הושעיה

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"300px","height":"240px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":32.758443,"lon":35.295081,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":14,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[]}

המפה נטענת... {"type":"ROADMAP","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"300px","height":"240px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":32.758443,"lon":35.295081,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":10,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[]}

מבט מקרוב

מבט מעל

לוגו אתר הישוב

בית הספר

הושעיה הינו יישוב קהילתי בעל אורח חיים דתי אשר הוקם בשנת 1980 כחלק ממגמת ההתיישבות הנרחבת באזור עמק יזרעאל והגליל במהלך שנות השמונים. היישוב החל את דרכו, בדומה ליישובים רבים בישראל, בתור היאחזות נח"ל. שלוש שנים לאחר העלייה על הקרקע, היישוב אוזרח על ידי רשויות המדינה. המשפחות הראשונות הצטרפו להושעיה בשנת 1983. בתחילה הם גרו בקראוונים משפחתיים, אך עד מהרה הוקמו במקום מבני קבע לתפארת מדינת ישראל. חלק מחברי היאחזות הנח"ל גרים ביישוב עד היום. כמו כן, מאז הקמתו, ישוב הושעיה ממשיך לצמוח. כפי שצוין לעיל, מדובר בקהילה חמה ומשפחתית המבססת את ערכיה על משנתו של הרב קוק והזרם הממלכתי-דתי. האוכלוסייה במקום מגוונות ומשלבת בין ישראלים ותיקים לעולים חדשים, ובין בני דור המייסדים למשפחות שהצטרפו להושעיה במרוצת השנים. במקום פועל בית כנסת אשר מהווה עבור התושבים מרכז קהילתי ורוחני. כמו כן, מאז תחילת שנת 2000, הוקמו בהושעיה שכונות חדשות ומבני ציבור רחבי היקף לטובת הקהילה. מעבר לכך, במסגרת השירותים הניתנים לתושבי היישוב ניתן למנות בריכה, מועדון נוער, מפעלי צדקה שונים, סניף בני עקיבא ועוד. רב היישוב מזה 20 שנה הינו ד"ר חיים בורגנסקי. רב ומרצה לתלמוד באוניברסיטת בר אילן. כיום, מתגוררים בהושעיה (הידוע גם בשמו "מצפה הושעיה") כ-1,500 תושבים. קהילת הושעיה נחשבת לאיכותית ביותר והקשרים בין התושבים הינם חמים ומשפחתיים. הנוף המקיף את היישוב הינו כתמונה מרהיבה של ארץ ישראל הישנה. מדובר בגבעות והרים ירוקים אשר לרגליהם עמק המרוצף בשדות מרהיבים ובריכות דגים.

מיקום גאוגרפי

הישוב הושעיה שוכן צפונית- מזרחית מציפורי העתיקה ומהמושב ציפורי.

מבט על הישוב מציפורי העתיקה - צילם:אלמוג - הויקיפדיה העברית

הושעיה משתרעת על גבעה בגובה כ-240 מטר מעל פני-הים. דרומית לה נמצא הר-ידעיה (292 מטר מעל פני הים. לפי אתר עמוד ענן יש בה פארקים אחדים בישוב ובסביבתו. אחד מהם על-שם רבה של בריטניה: פארק הושעיה שהוקם ע"י קק"ל אנגליה ע"ש הרב יעקובוביץ' ז"ל. הפארק כולל מתקני משחק ופיסול סביבתי באבן.

צפונית לישוב עובר כביש הרוחב 77 מטבריה למערב ולדרום דרך מחלף המוביל - 6 ק"מ מהושעיה . מעבר לכביש עובר המוביל הארצי ומעט מערבה מאגר אשכול - הכולל את מאגרי המים הגדולים של המוביל. דרומית לישוב, כ-6 ק"מ, שוכנת העיר [1].

ביוזמת רב הישוב, הרב חיים בורגנסקי, רחובות הישוב נקראו על-שם ישובי גוש קטיף שפונו בשנת 2005.

