הטבע והחקלאות בארץ ישראל הקדומה- כנס שנתי של המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן י"א אייר תשע"ט

הטבע והחקלאות בארץ ישראל הקדומה.png

הכבשים והבקר בעולם העתיק[עריכה | עריכת קוד מקור]

מראה הכבשים והבקר בעבר על פי הממצא הארכאולוגי בישראל ובשכנותיה, במסופוטמיה ובארצות הים התיכון מאת: דר' אלישע גוטווין, מנהל המחקר החקלאי , מרכז וולקני

ד"ר_אילשע_גוטויין_-_מראה_הכבשים_והבקר_בעבר_בישראל_ושכנותיה,_במסופוטמיה_ובארצות_הים_התיכון

ד"ר אילשע גוטויין - מראה הכבשים והבקר בעבר בישראל ושכנותיה, במסופוטמיה ובארצות הים התיכון

על כבשים בעולם העתיק.jpg

חמורים וגמלים[עריכה | עריכת קוד מקור]

לידר_ספיר_חן_-_חמורים_וגמלים_–_ההיסטוריה_של_שימוש_בחיות_ורכיבה_לאור_הממצא_הארכיאולוגי.-0

לידר ספיר חן - חמורים וגמלים – ההיסטוריה של שימוש בחיות ורכיבה לאור הממצא הארכיאולוגי.-0

חמורים וגמלים - ההיסטוריה של שימוש בחיות משא ורכיבה לאור הממצא הארכאולוגי מאת: דר' לידר ספיר-חן, אוניברסיטת תל אביב

ההרצאה עסקה בתרומת החמור, נושא מעניין היה: קבורת חמור. נמצאו שלדים של חמורים שנקברו, אשר גילם היה חמש שנים, גיל שבו ניתן היה עוד להשתמש בהם. הסתבר גם, כי בעולם העתיק, הגמל תפס את מקומו של החמור בתור בהמת ההובלה

המבוא להרצאה
נדון בשלוש סוגי בהמות: הבקר (כנראה: השור), החמור וגמל חד-דבשתי. הגמלים והחמורים בוייתו למטרת הובלת משאות. לא היו בשימוש נרחב כחיות צייד - לבשול ושאר צרכי הבית. {[ש}} החמור המבויית בא ממזרח אפריקה (המדבר הנובי). יובא ממצרים.בכנען היה בתקופה הכלכלותית, הברונזה התיכונה (ראו תמונה מטה). השימוש בחמור העלה את מעמד בעלי החמורים, היה קל יותר לשנע סחורות בעזרת החמור. עד שבא הגמל.

תל עזקה קבורת חמור.png
תרומת הגמל.png

דלועי מאכל בארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

דלועי מאכל בארץ ישראל מהעת העתיקה עד ימי הביניים מאת: דר' הרי פריס, מנהל מחקר חקלאי, מרכז וולקני
המידע בנושא זה מקורו בפסיפסים

ד"ר_הרי_פריס_-_דלועיי_מאכל_בארץ_ישראל_מהעת_העתיקה_ועד_ימי_הביניים-2

ד"ר הרי פריס - דלועיי מאכל בארץ ישראל מהעת העתיקה ועד ימי הביניים-2

חקלאות מטעים מתמחה ביהודה ובפלשת תחת כנפי האימפריה האשורית[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאת: ד"ר דפנה לנגוט, אוניברסיטת תל אביב

ד"ר_דפנה_לנגוט_-_חקלאות_מטעים_מתמחה_ביהודה_ובפלשת_תחת_כנפי_האימפריה_האשורית

ד"ר דפנה לנגוט - חקלאות מטעים מתמחה ביהודה ובפלשת תחת כנפי האימפריה האשורית

ד"ר דפנה לנגוט, אוניברסיטת תל אביב, חקלאות מטעים מתמחה ביהודה ובפלשת תחת כנפי האימפריה האשורית

ארכיאוגמולוגיה - תחום מחקר חדש בישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאת:יעל אלקיים, אוניברסיטת בר אילן

יעל_אלקיים,_אוניברסיטת_בר_אילן,_ארכיאוגמולוגיה_-_תחום_מחקר_חדש_בישראל

יעל אלקיים, אוניברסיטת בר אילן, ארכיאוגמולוגיה - תחום מחקר חדש בישראל

מתוך ידיעון המחלקה

"אתן במדבר ארז שיטה והדס ועץ שמן" –תרומתה של הבוטניקה הארכיאולוגית להבנת נופי העבר[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאת:דר' יואל מלמד, אוניברסיטת בר-אילן

ד"ר_יואל_מלמד_-_"אתן_במדבר_ארז_שיטה_והדס_ועץ_שמן"_–תרומתה_של_הבוטניקה_הארכיאולוגית_להבנת_נופי_העבר.-1563130495

ד"ר יואל מלמד - "אתן במדבר ארז שיטה והדס ועץ שמן" –תרומתה של הבוטניקה הארכיאולוגית להבנת נופי העבר.-1563130495

ד"ר יואל מלמד, אוניברסיטת בר אילן, "אתן במדבר ארז שיטה והדס ועץ שמן" - תרומתה של הבוטניקה הארכיאולוגית להבנת נופי העבר

שלושה תחומי המחקר

שלוש תחומי המחקר.png

הגנטיקה והמורפולוגיה של צמחי התרבות הראשונים בארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאת: פרופ' אהוד ויס
המרצה ציין כי בנושא זה יש 36 מחקרים בנושא ברחבי העולן האקדמי

פרופ'_אהוד_ויס-_הגנטיקה_והמורפולוגיה_של_צמחי_התרבות_הראשונים_בארץ_ישראל.-2

פרופ' אהוד ויס- הגנטיקה והמורפולוגיה של צמחי התרבות הראשונים בארץ ישראל.-2

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.