הכנסת אורחים - מודלים חיוביים ושליליים מאת: הרב מוטי אלון
אם צריך להגדיר נושא אחד החורז את פרשתנו כולה כמדומני שהוא יהיה 'הכנסת אורחים'. יש בה בפרשה מודלים חיוביים ומודלים שליליים, ברמות הקיצוניות ביותר, לנושא הזה. הפרשה פותחת באברהם אבינו כשהוא - וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח־הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם׃
וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה׃(י"ח,א')

ולקראת סיומה, לפני שמגיעים אל פרשת העקידה, היא מספרת על אברהם היושב בבאר שבע -
וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל־נְעָרָיו וַיָּקֻמוּ וַיֵּלְכוּ יַחְדָּו אֶל־בְּאֵר שָׁבַע וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם בִּבְאֵר שָׁבַע׃ (כ"ב, י"ט)
על פי חז"ל, גם שם לא היה האשל הזה רק עץ נפלא שנתן פירות במדבר אלא גם מקום להכנסת אורחים - 'אכילה, שתיה, לינה'. כך למדו רבותינו נוטריקון במילה זו. 3 מן הצד ההפוך לאברהם אבינו, הרי שנפגוש בפרשה את סדום, שכל דינה בא עליה בשל הכנסת האורחים הנוראית שלה. גם את נציב המלח אליו הפכה אשתו של לוט כולנו זוכרים עוד מסיפורי גן הילדים, כפי שמביא שם רש"י - ותהי נציב מלח. במלח חטאה ובמלח לקתה. אמר לה תני מעט מלח לאורחים הללו, אמרה לו אף המנהג הרע הזה אתה בא להנהיג במקום הזה?! )ב"ר נ, ד(. 4 ובתווך - בין אברהם לאשת לוט ולאנשי סדום - לוט, שנמצא בסדום אך משתדל באמת להכניס אורחים, לטוב או למוטב. מה הענין ב-'להכניס'? ואחרי ההקדמה הזו - צריך לברר מהי באמת הכנסת האורחים? למה זה כל כך מהותי עד כדי כך שעל פי זה מאפיינים את הרוע של סדום מול החסד של אברהם. יש עוד הרבה דברים

אז מה מייחד את הכנסת האורחים?[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראשית צריך להבין את משמעות הביטוי עצמו - 'הכנסת אורחים'. למה קוראים לזה 'הכנסה'? אתה מגיע למקום ואתה יודע שיש שם 'הכנסת אורחים'. בכל חור בעולם - באוקראינה, בהודו, בנפאל או במירון. תמיד יהיו שם חבר'ה יהודים, חב"דניקים או אחרים, שדואגים מכל הלב ל-'הכנסת אורחים'. אז מה פירוש הביטוי? הרי מדובר באכילה, שתיה או לינה. 'ההכנסה' עצמה לכאורה היא פעולה טכנית, אז למה לא קוראים לזה 'האכלת אורחים' או 'טיפול באורחים' וכד'?. להרגיש בבית יש כאן משהו כל כך עמוק מחד - ופשוט וזועק מאידך. אצל כל ילד מאיתנו שלמד בגן ילדים יש תמונה בראש של אברהם אבינו היושב בפתח האוהל כחום היום, האהל פתוח לארבע רוחות השמים, והוא מחפש אורחים כדי להכניסם. חשבתי על זה, האמת היא שכל מה שטרח אברהם אבינו עבור האורחים - 'בן בקר', 'חמאה וחלב', 'לושי ועשי עוגות' וכו' - בסופו של דבר הם לא היו זקוקים לזה בכלל. הם לא אכלו כלום - הם היו מלאכים. 5 רק דבר אחד הם כן עשו - הם נכנסו. אברהם הכניס אותם. כשנבין את המילה 'או רח' נבין גם מהי הכנסת אורחים, את הנהגתה של אשת לוט ואולי נלמד פה אפילו שיעור לחיים. אורח בא מהמילה 'או רח'. זה מפורש מהסיפור בספר שופטים של פילגש בגבעה. 6 או רח זה דרך. האורח הוא אדם שבמהותו נמצא בדרך. והדבר שהוא זקוק לו ביותר הוא מישהו שיכניס אותו כדי שהוא ירגיש בבית, שלא ירגיש בדרך. יותר אוכל או פחות אוכל זה לא כל כך משנה - העיקר שהוא ירגיש בבית. הכנסת אורחים איננה רק חסד באופן כללי. אם זה היה רק חסד, אז, אברהם אבינו, אם מישהו צריך מים - תן לו מים, תן לו פת במלח. למה אתה נותן להם פירות, מותרות? 7 נוטע אשל? מקים פונדק? 8 חז"ל אומרים שהוא אף הקים שם סנהדרין 9 כדי שאם יש למישהו דין לברר אז שיהיה לו. למה כל זה? זה הרבה יותר מחסד רגיל - ננסה להיזכר בכל 'בתי חב"ד' הפזורים ברחבי העולם לתרמילאים, שכל עניינם הוא לתת לעוברי האורח להרגיש בבית, להיות 'מוכנסים'. לפעמים אותו עובר אורח אפילו מרגיש בבית שם יותר מאשר בבית אצלו...