שם הישוב

ציון קברו של רבי יהודה נשיאה, צילם: א.תומר, הויקיפדיה העברית

הושעיה נקראת על שמו של בן הדור הראשון לאמוראי א"י ר' הושעיה רבה שנקרא בתלמוד הירושלמי "אבי המשנה" בשל פירושיו המוסמכים למשנה המקור: הושעיה מאת משה מיה

מערבית לישוב, ליד בית הקברות המשותף עם המושב ציפורי, נמצא קברו של רבי יהודה הנשיא. על אתר נכתב: ה"קבר המיוחס לנכדו של רבי יהודה הנשיא, יהודה נשיאה. הקבר משמש היום מקום עליה לרגל ותפילה. בקירות בפנים יש גומחות לארונות-קבורה, שנשדדו במשך הזמן. הבניין הוא מתקופת התלמוד, אם כי חלקו העליון תוקן מאוחר יותר. במשך כל ימי הביניים, ואף בתקופה החדשה, ידוע היה הקבר בטעות כקברו של ר' יהודה הנשיא, שקברו בבית-שערים נשתכח. במשך כל הדורות היו יהודים באים להשתטח עליו והוא נזכר בספרות הנוסעים."

המקור: אילן זהרוני; מנחם זהרוניחלב ודבש בציפורי אתר מט"י

ציון על קברו נמצא גם בהר יבנית

תולדות הישוב

היוזמה להקמת הישוב החלה בשנת 1980 כחלק מתכנית המצפים בגליל בשם "ציפורי ב'". המצפה יוּשב כהיאחזות נח"ל על ידי שלושה גרעיני "עליית הנוער" (גרעין יה"ד, גרעין הושעיה וגרעין ענ"ר). בט"ו בשבט תשמ"ג (1983) עלו המשפחות הראשונות לישוב. בשנים הראשונות חיו ההֵאחזות והמשפחות זה לצד זה, וזה עם זה. שלושים המשפחות שהתגוררו במבנים טרומיים ובקרוונים היו הגרעין לישוב הקבע.

הגרעין הראשון של הישוב כלל משפחות צעירות בוגרות "בני עקיבא" מכל חלקי הארץ, ששאפו להגשים את חלום ההתיישבות הציוני על ידי הקמת ישוב קהילתי בגליל ברוח של "תורה עם דרך ארץ" ובדרך של "תורה ועבודה". הגרעין הראשון הצטרף לחלום ההתיישבות של בני ובנות "עלית הנוער", שנאחזו במקום (חלקם מתגוררים כיום בהושעיה) וצירף אליו קבוצה של משפחות שעלו מארצות הרווחה, (חלקן מתגוררות כיום בהושעיה). בישוב נקלטו ונקלטות משפחות בוגרות ומשפחות צעירות רבות (חלקן מבני הישוב).(המקור: כנ"ל)

עם הקמתו נמנה על ישובי "תנועת המושבים של הפועל-המזרחי".

פעילות קהילתית

מקימי הישוב שמו דגש על פעילות קהילתית - התנדבותית. בהתאם לרוח זו פיתחו מפעל עזרה לנזקקים, ובשנות המיתון הכלכלי של ראשית שנות ה-2000 הפעילו בית-תמחוי המבשל ומשנע ארוחות לנזקקים באיזור. חלק מהארוחות, המבושלות בידי מתנדבים, ממומן ע"י חברי הושעיה, וחלק מבושל בפועל בבתי הישוב - משפחה מבשלת לשבת, ומפרישה מספר מנות עבור בית התמחוי. (מאתר הישוב)

מסורת

בית המדרש

בישוב בית כנסת גדול (ראו להלן), בית כנסת נוסף במרתף בית הכנסת וכן בית כנסת ספרדי. בבית הכנסת וב"משכן גלעד" הסמוך המשמש בית ועד לתורה וללימוד מתקיימים שעורים במערכת יומית, שבועית, בראשי חודשים ובעִתים נוספות.

רב הישוב הוא הרב חיים בורגנסקי המשמש כרבה של קהילת הושעיה מאז אלול תשנ"ב. הרב הוא מרצה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן. כן הוא נוהג לפרסם מאמרים בכתבי-עת בנושאים אקטואליים ותורניים, כמו במוסף השבת של מקור ראשון על נס חנוכה

כמו כן מתקיימות, בקהילת נשים ועל ידי נשים, תפילות בערבי שבתות 'מברכין', קריאת מגילות אסתר ורות, וקריאת תורה על ידי נשים לנשים בשמחת תורה. (טעון אימות)

מבחינה הלכתית נוהגים במקום עפ"י ההלכה האורתודוכסית, אולם כל מה שההלכה אינה אוסרת, מתקיים: נשים מקיימות מניין נפרד לתפילה, עולות לתורה בנפרד, קוראות במגילה בפורים ובשבועות בנפרד, ומקיימות כל מה שההלכה מאפשרת.

