפיה יישובית, ב, ירושלים תשל"ז, עמ' 563-558.
  2. 5) מ' שרון. 'הבדווים של הר חברון', א' שמואלי, ד' גרוסמן, ר' זאבי (עורכים), יהודה ושומרון: פרקים בגיאוגרפיה יישובית, ב, ירושלים תשל"ז, עמ' 557-548.


         

  1. % 1) ה"ב טריסטראם. מסע בארץ ישראל: יומן 1864-1863, ירושלים תשל"ז (המקומות העוסקים בבדואים).
  2. 2) ו"פ לינטש, מסע מחקר אל הירדן וים המלח, משהב"ט, תל אביב 1984 עמ' 182 - 293
  3. 3) ג' פיין. עתות סופה, עלים מדפתרי הקונסוליה בירושלים, ירושלים תש"מ (הפרקים המתאימים).
  4. + 4) א' שמואלי. 'ישובי הבדווים בספר של מדבר יהודה', א' שמואלי, ד' גרוסמן, ר' זאבי (עורכים), יהודה ושומרון: פרקים בגיאוגרפיה יישובית, ב, ירושלים תשל"ז, עמ' 566-564.
  5. 5) א' שמואלי. התנחלות הבדווים של מדבר יהודה, תל אביב תש"ל.



הישוב הערבי בדורות האחרונים.
          

  1. 1) נ' שלם. מדבר יהודה, ירושלים תשכ"ח, עמ' 23-18.
  2. + 2) א' שמואלי. 'ישובי הבדווים בספר של מדבר יהודה', טבע וארץ, יז, ה, (תשל"ה), עמ' 227-224.



          

  1. 1) ש' אביצור, י' שביט. 'פני הארץ ויישובה: אוכלוסיה התישבות וכלכלה', י' בן אריה, י' ברטל (עורכים), ההיסטוריה של ארץ ישראל: שלהי התקופה העות'מאנית (1919-1799), ח', כתר ויב"צ, ירושלים תשמ"ג, עמ' 67-48.
  2. 2) א' שמואלי. 'קץ הניידות', ע' זהר (עורך), המדבר: עבר, הווה, עתיד, תל אביב תשל"ז, עמ' 228-216.


         
           1) א' שמואלי. 'ישובי בדואים בגבול המדבר', ע' זהר (עורך), המדבר: עבר, הווה, עתיד, תל אביב תשל"ז, עמ' 215-211.

  1. % 2) ה"ב טריסטראם. מסע בארץ ישראל: יומן 1864-1863, ירושלים תשל"ז (במקומות העוסקים בבדואים).





חברון.
          

  1. % 1) ש' חגי. 'חברון', מחנים, קיז, (תשכ"ח), עמ' נב-נט.
  2. + 2) ע' אבישר (עורך). ספר חברון, ירושלים תשל"ח.

           3) א' חורשי. תולדות היהודים בארץ ישראל תחת שלטון המוסלמים, תל אביב (ללא שנה), עמ' 124-120.

  1. + 4) י' קרמון. 'תמורות בגיאוגרפיה העירונית של חברון במאה הי"ט', אריאל, 41-40, (תשמ"ה), עמ' 87-79.
  2. + 5) י' קרמון, א' שמואלי. חברון, דמותה של עיר הררית, תל אביב תש"ל.
  3. % 6) נ' שור. 'חברון בתיאורי נוסעים מן התקופה הממלוכית והעות'מנית (1917-1260)', ז' ארליך (עורך), פרקים בנחלת יהודה, ללא שנת הוצאה, עפרה 1995, עמ' 130-97.


          
           1) י' בן אריה. 'שנים עשר הישובים הגדולים בארץ ישראל במאה התשע-עשרה', קתדרה, 19, (תשמ"א), עמ' 94-84.

  1. + % 2) ז' ייבין. 'מערת המכפלה סקירה כללית', ז' ארליך (עורך), פרקים בנחלת יהודה א', הוצאת פרטית, עפרה 1995, עמ' 160-141 (על מתחם מערת המכפלה ראה עוד שם בהמשך).
  2. + 3) א' עופר, " חפירות חברון המקראית", קדמוניות, 87 – 88 (תש"ן), עמ' 88 – 93.
  3. + 4) י' קרמון, א' שמואלי. 'חשיבות החקלאות בכלכלת חברון בשנות הששים', א' שמואלי ואחרים (עורכים), יהודה ושומרון – פרקים בגאוגרפיה ישובית, א, ירושלים תשל"ז, עמ' 349-340.
  4. % 5) י' רוזן. אתרי סגולה, באספקלריה של חז"ל, ירושלים תשל"ד, עמ' 14-5.
  5. + 6) א' שילר. מערת המכפלה, אריאל, ירושלים 1976.


