מטבעות מימי הורדוס צילם:Ingsoc

מטבעות הורדוס המלך מחקים מטבעות רומיים, ובהם מופיעים הסמלים הבאים: אפקס (כובע אוגורים), חצובה ומגן, קדוקאוס מכונף (מטהו של הרמס), פרי הפרג, אפלסטון וכף. תמר קשורה בסרט. כאמור, רוב הדגמים המופיעים על מטבעותיו של הורדוס הם העתקים של הנפקות רומיות מימי הרפובליקה. לדגמים אלו, לדעת משורר, יש מסר של ביטוי סמכותו של הורדוס הנובע מתמיכת הרומים בו במאבקו במתתיהו אנטיגונוס. כל המלכים ההרודיאניים; הורדוס, אגריפס הראשון ואגריפס השני אשר תמכו ברומים, חיקו על מטבעותיהם סמלים אשר הופיעו על מטבעות הרומים, ונעדרים הם את המשמעות הסמלית על פי ההגדרות האליליות המקוריות וכן דמות אנושית או בעלי-חיים. יחד עם זאת, טבע הורדוס מטבעות הנושאות סמלים יהודים מובהקים, והקשורים באמנות היהודית ובפולחן אשר נערך בירושלים: שולחן עם קערה או בלעדיה, נזר, ענפי תמר, גפן, שיבולים, עוגן, קרני שפע. יוצא מן הכלל הוא תיאור הנשר אשר קשור כנראה לנשר הזהב, שהיה תלוי בשער הגדול בהר הבית, ואותו באו הקנאים להרוס (משורר תשמ"ה: )

[ המקור: לי-היא חבס דמות האדם והחיה באמנות היהודית העתיקה

לאן נעלם הכסף ?[עריכה | עריכת קוד מקור]

איתמר עצמון בירחון סגולה לחודש אוגוסט 2011 כתב שלמרות מפעלי הבנייה המומומנטליים שבנה הוא לא טבע מטבעות כסף מפוארים בשמו או עם דמותו. מה שנמצא היה מטבעות "זעירים ותכליתיים למדי...מטבעות ברונזה קטנים, טבועים ברשלנות, דומים למדי לאלה של החשמונאים".

מחבר המאמר העלה השערה כי הורדוס כן טבע מטבעות כסף, אמנם ללא ציון שמו ורק כדי לספק את צרכי הדת של העולים לרגל ואלו היו מוכרים כמטבעות מאוחרות שך העיר צור (לאחר 19 לפנה"ס). באותה שנה, כאשר הוא לקח תחת חסותו את המטבעה בעיר צור. הוא עשה כן בשל העובדה כי מטבעות צור שימשו כאמצעי בלעדי לתשלום מיסים לבית המקדש, כפי שנאמר במסכת כתובות: "רב אסי כל כסף קצוב האמור בתורה כסף צורי" [1]. הבסיס לקביעה זו היה שהכסף הצורי היו מצוי בשוק והיה מכסף טהור.

מטבעת צור הטביעה עד 19 לפנה"ס מטבעות מהודרים (ראו למטה צילום). מאז עד שנת 65 לספירה גם מטבעות "מרושלים". האחרונים, נמצאו בעיקר בסביבות ירושלים. מכאן ההשערה כי ה"מרושלים" הוטבעו בחסות הורדוס. יחד עם זאת, לאחר שהמטבעה בצור חדלה להנפיק מטבעות "מהודרים" הורדוס הטביעה גם מטבעות הכסף, כאשר המשקל היה מדוייק כפי שנדרש בהלכה, אך הסמלים הפגניים בלטו במטבעות (כמו בכסף צורי). מכאן גם תובן דברי התוספתא:כסף שדברה בו תורה בכ"מ זה כסף צורי. איזה כסף צורי ? זה כסף ירושלמי. [2] כלומר יש כסף צורי שהוטבע בירושלים. כלומר, הוא הנפיק מטבעות כסף משלו, "אלא רק מטבעות צוריים כדי לרצות את נתיניו, כדי לסייע בצרכים הדתיים שלהם וכדי לרכוש את אמונם" - סבר איתמר עצמון.

