Family Wiki
Register
Advertisement
המפה נטענת...

Steven_Spielberg_Film_and_Video_Archive_at_USHMM_RG_60_2044_of_Massacre_of_Ardeatine

Steven Spielberg Film and Video Archive at USHMM RG 60 2044 of Massacre of Ardeatine

Steven Spielberg Film and Video Archive at USHMM RG 60 2044 of Massacre of Ardeatine - Execution

La_strage_delle_Fosse_Ardeatine

La strage delle Fosse Ardeatine

Amedo Tedesco rievoca le ore che seguirono l'attentato di via Rasella; dall' incertezza iniziale , alla febbrile ricerca di notizie , all'angoscia , fino all' orribile mattanza delle Fosse Ardeatine e al doloroso riconoscimento delle vittime. Ingrato compito che toccò anche alla madre di Amedeo , Fortunata, che pianse sui resti del povero marito Cesare

Roma-fosseardeatine7

לזכרון

Roma-fosseardeatine6

הכניסה למחצבות - המקור:ויקישיתוף

Fosse Ardeatine

כתובת הזיכרון, גם בעברית: "ממעמקים קראתיך ה'" (בצד ימין למטה)

ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית


הטבח ב"פוסה ארדיאטינה" , (Eccidio delle Fosse Ardeatine) בוצע ברומא, איטליה במהלך מלחמת העולם השנייה.

ביום 23 במרץ 1944 נהרגו 33 חיילים מה"ורמאכט" על ידי פרטיזנים איטלקים. הם הניחו פצצה סמוך למקום בו היו רגילים לצעוד חיילים גרמנים ברחוב רסֵלַ‏ה (via Rasella)[1]. בתגובה הוצאו להורג באותו מקום 335 אזרחים, נוצרים ויהודים. בתום הטבח באזרחים, חיילי האס.אס פוצצו סלעים מעל מנהרות המחצבות וההרוגים נקברו מתחת למפולות. בשנת 1953 הנרצחים הובאו לקבורה במקום הריגתם. בפוסה ארדיאטינה הוקם אתר זיכרון להנצחה השואה באיטליה.

בחירת המוצאים להורג

על פי דיווח לא מאושר, היטלר ציווה כי תוך 24 שעות, יומתו עשרה אזרחים על כל חייל שנהרג. המפקד הגרמני של רומא, הרברט קפלר (Herbert Kappler) הכין רשימה של 320 איטלקים, שיוצאו להורג, מתוך האסירים שהיו בבית הסוהר של רומא "רגינה קואלי" (Regina Coeli), חלקם היו חשודים בפעילות נגד הגרמנים או הפשיסטים וחלקם בשל היותם יהודים. לאחר שאחד החיילים הגרמנים מת מפצעיו, הוא הוסיף על דעת עצמו עוד עשרה אזרחים לרשימת המועמדים למיתה. מספר האנשים שהוצאו להורג בפוסה ארדיאטינה הגיע ל-335 אזרחים. חלקם היה שייך לתנועת הדגל האדום (Bandiera Rossa), תנועת התנגדות קומוניסטית צבאית, אך היו גם מתנועות ההתנגדות האחרות.

ההוצאה להורג

ביום 24 במרץ 1944, הובילו חיילי הס.אס. את המועמדים להריגה לפוסה ארדיאטינה בקבוצות של חמישה. הם נורו בעורפם כאשר ידיהם קשורות לאחור. רבים הצטוו לכרוע ברך כנגד אלה שהוצאו להורג לפניהם. במהלך ההוצאה להורג התגלה כי חמישה אנשים מיותרים. הם לא שוחררו.

השערות

יש השערות אחדות הקשורות ברצח האזרחים ולעיתים הן מסולפות.

  • המפורסמת שבהם היא שמבצעי הפיגוע נגד הגרמנים, לא נטלו אחריות על המעשה בגלל שידעו מראש על הנקמה הצפויה מצד הגרמנים: עשרה אזרחים יומתו תמורת כל חייל גרמני שיפגע. בפועל, מדיניות זו ננקטה באיטליה בפעם הראשונה ולא ניתן היה להעריכה מראש. הפרטיזנים לא חששולתגובה כה חריפה מצד הגרמנים, שכן, פעולות דומות אם כי בקנה מידה קטן יותר, בוצעו במשך כל תקופת הכיבוש הגרמני.
  • למרות הדעה הרווחת שרוב הנרצחים היו יהודים, מספר היהודים היה 75 מתוך 335. המטרה של הגרמנים היה למלא את המכסה שנקבעה ולא היה חשובה להם הדת של הקרבן. . לא כל הנרצחים היו חברים במחתרות נגד הגרמנים. חלק מהקורבנות היו אסירים מבית סוהר. אחרים היו אזרחים מרחוב רוסלה, שנמצאו בביתם, בעת התרחש הפיצוץ

המפקד הגרמני של רומא, הרברט קפלר, האחראי לטבח, נתפס בתום מלחמת העולם על ידי כוחות הכיבוש הבריטיים. בשנת 1947 הוא הועבר לשלטונות האיטלקים, הועמד למשפט ויצא חייב בדין ונידון למאסר עולם. בשנת 1977 יצא לאישפוז בבית חולים ברומא ומשם ברח לארגנטינה. הוא מת בגרמניה.

ההשלכות המדיניות והתרבותיות של הטבח במחצבות ארדאטינה בפרט ומהפעילות של הפשיזם באיטליה מהדהדות עד היום.

האתר כיום

FosseArdeatinetombe

מצבות הנרצחים מעליהם אהל יזכור

האתר הנוכחי מנוהל על ידי הצבא האיטלקי. מעל הקברים גג בטון כדוגמת אוהל הזכרון ביד ושם. באתר נערכות האזכרות לקורבנות, והן מנוהלות על ידי כומר ורב.

ליד אתר בית הקברות יש כניסה למנהרות של המחצבות. בעת ההליכה במנהרה חולפים על פני תרשימים וצילומים המדגימים את מה שקרה באירוע. בסוף המסלול מגיעים אל מקום ההוצאה להורג.

קיים מוזיאון קטן וחדרי לימוד, שנועדו להדרכת קבוצות הנוער הבאות לבקר במקום.

קשרים חיצוניים

הערות שוליים

  1. . המארב היה מכוון כנגד חטיבת האס.אס בוזן (Bozen), מהאזור האוטונומי האוסטרי בצפון איטליה
Advertisement