הצצה_נדירה_לכור_הגרעיני_Israel's_nuclear_reactor

מצלמות "אולפן שישי" יצאו לתעד את אשר מתנהל בתוך אחד המקומות החסויים בישראל: הכור הגרעיני בשורק. ביקור במעבדות המשוכללות ואולמות הניסוי הענקיים של הכור הגרעיני Israel's Sorek nuclear reactor (הערך הועתק מהויקיפדיה העברית)

סמל המרכז למחקר גרעיני - שורק.

חנוכת המרכז למחקר גרעיני, בנוכחות גולדה מאיר שרת החוץ ושמעון פרס - מנכ"ל משרד הביטחון

בול "כור המחקר הגרעיני", 1960. עיצוב: פאול קור

המרכז למחקר גרעיני - שורק (בראשי תיבות: ממ"ג שורק) הוא אחד משני מכוני המחקר לתחום ה"גרעין האטום" במדינת ישראל. במרכז מתבצע מחקר ופיתוח למטרות אזרחיות.

הקמת המרכז[עריכה | עריכת קוד מקור]

המרכז הוקם ב-1958 סמוך לשפך נחל שורק על יד העיר יבנה על ידי הוועדה לאנרגיה אטומית לשם קידום בניית התשתית הטכנולוגית לשימוש בשיטות גרעיניות במשק החשמל, בתעשייה, ברפואה ובחקלאות בישראל. המרכז נבנה סביב כור גרעיני בהספק של 5 מגה-ואט, אשר נתרם במסגרת התוכנית "אטום למען שלום" על ידי ארצות הברית, וזאת בתקופת שלטונו של הנשיא דווייט אייזנהאואר.

בנוסף לכור המחקר הנמצא תחת פיקוח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, כולל המרכז גם מאיץ חלקיקים פרוטונים ומעבדות מחקר ופיתוח. המרכז ידוע כמומחה בתחומי האלקטרואופטיקה ובמכשור לגילוי עצמים חשודים.

התאונה הרדיולוגית[עריכה | עריכת קוד מקור]

ב-21 ביוני 1990 התרחשה במרכז הגרעיני-שורק תאונה במתקן השייך לחברה פרטית (העוסקת בעיקור מוצרים על ידי קרינה מיננת) אשר הביאה למותו של אחד העובדים במקום עקב חשיפה לקרינה רדיואקטיבית. מעט אחר השעה 17:00 נשמעה אזעקה המתריעה על קרינה, אך אחד העובדים כיבה את הכריזה ופתח את נעילת הדלת האוטומטית ונכנס לתא (קובלט 60). העובד לא היה מודע לקרינה המסוכנת בתא, ובתוך דקה של חשיפה לקרינה הוא החל לחוש חום עז בעיניו ועזב את התא.

העובד נלקח לבית החולים איכילוב בתל אביב, ובאותו הערב הועבר לבית החולים הדסה בירושלים. הוא מת כעבור 36 ימים.[1]

המרכז כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]

כיום עוסק המרכז בתחומי מחקר ופיתוח רבים הכוללים: פיתוח לייזרים, שיטות גרעיניות, על-קוליות ואופטיות לבדיקות לא הורסות, חישה מרחוק של זיהומים באוויר ונתונים מטאורולוגיים ובטכנולוגיות מגנטיות ואלקטרומגנטיות לגילוי עצמים חשודים.

במרכז נמצאת ספרייה בנושאי פיזיקה גרעינית ופיזיקה כללית, כימיה, מתמטיקה ועוד[2].

בניין הכור הגרעיני תוכנן על ידי האדריכל פיליפ ג'ונסון בשיתוף האדריכל הישראלי גדעון זיו ונקרא על שם פרופ' ישראל פלח, מקימו ומנהלו המדעי הראשון.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. התאונה הרדיולוגית בשורק - דוח של הסוכנות לאנרגיה אטומית, מאי 1993 קובץ PDF
  2. ס' וייל, "סקר על השימוש והעלות של כתבי-עת מדעיים בספריית המרכז למחקר גרעיני נחל-שורק", עלון ארגון הספרנים והמידענים בישראלי', 1-2 (נובמבר 1979), 36-45.
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.