         
           1) מ' גיל. ארץ ישראל בתקופה המוסלמית הראשונה (1099-634), א, תל אביב תשמ"ג, עמ' 171-169.
  + 2) ז' ייבין. 'המערכת התת קרקעית של מערת המכפלה', ישראל – עם וארץ, ב-ג, שנתון מוזיאון הארץ, (תשמ"ה, תשמ"ו), עמ' 62-53.
  + 3) ג' לרר יעקובסון. 'חברון עיר הזכוכית', ישראל – עם וארץ, א', שנתון מוזיאון הארץ, (תשמ"ד), עמ' 130-123.
+ 4) מ' ענבר, " לוח בכתב היתדות מן המאה ה- י"ז – ט"ז לפנה"ס שנתגלה בחברון", קדמוניות, 87 – 88 (תש"ן), עמ' 94 – 95.
  + 5) ד' עמית. 'אמות המים של חברון מהתקופה הערבית הקדומה', ז' ארליך, י' אשל (עורכים), מחקרי יהודה ושומרון דברי הכנס הרביעי, מכללת יו"ש, אריאל 1995, עמ' 246-238.


החזרה אל ההר והבקעה בטרם קום המדינה.
          

  1. 1) י' בן אריה. 'ייחודו של היישוב בשומרון', י' אבירם (עורך), ארץ שומרון – הכנוס הארצי ה30- לידיעת הארץ, החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, ירושלים תשל"ד, עמ' 129-128.

           2) י' וייץ. 'הר יהודה ושפלתו: (פרוזדור ירושלים)' יהודה וירושלים, הכנוס הארצי ה12- לידיעת הארץ, ירושלים תשי"ז, עמ' 171-166.

  1. 3) י' כץ, ההתיישבות היהודית בהר חברון ובגוש עציון 1947-1940, בר אילן, רמת גן 1992.
  2. 4) מ' נאור. 'גוש עציון מראשיתו עד תש"ח', עידן 7, (תשמ"ו), יד בן צבי, ירושלים.
  3. 5) ש' רייכמן. ממאחז לארץ מושב, יד בן צבי, ירושלים תשל"ט, עמ' 55-19; 61, 205.


          

  1. 1) א' אבינרי. ההתישבות היהודית וטענת הנישול (1948-1878), תל אביב תש"מ, עמ' 185-184.
  2. 2) י' בן יעקב. גוש עציון – חמישים שנות מאבק ויצירה, ירושלים תשל"ח, עמ' 116-11.
  3. % 3) י' כץ, 'רכישת הקרקעות בגוש עציון ומדרום לבית לחם 1840 - 1948', קתדרה, 56 (תמוז תש"ן), עמ' 109 – 135.

           4) ד' עמית. 'כמיהת יהודים להתישבות חקלאית בהר חברון במאה הי"ט ובראשית המאה הנוכחית', י' שני, ד' עמית (עורכים), הר חברון, לקט מאמרים בנושאי טבע וידיעת הארץ, תשל"ז, עמ' 56-44.

         

  1. 1) י' אדלשטיין. 'חמישים שנה להתישבות הראשונה בגוש עציון', קרדום, 2, (חשון תשל"ט), עמ' 21-15.





ההתישבות "בפרוזדור ירושלים" לאחר קום המדינה.
          

  1. 1) א' אפרת. ירושלים והפרוזדור ירושלים, תל אביב תשכ"ז, עמ' 224-109.

           2) י' וייץ. 'הר יהודה ושפלתו: (פרוזדור ירושלים)' יהודה וירושלים, הכנוס הארצי ה12- לידיעת הארץ, ירושלים תשי"ז, עמ' 171-166.


החזרה לבקעת הירדן וחבל ים המלח.
          

  1. + 1) י' אלמוג, ב"צ אשל. חבל ים המלח, עם עובד, תל אביב תשט"ז, עמ' 128 ואילך.



ההתישבות בהר לאחר מלחמת ששת הימים.
          

  1. + 1) א' אפרת. גיאוגרפיה ופוליטיקה בישראל, תל אביב תשמ"ה, עמ' 125-72.
  2. + 2) י' אטלס. תל אביב 1985, מפה 16 גליון 16 – הישובים לפי גדלם וצורתם, עמ' 26-25.
  3. 3) א' אפרת. 'ארבע גישות בהתישבות ביהודה ושומרון', קרדום, 2, (חשון תשל"ט), עמ' 14-3.