בית הכנסת המרכזי

מבט על הכניסה לבית הכנסת

בית הכנסת של הישוב מרכז את הפעילות התורנית שבו. מרבית תושבי הישוב הם מבאי ביתו. בימי חג ומועד הוא מהווה את המוקד המרכזי של הפעילות.

יש בו תופעות ייחודיות:

• הבעל תפילה נוהג לעמוד במרכז בית הכנסת. יחד עם התקרה האקוסטית המיוחדת (ראו להלן), התפילה נשמעת היטב ברחבי בית הכנסת.
• חל איסור על הכנסת עלוני-השבת לבית הכנסת.
• בעקרון אין סורגים לעזרת הנשים.

בבית הכנסת מתקיימים מנינים אחדים לכל התפילות, הן בימי שבת ומועד והן בימי-חול. בימים מיוחדים, כמו יום העצמאות ויום ירושלים נערכות תפילות חגיגיות.

פנים בית הכנסת

התקרה המיוחדת

הנוף הנשקף ממנו

האלמנטים משיש בבית הכנסת

נוף הישוב

שלטי ההכונה

רשות הרבים - לוח המודעות - תוכנית הרחבת הישוב

מבנה השירותים של הישוב - בין השאר הצרכניה

הכיכר המרכזית

הרחוב המרכזי

צמחיית הושעיה

שים לב: הקשה על התמונה תביא אותך להסבר את טבעו של הצמח

ארוקריה אקסלסיור - העץ בעל העוקם והנטיה לדרום ולא במקרה - הקש על התמונה וקרא את ההסבר

כליל החורש

קליסטמון אדום - "המברשות"

טקומית הכף - מקורו מדרום אפריקה - מכאן השם

גרניום

בוגנוויליה - "בעל מופע פריחה מרשים" לפרטים על מקור שמו הקש על התמונה

דורנטה מגוונת - זהירות צמח רעיל - פרטים :הקש על התמונה

כובע הנזיר - יש אומרים כי "פרחי ועלי כובע הנזיר ראויים למאכל"

שסק - פרי ראשון בקיץ - ומקור שם - הקש על התמונה ותדע

גפן - טוב לפרי, ליין וגם כ"מגן" למכונית - הקש על התמונה למידע נוסף

סולנום זיתני, עשב בר, קוצני, לתלוש לעקור

איזדרכת מצויה - הובא לארץ ישראל בשנת 1577 - הקש על התמונה וקרא עוד על הצמח

ורד - בצבעים יפים ברחבי הישוב

בוהיניה מגוונת - ממשפחת הקטניות. מוצאו במקור מדרום מזרח אסיה, אך הוא נפוץ בעולם כעץ נוי מתורבת.

יוקה - משני צידי הכניסה לבית - מעניין איזה מין - הקש על התמונה ובחר - אחד הסוגים ראוי למאכל

• נוף הושעיה 2012 - ויקישיתוף

תיירות: אתר נופש קטרון

מבחר תמונות מהאתר

מתחם קטרון, היושב מול העיר הקדומה ציפורי וסמוך לכפר קדם, הוא אתר נופש הכולל בתוכו 21 סוויטות עץ משולבות אבן, גדולות ומפוארות, ספא יוקרתי ומפנק, אולם אירועים עד 200 איש וקפיטריה עשירה.

המתארח בכפר יהנה מנופש מסוג אחר המשלב בתוכו חזרה בזמן לתקופת המשנה, הכרת החיים הקדומים והשתלשלות הדורות בגליל דרך המרד הגדול, מרד בר כוכבא, רבי יהודה הנשיא וחתימת המשנה.

השוהה בקטרון ישלב בין חווית העבר לבין סוויטות מפנקות במיטב העיצוב והקידמה, מדשאות רחבות ידיים, אווירת הגליל, האוויר הצלול ונוף הנשקף על יער הושעיה, הר ציפורי ועל עמק ירוק ופורח למרגלותיו.

הארוח בשבת הוא חויה יוצאת דופן, תודות לשקט, למרחבים ולרוגע.

אתר הנופש קטרון