'מוכנס' - מציאות נפשית[עריכה | עריכת קוד מקור]

הכנסת אורחים היא שינוי הסטטוס מהולך אורח, עובר אורח, תועה בשדה לבית שבעצם אומר לו - 'הבית הזה הוא שלך בדיוק כמו שהוא שלי. זה לא שלי - הקב"ה נתן לי אותו, והוא גם נתן לי אותך שאתה עובר פה'. כך גם לוט, שלמד מאברהם, מלמד אותנו הכנסת אורחים בתוך סדום - ...הִּ נה נא אֲדֹנַַּ֗י ס ור ו נָא אל בית עַבְּ ד כָּׂ֤ם וְּלִִּּ֨ינ ו וְּרֶַּֽחֲצָׁ֣ ו רַגְּ לי כם... וַ יפְּצַר בָׁ֣ם מְּאַֹּ֔ד... 10 הוא ממש מתחנן אליהם שיכנסו - כדי שירגישו בנוח. ההליכה הזו בדרכים מייצרת אצל מכניס האורחים את התחושה של - 'איך אני יכול לראות עובר אורח, שנמצא כל הזמן בדרך, בלי שאצור לו מציאות נפשית של להיות בפנים, של להיכנס?'. אג ב, זה מדהים - גם תחילת מציאות של חיים משותפים של בני זוג מוגדרים בהלכה כ - כניסה לחופה. 11 להיכנ ס, להכניס, כניסה.

יחד תחת כנפי השכינה[עריכה | עריכת קוד מקור]

סיפור הפיכתה של אשת לוט לנציב המלח אינו סיפור של גן הילדים. החטא של אשת לוט לא היה בכך שהיא לא נתנה להם אוכל אלא דווקא בזה שהיא לא איפשרה להם לשים מלח כל אחד לפי מה שהוא אוהב על האוכ ל, כמו בבית – שלא ירגישו שהם 'מוכנסים'. 'מה זה המנהג הרע הזה לתת להם לשים מלח כל אחד כמה שהוא רוצה? בסוף הם ירצו גם פלפל ופפריקה וכמון...' - זה הסיפור. אם יודעים שכל מה שיש לי הוא מהקב"ה אז יש לי כח לקחת כל עובר אורח ולהפוך אותו ל-'מוכנס'. אפשר להכניס אורחים לא רק בבית - גם כשאתה באוטובוס ליד מישהו ואתה נותן לזה שיושב לידך תחושה נוחה שהוא אינו עובר אורח, תחושה של בית - זו הכנסת אורחים. הכנסת אורחים כזו נתבעת מכל אחד ואחת איתנו והקב"ה מעיד שהיא אף גדולה מהקבלת פני שכינה, 12 כי משמעות הכנסת אורחים היא לתת לך את התחושה שאתה ואני נמצאים יחד תחת כנפי אותה שכינה.

הכנסת אורחים ומצוות ביקור חולים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב_מרדכי_ברלין_הכנסת_אורחים_ומצוות_ביקור_חולים

הרב מרדכי ברלין הכנסת אורחים ומצוות ביקור חולים

הכנסת אורחים וביקור חולים שיעורו של הרב מרדכי ברלין בפני באי כולל משכן בנימין ליד ישיבת קדומים כ"ה חשון תשפ"א

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.