החקלאים הראשונים בעולם כאן על גדות הכנרת

החקלאים הראשונים בעולם כאן על גדות הכנרת- הרצאתו של פרופ' אהוד ויס: "החקלאים הראשונים בעולם כאן על גדות הכנרת - ב"אהלו - תל ירח - כחלק מסדרת ההרצאות "מנהרת הזמן - אירועים בהיסטוריה של א"י על הציר הכרונולוגי"

פרופ' אהוד ויס – החקלאים הראשונים בעולם כאן, על גדות הכנרת

סדרת "מנהרת הזמן - אירועים בהיסטוריה של א"י על הציר הכרונולוגי" מרצי המחלקה יעבירו הרצאות קצרות (30-60 דק') בכל יום בשעה 18:00 ב-Zoom לקהל הרחב. יום ראשון 3.5 - פרופ' אהוד ויס: "החקלאים הראשונים בעולם כאן על גדות הכנרת"

תל בית ירח

הפרק הועתק ועובד מתוך ערך מהויקיפדיה העברית עקב חשיבות תוכנו

תל בית ירח הוא תל ארכאולוגי וגן לאומי לחופה הדרום מערבי של הכנרת, בסמוך למוצא הירדן, המזוהה עם הערים הקדומות בית ירח ו- צינברי הנזכרות במקורות חז"ל ובמקורות נוספים כיישובים סמוכים זה לזה השוכנים לצד מוצא הירדן מהכנרת.

בתל ממצאים מתקופות רבות, החל מן התקופה הכלכוליתית ועד התקופה הצלבנית, וכן שרידי בית כנסת מתקופת התלמוד ושרידי כנסייה ביזנטית.

גובהו של התל 15 מטרים מעל פני הכנרת, אורכו כ-1.2 ק"מ ורוחבו 380 מטרים. צורת התל משולשת שבסיסו בדרום וקצהו בצפון. כיום זורם נהר הירדן מדרום לתל, אך בעת העתיקה זרם הנהר מצפון וממערב לתל. במאה ה-19, בשנים גשומות, זרם הירדן משני נתיביו, והתל הפך למעשה לאי. לא ברור מתי שינה הירדן את נתיבו ועבר לנתיב הדרומי. ככל הנראה קרה הדבר בסוף התקופה הביזנטית (יש חוקרים הסבורים כי שינוי הנתיב הוא מעשה ידי בוני ארמונות בית אומיה).

היישוב הראשון בתל מקורו בתקופה הכלכוליתית (כ-6,000 שנה לפני זמננו) - מתקופה זו התגלו בורות ששימשו לאכסון מזון ובישול. מתקופה מאוחרת יותר התגלו מבני טיט קטנים. לפני כ-5,000 שנה נוסדה העיר בית ירח שהייתה לעיר השנייה בגודלה בארץ (אחרי יריחו). מתקופה זו התגלו כלי חרס ייחודיים, וכן חומות העיר ורחובות מרוצפים שנסללו בה. חומות העיר נבנו מלבני טיט שיובשו בשמש, ועובי החומה הגיע לשמונה מטרים.

בתקופת הברונזה הקדומה גדלה העיר והתגלו בה כלי חרס ייחודיים המכונה על שם העיר "כלי בית ירח". מתקופה זו התגלה אסם ציבורי גדול ממדים. גודלו של האסם 30 על 40 מטרים, והיו בו רציפים שרוחבם 10 מטרים המקיפים בור מרוצף. סביב האסם התגלו יסודות של שמונה מגדלים עגולים שקוטר כל אחד מהם כ-8 מטרים (ייתכן שהיו שני מגדלים נוספים אולם לא נתגלו יסודותיהם). מגדלים אלה שימשו כאסמי תבואה, והם היו בנויים לבני טיט. אסם תבואה ציבורי זה יכל להכיל 1,500 טון גרעיני חיטה - כמות אשר יכלה להזין 6,000 אנשים במשך שנה שלמה.

מתקופת הברונזה הקדומה נותרו שרידיהן של שלש חומות, שלפחות אחת המשיכה לכיוונה של דגניה א', דבר המעיד על כך שהירדן לא זרם באפיקו הנוכחי לפני כ- 5,000 שנה. מתחת לחומה התגלתה מנהרת סתרים שהוליכה לכיוון הכנרת. ייתכן שמדובר במנהרה להובלת מים או להבאת מים לתוך העיר, ואם כך הדבר, המדובר במפעל המים הקדום ביותר שהתגלה בארץ.

בסוף תקופת הברונזה הקדומה נעזבה העיר, ומתקופת הברונזה התיכונה התגלו רק בתים בודדים ובית קברות ייחודי.

היסטוריוגרפיה וזיהוי העיר

הגם ששמו המקורי של התל לא השתמר, עוד במאה ה-19 הוצע לזהותו עם "בית ירח" הנזכרת רבות במקורות חז"ל כעיירה היושבת בסמוך למוצא הירדן מהכנרת.

בתוספתא נזכר כך: "נהר היוצא ממערת פמיאס, ועובר בימה של סופני, ובימה של טבריה, אף על פי ששמו ירדן - אין מתחשב עם הירדן. איזהו ירדן מבית ירחו ולמטה", וכן בתלמוד הבבלי: "אין ירדן אלא מבית ירחו ולמטה".

בתלמוד הירושלמי בית ירח וצינברי נזכרות כשתי עיירות סמוכות: "שני אבטוניות (עיירות גדולות) היו, בית ירח וצינברי, שהן מגדלות כינרין (קני סוף)". כך, גם במדרש בראשית רבה נזכרות שתי העיירות כצמודות, וכשוכנות בסמוך למוצא הירדן מהכנרת: "'מכנרת' רבי אלעזר אמר - ירח, רבי שמואל בר נחמן אמר - בית ירח, רבי יהודה בן רבי סימון אמר - סנבראי ובית ירח".

אותה צינברי, בין אם הייתה חלק מבית ירח או עיירה סמוכה אליה, נזכרת בכתבי יוסף בן מתתיהו בצורה "Sennabris" (מלחמות היהודים ד', 8, 2,; ג', 9, 7).

בצינברי עצמה ישב בין היתר האמורא רבי לוי צנבריא הנזכר מספר פעמים בתלמוד הירושלמי, וכן מוזכר בתלמוד הירושלמי אירוע של שרפת ספר תורה בעיר.

בנוסף, במדרש בראשית רבה נזכרים לשבח גידוליה החקלאיים של העיר, המשווים לפירות ארץ גושן: "'גשנה' זה שהיא קלה ופרותיה גסים, אמר רבי יהושע בן לוי, דומים לפרות צניבריי.".

זיהוי נוסף שהוצע לתל הוא עם "פילוטריה" שבנה תלמי השני

שיקופיות מההרצאה

נוף המקום

מימצאי החפירות