           4) ע' ישראלי. 'השליטה על מקורות המים', קרדום, 7, (תש"מ), עמ' 11-9.
           5) א' סופר. 'תכנית השידרה הכפולה' – היבט גיאוגרפי אנושי, אופקים, ג, (תשל"ח1977/), עמ' 68-58.

          
           1) י' בן יעקב. גוש עציון – חמישים שנות מאבק ויצירה', ירושלים תשל"ח, עמ' 368-327.

  1. 2) א' בר און. 'הישובים ביהודה ושומרון', דפי אלעזר, 5, (תשמ"ב), עמ' 62-57.

           3) א' וכמן. 'תכנית השדירה כפולה' (ראשי פרקים לפתרון טריטורילי ולתכנית פיזית כוללת), אופקים, ג, (תשל"ח1977/), עמ' 56-43, 69.

  1. 4) ר' זאבי. בטחון והתיישבות בשומרון, י' אבירם (עורך), ארץ שומרון, החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, ירושלים תשל"ד, עמ' 146-139.

  + 5) י' כהן. תכנית אלון, תל אביב תשל"ב.

  1. 1) א' אפרת, 'יהודה ושומרון ללא התנחלויות 1967 – 1969', אריאל, 119 – 120 (תשנ"ז), עמ' 107 – 112.

הישוב הערבי ביהודה ושומרון אחרי מלחמת ששת הימים.
          
           1) י' שגב. 'קבוע שבט הראשידה', א' שמואלי, ד' גרוסמן, ר' זאבי (עורכים), יהודה ושומרון: פרקים בגיאוגרפיה יישובית, ב', כנען, ירושלים תשל"ז, עמ' 571-567.
           2) י' ליפשיץ. 'יהודה ושומרון – המבנה הכלכלי וההתפתחות הכלכלית למן מלחמת ששת הימים (1973-1967)', א' שמואלי, י' גרדוס (עורכים), יהודה ושומרון: פרקים בגיאוגרפיה ישובית, ירושלים תשל"ז, עמ' 135-125.
           3) ש' פוהורילס. 'התפתחות החקלאות ביהודה ושומרון דפוסי האצה של צמיחה כלכלית', א' שמואלי, י' גרדוס (עורכים), יהודה ושומרון: פרקים בגיאוגרפיה ישובית, ירושלים תשל"ז, עמ' 146-136.
   + 4) א' שנער. שכם – 'התפתחות השטח הבנוי בעיר ערבית', מחקרים, ז, (תש"ל), עמ' 124-96.

          
           1) מ' צורף. האוניברסיטאות בשטחים 1985-1967: תמונת מצב, סקירה חודשית, 7, (1985), עמ' 21-15.


סיורים
          

  1. + 1) ר' אהרונסון, לכו ונלכה, סיורים במושבות העלייה הראשונה, יד בן צבי, ירושלים תשס"ד, עמ' 113 – 178.
  2. + 2) א' יצחקי. 'הצעה לטיול: בעקבות יהודה המקבי', טבע וארץ, י"ז, 1, (תשל"ה), עמ' 38-29.
  3. + 3) מטיילים, מסע אחר, יורדים לים המלח, ספטמבר 2003.
  4. + 4) מ' מרקוס, מדבר יהודה הדרומי סקר נוף ומסלולי טיול, רשות שמורות הטבע, 1984.
  5. + 5) מ' מרקוס, מדבר יהודה הצפוני סקר נוף ומסלולי טיול, רשות שמורות הטבע, 1986.
  6. + 6) מ' מרקוס, הר חברון סקר נוף ומסלולי טיול, רשות שמורות הטבע, 1989.
  7. + 7) מ' מרקוס, הרי בית אל (חבל בנימין) סקר נוף ומסלולי טיול, רשות שמורות הטבע, 1991.
  8. + 8) מ' מרקוס, בקעת הירדן ומזרח השומרון סקר נוף ומסלולי סיורים, רשות שמורות הטבע, 1992.
  9. + 9) מ' מרקוס, הרי ירושלים סקר ונוף ומסלולי טיול, רשות שמורות הטבע, 1993.
  10. + 10) נ' שליו כליפא, ב' גיאן, אל גן נעול סיורים במנזרי הארץ, אור יהודה 2005 עמ' 15 – 30: 125 - 142


Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.