בסוף המאמר מעלה איתמר עצמון את ההשערה שהיו גם "חשבונות פוליטיים כלכליים" באי הנפקת המטבעות משלו. תושבי יהודה היו דלים והשתמשו במטבעות קטנים - לא מכסף. לכן גם לא נזקקו למטבעות הגדולים. רק לצרכי בית המקדש השתמשו במטבע היוקרתי "כסף צורי" - במקרה שלנו "נוסח ירושלים-בפיקוח הורדוס".

מכאן גם תפקיד השולחני שפעלו באזור בית המקדש להמיר את מטבעות הנחושת לשקל הכסף הוא הכסף צורי בעת בואם של עולי-הרגל לבית המקדש.

הערת איתמר עצמון:" אכן הורדוס לטענתי טבע מט' כסף, או לפחות לקח חלק ונתן את חסותו להנפקה זאת שנעשתה בשיתוף עם רשויות המקדש. הורדוס כאמור נקט בכך על-מנת להתחבב על בני עמו, בתקופה בה לא היה מנהיג פופולארי בקרב שכבות רחבות בציבור היהודי.

מה שכתבתי בסוף, זאת הדעה הנגדית, לפיה הורדוס לא פעל לטבוע מטבעות כסף והיא שיטה הפוכה מקודמתה. לפיה, הורדוס פעל בעניין מטבעות הכסף מתוך שיקולים מדיניים.


מטמון עוספיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

תמיכה בהשערה של איתמר עצמון אפשר היה לקבל מבדיקת המטבעות של מטמון עוספיה אשר נמצא בשנת 1960 על הר הכרמל. המטמון כולל 4,560 מטבעות שנטבעו בין השנים 126 לפנה"ס ושנת 66 לספירה. המטמון כולל שקלים צוריים ודינרים רומיים.

גדליה קדמון מחיספין דן על מהותו של המטמון בדף שבועי של אוניברסיטת בר אילן מחצית השקל - פענוח אפשרי של מטמון חוסייפה על בסיס מאמרו של דר' לאו קדמן[3] בשנת תש"ך (1960) נתגלו בעוספייה, היא חוסייפה העתיקה, שני כדים מלאים מטבעות כסף עתיקות, בהרכב הבא:[4]

  • כ- 3,400 שקלים צוריים
  • כ- 1,000 חצאי שקלים צוריים
  • 160 דינרים רומיים (מימי הקיסרים אוגוסטוס וטיבריוס)

התאריכים שעל המטבעות הם מן התקופה שבין שנת 40 לפנה"ס לשנת 53 לספירה, דהיינו מעט לפני חורבן בית שני.

לשקלים הצוריים היו קווי אפיון שלא היה מצויים ב"כסף הצורי" המקורי.

  1. עליהן היו מוטבעות האותיות היוניות המצביעות על כך שהם נעשו ברשות המטבעה המקורית - במקרה שלנו המטבע בצור.
  2. איכותן נפלה מה"כסף הצורי" המקורי.

מכאן ההשערה כי הן נעשו על-ידי הורדוס רק לצרכי המקדש. כאשר המטבעה בצור חדלה ליצר אותן - מסיבות כלכליות - היה צריך למצוא תחליף ל"מחצית השקל" שהיה צריך להיות מכסף טהור במשקל קבוע. הורדוס, כנראה, מילא חסרון זה.

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. נ',ע"ב
  2. י"ב,י"ד
  3. הראשון (וכנראה גם היחיד עד כה) שפרסם את ממצאי המטמון וגם הציע כיוון לפתרון שאומץ במאמר זה, היה ליאו קדמן, במאמרו "מס בית המקדש ומטבעות המחזור בארץ ישראל לאור מטמונים שנתגלו לאחרונה", ידיעות נומיסמטיות לישראל , א (1962), עמ' 9 -11.
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.