Family Wiki
Advertisement

ביום חמישי. 18/2 בשעה 20.30 תחל סדרה חדשה שתעסוק ביהודים המוסתערבים בגליל- המרצה: שבתאי שירן - מורשת הגליל

מבוא - כולם מכירים את ספורה של מרגלית זינתי מפקיעין, חקלאית יהודיה בכפר דרוזי, שאבותיה מעולם לא נטשו את הארץ. פחות ידוע שעד לפני 100 שנה חיו יהודים גם בשפרעם, ולפני 200 שנה חיו בכפר יסיף, מוסתערבים הם נקראו על שפתם הערבית ולבושם הכפרי, יהודים שלמים שומרי תורה ומצוות. שמעולם לא נטשו את הארץ.
על סיפורם של היהודים המוסתערבים אעביר סדרת הרצאות במכון לחקר הגליל של ד"ר חגי עמיצור.והערב הפרק הראשון "בין תורת א"י לתורת בבל" שיעסוק בהתפתחויות בא"י ממרד בר כוכבא ועד לכיבוש הצלבני. יחסית לסדרות קודמות מדובר בסדרה מעמיקה ומחקרית יותר, מכוונת לאנשים שתולדות עם ישראל בארצו קרובים אליהם. הידע והתוכן שמועבר בכל הרצאה לא יסולא בפז וכולל חידושים בתחום המחקר

  1. הרצאה 1 : רקע - הרצף היהודי בגליל. האמנם אלפיים שנות גולה ? בהרצאה זו נעסוק בתולדות הישוב היהודי בגליל ונבין את הרקע בו צמחה תופעת המוסתערבים
  2. הרצאה 2 : המוסתערבים בספרות הנוסעים - הנוסעים ועולי הרגל לארץ ישראל פגשו בהם ותיארו אותם. בהרצאה זו נעסוק במפגש ביניהם ובתיאורי המוסתערבים בספרות הנוסעים
  3. הרצאה 3 : המוסתערבים בספרות ההלכה - המפגש בין העולים לארץ ישראל שהביאו איתם מנהגים והלכות שנוצרו ונכתבו החו"ל במשך השנים, לאוכלוסיה היהודית המקומית ששימרה לעיתים מנהגים והלכות במשך מאות שנים עוד מימי הבית, היתה לעיתים טראומטית. בספרות ההלכה אנו מוצאים הד למפגשים אלה.בהרצאה נעסוק במפגש ובתוצאותיו הבאים לידי ביטוי בספרות ההלכה

המוסתערבים האחרונים[]

הרצאה 4 :שבתאי שירן ואוריאל רוזנבאום: 4 - המוסתערבים במאות ה-19 וה-20 - כפר יסיף, שפרעם ופקיעין {{ש}}

המוסתערבים האחרונים - מרגלית זינתי - פקיעין ומרכז המורשת בשיתוף אוריאל מבית זינתי. המוסתערבים וצאצאיהם המשיכו לחיות בכפרי הגליל במשך מאות שנים. בתחילת המאה ה-20 עוד ניתן היה לראות אותם בשפרעם , ועד היום ניתן לראות את שרידי התיישבותם בפקיעין. דמותה של מרגלית זינאתי בפקיעין היא הביטוי המוחשי לתרבות וההיסטוריה של המוסתערבים וצאצאיהם.

פקיעין[]

יוסף וסעדה זינתי - הוריה של מרגלית תבדל"א

לא ניתן להבחין בינם לבין שאר התושבים. בתמונה מצד ימין: ערמת מזרונים, אשר נשלפו בלילה עבור דיירי הבית.

ברכה חבס, העיתונאית, מציינת כי תושבי פקיעין השתתפו בבנית גדר הצפון בשנת 1938. משתתפי המבצע הופתעו לראות את היהודים הלבושים כמו המקומיים.

כפר יסיף[]

המצבה על קברו של משה חיים לוצאטו כפר יסיף - צילם:שבתאי שירן

המקור בעיתון הארץ לא נמצא: בהרצאה שבתאי שירן הצביע על מיקום עץ דקל - אולי המקום המשוער של בית הכנסת

המקור:מטה

] מהכתבה מטה - במהלך השלטון העות'מאני, התבססה כלכלת הכפר בעיקר על גידול זיתים וכותנה. רישום מַס עות'מאני משנת 1596 מצביע על כך שבכפר הייתה אוכלוסייה של 58 משפחות מוסלמיות, שבעה רווקים מוסלמים ו-19 משקי בית יהודים.

בשנות הארבעים של המאה ה-18, התיישבו בכפר יאסיף עשרה משקי בית יהודיים בהנהגתם הרוחנית של הרב שלמה עבאדי, והצטרפו אליהם מספר יהודים נוספים, שעזבו את צפת בראשית שנות ה-60 בעקבות רעידות האדמה. לדברי הנוסעים היהודים, היהודים בכפר יאסיף חיו היטב בחסותו של השליט העות'מאני הגליל האוטונומי דאהר אל-עומר, שסובלנותו אפשרה את הקמתה הראשונית של הקהילה היהודית[1].

בכפר יאסיף נמצא עד היום בית קברות יהודי עתיק, שהיה בשימוש מן המאה ה-17 עד ראשית המאה ה-20. יהודי עכו והסביבה, שלא רצו להיקבר מחוץ ל"תחומי ארץ ישראל" (עכו נחשבה כעיר נכריה מחוץ לתחומי ארץ ישראל), עשו שימוש בבית עלמין זה[2]. בראשית המאה ה-20 בית הקברות הורחב ונקנה שטח נוסף במימון הברון רוטשילד. בעקבות מאורעות תרפ"ט יהודים חדלו מלקבור בבית הקברות[3]. ב-1824 ביקר בכפר הנוסע רבי דוד דבית הלל ותיאר את המקום: "צפונית מזרחית לעכו לא הרחק משפת הים התיכון נמצא כפר קטן ושמו כפר יסיף. ובכפר כ־15 משפחות יהודים ילידי הארץ העוסקים בעבודת אדמה ולהם בית כנסת קטן. הלשון המדוברת היא ערבית, המטבעות המשקלות והמידות כשל עכו". הקהילה חרבה ב-1841 ואחרוני יהודיה עקרו לעכו בשנת 1870.

הערות שוליים[]

Advertisement